JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

העם דורש חוסן לאומי

"חוסן לאומי" סיסמת בחירות חסרת משמעות

העם דורש חוסן לאומי פרופסור ניצה נחמיאס
ינואר 11
09:30 2019

הבחירות המתקרבות מביאות עימן מבול של מפלגות חדשות. מספר המפלגות בארץ מגיע לממדים אבסורדיים, בעיקר לאור העובדה שהפיצול הפוליטי אינו מראה על פיצול אידאולוגי או רעיוני. למעשה, כל המפלגות בארץ נמצאות על הספקטרום של שני צירים: "ימין-שמאל" ו"דתי-חילוני".

לפי מודל זה אנחנו מקבלים ארבע קבוצות אידאולוגיות, או ארבעה סוגי בוחרים: א) הבוחר הימני-חילוני; ב) הבוחר הימני-דתי; ג) הבוחר השמאלני-חילוני; ד) הבוחר השמאלני-דתי. ההבדלים בין הקבוצות הם רק בהדגשים אך לא במהות.

המפלגה החדשה של בנט-שקד מבצעת תרגיל מתוחכם. השניים מנסים לצאת ממשבצת הבוחר ה"ימני-דתי", במילים אחרות, המשבצת של מפלגת הבית היהודי, ולהשתלט על אוכלוסייה של שתי משבצות: גם ימני-דתי וגם ימני-חילוני. תכסיס יפה, אך האם הוא יעבוד? כך או כך, יש שכבר מנבאים להם 10 מנדטים, הצלחה לא מבוטלת עבור מפלגה שרק אתמול נולדה, והיא ללא מצע בחירות, ללא רשימת מועמדים לכנסת, וללא אידאולוגיה.

גם מפלגת השמאל, "העבודה", מנסה לחדור לשתי משבצות: השמאלני-חילוני, והשמאלני-דתי. אבל, כאן נכנס לזירה שחקן נוסף, או כמו שהוא נקרא בפי העם: "הג'וקר", רב-אלוף בני גנץ. גנץ לא הולך לפי המתכונת המקובלת בפוליטיקה הישראלית של ימיני-שמאלני, וחילוני-דתי, הוא לא הולך על אף אחת מארבע המשבצות המקובלות, אלא על זו שעדיין לא קיימת – משבצת הביטחוני-ביטחוני.

הסיסמה של גנץ, "חוסן לישראל", בעצם אומרת: "עזבו אותי מהשטויות של שמאל וימין, דתי וחילוני, אני מבטיח לכם ביטחון. חוסן לאומי". לדבריו של גנץ "חוסן לאומי" הוא הנושא החשוב ביותר שצריך לתפוס את המקום הראשון על סדר היום הלאומי. לא עוד הימין-שמאל, לא עוד הדתי-חילוני, אנחנו מבטיחים חוסן.

האומנם? הבעיה המרכזית שעולה מדבריו של גנרל גנץ היא מה הוא אותו "חוסן לאומי"? מה מהותו? במה הוא מתבטא? איך נדע שאכן מפלס החוסן הלאומי עלה עם מנהיגותו של הגנרל גנץ? איך נעביר זאת לאויבנו ואיך נבהיר להם שלא כדאי להתעסק איתנו? האם חוסן לאומי דומה לחיסון נגד שפעת? אם יש לך חיסון לא תחלה בשפעת? אם יש לך חוסן לאומי לא יתקפו אותך? איזו אידאולוגיה מבטא המושג "חוסן לאומי" וכיצד זה משתלב בפוליטיקה הישראלית? למעשה, המפלגה החדשה שצצה בימים אלו ומתמודדת על לב הבוחרים משתמשת במושג "חוסן", אבל הגנרל גנץ לא עונה על שאלותינו ונראה כי הוא רק מבקש לשדר שיש על מי לסמוך.

מהו אותו חוסן וכיצד מאפיינים אותו? המושג "חוסן" במשמעותו הפיזיולוגית מביע יכולת הישרדות או עמידות בפני מצבים פיזיים קשים, כמו מחלה או תאונה קשה. האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מגדירה את המושג כ"תהליך של תגובות נכונות ומתאימות למצבים של עימות, טראומה, אסון, איומים, ואפילו תגובה נכונה לגורמי מתח כמו משפחה, יחסים אישיים מסובכים, מחלה קשה, או בעיות כלכליות חמורות הגורמות למתח נפשי קשה" (מרכז הסיוע של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה 2009). החוקר George Viillant הגדיר "חוסן" כענפים המתכופפים ברוח חזקה, אך אינם נשברים אלא חוזרים לצורתם המקורית ואף ממשיכים לגדול.

ללא ספק חוסן הוא תהליך לא פשוט המאפשר לאנשים להתמודד עם מצבי מתח קשים ולא להישבר, ואפילו לחזור לתפקוד המקורי שלפני המשבר. דהיינו, חוסן מתבטא ביכולת לחזור לחיים כפי שהיו לפני האירוע הטראומטי, ואפילו להתקדם הלאה. אדם יכול להיות בעל חוסן אישי בגיל צעיר ולאבד אותו בגיל מבוגר יותר או להיפך.

השאלה המעניינת יותר היא מה מקור החוסן? מאין הוא נובע? ללא ספק אחד ממקורותיו החשובים אינו רק באדם עצמו, אלא הוא מושפע מהסביבה התומכת ומהאמצעים שעומדים לרשותו של האדם בעת המשבר או הטראומה. חוקרים פיתחו מדדים שונים כדי לקבוע את מידת החוסן של האדם הנמדד. למשל: האם האדם חש מחוזק יותר אחרי אירוע טראומתי; האם יש לו ידיד קרוב שתמך בו במהלך האירוע הטראומתי; והאם הוא היה מסוגל לשלוט בעצמו ולהרגיע את עצמו במהלך אירוע טראומתי.

מחקרים אינטנסיביים שנעשו באנשים שעברו מצבי טראומה הראו עשרה גורמים עיקריים לחוסן אישי, ואלו הם: אופטימיזם ריאליסטי; עמידות לפחד; מוסריות כמדד לחיים; אמונה דתית או רוחנית; תמיכה חברתית; מודל חיקוי שהוא בעל חוסן; חוסן גופני; חוסן נפשי; גמישות מחשבתית; "ראש פתוח". ברור שאלו לא הגורמים הבלעדיים אבל הם נחשבים לעמודי התווך.

המחקרים מצאו שגורמים פיזיים גם הם, כמובן, משפיעים על יכולת עמידות. למשל, במוח יש מרכז שאחראי על יצירת תחושת פחד. אפילו גנטיקה מסייעת לבניית חוסן אישי. יש אנשים בני מזל שנולדים עם יכולת חוסן גבוהה. ברם כולנו יכולים, תוך שימוש בכלים פיזיים ונפשיים, לחזק את מערכת החוסן הנפשי. הדרכים לבניית חוסן ועמידות במצבי סכנה וטראומה דומים לדרכים לבניית חוסן גופני. זהו תהליך הדורש התמדה, תרגול ואופטימיות.

אולם איך אנחנו מתרגמים חוסן אישי לחוסן לאומי? ואיך זה קשור למפלגתו של הגנרל בני גנץ? לפי התאוריה, החוסן הלאומי נמדד ביכולת החברה לתפקד באופן נכון במצבי טראומה או אסון לאומי. במילים אחרות, היכולת הלאומית לחזור במהירות ובאופן מסודר למצב שלפני הטראומה, לחזור לתפקד ולמלא את כל המשימות האזרחיות, החברתיות והצבאיות כפי שנדרש וכפי שהיה לפני האירוע הטראומתי.

מלחמת יום הכיפורים היא דוגמה לחוסן לאומי, כמו גם התגובה לאינתיפאדות שפקדו אותנו או יכולת החברה בישראל להתמודד עם פעולות הטרור הרצחני של שנות ה-90. חוסן לאומי משמעותו יכולת עמידות לאומית במצבי קושי, תוך הפעלת אמצעים סביבתיים כמו לכידות חברתית, אופטימיות, עוצמה מוסרית ומנהיגות המהווה מודל מוסרי לחיקוי. חוסן לאומי אינו עוצמה צבאית. חברה יכולה להיות בעלת עוצמה צבאית אבל חסרת חוסן לאומי. נראה שזה המצב של החברה הישראלית היום.

אם גנץ חושב שהחוסן הלאומי שלנו נחלש, לא שמענו כיצד הוא מגדיר את הירידה ברמת החוסן הלאומי ואיך הוא מתכוון להעלות אותו לרמה הנדרשת. אם לדעתו הדבר כרוך בחיזוק הצבא – הוא טועה בגדול. הצבא אינו זקוק להעצמה. החברה הישראלית זקוקה להעלאת החוסן הלאומי וזה לא ייעשה על ידי הגברת הכוח הצבאי. אם גנץ מתכוון לתת לנו "זריקת חיסון" נגד חולשה לאומית הוא חייב לאמץ גישה שונה לחלוטין מהגישה הצבאית. והשאלה היא האם הוא האדם הטוב ביותר להעלות את החוסן הלאומי. אני ממליצה לגנץ ולמנהיגים המתמודדים האחרים, להתרחק ככל האפשר מהגישה ש"צה"ל ינצח". זה לא חוסן לאומי, זו חולשה לאומית.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

11 תגובות

  1. אנה
    אנה ינואר 11 2019, 12:49
    תביטו על נתוני הגיוס לצה"ל

    ותבינו כמה אי חוסן יש כאן

    השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר ינואר 11 2019, 17:05
    תופעת "גנץ"

    מאמר חשוב וברשותך, ארחיב מעט על התופעה, הלא חדשה של "כוכבים" המפציעים לבקרים בפוליטיקה הישראלית בעת הבחירות, המתבטאת במספר דו ספרתי בלתי נתפס של בוחרים פוטנציאליים, שלאיש אין מושג של ממש על דעותיו או סגולותיו כמנהיג פוליטי.
    התופעה המתמיהה, אם לא מעוררת דאגה של מוכנות הציבור ללכת אחר שם ללא כיסוי, מעידה יותר על הילך הרוח בחברה הישראלית יותר מאשר על האיש עצמו.

    ניכר הציבור מחפשת מנהיג המשדר אמינות, כזה האוחז בהגה בידיים יציבות, ולא כול כך משנה מהם דעותיו כי בלאו הכי כולם מתכנסים לאותם פתרונות מדיניים בצורה כזו או אחרת כפי שהמציאות הבינלאומית, מועצת חכמי התורה וחמאס מכתיבים. איזו דמות אבהית כריזמטית שניתן להשעין את הראש על כתפו להירגע מעט מתזזית החיים כאן.

    תחושת ייאוש מגלריית המנהיגים הפוטנציאליים הנוכחית הבאים מכול קצות הקשת הפוליטית, שאינם תואמים את דמות המנהיג האולטימטיבי הנחשק. קצה נפשו של הציבור מריבוי המחלוקות, המריבות, הקטנוניות, השטיקים, התככים המאפיינים את דור ההנהגה הנוכחי, ועל כן מוכן הוא להיתלות בכול דמות שלפחות למראית עין "יש לה את זה".

    נראה שהציבור מתכנס למודל "המנהיג המודרני", לפיו לניראות החיצונית, טון הדיבור, מופע טלוויזיוני עם "לוק" סקסי משהו וקסם נעורים, כזה שהתקשורת מרוממת, נחשבים יותר מחזון או ניסיון מדיני כלשהו מוכח שעמד במבחן המציאות.

    למען האמת, הניסיונות הקודמים להצניח מועמד כזה ניכשל. אם נזכר ברמטכ"לים לשעבר כמו יגאל ידין (מפלגת דש), או אמנון ליפקין שחק ושאול מופז (הדרך השלישית), שניראו בימיהם כהבטחות גדולות, קרסו תוך זמן קצר ונמוגו מהזירה הפוליטית (כך גם אהוד ברק מבחינה מסוימת), כי מסתבר שלא די בהילת דרגות הגנרל, מקטרת מהורהרת, או עיניים כחולות, כדי להתמודד בהצלחה במדמנה הפוליטית הישראלית. כפי שאמר פעם כתב מדיני ברגע של גילוי לב: אנחנו התקשורת, מחפשים כול הזמן מלך להמליך, ורגע לאחר הכתרתו, אנחנו עושים הכול כדי להפיל אותו.."

    אינני מקנא בגנץ. ניראה שדוחפים אותו כמעט בעל כורחו, כמו גלדיאטור רומאי, להיכנס לזירה הפוליטית. מאד אנושי לחוש טוב שמחמיאים ורוצים אותך כול כך, מוזיקה זו ערבה לאוזן, עד שאתה מתחיל להאמין שאתה ממש האיש הראוי להנהגה הכי מורכבת היום בעולם, אף שאתה אישית לא כול כך בטוח בזה.. (שותק כמו דג, נזהר לא לפלוט מילת שטות אחת שמא יצלבו אותו בגינה), אבל מוכן להסתכן כדי לרצות את כול המחמיאים.

    מניסיון העבר לפחות, הנפילה בו תבוא. צר לי עליו.

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני ינואר 12 2019, 17:12
    לד"ר שניר הנכבד

    בפסקה 5 שורה 5 מצאתי כתוב: "במדמנה הפוליטית הישראלית". הלכתי למילונים אחדים כדי לברר מה בדיוק משמעותה של המילה "מדמנה". באנגלית המילה היא DUNGPIT, דהיינו בור שופכין. במילון אבן שושן מצאתי שמדמנה היא מקום שבו נמצא זבל (בערבית חארא) או מזבלה.
    עם כל הכבוד אינני חושב שצריך לכנות את הפוליטיקה הישראלית מזבלה, או בור שופכין.
    נכון שתמצא בזירה הפוליטית הישראלית מאנשים כמו הפרופסור מישה ארנס ז"ל ועד חתולת אשפתות כמו מירי רגב.
    אולם לכנות את הזירה הפוליטית בישראל "מדמנה" זה הבל ורעות רוח.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר ינואר 13 2019, 18:30
      מסכים

      מסכים. אבל גם "חתולת אשפתות" אינה ראויה באותה מידה, שאינה אלא מילה נרדפת ל"מזבלה" שאתה מגנה.

      השב לתגובה
  4. עדי ניר
    עדי ניר ינואר 12 2019, 19:35
    כל המפלגות ורסיסי המפלגות

    יוצרים ביחד אנטי חוסן

    השב לתגובה
    • חסון חסון
      חסון חסון ינואר 13 2019, 00:44
      לעדי ניר

      אז בוא נבטל את המפלגות ורסיסיהן. נבחר לנו מלך או דיקטטור ואז נבטל את האנטי חוסן. מתאים לך?

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר ינואר 13 2019, 18:36
        הפתרון- העלאת אחוז החסימה

        לא צריך לבטל, מספיק להעלות את אחוז החסימה לרמה כזו מבלי היות סחיט עד מוות.
        הבעיה- שהקטנים וסחטנים, הם אלה שצריכים להצביע על החלטה להעלאת אחוז החסימה, דבר הנוגד את עצם קיומם. ולכן קשה מאד להזיע ליעד הזה.

        השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני ינואר 13 2019, 10:39
    לפרופ' נחמיאס הנכבדה

    חוסן לאומי (ראשוני) הוא בראש וראשונה היכולת של מדינה להרתיע את אלו שזוממים לתקוף אותה כדי ליצור מצב שבו חוסן לאומי (משני) יופעל על מנת שהמדינה הנתקפת תשרוד.
    לשם כך כוח צבאי, כולל עצמה לא קונבנציונלית וצוללות עם מתקנים מיוחדים, דרוש במקום ראשון.
    לא צריך להתבלבל יותר מדי בין חוסן אישי ללאומי למרות שהמילה חוסן משמשת בשתי הקטגוריות.

    השב לתגובה
  6. רבקה אדרת
    רבקה אדרת ינואר 14 2019, 13:32
    חוסן חברתי

    על זה תקום או תיפול מדיהה
    ואצלנו המצב מדאיג

    השב לתגובה
  7. תמירה
    תמירה ינואר 15 2019, 12:30
    אין לנו שום חוסן לאומי

    כל יום טוחנים אותו יותר דק והמנהיגים מכל הצדדים דואגים לכך

    השב לתגובה
  8. גידי אהרונוב
    גידי אהרונוב ינואר 17 2019, 09:44
    מסר חשוב ביותר

    אבל הבעיה שהמנהיגים חושבים אך ורק לטווח הקצר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!