JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עמיר פרץ, קח את עצמך ולך הביתה

פנה דרך לאיציק שמולי – המוהיקני האחרון

עמיר פרץ, קח את עצמך ולך הביתה מפלגת העבודה צילום: Saarfux commons.wikimedia.org
מרץ 17
09:30 2020

שלושה חברים ממפלגת העבודה נבחרו לכנסת ה-23. ה"מנהיג" עמיר פרץ, האביר בן דמות היגון, מרב מיכאלי, הנואמת בעברית משובשת, אשר מגרשת מצביעים ממפלגת העבודה, ואיציק שמולי הצעיר, ח"כ מצטיין, שהגיע לכנסת בעקבות מחאת הקוטג' המפורסמת. על כתפיו הצרות של שמולי מונחת כיום משימה היסטורית, ייתכן שהיא בלתי אפשרית – לשמור על הגחלת של מפלגת העבודה. עליו להוות מוקד שסביבו יוכלו להתקבץ שרידים של המפלגה שהקימה את המדינה אחרי שמפלגת כחול לבן תתרסק לרסיסים, כפי שקרה למפלגות אווירה אחרות במהלך השנים.

פרץ ומיכאלי לא מתאימים מכול וכול לטעת בלב אוהדי מפלגת העבודה תקווה "להחזיר עטרה ליושנה". נוכחותם בכנסת ה-23 תזיק למפלגת העבודה. מה שהשניים האלה כן יצליחו לעשות הוא לגרוף משכורות לא רעות ולצבור תנאי פנסיה משופרים.

עמיר פרץ, בחוסר הבנה פוליטית בסיסית, הפסיד סיכוי אחרון שאולי היה לו להיבחר לנשיא המדינה, אם היה תומך עם עוד אחדים מרשימת העבודה-גשר-מרצ בהקמת ממשלת ליכוד בראשות נתניהו. אורלי לוי הבוגדנית תקעה סכין בגבו של פרץ ועתה ייתכן שאביה הנערץ דוד לוי יהיה מועמד להיבחר לנשיא המדינה.

איך קרה שמפלגה שעל שמה רשומות זכויות היסטוריות קרסה והגיעה לתחתית החבית? מפלגה שרק לפני שנים אחדות, בהנהגת הרצוג והגברת לבני, הכניסה לכנסת 24 ח"כים? תשובה לשאלה זו יש לחפש במבנה אישיותו ובדרך התנהלותו של עמיר פרץ. החטא הקדמון שלו היה צירופה של הגברת שלי יחימוביץ' לרשימת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת בשנת 2005. בזמנו גם כותב שורות אלה נתפס לאווירה האופטימית שליוותה את כניסת יחימוביץ' למפלגה. התברר שזו הייתה טעות טראגית. יחימוביץ' בגדה בפרץ והדיחה אותו מראשות המפלגה. בתקופת מנהיגותה היא גררה את המפלגה שמאלה והפכה אותה ללא רלוונטית להנהגת המדינה על פי מה שהתחייב ממצבה הכלכלי והביטחוני. פרץ עזב את המפלגה והלך לרעות בשדות זרים. הוא אפילו שימש בתפקיד שר באחת הממשלות של נתניהו.

יחימוביץ' כשלה בתפקידה כיו"ר המפלגה. לכן בחרה ועידת המפלגה בבוז'י הרצוג לעמוד בראשה. תקופתו הייתה למעשה שירת הברבור של מפלגת העבודה. אולם אש הנקמה בערה ביחימוביץ' ובהשפעתה הדיח אבי גבאי את הרצוג מהנהגת המפלגה. גבאי, שהתברר כחסר יכולת פוליטית, הצליח להכניס לכנסת שישה חברים ממפלגת העבודה, מהלך שהתברר ככישלון וביזיון. גבאי הבין שהובס והתפטר. הוא עזב את המפלגה בטריקת דלת. בסופו של דבר שב לנהל חברת תקשורת, תחום עיסוקו קודם לכן.

עמיר פרץ, שבינתיים השלים סיבוב ושב למפלגת העבודה, שוב נבחר לתפקיד היו"ר שלה. בשל קוצר היריעה לא נעסוק בחיבור זה בהתנהלותו הקטסטרופאלית בתפקיד יו"ר המפלגה בקדנציה הנוכחית. הוא נכנס לברית מוזרה עם אורלי לוי-אבקסיס, בתו של דוד לוי המפורסם ואחותו של ג'קי לוי, ראש עיריית בית שאן מטעם הליכוד. בצוק העיתים המשיך פרץ ונכנס לברית פוליטית עם מפלגת מרצ. ללא הברית הזאת נראה שמרצ לא הייתה עוברת את אחוז החסימה.

כתוצאה מהברית המגוחכת עבודה-גשר-מרצ (גשר היה שם מפלגה שהקים דוד לוי כשעזב את הליכוד והתחבר לאהוד ברק, שהיה בזמנו יו"ר מפלגת העבודה) הכניסה רשימה זו לכנסת ה-23 שישה ח"כים. הורוביץ וזנדברג כנציגי מרצ, שאחרת לא היו נכנסים, וכמובן מיודעתנו אורלי לוי-אבקסיס, שכבר הייתה מחוץ לכנסת ללא סיכוי לשוב אליה. עמיר פרץ לא רק הכניס את אורלי לוי לכנסת במקום את סתיו שפיר, אלא גם שילם את החובות שצברה במערכת הבחירות הכושלת לכנסת הקודמת. כעת לא התביישה אורלי לוי לנעוץ סכין בגבו של עמיר פרץ מיטיבה.

אפילוג – עמיר פרץ חייב להסיק מסקנות אישיות וללכת הביתה. הנזק שהוא עשה אינו בר תיקון. במקומו צריך לבוא עמר בר-לב. גם מרב מיכאלי חייבת ללכת הביתה, כפי שמתחייב  ממעמדה הפוליטי במפלגה ובציבור. במקומה תיכנס לכנסת עורכת הדין המוערכת רויטל סויד. מחסום בדרך לרענון חברי מפלגת העבודה בכנסת מהווה האלוף (מיל') יאיר גולן. הוא חייב להבין שאין כל רבותא לחברותו בכנסת על חשבון מפלגת העבודה. בשל טעות של עמיר פרץ יאיר גולן הוצב במקום שביעי ברשימה לכנסת, ואת הטעות הזאת חובה לתקן.

ללא חילופין אלה אין למפלגת העבודה סיכוי להתחדש. בייחוד מאחר שמפסידן, שלא לומר כסיל, כמו עמיר פרץ ממשיך לעמוד בראשה. עמיר היקר, אם אכפת לך, ולו אך מעט, מהמפלגה שפרנסה אותך שנים רבות כל כך, אם אכפת לך מטובתה של מדינת ישראל, אנא התכבד, קח את עצמך בידיים וחזור לביתך, ויפה שעה אחת קודם.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

6 תגובות

  1. שי ענבר
    שי ענבר מרץ 17 2020, 14:55
    עבר ועתיד

    יצחק היקר
    אכן כישלון חרוץ, בגידה, קוצר ראות וטיפשות חברו יחד להשמדת מפלגת העבודה והשמאל בישראל.
    עמיר פרץ צריך אכן ללכת הביתה בשל כישלונו ובשל הבגידה של אורלי לוי שהיא בגידה אישית בו.
    לגבי הסיבות לכישלון המתמשך זה כבר סיפור אחר וניתוח מורכב ביותר.
    שתי דמויות עיקריות אחראיות יותר מכל להימחקות הזו:
    מצד אחד בנימין נתניהו אשר הצליח ליצור דה-לגיטימציה לעצם קיום שמאל ומצד שני הצליח לפורר את המפלגה היריבה על ידי הכנסתה לקואליציה ללא יכולת אמיתית להשפעה – סרח עודף בלבד!
    השני הוא המנהיג האחרון של המפלגה שהוא אחראי הן לריסוק העבודה והן לריסוק השמאל – אהוד ברק. היא אחראי לחטא הקדמון ולזה שאנחנו עוד עם בנימין נתניהו שהנזק שהוא גורם למדינה יובן טוב יותר עם חלוף השנים.
    ברק הן אפשר לנתניהו לשלוט והן פירק את מפלגת העבודה.
    עכשיו על חורבות העבודה צריכה לקום מפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית עם מנהיגות ראויה ורעיונות עקרוניים, ערכיים וחדשים המתאימים למציאות המשתנה בקצב בלתי נתפס.
    ללא מפלגה רצינית כזו אנו עתידים לראות בדעיכתה של ישראל כמדינה דמוקרטית מתקדמת ומתוקנת.

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני מרץ 17 2020, 23:52
    שי מכובדי

    תודה על תשומת לבך והערותיך הענייניות.
    קריסת מפלגת העבודה החלה ב- 1965 עם בגידת "הגוש" בבן גוריון והעמדתו למשפט בבית הדין של המפלגה. אני יודע. הייתי שם באופן אינטנסיבי.
    זה לקח זמן רב עד שכיום המפלגה התחסלה. אין לה תקומה.
    בגדול מר"ץ לא הייתה עוברת את אחוז החסימה לכנסת ה- 23 וזה יהיה כנראה גורלה של מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה- 24.
    ככלל הסוציאליזם בעולם המפותח התרסק. בבריטניה – קורבין. בארה"ב – סנדרס. שניהם, אגב, שונאי ישראל.
    אני מסכים עם הערכתך את אהוד ברק. הוא לפחות היה שר ביטחון טוב במשך כ- 6 שנים.
    אינני מסכים עם התייחסותך לנתניהו. זה לגיטימי לפעול למען השקפת עולמו ונגד השקפת העולם של אחרים. זו דמוקרטיה.
    לגבי העתיד, אינני משוכנע שהיסטוריונים יעריכו את תקופת נתניהו על פי מה שאתה מנבא.

    השב לתגובה
  3. אורנה צחור
    אורנה צחור מרץ 18 2020, 21:57
    ברוב ארצות העולם הדמאל יורד

    וזה הגורם הגגול להתדרדרות במצב העולמי.זה לא רק בארץ. ראה גרמניה וצרפת ובריטניה ועוד.

    השב לתגובה
    • לאורנה צחור
      לאורנה צחור מרץ 18 2020, 23:25
      צודקת

      ברוב ארצות העולם השמאל יורד. השמאל שווה סוציאליזם. איפה שנכנס סוציאליזם לא גדל יותר עשב ומתרבה השחיתות. על השחיתות במדינות רבות שבהן שלט משטר סוציאליסטי אנו כבר יודעים. כדאי גם לחשוב על השחיתות שצמחה כאן במשק ההסתדרותי על כל מרכיביו. זאת גם הסיבה שמפלגות השמאל בארץ התאדו.

      השב לתגובה
  4. א.
    א. מרץ 20 2020, 18:16
    מסכים לגמרי. עמיר פרץ הוא

    שירת הברבור של צפלגת העבודה

    השב לתגובה
  5. לוי
    לוי מרץ 21 2020, 14:32
    לאן נעלם עמירוש

    אף אחד כבר לא סופר אותו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור