JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בחזרה לנתיבות בגין ובן-גוריון

לקראת הבחירות חושבים על ערכים

בחזרה לנתיבות בגין ובן-גוריון חוה ואבינעם ניר
ינואר 30
18:18 2015

הבחירות בישראל הן על עתיד הפיקדון שאותו קיבלנו מהורינו ומהוריהם ועל המורשת שאותה אנו רוצים להשאיר לילדינו ולנכדינו. אלה בחירות על דרך וערכים ואינן התנצחות על האישים העומדים בראש מפלגה זו או אחרת. לכן ראוי להיזכר במורשת שהושארה בידינו משני צדי המפה הפוליטית ואולי מאופיינת טוב מכול בתום של מנחם בגין ובפרגמטיות של דוד בן-גוריון.

אומרים שבכל דור ודור יש בעם ישראל ל"ו צדיקים. לקיומה של חברה בת-קיימא הראויה לנו ולבנינו, יספיקו הצירוף של התום והפרגמטיות המגולמים בשבעה "צדיקים" בלבד: ציונות, צניעות, צדק חברתי, צדק ומשפט, צלם אנוש, צבא העם וצפי לעתיד. אלה עומדים כל אחד לחוד וגם תלויים זה בזה.

הבחירות העומדות בפתח אינן על פתרון הסכסוך עם שכנינו הערבים. זה לא תלוי רק בנו. החברה בישראל וערכיה כן תלויים רק בנו. ולכן כל ההולכים לקלפי חייבים לעשות חשבון נפש באשר לאופי ולתכנים שהיו רוצים לצקת לתוך הכותרות האלה. איזה חזון אנו רוצים לטפח בדור הצעיר מעבר לרווחה כלכלית? האם המטרה שלהם, כפי שמותווית על ידי ההנהגה בשנים האחרונות, צריכה להיות הישרדות, או חיים בשגשוג ובשלום בינינו ועם שכנינו? אנו מבקשים להביא כאן בתמציתיות את המורשת הראויה לדעתנו.

ציונות – הציונות של כל הפלגים בעליות השונות לארץ ישראל יועדה לתת לעם ישראל מסגרת שבה יהודים יוכלו להחליט על גורלם כקבוצה יהודית ריבונית ודמוקרטית, ככל העמים, ולא להיות עוד מיעוטים נרדפים בכל ארצות העולם. המקום הטבעי לקיום עצמאות כזאת הוא המקום שבו החלה ההיסטוריה של העם לפני אלפי שנה. עם זאת, מימין ומשמאל (אז עוד לא הוגדר המרכז…) הכירו התנועות הציוניות בנוכחותם של אחרים בארץ, ובין התום והפרגמטיות נוצרה פשרה. האוטופיה דאז לא הייתה משיחיות אלא הקמת חברה שתהיה גם אור לגויים. עלינו לשאול את עצמנו אם הדרך שבה אנו הולכים כיום, מזה עשרות שנים, אמנם מוליכה להגשמה עתידית של מטרות הציונות.

צניעות – בראשית הדרך הייתה הצניעות הן תוצאה של חוסר אמצעים והן דרך חיים ערכית. גם אלה שהיו להם אמצעים לא נופפו בהם בראש חוצות. מנהיגים, כבגין וכבן-גוריון, חיו בדירות שוות לכל נפש. לבשנו סנדלים, מכנסיים קצרים וצווארון פתוח. מי שנתפש בקלקלתו היה מתבייש. קלון היה מובן חברתי ולא הגדרה משפטית. ראוותנות הייתה מאוסה. כיום שחיתות שלטונית נחשפת מדי שבוע, זה פשוט מגעיל. שוחד ומעילות היו להרגל, הונאת הציבור נחשבת לעסק לגיטימי, נהנתנות וראוותנות מחלחלות מלמעלה למטה. נעלמה הבושה. נעלמה כל אותה מערכת ערכים. האלו הערכים שאנו משאירים לדורות הבאים?

צדק חברתי – צדק חברתי אינו אך ורק עניין של חלוקה מאוזנת יותר של משאבים ציבוריים. הוא ביטוי לסולידריות ולערבות ההדדית שהיו, ועדיין קיימים, בכל קהילה יהודית ברחבי העולם, למעט כנראה במדינת היהודים. אי צדק חברתי מהווה סכנה קיומית. הוא משפיע על מרקם היחסים בתוך החברה וטומן בחובו סכנה של הקצנה עד כדי פיצוץ, פיצוץ שיוביל לשבירת מסגרות ולהרס מערכות. הפערים הנוצרים בשל נאו-ליברליות חסרת פיקוח ושליטה; קיטוב סוציו-אקונומי; אפליות למיניהן; קיצוניות דתית מזה ושחיקה בחופש מדת מזה – כל אלה הם רק דוגמאות לקיים בהווה, ומסוכנים לנו יותר מכל אויב מבחוץ. האם אנו חפצים בחברה שבה אנשים "לא סופרים אחד את השני", למשל כפי שמתנהגים רבים מהנהגים בדרכים? האם החברה תמשיך להיות מחולקת בין כאלה שלוקחים וכאלה שלוקחים מהם? או שנחזור להיות חברה המקבלת אחריות לצרכים של כולם באמצעות הנהגתה, קרי הממשלה. והצרכים ידועים: חינוך, בריאות, ביטחון, דיור, אנרגייה, מים, איכות סביבה וכדומה.

צדק ומשפט – אלה דברי ערך שקשה במיוחד ליישם אותם עוד מימי נביאי ישראל, ולכן יש לשמור עליהם מכל משמר. עצמאותה של מערכת משפט מקצועית וערכית, חפה מאילוצים פוליטיים, חיונית לחברה דמוקרטית, ברוח דבריו של בגין "יש שופטים בירושלים". הרי כסדום ועמורה נהיה ללא עצמאות ערכאות השיפוט השונות וללא הבג"צ, שומר הסף של זכויות יסודיות של בודדים ושל קבוצות מיעוטים מפני השררה והמשגיח על ערכיות הנבחרים, אם הממשלה ואם הכנסת (השבויה בידי הממשלה מחמת המשמעת הקואליציונית). עם זאת, המערכת חייבת בהקפדה על איכות השופטים, בשידוד מערכות ארגוני ובחיסול הסחבת המשפטית הקיימת היום.

צלם אנוש – ערך זה לא יישמר רק באמצעות עמותות המחלקות חבילות מזון לחלק ניכר מהאוכלוסייה. החברה צריכה לנקוט מהלך התקפי ממשי לצמצום ממדי העוני. בצד צעדים כלכליים והקצאת משאבים לרווחה, שהם באחריות נציגינו, דהיינו הממשלה, עלינו לעודד צעדים חינוכיים כמו חינוך לתכנון המשפחה כדי שתתאים ליכולת הכלכלית והפנמת הצורך לאחריות אישית להתאמת גודל המשפחה לאמצעים הכלכליים. מציאות של מדינה עשירה עם שכבה ניכרת של עניים או מציאות של מדינה ענייה עם שכבה ניכרת של מתעשרים – שתיהן מסוכנות במידה שווה.

צבא העם – הגדרת הצבא כצבא של כל העם אינה רק אמצעי לגיוס כוח אדם. זה ביטוי מובהק לסולידריות וללכידות חברתית גם בימים של רגיעה. הצבא הוא הביטוי המובהק של אחריותן של החברה ושל הממשלה לביטחון העם והמדינה. עם זאת, כמונופול לעניין זה חייב להיות עליו פיקוח אזרחי קפדני. יש לעודד את חינוך מפקדיו הצעירים, מראשית צעדיהם, להבנה שיש גורמים נוספים השותפים לקיום ביטחון זה, כמו צדק חברתי וסולידריות, ושמשאבי הציבור חייבים להתחשב בצרכים כאלה. על הצבא מוטלת האחריות לקיום ערכי אנוש ולשיקום קידוש האמת, הן בתוכו פנימה והן בדיווחים של מפקדיו ודובריו כלפי חוץ.

צפי לעתיד – צפי לעתיד משמעו תקווה. מה היא התקווה שאנו משאירים לדורות הבאים? האם מה שנבנה כאן מאז הדורות המייסדים, ובדם רב, אמנם ימשיך? האם בחיינו את ההווה בלבד איננו מסכנים את העתיד? חברה בת-קיימא מקיימת מנגנוני תכנון בנושאים השונים הקובעים את דמותה וקיומה, מנגנונים שיש להם השפעה על המנהיגות הנבחרת, אשר למרבה הצער ממוקדת בהישרדות לזמן קצר. יש לקיים מועצות כאלה ולהעניק להן סמכויות ויכולות שאינן ניתנות לביטול בגחמות רגעיות. מנגנונים כאלה בנושאים כמו ביטחון לאומי, ביטחון כלכלי, משאבים לאומיים וסביבה חיוניים לסינתזה של גורמים שונים העוסקים בכל נושא בהווה, ולהתוויית חזון ודרכים להגשמתו לשנים ארוכות.

בין שאנו שבעי רצון מתפקוד הפוליטיקאים בכל הנושאים שנזכרו לעיל בעשרות השנים האחרונות בין שלאו, נזכור כי הדרך היחידה להשפיע היא להצביע. נזכור כי איננו בוחרים מנהיגים אלא דרך, וטוב שכך. הימנעות מהצבעה משמעותה איבוד התקווה. ילדינו וילדיהם זכאים לטוב יותר. נלך להצביע, ואם האמור למעלה מדבר אליך – הבחירה ברורה. הגיע הזמן לעשות שינוי למען תקווה משמעותית.

על המחבר / המחברת

Avatar

חוה ואבינעם ניר

חוה ניר היא עובדת סוציאלית בכירה בגמלאות. אבינעם ניר הוא פרופסור אמריטוס בטכניון.

10 תגובות

  1. ליאור
    ליאור ינואר 31 2015, 14:22
    נראה לי קצת תמים

    ראיתם מי הבוחרים?
    ראיתם מי הנבחרים?

    השב לתגובה
  2. רינה
    רינה ינואר 31 2015, 21:54
    נו מקסים!

    מאמר מקסים וכותבים שנראים מקסימים. מי עוד מדבר על צניעות? (חוץ מאלו שחושבים שזה אומר שרוול ארוך…) חבל שאין לנו עוד כאלה במדינה

    השב לתגובה
  3. א.
    א. פברואר 04 2015, 11:45
    אני חוזר על מה שכבר כתבו לך

    אני חושב שאתם תמימים וחיים בעולם אחר שכבר לא יחזור.
    הכל נראה פחות טוב, אבל זה מה שיש.
    משהו כבר כתב טוקבק לכם באותו כוון לפני ובכל זאת רציתי להגיד שגם אני חושב כמוהו

    השב לתגובה
  4. רעות
    רעות פברואר 06 2015, 13:39
    מילים כדורבנות!

    מסכימה עם כל מלה עוד לא אבדה תקוותנו להחזיר את הרכבת לפסים הנכונים! ישר כוח

    השב לתגובה
  5. יהורם
    יהורם פברואר 06 2015, 16:42
    חבל"ז

    שבעת ה"צדיקים" הם היסוד והבסיס לשמירת מדינתנו כמדינה עצמאית דמוקרטית וחברתית.למה חבל"ז? כי אנחנו לא הכתובת-אנחנו מסכימים עם כל מילה.המסר צריך להיות מופנה לראשי המפלגות ושיתחייבו לפעול על פי הערכים האלה.

    השב לתגובה
  6. מיכה.ו.
    מיכה.ו. פברואר 07 2015, 10:21
    הפוסט האוטופי (החלומי)

    חוה ואבי אתם אנשים נהדרים. העלתם על הכתב מציאות שהיא חלום, להורינו שחיו לאור אותו חלום היתה מגמה להגשימו.
    לפי איך שאני רואה את מה שקורה ויקרה בעתיד הקרוב בארצנו זה ישאר חלום רחוק.
    אין ספק שצריך ללכת ולהצביע
    לצערי יש לי הרגשה שאנחנו במעוט שרק גדל, הלואי ואתבדה!

    השב לתגובה
  7. נטע ו
    נטע ו פברואר 08 2015, 09:35
    הצדיקים

    חברי הקרובים ומשפחתי, משוכנעים כמוכם, שזו הדרך. אבל ישנו עוד "צדיק" ציניות שחוברת למכנה משותף שלא מאמינים עוד שניתן לשנות ,כיון שאין לסמוך עוד על פוליטיקאים שכל שמעניין אותם ,הוא כיסאם,למרות דבריהם היפים. נקווה שהם טועים.

    השב לתגובה
  8. אמוץ טל
    אמוץ טל פברואר 08 2015, 12:08
    כל הכבוד

    פעמיים כבוד.
    הראשון על מה שכתוב במסמך.
    השני על זה שלא התיאשתם ולא התעצלתם ותרמתם את דעתכם ברורה ומזמינה להצטרף.

    האם עלי להעביר למטיילים או שכבר עשיתם את זה?

    תודה ! אמוץ.

    השב לתגובה
  9. נורית יפה
    נורית יפה פברואר 09 2015, 08:21
    חברים שלי

    חווה ואבי היקרים,
    אני גאה מאוד מאוד שיש לי חברים כמוכם. גאה בדעותיכם ובדרך בה הבעתם אותן.
    מי ייתן ונלמד מכם.

    השב לתגובה
  10. ד
    ד"ר אורית נהרין פברואר 10 2015, 14:55
    פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, פסיכודרמה

    חוה ואבי היקרים

    מאוד אהבתי את מה שכתבתם ומסכימה עם כל מילה.
    אני לא חושבת שאתם תמימים אני חושבת שאתם אנשים אוהבים היודעים גם להעריך את הטוב שיש לנו במדינה ומעלים בדרככם שלכם את החשש לפיספוסים מיותרים שעליהם עוד נשלם מחירים יקרים.
    אנחנו צריכים אנשים כמוכם שמתריעים, שמעוררים למודעות שאומרים את מה שיש להם לומר עם לב אוהב וחרד.
    אני איתכם ויודעת שאתם לא לבד.
    תבורכו

    אורית נהרין

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור