JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מזרחיות ממלכתית

בוזגלו וקולה של הזהות המזרחית במערכת המדינית

מזרחיות ממלכתית מימין לשמאל: ד"ר יהודה מימרן, ד"ר יעקב מעוז, פרופ' חביבה פדיה, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ד"ר מאיר בוזגלו, דרורי יהושע, עופר נמימי. צילום באדיבות בית הנשיא
מרץ 08
01:00 2015

אפשר להסתכל על הזהות המזרחית, המונה לפחות מחצית מהחברה היהודית בישראל, בשני אופנים. לצורך ההמחשה אציג אותם בצורה סכמתית בלבד: האחד, האופן הישן והגרוע, שהמזרחים הם קורבנות של האשכנזים. אם לא יתוקן המצב, השד העדתי יפרוץ החוצה וימוטט את המדינה. השני, האופן החדשני והאותנטי, שזוהי קבוצת זהות המביאה עמה "עגלה מלאה" בעושר תרבותי, בתפיסה ממלכתית, בגישה סובלנית ובאחריות חברתית.

אינני טוען בדברים האלה שאין מקום לתיקון עוולות שנגרמו ליהדות המזרח מני אז ועד ימינו. כבן למשפחה מזרחית, עודני "נושא עמי את צער השתיקה" של הוריי בעת שסבלו בגבורה את ייסורי הקליטה בחברה הישראלית. אני טוען שאין לי כל עניין לצמצם את עצמי אל עמדת המופלה לרעה, המבקש מפטרונו להטיב את מצבו. כיוון שכך, בצד התביעה התקיפה שלי לתיקון העוולות, הן למזרחים הן לקבוצות מוחלשות אחרות, אני מבקש להציע את תרומתה הייחודית של התרבות המזרחית לאתוס הישראלי. כדי לעשות זאת באופן יעיל, יש לחולל מהפך הן בתפיסת המזרחים את עצמם והן בתפיסת החברה הישראלית בכללותה את התרבות המזרחית.

המהפך האמור יתחולל אם נהיה מודעים מספיק לעובדה היסטורית פשוטה וברורה: כל יהדות העולם צמחה במזרח והתגבשה בו. בפרפראזה על הפתיחה למגילת העצמאות ניתן לומר: בארצות המזרח קם העם היהודי ובהן עוצבה דמותו הרוחנית. מימי הביניים ואילך, ובעיקר בעת החדשה, מצטרפת לחגיגת עיצוב הזהות גם יהדות אשכנז ותורמת את חלקה המכריע. מודעות להתפתחות הרוחנית של העם היהודי בארצות המזרח מחייבת היכרות מעמיקה והתנסות בשלל האוצרות שלו, שיש בהם ברכה רבה לאתוס הישראלי. את המודעות הזאת חייב להוביל משרד החינוך, אלא שהוא גורר רגליים כבדות מאוד בעניין זה. הצהרות חיוביות רבות נשמעות על ידי שרים ורוזנים בדבר תיקון דרכי ההוראה של תרבות ישראל, אך הביצוע עלוב למדי.

כיום, למרבה השמחה, התפתחה בחברה הישראלית שדרה רצינית של נשות ואנשי רוח מזרחים המסוגלים לתרום למהפך התודעתי הזה. אנו מוצאים אותם בכל מארג המנהיגות בישראל: צבא, פוליטיקה, כלכלה, תרבות ועוד. המאפיין המרכזי של רובם הוא הגישה הממלכתית. כולנו, יהיה מוצאנו אשר יהיה, מגויסים למאמץ הממלכתי להקים ולבסס חברה יהודית מתוקנת בארץ ישראל. אחת הדוגמאות ליוזמה מזרחית ממלכתית היא זו של קבוצת "תיקון" בראשותו של ד"ר מאיר בוזגלו, מרצה מבוקש לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומנהיג חברתי בלתי נלאה. הוא מי שחתום על מהפכת הפיוט ושירת הקודש שפרצה למוסיקה הישראלית בעשור האחרון ונעשתה אחד מעמודי התווך שלה. הוא מי שמוביל כעת מהלך ארצי לעיצוב השבת הציבורית בישראל, והוא מי שמבקש למצב את החברה המזרחית כגשר תרבותי לחברה הערבית בישראל.

כאשר מאיר בוזגלו הדליק את אחת המשואות על הר הרצל בערב יום העצמאות לפני שנתיים, היה בכך משום סמל לעובדה שהקו המזרחי שהוא מוביל תורם באופן משמעותי לחיזוק אושיות החברה הישראלית. עצמאות של ממש היא עצמאותן של קבוצות זהות לבטא את זהותן ללא מורא. היא גם   העצמאות של כלל החברה ליהנות מעושרן התרבותי של קבוצות אלה, תוך נישול הדעות הקדומות מן התודעה הפרטית והקולקטיבית. החברה הישראלית תיעשה עצמאית וחסונה יותר אם תשכיל לאמץ את התרבות המזרחית ולהשתמש באוצרותיה להעשרה עצמית ולתיקון שורות תמידי.

האם יש בנמצא, ערב הבחירות לכנסת הקרובה, קול שכזה במערכת המדינית? ככל הידוע לי, מבין מאות המועמדים לכנסת אין אף לא קול אחד המתקרב לכך. רבים הם הגורפים הון פוליטי ומתפרנסים שלא בכבוד מן הדגל המזרחי. זה שלושים שנה שותפה מפלגת ש"ס למערכת המדינית. המפלגה ישבה ברוב ממשלות ישראל שקמו מאז נוסדה. האם הצליחה לקדם את מצבם של המזרחים בישראל? האם הצליחה להעלות את קרנה של מורשת יהדות המזרח? האם כל הציבור המזרחי רואה בה נציג אותנטי? יש להודות בצער שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית לחלוטין. אך בכך לא סגי. גם המפלגות שאינן מגדירות את עצמן כמזרחיות, מנופפות בדגל המזרחיות ללא כל הצדקה וללא כל התאמה למעשיהן בפועל. המשחק הפוליטי הנואל של שיבוץ דמות מזרחית, כמו שחקן כדורגל או קריין חדשות ברשימה לכנסת, מעלה בצדק את חמתם של אזרחים מזרחים ולא מזרחים רבים. יש בכך ריח רע של מסחור והזניה של התרבות שעליה קם ועומד העם היהודי. במונחים דתיים אפשר לומר שיש כאן "חילול השם" של ממש.

השאלה הרובצת לפתחנו פשוטה למדי: האם לא הגיעה העת להקים תנועה פוליטית של מזרחים מזן חדש, שתוביל את החברה הישראלית למחוזות טובים יותר? תנועה כזאת תעשה את מה שלא עשו המפלגות המתהדרות בזהות המזרחית שלהן, ותעשה את מה שלא עשו המפלגות שקישטו באופן מלאכותי את עצמן במזרחי כזה או אחר. נדמה שהגיעה העת, ולכן כולנו מצווים להתגייס למשימה זו.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

5 תגובות

  1. שלי
    שלי מרץ 08 2015, 10:17
    לא אוהבת

    מצטערת, לא אוהבת את ההגדרות העדתיות האלה! גם נסיונות מנומסים כמו אלה תורמים לפילוג! אולי נקים גם מפלגה המקדשת את ערכי האשכנזיות?? (שזו אגב כבר מילה גסה. הכי גרוע זה לחהיות אשכנזי…) למה כל זה טוב? במקום ללכת קדימה הולכים אחורה. בכל המפלגות צריכים להיות כולם – גברים, נשים, אשכנזים, ספרדים , חילנויים, דתיים ואפילו ערבים. רק כך, למען מטרות משותפות שהם החיים עצמם ולא בדלנות כזו או אחרת

    השב לתגובה
  2. "מזרחי" מרץ 10 2015, 10:48
    עוד פיצול ועוד פירוד

    במקום איחוד וגיבוש כל אחד רוצה מפלגה משלו והעיקר שאולי הוא אישית יבחר. די. צריך מפלגות לפי אידיאולוגיה ולא לפי צבע, מוצא, אמונה דתית , …

    השב לתגובה
  3. בוריס
    בוריס מרץ 11 2015, 17:12
    הפיצול רב מידי

    בסוף יהיו חמישים מפלגות
    אחת של נשים ממוצא רוסי בעלות השכלה אקדמית
    אחרת של גברים ממוצא קווקזי דתיים לאומיים
    ומה לא?

    השב לתגובה
  4. יעקב מעוז
    יעקב מעוז מרץ 12 2015, 22:31
    תגובה לבדיקה

    הרעיון הוא שקבוצה בעלת זהות ייחודית מתגייסת לטובת כלל הציבור. לכן אין כל מקום לדאגה מפיצול ומחלוקת. הייתי מצפה מכל הקבוצות שרוצות לבוא לידי ביטוי פוליטי להצהיר שטובת כלל הציבור עומדת לנגד עיניהן. כך נשיג שני דברים לפחות, ייצוג אמין של הפסיפס האנושי בישראל וכן תרומה ייחודית של כל קבוצה לקולקטיב.

    השב לתגובה
  5. אשר לוי
    אשר לוי מרץ 12 2015, 23:53
    יש כבר

    שלום שלי,
    אין צורך בהקמת מפלגה אשכנזית – יש כבר. למעשה רוב המפלגות בישראל מונהגות בידי אשכנזים ומייצגות אג'נדה אשכנזית. אפשר לדבר רבות על מפלגת השלטון בלמעלה מ 30 השנה האחרונות המהווה לכאורה בית למזרחים אך מונהגת בידי המשפחה הלוחמת האשכנזית הטהורה. בזמנו נראה היה שמנחם בגין העדיף את דוד לוי להמשך דרכו, ואז נוכחתי בחברים שלי מ"הצופים" מתארגנים ומסייעים במרכז הליכוד "לעצור את הפרנק". כידוע ניצח יצחק שמיר שעלה על לוי רק בחיתוך מבטאו. מצד שני כשניצח סוף סוף בפריימריז בעבודה מזרחי משדרות קמה מנהיגות המפלגה המסורתית בראשות שמעון פרס וחיים רמון ונטשה את מפלגת המקור שלה וחברה לאריאל שרון (אשכנזי בפני עצמו) למפלגה חדשה. הציבור נותן לגיטימיות לאקטים מעין אלה: דוד לוי צבר אוסף בדיחות בגנות אישיותו (ומבטאו) פרץ הפך נלעג בזכות (גנות) המשקפת ואילו שרון הגנב ופרס העריק חסר המצפון קיבלו את אמון הציבור.

    ייצוג אג'נדה מזרחית אינו בחזקת השתייכות עדתית בלבד, זוהי אג'נדה של מאבק חברתי של מקופחים ומופלים באופן מובהק בחברה הישראלית לדורותיה, כנגד המלחמה נגדם בכל תחומי החיים הנוטלת את הלגיטימציה שלה כיום מ"במקום ללכת קדימה הולכים אחורה". את המלחמה כנגד הבדלנות צריכים להתחיל האשכנזים, אך כרגע ללא המאבק המזרחי המצב יישאר כמות שהוא. על רקע זה אנא עקבי אחר פעילותו למשל של מאיר בוזגלו, אשר ללא רתע וללא ליאות יודע לייצג את העניין המזרחי בשום שכל ללא התלהמות אך בתקיפות תוך התמקדות בהיבט התרבותי של הדרת המזרחים ואפילו בהצעת מצע פעולה ואורח חיים אחר, שיכול לקדם את הצורך שלך בשותפות בחברה הישראלית. בוזגלו הוא אינטלקטואל מזהיר המוכר בעולם כולו, ועמד כבר ב"מבחן בוזגלו" של אהרן ברק.

    אני, אגב, אשכנזי לדורותיו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!