JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

המסך ירד על הבחירות לנשיאות

נשיא ייצוגי מוסיף נופך לדמוקרטיה

המסך ירד על הבחירות לנשיאות נשיא המדינה ראובן ריבלין צילום: איציק הררי he.wikipedia.org
יוני 20
09:15 2014

ראובן ריבלין נבחר לנשיא מדינת ישראל. בתור מי שמכיר אותו משחר נעוריו אני סמוך ובטוח שימלא התפקיד בהצלחה מתבקשת. עם זאת, מערכת הבחירות לנשיאות העלתה על הפרק השגות שונות גם על נחיצות התפקיד וגם על צורת הבחירה הנאותה.

נשיא מדינה ייצוגי נמצא במדינות דמוקרטיות אחדות, כמו גרמניה. בארצות אחרות הנשיא הוא הקדקוד העליון של השלטון. הוא משמש כראש ממשלה, יכול לעשות בממשלה כבתוך שלו אבל זקוק לדו-קיום עם הקונגרס בהיקפו הרחב.

תמיד סברתי שהנשיא מוסיף נופך למשטר הדמוקרטי בהיותו קשור לציבור האזרחים לא באמצעות מסגרת פוליטית-מפלגתית, אלא באמצעות הצ'רטר שקיבל מהכנסת להיות דובר על של הדמוקרטיה ולקבל על עצמו תפקידי ייצוג ומתן חנינה לפי המלצת משרד המשפטים. רוב נשיאי המדינה כיבדו את מעמדם והוסיפו יוקרה לתפקיד, אבל רק שניים מהם היו אישים פוליטיים-מנהיגותיים: חיים ויצמן ושמעון פרס. שניהם באו מהצמרת הפוליטית העליונה וניסו לצקת תכנים לתפקיד.

אבל אנו חיים בתקופת שמעון פרס כנשיא המדינה. הנורמות שנקבעו בתקופתו לא יחולו על אחרים. לא משום שאנו נוהגים אפליה בין נשיאים, אלא מכיוון שקשה להניח שיימצאו מנהיגים בעלי יוקרה כזו מבית ומחוץ. שמעון פרס אולי נהג מחוץ לפרוטוקול אבל הוא החזיר למדינת ישראל את האיזון שהפר נתניהו. דוברי ימין מובהקים מדברים על כך שהוא הביך את ממשלת ישראל שעה שכפר במדיניותה, כמו בעת תפילתו בוותיקן עם האפיפיור ועם ראש הרשות הפלסטינית. אבל הם נמנעים מלשבח אותו על כך שהופיע כראש מדינה בכל רחבי אירופה והביא את דברה של המדינה והתקבל שם כמו שנתניהו וליברמן לא יכולים לחלום אפילו. למה אני מציין זאת? כי ריבלין אינו פרס. ייתכן שלו נבחר נתניהו לנשיא המדינה היה מסוגל לצקת תוכן משלו.

האופנה הרווחת היא לומר שיש לבטל את הבחירות החשאיות לנשיאות ולהעביר את הבחירה לידי האזרחים. בנוגע לסוגיה השנייה אני מתלבט. ניתן להעביר את הבחירה לאזרחים. האם זה מוצדק? מסופקני. אם נעבור למשטר נשיאותי (שלו אני מתנגד) כנהוג בארצות הברית ובצרפת ברור שהבחירה תהיה בידי האזרחים, אך נשיא ייצוגי יכול בהחלט להיבחר על ידי הכנסת. זו בהחלט שאלה שלתשובה עליה יש פנים לכאן ולכאן.

בנוגע לסוגיה הראשונה, לעומת זאת, דעתי מוצקה. בחירת נשיא בכנסת מחייבת הצבעה חשאית. טיפלתי באורח אינטנסיבי בבחירת שני נשיאים. בשני המקרים גברו מועמדי האופוזיציה על אלו של הקואליציה. זה לא היה קורה בהצבעה גלויה, כי אז היו הקואליציה והאופוזיציה מטילות משמעת סיעתית. ההיגיון בהצבעה חשאית הוא שבאמצעותה יכול חבר הכנסת להביע את דעתו האמתית ללא מורא ובלי שהוא חייב לתת דין וחשבון. הוא לא חייב דבר לבוחריו מלבד האמירה שנהג בהתאם למצפונו. ליברמן יכול להטיל משמעת ולהורות שלא להצביע עבור ריבלין בהצבעה גלויה, אבל אין לו כל אפשרות לפקח על מעשיהם של יאיר שמיר ועוזי לנדאו בבואם לקלפי החשאית.

אסור שכל הסאגה שאירעה טרם בחירת הנשיא תחזור על עצמה. הפעם התמודדו מועמדים בלתי ראויים מבחינה מוסרית, ויש תקווה לעתיד כי אירוע כזה לא יישנה הן מבחינת הראייה הנורמטיבית והן מבחינת הזהירות האישית שיאמצו מועמדים פוטנציאליים.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

3 תגובות

  1. לימור
    לימור יוני 21 2014, 02:14
    אני מעריכה את האומץ

    להגיד כך ישר בדיוק מה אתה חושב על אנשים שאתה מכיר והם מכירים אותך .כל הכבוד ,זה לא אופייני בארץ .

    השב לתגובה
  2. אמיר כ.
    אמיר כ. יוני 22 2014, 17:16
    אני סבור שאין שום צורך ותועלת בנשיא

    בניגוד לדעתך אני לא חושב שהנשיא במדינת ישראל מוסיף דבר. רוב רובם של האנשים שדיברתי אתם סבורים כמוני. אז כדאי שגם זה יאמר בקול רם.

    השב לתגובה
  3. טלי
    טלי יוני 23 2014, 09:56
    מקבלת את מה שנאמר כאן בין השיטין

    גם אני סבורה שריבלין הוא לא אישיות מיוחדת בכוון החיובי, אבל בנינו – חלק לא מבוטל מנשיאינו בעבר היו כאלה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור