JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דיפלומט מקצועי פלוס פלוס

הרהורים אקטואליים על משה שרת

דיפלומט מקצועי פלוס פלוס משה שרת צילום: PD-ISRAEL he.wikipedia.org
ינואר 26
21:00 2014

תמיד הייתי שייך לקוטב של מפא"י והעבודה. פעילותי הפוליטית החלה אחרי תקופת בן גוריון כמנהיג יחיד ומיוחד. אבל למרות גלי ההערצה שהופנו אליו, היו לי תמיד הסתייגויות ממנו ומדרכו הפוליטית, החל בפרשת לבון וכלה במלחמתו האכזרית ביורשו לוי אשכול. עם זאת, לא יכולתי כמובן להתעלם מגדולתו, ממנהיגותו ומיכולת ההכרעה שניחן בה.

איש ממנהיגי מפא"י לא יכול היה להשתוות לבן גוריון, ואכן רובם קיבלו את דרכו ואת הכרעותיו. היחיד שהעז לחלוק עליו היה שר החוץ דאז וראש ממשלה לשנה – משה שרת.

אבל משה שרת הורחק מהממשלה בשנת 1956. בעצם המילה "הורחק" היא עידון של מעשה ההדחה שנעשה לו. למרות ההערכה לשרת כמדינאי, כנואם וכמסביר, הוא לא ניחן בכושר הנהגה שיכול היה לאפשר לו באמת לקרוא תיגר על בן גוריון.

לאחרונה, בעקבות ביקור בעמותה על שם משה שרת, התחלתי להתעמק יותר בכתביו ובמאמריו. יעקב שרת, בנו של משה שרת, ורינה, רעייתו של יעקב, עושים עבודת קודש בהוצאת ספריו והגותו של משה שרת. עד כה הוציאו לאור 11 ספרים מכתביו, ועוד היד נטויה. רק אדם פורה, מקורי, מוכשר וחרוץ יכול היה להותיר אחריו חומר רב כל כך.

אני זוכר את משה שרתוק (שרת) עוד מהימים שבהם הייתי אוחז בידו של אבי והולך עמו לביתו של שרת ברחביה שבירושלים. תמיד היו שם אנשים נוספים. תמיד היו שם דיונים וויכוחים. משה שרת צד את לבי בעברית המלוטשת שלו, שנהגתה בהברה מזרחית ובאותיות גרוניות מודגשות ביותר.

עברו שנים, והאיש הלך לעולמו בלב שבור שלא השלים עם הרחקתו מהזירה המרכזית. עתה, כאשר אני קורא את דבריו, אני מבין יותר את ערכו האידאולוגי של הוויכוח בין בן גוריון למשה שרת, ואת השלכתו על ימינו.

אני מודה ביני לבין עצמי – אני שרתיסט. אני חולק עמו את ההשקפה הרחבה על תלותה של ישראל בעולם הגדול ועל ההכרח להגיע להסדר שלום. כי העתיד צופן לנו חזית לא קלה.

יהיו וודאי מי שיאמרו – אבל דרכו של בן גוריון צלחה: צה"ל צבא חזק. המדינה התעצמה בכל תחום, מהכלכלי ועד המדעי והטכנולוגי. אז אולי צדק בן גוריון בדרכו, ומשה שרת היה נאיבי משהו.

אינני אוהב להשוות בין תקופות ובין אישים, כי התנאים הסביבתיים והגאו-פוליטיים השתנו, והמציאות היא דינמית ולא מקובעת. לאחר מלחמת ששת הימים השתנו רוב התנאים: הסיכוי להסדר שלום גדל בטור גאומטרי עולה, אבל הרצון שלנו, החזקים לכאורה, התמעט בטור גאומטרי יורד;  הדת, שהייתה בקרן זווית, מוערכת ובעלת מעמד, פינתה את מקומה לדתיות לאומנית קרתנית ששמה את מבטחה ברבנים, מהרב קוק ועד הרב ליאור; היחסים עם אירופה מורכבים, ועובדת קיום ההתנחלויות וטיפוחן דוחפת את ישראל לדימוי של מדינת אפרטהייד, אפילו כל מנהיגיה יישבעו בנקיטת חפץ על נאמנותם הצרופה לדמוקרטיה.

משה שרת היה איש אשכולות. אינטלקטואל, אדם רגיש. הוא ניחן בראייה ארוכת טווח שטובה אף לימינו. שרת לא היה רק "דיפלומט מקצועי", כפי שכינו אותו גם אוהביו וגם חורשי רעתו, הוא היה הרבה יותר מזה.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

2 תגובות

  1. kaminski aviood
    kaminski aviood ינואר 27 2014, 13:11
    compliments

    I started to read your articles and found them very interesting well done

    השב לתגובה
  2. מתעניינת
    מתעניינת ינואר 29 2014, 09:22
    עם לבדד ישכון

    רוב העם אצלנו לא מבין שללא התמיכה של מדינות מסוימות ישראל לא תשרוד
    הבעיה היא שלא רק העם לא מבין זאת אלא גם רוב המהיגים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!