JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דרוש רנסנס מחשבתי

כדאי להגדיר מחדש מושגים כמו ירידה וציונות

דרוש רנסנס מחשבתי צילום: MathKnight and Zachi Evenor-Wikipedia
ינואר 11
22:14 2014

כמה יורדים ישראלים מצויים בארה"ב? המספרים שמופרחים – מופרכים עד מהרה. רבים ינקבו במיליון ואפילו יותר ישראלים בארה"ב. שימשתי יו"ר ועדת עלייה וקליטה של הכנסת ועסקתי בנושא. מאז זרמו מים רבים בנהר, אבל ניתן לשער שמספר היורדים שם הוא כ-650,000 איש ואישה. אבל בשנים האחרונות ארצות הברית איננה ארץ יעד בלעדית. יש המעתיקים את מקום מגוריהם לאוסטרליה הרחוקה, לקנדה המחבקת, לברלין שבגרמניה, שהפכה מחוז חפצם של צעירים רבים, ולא ניתן לפסוח על ארצות הגירה מקובלות כצרפת וכבריטניה.

בשנים עברו הגעתי לערים רבות בארה"ב ונפגשתי עם ישראלים החיים שם. התנהגותם הדיפה ריח של התנצלות, של בושה, של חוסר נורמטיביות. השיחה שלי עמם התבססה על הסכמה עקרונית רחבה בנוגע לתחושות הללו. אך מאז ועד היום שיניתי את דעתי.

לפני שמונה שנים קבעתי פגישה עם חבר בבניין משרדים גדול שיש בו אולמות כינוסים. היות וחברי בושש לבוא, נכנסתי לאחד האולמות וישבתי בשורה האחרונה כדי שאוכל להבחין בחברי לכשיגיע. באולם ישבו כמה מאות אנשים בשנות השלושים שלהם. הבנתי מדברי הפתיחה שהם משתייכים לרובד רחב של מקצועות ועיסוקים: אנשי מחשבים, רואי חשבון, אנשי אקדמיה ובעלי עסקים קטנים שהפרוטה מצויה בכיסם. המכנה המשותף שלהם לא נסב על הקמת ארגון, עמותה או מפלגה. מטרתם הייתה לעקור מישראל לניו זילנד הרחוקה. צוות מטעמם כבר נשלח לאזור המבוקש, ונציג מטעמו בא לתאר, תוך הצגת שקופיות, את האפשרויות הגנוזות במעבר המבוקש. באולם שררה אווירה דחוסה וטעונה בחילוקי דעות, למשל על חינוך, על האפשרות להקים גן ילדים משלהם ועל ההשפעה שתהיה לכך על מסלול הלימודים העתידי של הילדים.

לנשים ולגברים שהתאספו באולם לא היו כל תהיות על עצם העזיבה. הגדירה זאת אחת הנשים: "אני רוצה לחנך את ילדיי שם, ביבשת רחוקה ממלחמת קיום. אך לשמור שם על ייחודי כישראלית שפניה לעולם הגדול". כשהגיע חברי הוא התיישב לידי והאזין גם הוא לשיח שבאולם. היושבים באולם החלו לעסוק באריתמטיקה: ענייני שכירת  מבנים, תשלומי מיסים והסיכוי להקים עסקים משלהם. יצאנו בטרם הסתיימה הפגישה ,מופתעים ונרתעים מעולם שלא הכרנו. מאנשים שיכלו להיות ילדינו. הוויתור הקל על חיים עמנו כאן נראה לנו לא תקין וודאי שלא נורמטיבי.

עברו שנים. אינני יודע מה עלה בגורלה של קבוצת העילית שבה חזיתי במו עיניי. אבל לאחרונה ראינו בתקשורת האלקטרונית ישראלים שעקרו לגרמניה וחיים שם עם ילדיהם. רובם ככולם הביעו געגועים לישראל, אך בעת ובעונה אחת שיבחו את תנאי חייהם, את היכולת להשתכר יפה ולחסוך ואת רמת החינוך שממנה נהנים ילדיהם.

ככל שהפנמתי את שני הדברים הללו כן נתחוור לי: מרגע שנעלמה הבושה ונסתלקה ההתנצלות העולם כולו פתוח לכל מעשה, כולל להגירה. הציונות היא מטבע עובר לסוחר במדיניות הגבוהה, אבל אינה השפה המדוברת של הישראלי המצוי. אכן, המילה המאחדת "ציונות" עוברת שינוי ואינה מקודשת יותר. אם ציונות היא "תג מחיר", אם מדינה ציונית היא הכי לא שוויונית בעולם המערבי בחלוקת ההכנסות, רבים יודעים שלא זו הציונות שפיללנו לה. הנה כי כן הירידה מהארץ משקפת ערכים המקובלים גם על היוצאים וגם על חלק מהנשארים. אולי דרוש רנסנס מחשבתי על מושגי יסוד שמשמעותם היום לוטה בערפל.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

4 תגובות

  1. אברהם גן
    אברהם גן ינואר 12 2014, 18:20
    הבעיה קיימת

    מעניין שבמשפחתי ארע דבר שמוזכר במאמר, אחותי נסעה לפני עשר שנים לאוסטרליה בעל כרחה רק כי בעלה רצה בו, ועכשיו היא כותבת מיילים כאילו נולדה באוסטרליה וזו מולדתה. קשה להאמין מה עובר על ישראלית ששירת בצבא ומשפחתה ציונית ביסודה. אכן יש לחשוב מה עושים

    השב לתגובה
  2. מודאג
    מודאג ינואר 14 2014, 10:44
    אני חוזה שחורות

    יותר ויותר ממיטב בנינו עוזבים לחו"ל לי זה גם קרה במשפחה
    קשה לעמוד מול הטיעונים של הצעירים מול המצב והעובדות בארץ

    השב לתגובה
  3. נמרוד נוי
    נמרוד נוי ינואר 15 2014, 06:20
    יש לראות את הדברים בפרספקטיבה היסטורית וככך הירידה מן הארץ איננה אסון כלל

    לאחרונה סיימתי לקרוא שני ספרים מאוד מעניינים וחשובים העוסקים בעם היהודי. "המיעוט הנבחר" ו"עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות – לקחים לעם היהודי". הספר הראשון עוסק בחיפוש הסיבה אשר בגינה היהודים שהתפזרו בעולם מחורבן הבית הראשון ועד לגירוש ספרד הצליחו כל כך וסיגסגו. מה היה הדבר שהקנה להם יתרון כל כך גדול על האחרים. הספר מציג תמונה מאוד רחבה של פיזור הגולה היהודית בעולם בתקופה זו ומצבם של היהודים. ממש מרתק. הספר השני קובע שהיהדות היא ציביליזציה ודווקא משום שהתפזרה בעולם כולו היא שרדה יותר מכל ציביליזציה אחרת. על רקע ניתוח עבודותיהן של גדולי ההיסטוריונים בעלום מיוון העתיקה, עבור דרך סין וכלה עד ימינו, הוא מגדיר 12 מנועי עליה ושקיעה וגוזר מהם 4 מנועים החשובים ביותר שקיומם האיכותי בתוכנו יבטיח את המשך שרידותה של הציביליזציה היהודית. כמובן שלמדינת ישראל יש תפקיד מאוד חשוב בקיומה של הציביליזציה היהודית, אך אין זאת אומרת שכולנו חייבים לשכון בתוכה. עלינו לראות את הדברים בפרספקטיבה היסטורית מחד ולעשות ככל שנדרש כדי שמדינת ישראל תפרח ותשגשג ותהווה עוגן ליהדות כולה.

    השב לתגובה
  4. נמרוד נוי
    נמרוד נוי ינואר 15 2014, 12:26
    יש לראות את הדברים בפרספקטיבה היסטורית רחבה

    בפרספקטיבה היסטורית דווקא פיזורו של העם היהודי ברחבי העולם הבטיח את שרידותה של הציווליזיה היהודית יותר מכל. שני ספרים העוסקים בכך יצאו לאור לאחרונה ואני ממליץ לקוראם: "המיעוט הנבחר" ו- "עלייתן ושקיעתן של ציוויליזציות – לקחים לעם היהודי". ברור שמדינת ישראל איכותית ומשגשגת הוא נדבך חשוב מאוד במנוע ההישרדות של העם היהודי וצריך להיות לנו עניין להבטיח את זאת.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!