JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה בין סקרי הבחירות לניסוי קליני?

הפגמים האינהרנטיים בסקרי הבחירות

מה בין סקרי הבחירות לניסוי קליני? צילום: צילמתי
אפריל 28
09:00 2015

שוו בנפשכם ניסוי קליני שלב 2 לטיפול בסרטן באיבר כל שהוא. ניתן לנתח את החולה, לסלק את הגידול הסרטני ולקוות שיבריא. סיכויי הריפוי באופן טיפול זה ידועים והם נמדדים בשיעור החציוני של ההיוותרות בחיים (שהוא משך הזמן עד למותם של מחצית מהחולים). אותו סרטן ניתן לטיפול גם באמצעות תרופות כימותרפיות, למשל תשלובת של A+B. גם התוצאות של טיפול זה ידועות מכיוון שאלפי חולים כבר טופלו בעבר באורח כזה. קבוצת חוקרים הוגה רעיון שיתקבלו תוצאות טובות יותר באמצעות טיפול כימותרפי בתשלובת A+B ובהמשך ניתוח ולאחריו טיפול כימותרפי נוסף. אין ספק שיש היגיון רב בהיפותזה כזאת.

לפי חישובים מדעיים החוקרים מחליטים שעליהם לנסות את השיטה על 100 חולים. לאחר שקיבלו את האישורים המתאימים מוועדות האתיקה למיניהן, הם מתחילים לגייס חולים לניסוי. נאמר ש-150 מטופלים ניאותו להשתתף. בתהליך הניפוי 50 חולים נמצאים לא מתאימים מכיוון שאינם עונים על כל הקריטריונים שהוגדרו מראש. מובן שבדרך כלל אלה החולים שמחלתם מתקדמת יותר או שמצבם הבריאותי רופף יותר וכדומה, וממילא סיכויי הריפוי שלהם נמוכים מאלה של יתר החולים.

100 מטופלים אמנם החלו את הניסוי, אך במהלך הטיפול הכימותרפי נפטרו 5 מהם מסיבות שונות ועוד 10 החליטו לנטוש את הניסוי בגלל תופעות לוואי שלא יכלו לעמוד בהן. 85 חולים הגיעו לשלב הבא של הטיפול. אולם במהלך הבדיקות נמצא שאצל 15 מהם המחלה המשיכה להתקדם ואין טעם לנתחם כלל ועיקר. אם כך, רק 70 חולים מצאו את דרכם לחדר הניתוח.

במהלך הניתוח נתגלו אצל 5 מהחולים ממצאים שלא אפשרו לכרות את הגידול הסרטני, כך שרק 65 השלימו את שני השלבים הראשונים של התכנית המקורית. בהמשך סירבו 10 חולים לקבל את הטיפול הכימותרפי המשלים, או שהיו חולים מכדי לקבלו. תוצאות המחקר פורסמו וכללו רק את 55 החולים שהשלימו את הטיפול כולו, והתוצאות היו אמנם טובות יותר מאשר אופני טיפול קודמים.

כידוע, חולים המשתתפים במחקר כל שהוא מראים תוצאות טובות יותר מחולים שלא משתתפים במחקר, עקב המעקב הקפדני שהם זוכים לו הכולל טיפול מיטבי בכל בעיותיהם הרפואיות. לכן תוצאות של מחקר מסוג זה (שלב 2) נדרשות לאשרור על ידי מחקרים שלב 3, שלא פעם מפריכים את תוצאות המחקר הקודם.

נוסף לכך, ובדרגת חשיבות גבוהה בהרבה, אנו נתקלים במצב של הטיית הבחירה (selection bias). מובן מאליו שבמקרה זה בחרנו בחולים בעלי הסיכוי הטוב ביותר להירפא. אולי היינו צריכים לכלול את כל החולים שנותחו בהצלחה, או את אלה שנכנסו לניתוח? או את 85 החולים שסיימו את הטיפול הכימותרפי? או אפילו את כלל 100 החולים שנבחרו לניסוי? בהנחה שהשיטות הסטטיסטיות שבהן השתמשו החוקרים היו נכונות ותקפות, בחירת החולים שנכללים בעיבוד הסטטיסטי משחקת תפקיד מכריע בניתוח התוצאות.

ולמה הדבר דומה בסקרי בחירות? נאמר שהסוקר, שאין ספק לגבי מקצועיותו, רצה לכלול 1500 נסקרים במדגם שלו, אולם בסופו של דבר, מסיבות תקציביות ולוגיסטיות כלל רק 1000. צריך להניח שאלה שנבחרו למדגם ואלה שנופו ממנו מתפלגים באופן זהה, שאם לא כן הרי יש לנו פה הטיית דגימה, או אפילו טעות דגימה. נוסף לכך, מתברר שרק 900 מהנסקרים הצביעו בפועל. האם הם זהים בהתפלגותם ל-100 שלא הצביעו? 50 איש שינו את דעתם ברגע האחרון בתוככי הקלפי. האם הצבעתם מייצגת את ההתפלגות של כלל המדגם?

בסקר הקלפיות ביום הבחירות היה המצב גרוע בהרבה, שכן 30% מהמצביעים סירבו להשיב. לסוקרים אין יכולת לנתח את התפלגות ההצבעה של המסרבים להשיב, לכן היה עליהם להפעיל מערכת שיקולים והערכות כדי לכלול אותם בסקר. אילולא עשו זאת, הרי במדגם היו נכללים רק 70% מהמצביעים, ומובן שאז הייתה קיימת הטיית בחירה קיצונית. גורם נוסף שזרע רובד של בלבול הוא העובדה שחלק מהנסקרים לא ענה תשובות אמת, תופעה שכמעט לא קיימת במחקרים רפואיים.

נראה לי שהמדע של סקרי הבחירות לוקה בפגמים אינהרנטיים רציניים ביותר ההולכים וגוברים ממערכת בחירות אחת למשניה, ויש להתייחס לסקרים אלה בספקנות הראויה.

 

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

6 תגובות

  1. סטודנט
    סטודנט אפריל 28 2015, 10:51
    לא לוקחים בחשבון?

    מה שאתה טוען נשמע הגיוני
    אבל מי שעושה את הסקרים לבחירות אלה גופים מקצועיים עם סטטיסטיקאים ידועים
    הם לא לוקחים בחישובים את השיקולים האלה?
    אומנם קורפל תמיד טוען שאנחנו צעירים נאיביים אבל יכול להיות שסתם הכל חארטה עד כדי כך?

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author אפריל 28 2015, 12:26

      אני לא מפקפק במקצועיות של הסוקרים. הם בעצמם התייחסו לחלק מהמגבלות שציינתי, אם כי לא הזהירו את הציבור במידה מספקת. אני עצמי מבין יחסית מעט בסטטיסטיקה אבל היה לי נחמד לערוך אנלוגיה עם שטח שאני מכיר טוב יותר.
      יש הטוענים שהסקרים נכונים ותוצאות האמת לא כל כך………

      השב לתגובה
  2. עזר
    עזר אפריל 29 2015, 08:06
    יש הבדל

    ניסויים קליניים בחלקם מצליחים .סקרים של בחירות תמיד לא מצליחים .

    השב לתגובה
  3. טל
    טל אפריל 30 2015, 12:09
    אין פיקוח?

    אין גוף בעולם או במשרד הבריאות שמפקח על המחקרים הקלינים?
    אחרת ימכרו לנו תרופות שלא עוזרות או שהמחיר לא שווה את התוצאות.

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author אפריל 30 2015, 13:02

      מחקרים קלינים מפוקחים בקפידה על ידי גופים שונים כולל ועדות בבתי חולים ועד FDA בארה"ב. ביקורת נוספת נוקבת ביותר קיימת גם לפני פרסום בירחונים רפואיים. הסיכוי שיאשרו תרופות שלא עוזרות הוא מזערי. בהחלט קיים סיכוי שתוצאות של מחקר יקר יאכזבו.

      השב לתגובה
  4. מודאג
    מודאג דצמבר 15 2016, 15:54
    אם מחקר רפואי אפשר להשוות לסקר בחירות

    בשנים האחרונות כל התוצאות של הסקרים ההיפך מהמציאות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!