JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדבר סקר תרחק?

חסרונות הסקרים - לקראת הבחירות לרשויות המקומיות

מדבר סקר תרחק? ד"ר שאולי שארף צילום: אורטל רייסמן
אוקטובר 19
09:30 2018

אחת הדרכים הפופולריות לחיזוי תוצאת בחירות היא עריכת סקר דעת קהל (opinion poll). אמצעי זה מקובל מאוד בדיסציפלינות מדעיות שונות, כגון מדעי החברה, מדע המדינה וכלכלה, למדידת עמדותיהם של פרטים בקבוצה מדגמית בעזרת כלים סטטיסטיים. בפרקטיקה זהו אמצעי שימושי ביותר; למשל במחקרי שוק חברות ענק מנווטות את עתידן הכלכלי על פי סקרי דעת קהל ומקבלות החלטות עסקיות על פיהם. גם במסגרת בחירות לנציגי ציבור במסגרות פוליטיות נעשה שימוש נרחב בסקרי דעת קהל. לעיתים שימוש יתר.

יתרונותיו של סקר דעת קהל ברורים: הקצאת משאבים נמוכה יחסית, איסוף מידע רב בזמן קצר יחסית ונוחות בעיבוד הנתונים הנאספים בסקר. חיסרון טכני מובהק הוא אי-הדיוק המובנה בשיטת הסקר, עד כדי כך שדבקה בה סטיגמה שלילית הפוגעת במוניטין שלה. בשל השימוש במדגם מייצג ללא בדיקה של כל עמדות הפרטים המרכיבים את הציבור (או של רוב מוחלט שלהן), עולה החשש לסטייה של התפלגות המדגם מהתפלגות האוכלוסייה כולה, ולכן הסקר לא ישקף את העמדה הציבורית. אם תתקבל תוצאה העומדת על חודו של אחוז או שניים – כפי שקורה לעיתים – היא תתקשה לשכנע ועלולה להידחות בטענה של "סטיית תקן". ניתן לציין מקרים אחדים, אמנם בודדים אך מרכזיים בחיים הציבוריים, שהסקר שיקף תוצאה שגויה לגבי המציאות. למשל בשנת 2016, בעת הבחירות לנשיאות בארה"ב, רוב מוחלט של הסקרים בתקשורת האמריקנית חזו כי המועמדת של המפלגה הדמוקרטית, הילארי קלינטון, תנצח את דונלד טראמפ. בפועל טראמפ זכה בבחירות. גם אצלנו, בישראל, בשנת 1996 חזו כל הסקרים ניצחון גדול לשמעון פרס על בנימין נתניהו. בפועל נתניהו ניצח בהפרש קטן. מקרה זה נצרב בתודעה הישראלית והפך לאב טיפוס לאי-מהימנות הסקרים בישראל.

עם זאת, על אף התדמית השלילית של סקרי דעת קהל יש מי שטוענים, כמו אליהו ספיר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "סקרי דעת קהל הם מקור המידע הטוב ביותר שיש בידינו להערכת רחשי לבו הפוליטיים של הציבור", וכי הם "הכלי הטוב ביותר הידוע לנו להערכת עמדות הציבור בעניינים רבים". אולם גם ספיר מדגיש כי "לעולם לא נוכל לדעת אם עמדות הציבור כפי שהן משתקפות מממצאי הסקר משקפות באופן מושלם את עמדותיו האמתיות של הציבור".

כך או כך, יש סוגיה אחרת בשימוש בסקר דעת קהל, ועליה אבקש לתת את הדעת: "הטיות הסקרים". כינוי זה כולל כמה תבניות התנהגות חברתית, הנבחנות במסגרת מדע המדינה בידי חוקרים המתמקדים בדפוסי הצבעה של הציבור, אשר מיוחסות לטענה כי ציבור הבוחרים מושפע מן הסקרים בקבלת החלטות דמוקרטיות. כאשר האזרחים מתלבטים באשר להצבעתם, הם מתרשמים – במודע או שלא-במודע, ובהתאם לטבע האנושי – מדעותיהם של אחרים כפי שהן משתקפות בסקרים. יש שתי הטיות בולטות שכאלו. האחת היא "אפקט עגלת המנצח" (bandwagon effect), הנוגעת למצב שהמידע המופץ באשר לדעת הרוב מניע חלק מן האנשים לשנות את דעתם בהתאם לעמדת הרוב, כלומר התמיכה במועמד גוברת מכיוון שהוא נתפס כמוביל. האחרת היא "אפקט המפסידן" (underdog effect), המציעה הנחה כי אותו מידע בדבר התפלגות הדעות באוכלוסייה מניע אנשים לאמץ את דעת המיעוט דווקא, מתוך הזדהות עם החלש; כלומר סקרים לא-מחמיאים עשויים לדרבן קולות מתנדנדים להצביע בעד המועמד המפגר בסקרים.

נראה אפוא כי הטיות הסקרים מעלות את החשש כי הסקרים מספקים אינדיקציה על הדרך שבה אחרים מעריכים את המועמדים ומטים את שיפוטם ואת החלטתם של המצביעים האחרים המתרשמים מאותם סקרים. הטיות אלו מעמידות את השאלה אם ראוי להשתמש בסקרי דעת קהל – בהנחה כי הם מקשים על הציבור להביע את עמדתו באופן מקורי. כלומר יש חשש כי לא עמדתו האמיתית של הציבור באה לידי ביטוי בבחירות אלא עמדתם של מפרסמי הסקרים, שאחריה נסחף הציבור כולו, ובכך מנוטרלת העצמאות הדרושה לפרטים בקבלת החלטות עניינית.

לדעתי, אין פסול בשימוש בסקרים. חולשתה של טענת "הטיות הסקרים" היא שהתיאוריות שהוצגו לעיל מתחרות זו בזו – ואף מנטרלות זו את זו: האם הבוחר מתרשם מ"העגלה המנצחת" ומצטרף לקולות הניצחון או מביע אמפתיה כלפי "המפסידן" ותומך במתמודד החלש בסופו של דבר? נראה כי אין תשובה חד-משמעית, אולם קיומן של תיאוריות אלו זו לצד זו מחליש את תוקף הטענה כי יש בהן כדי לתמרן את הציבור. ניתן לטעון כי בהפעלת המניפולציה על עמדת הבוחר, גם אם בסופו של דבר המניפולציה מכשילה את עצמה, יש בה טעם לפגם; אולם לדידי, אם במבחן התוצאה רצונו המקורי של הבוחר מזדקק כפי שהוא לאחר קמפיין הסקרים, זה מספק על מנת לא לשלול לחלוטין את השימוש בסקרי דעת קהל.

לפיכך, השימוש בסקרים אינו פסול כשלעצמו – אך זה בכפוף לסייג אחד: הכרתו של הציבור במגבלותיו של הסקר וידיעתו כי לעיתים קרובות השימוש בו נועד לתמרן את עמדתו. בתקווה כי חשש זה לא התקיים אצל הקוראים שהגיעו עד לשורה זו.

על המחבר / המחברת

שאולי שארף

ד"ר. מרצה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות. עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות. חוקר במשפט חוקתי ובמשפט בינלאומי פומבי.

10 תגובות

  1. עודד בצלאל
    עודד בצלאל אוקטובר 19 2018, 12:06
    מאמר טוב

    לא רק בעד ולא הכל נגד זה אינטלקטואלי.

    השב לתגובה
  2. רונית שמואלי
    רונית שמואלי אוקטובר 19 2018, 15:43
    טור מעולה

    ניתוח מדויק של תופעת הסקרים. תעלו טורי דעה משובחים כאלו!

    השב לתגובה
  3. סוקרת אנונימית
    סוקרת אנונימית אוקטובר 19 2018, 15:53
    סקרים תמיד היו מוטי דעה

    מסכימה עם מה שאתה כותב=)

    השב לתגובה
  4. מירית
    מירית אוקטובר 19 2018, 17:17
    מעולה!!

    מאמר מעולה! דברים חשובים!!

    השב לתגובה
  5. סטטיסטיקאי
    סטטיסטיקאי אוקטובר 19 2018, 21:01
    חלק מהמדגמים פשוט לא רציניים בגודלם ובדרך בחירתם

    חלק מהמדגמים ואפילו מהתוצאות מוטים במתכוון ולעיתים אפילו בידיעת המזמין מתוך כוונה להשפיע על הציבור.

    השב לתגובה
  6. הפעם זה לא יקרה
    הפעם זה לא יקרה אוקטובר 20 2018, 13:36
    כולם אומרים שנתניהו ינצח בגדול

    וזה מה שיקרה

    השב לתגובה
  7. נפתלי לרמן
    נפתלי לרמן אוקטובר 22 2018, 11:53
    אם שני גופים שונים יזמינו אותו סקר

    יקבלו תוצאות שונות
    יודעם למה?

    השב לתגובה
  8. רוית פ.
    רוית פ. אוקטובר 23 2018, 11:39
    יש סקרים עם תוצאות שגויות

    בשל טעויות במדגם, ניסוחים מטעים וכדומה
    ויש סקרים שהתוצאות מוטות בכוונה
    יש בעיות שונות

    השב לתגובה
  9. יהושע פ.
    יהושע פ. נובמבר 07 2018, 21:08
    ושוב הבקרים פישלו בבחירות לעיריות

    בקיצור לא רציני

    השב לתגובה
  10. דליה
    דליה נובמבר 17 2018, 18:13
    לדעתי כמעט ובשום עיריה לא צדקו

    וכבר מתחילים לחרוש שטויות לגבי הבחירות הכלליות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!