JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לא לליברמן

אביגדור ליברמן חייב ללכת הביתה

לא לליברמן אביגדור ליברמן. צילום: mondoweiss.net
יולי 07
23:12 2014

אביגדור ליברמן חייב ללכת הביתה. הוא נציג של שנאה רושפת ומיובאת שמעלה את השימוש בכוח לדרגה שנשמעה בעבר מפשיסטים ומלאומנים. כאשר צועדים לגיונות באושים ברחובות ירושלים וקוראים "מוות לערבים", הם יונקים את הלגיטימציה למעשיהם מדרשות רבניות מסוימות ומשנאה יוקדת שמטופחת במתכוון על ידי אנשים כאביגדור ליברמן. ליברמן איננו היחיד בשיח הציבורי שמדבר כך, אבל הוא הנציג הברור של הזרם האנטי-אידאולוגי שחושב שאגרוף ברזל הוא תשובה לכל אתגר. אין בו ולו מעט צניעות. הוא וחבריו מצויים בארץ כמה עשרות שנים ותו לא, והם מעזים לדרוש הוצאת ערבים מארצם, אותם ערבים שמצויים כאן דורות על דורות.

אמנם יש ויכוח גם בתוכנו, אבל יש קרע בין התנועה הלאומית שלנו לבין התנועה הלאומית שלהם. שוחרי עתיד טוב לישראל ביכרו ומבכרים לנסות לאחות את הקרע. זה קשה, כמעט בלתי אפשרי, אבל הם מבינים שקיומנו כאן איננו מובטח אלא אם נגיע להסכמה עם העולם הערבי המקיף אותנו. יש ויכוח קשה עם הימין הדתי לאומי. הויכוח עמוק ואני רואה במעשה ההתנחלות התנכלות לקיומה של ישראל לטווח ארוך. אבל הנהגתם יונקת משורשים אידאולוגים-אמוניים ואיתם אפשר להתווכח. לעומת זאת, הויכוח הופך נלעג מול הכוחניות הליברמנית שאומרת "רק אני מכיר מה זה ערבים".

מה זה מכיר? מכיר היטב. הוא חושב שלהם יש רק שיקולי פחד וחשבון. אין כאן עם שנאבק על חייו ועל הגדרתו. הכה בהם. חסל תשתיות טרור בעזה ותקבור חיילים ששילמו בדמם על מצב שיחזור ויאיים. נכון שליברמן איננו חד-ממדי – הוא יכול לגלות גמישות בנוגע לויתורים טריטוריאליים, למשל. אך מטרתו העליונה לקיים את תורת כהנא – העיקר להיפטר מהערבים שנואי נפשו.

אביגדור ליברמן לא היה חייב להיעלם לולא היה מסוכן. הוא מדבר אל היצרים העמוקים ביותר של חלקים בציבור, חלקים שאינם מאמינים בדבר מלבד הפעלת כוח והתעלמות מתוצאותיו מחוץ ומבית. ישראל רוצה להבטיח את עתידה, אך דרך זו מתעמרת בעתיד ומסכנת אותו. אינני משלה עצמי שליברמן יקום ויפרוש לביתו ולסביבתו. אבל חובה להצביע על מי שמפריע לכל ניסיון הידברות אמתי, על מי שאצלו הדמוקרטיה היא מס שפתיים ולא מהות.

נכון, אין פתרון קסמים והייאוש פוקד רבים. המאבק איננו בין הצודקים ושומרי המוסר לבין רוצחים חסרי רסן. המאבק הוא על קיום יחדיו לטווח ארוך. מי שמנסה לסכל מטרה זו משיקולים קצרי טווח – טוב שייעלם מהחיים הפוליטיים.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

5 תגובות

  1. איש
    איש יולי 08 2014, 12:08
    כל הכבוד

    אמירה חדה וברורה שאני מסכים לה 100 אחוז

    השב לתגובה
  2. אופיר בשן
    אופיר בשן יולי 09 2014, 09:39
    קשה לי התגובה הזו בימים כאלו (גם בימים אחרים),

    ליברמן נבחר בדרך דמוקרטית, קצת שונה בדעותיו משלך, אך כיום הוא שם כנבחר ציבור, לכן אל תמהר להחליט בעבור ציבור שלם.

    השב לתגובה
  3. עידו
    עידו יולי 10 2014, 11:58
    הוא לא הכי קיצוני

    לעומת בנט, ליברמן נראה ליברל רגוע ונינוח. למה אתה לא מטפל בבנט במאמרך?

    השב לתגובה
  4. דרומי
    דרומי יולי 13 2014, 11:49
    ומה עם האירועים האחרונים?

    לא רואים שליברמן צודק???

    השב לתגובה
  5. גל
    גל יולי 17 2014, 11:53
    ליברמן מתייצב מול ראש הממשלה בגלוי

    ראש הממשלה מתעלם ואפילו לא מתייחס
    איך זה אפשרי?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!