JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • פוליטיקה
  •  » אין פתרון מדיני – מציאות או שטיפת מוח ציבורית?

אין פתרון מדיני – מציאות או שטיפת מוח ציבורית?

הזגזוג של מחנה השלום מוביל למבוי סתום

אין פתרון מדיני – מציאות או שטיפת מוח ציבורית? ד"ר שי ענבר
מרץ 31
19:30 2016

לאחרונה אנו עדים לחגיגת "אין פתרון מדיני". יותר ויותר דיבורים, נאומים, מאמרים ותוכניות אשר אומרים בצורה כזו או אחרת כי אין בעת הזאת פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. עיקר הטיעונים הם שאין לישראל פרטנר לשלום. כאילו שנתניהו וממשלתו הם פרטנר לשלום.

לחגיגה המפוקפקת הזאת שותפות כל המפלגות מימין למפלגת מרצ – משמע כמעט כל הנציגים הפוליטים הציונים.

חברי הכנסת לפיד והרצוג, מנהיגי שתי המפלגות העיקריות שאמורות לחתור בכל הכוח לשלום, מתחרים ביניהם מי ימשוך יותר ימינה בתקווה למשוך מצביעים ימנים, על מנת לזכות ביותר מנדטים ואולי לנצח בבחירות – איזו אשליה עצמית! אף אחד לא קונה את המשחקים האלה.

העובדה שהימין משתתף "בחגיגה" ומלבה את התפיסה של אין פתרון – זה ברור, זוהי תפיסת עולמם, וכל מה שהם אומרים עכשיו הוא "אמרנו לכם!" רק שבדרך הם שוכחים לשאול את עצמם מה הייתה התרומה של ישראל בראשות הימין, לנבואה שהגשימה, כביכול, את עצמה – העובדה שיותר ויותר חושבים שאין פתרון.

תמוה למדי מדוע כל השאר, כביכול שוחרי השלום, משתתפים בחגיגה הביזארית הזאת.

מה רוצים "מנהיגים" כמו הרצוג ולפיד למכור? סחורה קלוקלת של הימין? את זה עושים טוב יותר בימין ולא צריכים מתחזים לימין לשם כך. או שמא אלו אינם מתחזים לימין אלא לשמאל? בכל מקרה, בצורה המתחזה הזאת או האחרת, הם מיותרים לחלוטין.

"מנהיגי" מחנה השלום מתחרים ביניהם מי פוזל יותר ימינה במין אשליה פוליטית שיוכלו לזכות ללגיטימציה של מצביעי ימין, ועל ידי כך יגבירו את סיכויי הבחירה שלהם בבחירות הבאות.

"מנהיגים" אלו שוגים באשליות – עמדות כאלו אינן אמינות בעיני בוחרי הימין (ברור). גרוע אף יותר, זגזוג כזה, פזילה כזו, פוגעים בגוף הבוחרים של מחנה השלום, יוצרים דה-מורליזציה ואף דה-לגיטימציה של האמונה האחרת – האמונה שיש פתרון!

"מנהיגים" אלו, שמנסים לייצר אלטרנטיבה לגיטימית לנתניהו מימין מאבדים את הלגיטימציה שלהם משמאל. זוהי דרך פחדנית (וגם לא יעילה) להשיג את השלטון – פחדנים אינם בחירים! על מנת להוות אלטרנטיבה לשלטון צריך דרך אחרת! את הדרך האחרת צריך להוביל מנהיג שיש לו עמוד שדרה, אומץ ואורך רוח – ולא להטוטן.

המטרה, למי ששכח, היא להוביל דרך שיש בה חזון מדיני ולא מבוי סתום. לא להיבחר רק על מנת לשלוט אלא על מנת להוביל שינוי. לצערינו, ראש הממשלה משתדל בעיקר לשמור על השלטון, והדרך שהוא מוביל היא טרפוד האפשרות למשא ומתן ולהיפרדות ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מהפלסטינים. נתניהו מנסה בכל כוחו, ובינתיים מצליח, לדחות את הבלתי נמנע – הקמת מדינה פלסטינית. הדרך היחידה למימוש הרצון הזה של נתניהו והימין היא ביצירת מדינה דו-לאומית שאיננה דמוקרטית.

מחנה השלום צריך להעמיד אלטרנטיבה צלולה וברורה לרצון הימין, ולחפש גם מתחת לאדמה פתרון ולא להשתתף בחגיגת ה"אין פתרון".

אבל למעשה אין צורך לחפש מתחת לאדמה – הפתרון בסופו של דבר ידוע, מצוי, גלוי לכול ואפילו ברור לחלקים גדולים באוכלוסייה: נסיגה לגבולות 67' וחילופי שטחים, פתרון מוסכם לגבי ירושלים שיאפשר בירה פלסטינית במזרח ירושלים וניהול משותף של האגן הקדוש (העיר העתיקה – האזורים הקדושים לשלוש הדתות), וויתור פלסטיני על הדרישה לזכות השיבה.

רק למי מבין הטוענים להנהיג את מחנה השלום, שיהיה האומץ להרים את הדגל הזה בגלוי ולקדמו בכל הפורומים בארץ ובעולם, יכולה להיות תוחלת חיים פוליטית. רק בדרך הזאת (גם אם תהיה קשה וארוכה) יש סיכוי להציל את ישראל מהידרדרות כואבת למדינה דו-לאומית, הידרדרות לפגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואתה הידרדרות מהירה בלגיטימציה הבין-לאומית לזכותה של ישראל להתקיים.

פרטנר בקונפליקט לא בוחרים, חוסר ההסכמה הוא מהות הקונפליקט. ראשית יש להאמין בצדקת הדרך ובצורך הציוני הקיומי לפתרון של הפרדה. צריך להציג את הפתרון בגאון, באומץ ובמנהיגות. צריך לייצר את המתווה, את האמון, את הצורך והרצון של הצדדים לפתור את הקונפליקט. עם הצורך בא הרצון ובאורח פלא גם ההסכמה על פתרון!

הרצוג, לפיד, התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי. הפגינו מנהיגות ושכנעו שיש פתרון ושיש עם מי לדבר. שכנעו את הלא משוכנעים שאין דרך אחרת מלבד פתרון מדיני כולל פשרות כואבות. השמיעו קול ברור ואחר שיהדהד בארץ וידחק את קולות הימין המשתלטים בהדרגה על כל חלקה טובה בחיינו.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

14 תגובות

  1. מציאותי
    מציאותי מרץ 31 2016, 19:43
    מציאות

    מציאות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 04 2016, 07:32
      מציאות?

      כן מהי המציאות?
      מציאות של שנאה הדדית. מציאות של פיגועים. מציאות של השחתת מידות. מציאות של נסיונות חרם וניגוח של ישראל.
      זאת המציאות וצריך לשנות אותה!

      השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אפריל 01 2016, 00:49
    פתרון מדיני.

    חדשות לד"ר ענבר,
    יש פתרון מדיני. הוא כבר נכתב ונחתם ב- 28 בספטמבר 1995 בוושינגטון על ידי רבין וערפאת. ההסכם יצר בין הנהר לים קונפדראציה א-סימטרית של שלוש יחידות פוליטיות. זו החוקה שעל פיה מתנהל כמעט הכול בין הנהר לים. ההסכם כולל 320 עמודי A4 באנגלית משפטית טובה.
    שתי מדינות לא יהיו כאן – כי הם לא רוצים.
    מדינת כל תושביה לא תהיה כאן כי אנו לא נסכים.
    לכן הפתרון הוא ההסכם הקיים אשר בפירוש יש פרטנר להמשיך לקיים אותו.
    יותר ויותר ערבים ממשיכים להבין שזו האפשרות הטובה ביותר עבורם (מחקרים של פרופ' גבי בן דור מאוניברסיטת חיפה) בייחוד לאור ההתפתחויות באביב הערבי.
    זה מה שיש וזה מה שיהיה. מספיק להיתקע בשלושת הלאווים של חרטום. התקדמנו מאז. צריך להבין זאת ולא להטיף לאופציה שעבר זמנה ובטל קורבנה.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 03 2016, 08:40
      הסכם?

      האם כוונתך שפיגועים ואינטיפאדות הם חלק מן ההסכמים וכך צריך לחיות ובזה להכיר?
      סליחה אני לא מקבל את זה!
      על איזו אופציה עבר זמנה? שתי קבוצות אוכלוסייה לא מעוניינות וגם לא מצליחות לחיות יחד. מצב של קבוצה שולטת וקבוצה נשלטת לא יכול להתקיים לאורך זמן. הפיגועים והפיגועים שכנגד מוכיחים זאת. אבדן הדרך ואבדן המוסריות מצביעים על כך שיש לנו רק מה להפסיד מהמצב. החייל מחברון וה"פסטיבל"שסביבו מעידים על התדרדרות ישראל למדינה לא ערכית ומהר מאוד לא לגיטימית.
      אם לכך צריך להתרגל אני לא מוכן ומקווה שרוב הישראלים לא יהיו מוכנים.

      השב לתגובה
  3. רון
    רון אפריל 01 2016, 07:33
    הישועה לא תבוא מהרצוג או לפיד

    שני גורמים שאינם מסוגלים להתאחד ולחוד הם חלשים מידי

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 03 2016, 08:51
      ישועה

      הבעיה הקטנה היא איחוד שלהם
      הבעיה הגדולה היא צורת החשיבה שלהם ומשחק לידי הימין. יש לחתור לפתרון והפרטנר הוא זה הקיים. יש לעבוד בכך ושכל העולם יראה את זה.
      יש להרים את הדגל של אלטרנטיבה לשלטון באמצעות בידול מדיני ולא באמצעות עוד מאותו דבר.

      השב לתגובה
  4. ראיתי כבר הכל
    ראיתי כבר הכל אפריל 02 2016, 11:39
    זאת המציאות

    קשה אבל זאת המציאות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אפריל 03 2016, 08:54
      מציאות

      בדיוק עם המציאות הזו צריך להאבק. אין לנו האופציה להיות תבוסתנים! יש מדינה אחת ובדרך הזו אנחנו מאבדים אותה למצב של מדינה דו-לאומית בחסות ממשלות ימין!
      אסור לקבל את המציאות הזו!!!

      השב לתגובה
  5. יחיאל
    יחיאל אפריל 03 2016, 21:27
    דוקטור נכבד

    ברור לך שהעם לא חושב כמוך?

    השב לתגובה
  6. שי ענבר
    שי ענבר Author אפריל 04 2016, 07:30
    מציאות מדומה

    מה שברור לי הוא שגם הפלסטינים וגם מרבית הישראלים רוצים לחיות בנפרד. מהרצון הזה צריך לפעול מנהיגותית.
    מעבר לרצון יש גם את הצורך. אין בעולם דוגמה מוצלחת של מדינה דו-לאומית. גרוע מכך אין מקום מוצלח בו עם שולט על עם אחר. ואצלנו המצב גרוע יותר משום שאנחנו באור הזרקורים יותר מכולם וסובלים מנחת זרועות של העולם הציני והלא אוהד את ישראל.
    עכשיו לך תעשה את חשבון הפתרון למצב.

    השב לתגובה
  7. שלמה ממן
    שלמה ממן אפריל 05 2016, 13:35
    למה שירצה הצד השני לעולם לא נוכל להסכים

    לא משנה איזה מפלגה תהיה אצלנו בשלטון ולכן החלום של שתי מדינות לא מציאותי בכלל!

    השב לתגובה
  8. שי ענבר
    שי ענבר Author אפריל 05 2016, 14:10
    חלום או מציאות

    שתי מדינות זה לא חלום זה כורח המציאות. מה שעלול להישבר הוא החלום הציוני. בדרך התבוסתנית או הלא מוסרית בה אנחנו צועדים הציונות הולכת להעלם. מדינה דו-לאומית איננה החלום הציוני לא לשם כך הוקמה מדינת ישראל – מדינתו של העם היהודי.
    מה שאני לא מצליח להבין הוא מה הפתרון האמתי שמציע הימין. מדינת מלחמה.? מדינת אפרטהייד? מדינה לא דמוקרטית? מדינה דו-לאומית שאין לה תוחלת? שיבחרו ויציגו באומץ וביושר לעם ואז נראה במי ובמה תומכים

    השב לתגובה
  9. מצביע המחנה הציוני שעומד לעזוב
    מצביע המחנה הציוני שעומד לעזוב מאי 22 2016, 14:06
    כבר הביא אותנו לקצה הדרך

    אחריה רק תהום.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר מאי 26 2016, 15:47
      התהום

      אז מה האחרון שיוצא מכבה את האור?
      צריך לבלום לפני התהום לפני שיהיה מאוחר מדי.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!