JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קול המון כקול שדי

אלה שמעריכים את מירי רגב לא בהכרח טועים

קול המון כקול שדי שרת התרבות והספורט מירי רגב צילום: נחום עסיס commons.wikimedia.org
פברואר 03
20:15 2016

ועכשיו כפיים! זעקה ח"כ מירי רגב. היה זה בסופם של נאומים מתלהמים שנשאה חברת הכנסת הנכבדה בהזדמנויות שונות, בעת מסעי התעמולה המפלגתית לקראת הבחירות האחרונות לכנסת ישראל. העיתון לאנשים חושבים חגג. "השכונה" השתלטה על הפוליטיקה הישראלית, כתב אחד הפרשנים המתנשאים בעיתון של בן-שוקן.

גם בעיתון לאנשים שאינם חושבים הניף אחיה של ג'ודי, המנצח על התזמורת, את שרביט המנצחים שירש מאבותיו. כיאה לעיתון נפוץ בישראל, החרה החזיק אחרי עמיתו המתנוון מהארץ: שכונה, כן, ממש שכונה. החכמולוג אמנון אברמוביץ', מבכירי העיתונאים הפרשנים והגנֶאולוגים בטלוויזיה האינטליגנטית, אף הרחיק לכת וטרח להזכיר לנו את שם נעוריה של חברת הכנסת הנכבדה. כאילו שזה באמת חשוב.

אין נפקא מינה שהגברת רגב נושאת דרגת גנרל-של-כוכב-אחד. גם אין נפקא מינה שהח"כית הנכבדה הייתה דוברת צה"ל. מרשימה עוד פחות העובדה שהגברת מכהנת היום כשרה בממשלת ישראל. העיקר הוא שהשרה מירי רגב משמשת מטרת דמות גדולה שאליה נושאי קשתות התרבות והדמוקרטיה יכולים לירות את חיציהם, ואין פוצה פה ומצפצף.

גם שרת התרבות והספורט סימנה לעצמה מטרות דמות. כוונתה המוצהרת היא למנוע תמיכה ממלכתית מתאטראות, ממחזאים ומיוצרים אחרים אשר לדעתה המלומדת מחרפים, מגדפים ומעלילים עלילות על מדינת ישראל ועל שלטונותיה.

בתגובה פבלובית לעילא ולעילא יצאו מורי ורבני התקשורת הכתובה והמשודרת, כמו גם במאים, שחקנים ומנהלי תאטראות, נגד כוונותיה ומעשיה של השרה הנכבדה. מהירות התגובה ה"ציבורית", היקפה ועוצמתה יוצרים את הרושם שדעת הקהל בישראל מסתייגת מתכניות השרה וממעשיה. הגדילה לעשות השרה והשתלחה גם בגלי צה"ל. לטענתה, התחנה הצבאית ממעטת לשדר "מוזיקה ים תיכונית". לראייה, הביאה השרה כדוגמה את הזמרת המחוננת מאיה בוסקילה. הזמרת טענה שהיא נעדרת מהפלייליסט של התחנה הצבאית. לא עזר שמנהלי גלי צה"ל טענו שתחנתם היא הנשמעת ביותר בישראל, שהם ערכו סקרים ועל כן הם משדרים מוזיקה על פי טעם הקהל שלהם, על פי העדפותיו.

הגם שכך, השרה מירי רגב בשלה. היא לא תניח שיבלבלו אותה עם העובדות. לכן התעוררה תשומת לבי כאשר נתקלתי בבוקרו של יום רביעי, 27 בינואר, בעיתון ידיעות אחרונות. שם, במסגרת משאל שעורך העיתון מדי יום על נושא כלשהו השנוי במחלוקת, נשאלו הקוראים: "האם הכוונה של מירי רגב לשלול תקציבים מאמנים לגיטימית?" שאלה מעניינת.

שמרתי את חלק העיתון שבו הופיעה שאלה זו עד למחרת, כדי להשוותה עם צבר התשובות שיקבל העיתון. לתומי, כליברל דעתני, סברתי שרוב גדול של ציבור הקוראים אשר ישיבו לשאלה זו, יביע התנגדות למעשי השרה ויתמוך בחופש הביטוי על כל היבטיו. לפני ואחרי הכול אנו חברה דמוקרטית, ואחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה היא חופש הביטוי.

שני עיתונאים שאני מעריך הביעו עמדות בעד ונגד, כמנהג המקום. בן דרור ימיני (המעולה) תמך במעשי השרה רגב. הוא חיבר כתב הגנה על כוונות השרה והכתיר אותו בכותרת: "למה לממן גזענות?" לעומתו, מירב בטיטו (הנהדרת) שללה את כוונות השרה. כותרת כתב השלילה שלה הייתה: "חוזרים לזמנים אפלים". היא אפילו סיימה את דבריה במשפט: "מי שמחיל חוקי נאמנות על יוצרים, סופו שיחשוד בכשרים". כל כך חזק עד שמזכיר את האמירה: "מי ששורף ספרים, סופו שישרוף בני אדם". ללמדך שאנו נוגעים בפאשיזם. לא פחות.

כשהגיע העיתון לביתי בבוקרו של יום חמישי, 28 בינואר, מיהרתי לפתוח את המדור שבו מתפרסמים המשאלים מסוג זה. כאמור סברתי שהציבור ישלול את כוונותיה של השרה רגב. הרי אנו דמוקרטיה. על פי העיתונות וחברי האליטה האינטלקטואלית, אין לחסום את פיותיהם של בני אדם, קל וחומר אם אמנים הם או סופרים או נמנים על ל"ו צדיקי סדום.

להפתעתי מצאתי בעיתון כי 79% מהמשיבים תמכו בדעתו של בן דרור ימיני, דהיינו צידדו בעמדות השרה רגב. רק 21% מהמשיבים תמכו בעמדת מירב בטיטו, דהיינו התנגדו לעמדות השרה רגב. אינני רוצה להשתמש במונח "מדהים". אבל כן, דעת הציבור כפי שהובעה במשאל דעת הקהל דנן, בהחלט מעוררת מחשבה. אולי מירי רגב בכל זאת צודקת בגישתה? הרי קול המון כקול שדי.

בדבר אחד אני נוטה להאמין: הגנרלית (במיל') מירי רגב חשה היטב בעת הזאת את הלכי הרוח של הציבור בישראל. לא רק שהיא מבטאת את דעת רוב הציבור, אלא היא גם מחזקת ללא ספק את מעמדה הפוליטי ומבצרת את מקומה בצמרת מפלגת הליכוד ובהנהגת המדינה.

ומה על חופש הדיבור במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל? המסקנה היא כפולה: מחד גיסא, כוונתה של השרה רגב לשלול תקציבים מאמנים, כמו גם הוצאתה של כוונה זו מן הכוח אל הפועל, לחלוטין לא יכולה לשלול מאף אחד, אמן או כל אחד אחר, את חופש הדיבור והביטוי. גם אם תישלל מאמן זה או אחר התמיכה הממשלתית, הוא יוכל להמשיך להביע את השקפת עולמו בפני כל דכפין, כל אימת שעולה על דעתו. מאידך גיסא, אותם אמנים ושועים אשר השקפת עולמם מתנכלת ללגיטימיות המאבק של מדינת ישראל באויביה או מחבלת בו, לא יוכלו לתקוע בשופרותיהם על חשבונו של הציבור במדינת ישראל.

על כן מסתבר כי מי שמעריכים את כוונותיה של השרה רגב כמצויות בתוך תחום הגינות בסיסית, שראוי לה לתפוס מקום בזירה הפוליטית התוססת במדינת ישראל, לא בהכרח טועים.

 

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

13 תגובות

  1. בן יוסף
    בן יוסף פברואר 03 2016, 23:13
    פשרנות שיש סיכון

    קשה עד מאד לכתוב רשימה ברוח פשרנית כזו. "קול המון כקול שדי" מעיד דווקא על קיומו של אל זעיר כליליפוט. אכן אנחנו נמצאים בתקוםה רעה של "קול שדי". העם הזה, כעדותו של הכותב, אכן ראוי לדבש לשונה הפרימיטיבי של סרת התרבות הזאת, שכן גם רמתו התרבותית של "העם הזה" מובילה את כולנו למחוזות מסוכנים לעצם קיומו. השידוך העגום הזה בין העם לבן מירי רגע רק תומך בחשש הכבד על דרדורנו לעמק בכא.

    השב לתגובה
  2. נ
    נ פברואר 04 2016, 13:51
    פני העם

    אני לא מכיר אותך אישית אני בטוח שיש דעות ואמונות שהעם דוגל בהם ושאתה לא תסכים להם
    המנהיגים הם פני העם
    כאשר אחוז הערסים עבר את המסה הקריטית זאת רק שאלה של זמן עד שכל השרים יהיו כאלה
    כמה כאלה כבר יש וההם מירי רגב

    השב לתגובה
  3. אלון ילין
    אלון ילין פברואר 04 2016, 14:55
    הנחות שגויות

    כרגיל במאמרים מהסוג הזה, יש ברקע שתי הנחות שגויות. האחת היא שגל מי שמביע דעה נוגדת או ביקורתית ואפילו היא קיצונית מתנכל מאבק המדינה נגד אויביה, קרי הוא בעצם "בוגד" ולפיך יש לשלול ממנו תמיכה ממלכתית והרי כל אחד יודע שלא ניתן לקיים אמנות בלי תמיכה. ההנחה החבויה השנייה היא שדמוקרטיה באה לבטא את דעת הרוב ולא היא. תפקידה העיקרי להגן על המיעוט ולתת לו ביטוי ובימה.

    השב לתגובה
    • י.ד.
      י.ד. פברואר 04 2016, 16:15
      לאלון ילין הנכבד

      אלון ילין נכבדי
      שתי טעויות בידך.
      א. דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה העם הוא הריבון. אחד מסעיפי המשנה של דמוקרטיה ליברלית היא הגנה על המיעוט. את זה מדינת ישראל עושה מצוין.
      ב. מדוע משלם המסים צריך לסייע לדפיטיסטים בעת מלחמה? בריטניה הדמוקרטית הוציאה להורג את הלורד האו האו. רגב בסך הכול מסרבת לתמוך כספית בעוכרי ישראל. לא יותר מזה.
      ועוד דבר – נכון. תרבות צריכה תמיכה ציבורית. אבל תרבות – אתה אמרת. לא אנטי תרבות ולא בעת מלחמה כנגד עצמך.

      השב לתגובה
      • בן יוסף
        בן יוסף פברואר 04 2016, 21:18
        נאמנות נוסח בניטו

        תגובתו של י.ד. מעידה על בעייתם של אנשים מזן מיוחד, הסבורים שכולנו מטומטמים. סיפור "התמיכה הכספית" איננו הסיפור כאן. הסיפור האמיתי שמירי רגב בעלת מנטליות של נערה בת שש-עשרה, מתכוונת לאכוף עלינו "נאמנות" של אנשים שאסור להם לחשוב בשונה ממנה. הגברת הזאת זרה ברוחה לישראל. כל תפישתה הלאומית היא אחות לפאשיזם, מושג שלא אתפלא אם כלל אינה מודעת למשמעותו. המגיב י.ד.
        אולי ייחשב כאיש משכיל אבל בער בנושא האמיתי והממריד כנגד האשה חסרת התרבות הזאת, מירי רגב.

        השב לתגובה
        • י.ד.
          י.ד. פברואר 04 2016, 23:46
          לבן יוסף הנכבד,

          מר בן יוסף הנכבד,
          אתה פשוט מדהים. ממש נטוע בשתי רגליך במדינת ישראל, בתרבותה, בהיסטוריה שלה, ובעיקר במציאות העכשווית. אם זה נכון, כפי שאתה טוען שהתמיכה הכספית איננה הסיפור כאן. אני מקבל צאת דעתך. בוא נעזוב את הכסף. נוותר עליו. הרי אנו יודעים יותר טוב ממירי רגב. נגיד מה שאנחנו רוצים. נצפצף עליה. מי צריך את הכסף שלה.
          עם זאת, עם כל הכבוד לך בן יוסף, אני מסרב לקבל את קביעתך שגב' רגב בעלת מנטליות של בת שש עשרה. בכל זאת היא תת אלוף, דוברת צה"ל לשעבר וגם הייתה הצנזורית הראשית, המופקדת על שמירת הסודות הכמוסים ביותר של המדינה. אני לא הייתי מזלזל בה כל כך. האם אתה פסיכולוג שיכול לקבוע מה המנטליות של בני אדם? האם זה מתכתב עם קביעתך הפסיכולוגית בדיון קודם ביננו על ראש הממשלה?
          קצת צניעות לא תזיק ידידי בן יוסף. לקביעתך שאני בער בנושא האמיתי אינני מתייחס כלל. אני מניח שהקורא הממוצע יבין מדוע. אני רק יכול להסביר לך שכנראה מירי רגב הרבה יותר מתוחכמת ממה שאתה מצליח להבין.

          השב לתגובה
          • אלון ילין
            אלון ילין פברואר 05 2016, 06:00
            תת אלוף

            כולנו מכירים את קורות החיים של מירי רגב. עצם היותה תת אלוף אינו מעיד על דבר. כבר ראינו גנרלים שנאמר עליהם שטוב היה לו קידומם נעצר בתפקיד מ"פ ובעלי דרגות בכירות אחרות שהורשעו בריגול (עוכרי ישראל אמיתיים). הגיע הזמן שמירי רגב תשתחרר מעמדת הדובר והצנזור ותמלא כראוי את תפקידה החדש שהוא קידום התרבות בישראל על כל גווניה ולא שופר לדעות מסוימות בשלטון, אגב שימוש בשיטות הנהוגות במשטרים שנבחרו באורח דמוקרטי ("העם ריבון") והובילו את מדינותיהן לפינות האפלות ביותר בהיסטוריה. בהקשר זה אני מציע לכולם לצפות בסרט "תרומבו" על תקופת המאקרתיזם בארה"ב.

            השב לתגובה
          • בן יוסף
            בן יוסף פברואר 05 2016, 07:27
            די לחכימא ברמיזא

            מר י.ד. הנכבד, חוששני כי הבנתך המעמיקה בנבכי רמתה התרבותית של הגנרלית המרגשת איננה מדברת בשבחך. יתרה מזו, תגובתך מעידה עד כמה אתה מתרגש כנער מאוהב מאותה גברת עטורת מדי גנרל, כוכב 1 כפי הדגשתך המשעשעת. ההתפעמות שלך מרמת "תחכומה" אינה מדברת בשבחך. גם בשורותיך האחרונות אינך נמלט מבור שאתה חופר לעצמך כשאתה מדגיש כי "הקורא הממוצע" יבין טוב ממני את כונותיך הסמויות. זהו בדיוק לוז בעייתך; אתה מתמקד בממוצע,
            ומכאן רדידותך המצערת.

            השב לתגובה
  4. י.ד.
    י.ד. פברואר 06 2016, 00:00
    לבן יוסף

    בן יוסף נכבדי,
    צר לי שעדיין לא קלטת מה היא דעתי. אגב – אתה שוב חוטא בהערכות פסיכולוגיות.
    לא ענית לי אם אתה בעל מקצוע בתחום זה.
    כמו שהתחמקת מתשובה כאשר שאלתיך אם יש לך אלטרנטיבה לנתניהו.
    אתה מזכיר לי את קרל מרקס שחיבר תיאוריה נהדרת אבל היה מנותק מהמציאות ולכן מי שיישם את התיאוריה שלו הרס את מדינתו ןעמו.
    לא יעזור לך. הם שולטים. רגב מנהלת את העניינים במשרדה. אני לא מהסס לקבוע שהם ממשיכים לשלוט בגלל אנשים כמוך, שיש להם הבנה עמוקה, לעומת אנשים כמוני עם הבנה מוגבלת כדבריך.
    ועוד – עד שאנשים שמגיבים כמוך לא יתפסו מה קורה כאן – האהובים שלך ימשיכו לשלוט.

    השב לתגובה
  5. מיכאל עמר
    מיכאל עמר פברואר 06 2016, 14:07
    חוסר הקשבה

    ד"ר דגני
    שמת לב לחוסר הסובלנות של השמאלנים?
    הם חושבים שיש לנם מונופול על החוכמה

    השב לתגובה
    • י.ד.
      י.ד. פברואר 06 2016, 20:33
      למר מיכאל עמר

      מיכאל – אתה צודק.
      זה לא רק עניין של חוסר סובלנות אלא עניין של חוסר הבנה של תהליכים אשר מתרחשים בסביבה החברתית וגם בסביבה האסטרטגית של ישראל. הדבר נובע מקיפאון מחשבתי ומתחושת התנשאות – בבחינת אני ואפסי עוד.

      השב לתגובה
  6. יחיאל גרבון
    יחיאל גרבון מרץ 08 2016, 13:38
    אתה עדיין מעריץ את השרה?

    או אולי התפכחת?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 10 2016, 00:04
      ליחיאל גרבון

      יחיאל יקירי,
      חוץ מאשר את איינשטיין ואת בן גוריון אינני מעריץ אף אחד. בוודאי לא את השרה. הצבענו בבחירות וקיבלנו מה שבחרנו. אני שוב חוזר על דברי – היא יותר מתוחכמת ממה שנדמה לנו.
      אגב כך – את אותו טומטום שהכניס את דגל ישראל לישבנו יש לשפוט ולהושיב בבית סוהר לפחות לשנתיים. אני מגיח ששם ילמדו אותו פרק בהליכות ישבנים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!