JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מיניאטורה של העם או אפוטרופוס נאמן

תפישת הייצוגיות ובעיית המשילות בישראל

מיניאטורה של העם או אפוטרופוס נאמן כנסת ישראל צילום: איציק אדרי he.wikipedia.org
אפריל 06
10:00 2015

מערכת הבחירות והתהליך המייגע והבלתי מכובד של הרכבת הממשלה מחייבים שינוי בחשיבה המערכתית לגבי מהות הדמוקרטיה בישראל ובעיקר לגבי נושא ה"ייצוגיות". בעיית ריבוי המפלגות המייצגות את הבוחרים לא תבוא על פתרונה בשינויים באחוז החסימה, כפי שהוכח שוב בבחירות האחרונות. שורש הבעיה נעוץ בתפישת הליך הייצוגיות ומשמעותו הפוליטית בחברה דמוקרטית.

מאז המגנה כרטה באנגליה, שמיסדה את העיקרון שהשליט איננו בלעדי ושכוחו לשלוט על העם נובע מהעם והוא צריך לשרת את העם, ומאז המהפכה הצרפתית – שמיסדה את ערך השִוויוניות, הכול מסכימים שדמוקרטיה היא שיטת המשילות המועדפת – למרות חסרונותיה הרבים. ברם, אם נרד לעומק הנושא נראה שכשאזרחים אומרים "דמוקרטיה", לא תמיד הם מתכוונים לאותו דבר. מסתבר שיש הגדרות שונות ותפישות שונות למושג "דמוקרטיה".

הבעיה המרכזית ושורש כל רע היא בעיית הייצוגיות. את מי מייצגים חברי הכנסת הנבחרים? כיצד אנו מפרשים את נושא הייצוגיות? האם נציגיו הנבחרים של העם, הנבחרים בבחירות חופשיות, אמורים לקדם את האינטרס הלאומי או האם הם שליחיו של סקטור מסוים והם צריכים לייצג את הסקטור או את הקבוצה שבחרה בהם ללא התחשבות באינטרס הלאומי?

יש שתי אסכולות מרכזיות המתייחסות לשאלה זאת ועונות לה. אסכולה אחת, והיא האסכולה הנהוגה אצלנו בישראל, מבוססת על ההנחה שהכנסת היא למעשה דגם מיניאטורי של העם. מעין דגם מוקטן, המשקף במדויק את החברה בישראל, על גווניה הפוליטיים, על קבוצותיה העדתיות והכלכליות וכו'. העיקרון המנחה את שיטת הייצוגיות שלנו הוא שצריך להיות בכנסת ייצוג לכל פלג ולכל קבוצה באוכלוסייה מאחר שזאת מהות הדמוקרטיה. למשל אם 5% מהעם הם בני עדה מסוימת, ייצוג עדה זאת בכנסת צריך לעמוד על 5%. דהיינו, הכנסת היא מיניאטורה של העם וזאת הדרך היחידה להגיע לדמוקרטיה אמתית. גישה זאת מעולם לא תאפשר הקטנת מספר המפלגות, מאחר שהפילוג בעם ישתקף באופן מדויק בייצוג בכנסת.

ברם, בעולם קיימת גישה שונה לחלוטין. זאת הגישה שמנחה את המערכת הפוליטית בארצות הברית למשל. גישה זאת טוענת שכדי לקדם את האינטרס של קבוצות אוכלוסייה מסוימות, הנבחר המייצג לא חייב להיות בן הקבוצה או חלק אינטגרלי מהקבוצה. אנגלו-סקסי יכול לייצג אוכלוסייה איטלקית, סינית ויהודית. המרכיב הקובע הוא אידאולוגי, לא עדתי, דתי או שבטי. מפלגה אחת יכולה לקדם אינטרסים של קבוצות רבות.

כאשר נבחרים שאינם בני הקבוצה מייצגים אינטרסים של קבוצות אחדות, מצטמצם מספר המפלגות והמפלגות מתבססות על אידאולוגיות ולא על שבטיות או עדתיות. גישה זאת ידועה כגישת ה"נאמן". המייצג הנבחר לבית הנבחרים הוא "נאמן" או "אפוטרופוס" של הקבוצה, הדואג לקדם את ענייני הקבוצה מבלי להיות חלק אורגני ממנה. אמנם זאת גישה אליטיסטית שפותחה על ידי אבות האומה האמריקנית, אבל הם הבינו, עוד במאה ה-18, שללא גישת "הנאמן" או "האפוטרופוס" הם לא יגיעו לאיחוד העם אלא לפירודו ולפירוקו לקבוצות ולעדות.

גישה זאת אומרת שהייצוגיות בבית הנבחרים נתונה בידי אנשים נבחרים, "אפוטרופסים" של המון העם, ואפוטרופסים אלה צריכים להיות אנשים משכמם ומעלה בהשכלתם, במעמדם וביכולתם הכלכלית. הייצוגיות היא נחלת נבחרים שלא רק שאינם בני הקבוצה שאותה הם מייצגים, אלא הם נעלים מבני הקבוצה, הם משכמם ומעלה מבני הקבוצה, אבל הם אלה שיודעים כיצד לדאוג לאינטרסים של הבוחרים ולקדם אותם בצורה הטובה ביותר. הם אמונים על הבוחרים, נאמנים להם ומחויבים לקדם את האינטרסים שלהם.

שיטת "האפוטרופוס" אולי איננה "דמוקרטית" במובן הישראלי של המושג, שכן אצלנו הכנסת היא דגם מיניאטורי של כל הקבוצות בעם. אבל לדעת האמריקנים זוהי שיטה דמוקרטית יותר מאחר שרצון רוב העם, כפי שהוא משתקף בשתי המפלגות הגדולות, אכן מיוצג בבית הנבחרים והוא קובע את המדיניות. זאת לעומת שיטת הייצוגיות שלנו, המאפשרת לכל קבוצה באוכלוסייה, קטנה ככל שתהיה ובלבד שתעבור אחוז חסימה מינימלי, להיות מיוצגת בכנסת. שיטה זו יוצרת בכנסת חוסר שיווי משקל ייצוגי, דהיינו, קבוצות אוכלוסייה קטנות זוכות להשפעה רבה שחורגת ממשקלן האמתי הן באוכלוסייה והן בכנסת. מתן משקל סגולי גבוה לקבוצות מיעוט מעוות את עקרון הדמוקרטיה מאחר שרצון הרוב למעשה אינו הקובע.

 *

פרופסור ניצה נחמיאס, פרופסור למדע המדינה עם התמחות בארגונים בינלאומיים, וניהול קונפליקטים בינלאומיים. מרצה בתכנית MA לניהול סכסוכים באוניברסיטת תל-אביב. שימשה כמזכ"ל ארגון הסטודנטים הישראלים בארה"ב וקנדה, משנה למנכ"ל המועצה הלאומית האמריקאית ליחסי חוץ (ניו יורק)  ומנכ"ל מועצת ארגוני נשים של ארה"ב (בניו-יורק). הופיעה פעמיים בפני העצרת הכללית של האו"ם בנושא מרוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון. פרסמה וערכה 4 ספרים ומספר רב של מאמרים וכן מופיעה רבות בכינוסים בינלאומיים.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

10 תגובות

  1. קורן
    קורן אפריל 06 2015, 17:16
    קבוצות קטנות וסחטניות

    נמאס בו המיעוט סוחט את הרוב. יש דרך פשוטה לפתור את הבעיה. אחוז חסימה של 20%. כל מפלגה שלא תגיע לאחוז זה תאבד בעצם את כל היצוג שלה. כך תיווצא מידית תנועה אדירה לאיחודים במקום לפיצולים.

    השב לתגובה
    • מיה שטיבל
      מיה שטיבל אוגוסט 17 2017, 07:28
      דמוקרטיה גוועת

      שיטת אחוז חסימה גבוהה (10%) גרמה בתורכיה לאובדן דמוקרטיה ועליית הימין הדתי והדיקטטורה של ארדואן.
      אצלנו מתקיים תהליך דומה: הימין הדתי- פשיסטי מאוחד שעה שהחילונים " הבוגדים השמאלנים" מפוצלים. למעשה מיעוט מאוחד מנצח את הרוב ( בינתיים) המפוצל.

      השב לתגובה
  2. חנוך
    חנוך אפריל 08 2015, 11:09
    ייצוג קלאסי הוא הנכון בעיני

    אם העם מסכים שקבוצות קטנות יסחטו אותו, אז זה גם רצון העם

    השב לתגובה
  3. פרופ' ניצה נחמיאס
    פרופ' ניצה נחמיאס אפריל 08 2015, 16:30
    משילות פגומה עקב ייצוגיות שגויה

    בעיית המשילות לא תיפתר ע"י העלאת אחוז החסימה. איסטרטגיה זאת רק תגרום להדרת אוכלוסיות שלמות מהתהליך הפוליטי. הפתרון הנכון הוא שנוי תפיסת הייצוגיות. הכנסת לא צריכה לשמש מניאטורה של כל העדות, הקבוצות והזרמים בחברה. הכנסת צריכה לייצג את האינטרסים המשותפים לכלל האוכלוסיה: בטחון, דיור, בריאות, חינוך וכו'. שיטת הייצוגיות היום אינה מאפשרת זאת – להיפך. השיטה היום נותנת לגיטימציה ומעודדת את קידום האינטרס העדתי-קבוצתי- על האינטרס הלאומי- רק שנוי בתפיסת הייצוגיות יפתור את בעיית המשילות הקלוקלת בישראל- ראה השיטה בארה"ב-

    השב לתגובה
    • מיה שטיבל
      מיה שטיבל אוגוסט 17 2017, 07:33
      יצוגיות פגומה

      מסכימה עם הנאמר.
      השיטה הקיימת מעודדת שיבטיות והרסה את מדינת הרווחה.
      עם זאת, אין מוצא כי שום קבוצת כוח לא תתאבד לטובת הכלל ולא תסכים לתיקון שיטת הייצוג המשובשת הקיימת.

      השב לתגובה
  4. דליה ד.
    דליה ד. אפריל 09 2015, 13:11
    ההצבעה של דתיים לאומיים מוכיחה את ההיפך

    רבים מהם הצביעו עבור הליכוד ופחות בעד בנט

    השב לתגובה
  5. עולה ותיק
    עולה ותיק אפריל 29 2015, 13:45
    השיטה האמריקאית עדיפה

    מי שזוכה במקום הראשונה לוקח את ההובלה לבדו
    אחרת קשה למשול

    השב לתגובה
  6. ניצה נחמיאס
    ניצה נחמיאס אפריל 30 2015, 01:39
    מי צריך למשול?? העם או המנהיגים

    רבותי, השיטה שלנו לא עובדת והיא גם לא דמוקרטית. דהיינו, גם ברמה התאורטית וגם ברמה המעשיץ שיטת המשילות שלנו הגורסת שכל עדה וכל קבוצה קטנה ואיזוטרית ככל שתהיה זכאית להיות מיוצגת בכנסת, כי הכנסת היא מניאטורה של העם- זו גישת ייצוג מוטעית והרסנית. הכנסת לא צריכה להיות ראי או מניאטורה של העם- הכנסת צריכה להיות המנהיגות שלנו, הקבוצץ עלית שלנו, הניבחרת המנצחת- למה הדבר דומה? שקבוצת כדורגל תהיה מורכבת מ- 11 נציגים של האוהדים- דהיינו, שהקבוצה לא תהיה מורכבת מבחירי השחקנים אלא הקבוצה תהיה מינאטורה של האוהדים! איך אפשר לנצח עם תפיסת ייצוגיות כזאת????

    השב לתגובה
  7. רחל ברזילי
    רחל ברזילי מאי 27 2015, 17:17
    כל יום שעובר מאז הבחירות מוכיח שצדקת

    ממש מדכא לראות את הסחר מכר בין המפלגות כאשר אפילו לקטנות כוח סחיטה מדהים

    השב לתגובה
  8. ניצה נחמיאס
    ניצה נחמיאס מאי 27 2015, 19:55
    הכנסת לא מבטאת את רצון העם

    רבותי, כל מי שרואה את מפת הכנסת והאנשים היושבים בה מבין ש- 120 האנשים הללו לא מייצגים את רצון העם- הם מייצגים רצונות של קבוצות בעם- הכנסת שלנו היום בנויה על העקרון של ייצוג כל חלק וכל גוש וכל קבוצה בעם. אלו לא ניבחרי העם- אלו נבחרי קבוצות שונות בחברה. ברוב המדינות המתוקנות הניבחרים אינם מיצגים אינטרסים שוליים המחבלים לרוב בטובת הכלל והמדינה- חייבים לשנות את עקרון הייצוגיות- מי ראוי וצריך לשבת בבית הניבחרים? זכרו את הסנהדרין- הוא לא היה מניאטורה של החברה- הוא היה ה"נאמן" של החברה והעם-

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!