JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

המארח האולטימטיבי

הרהורים חילוניים ומחשבות על פרשת "וירא"

המארח האולטימטיבי סמי ארגון
נובמבר 19
09:25 2016

גם פרשה זו, כקודמתה, עמוסה באירועים דרמטיים מדהימים. הפרשה מתחילה בביקור שלושת המלאכים אצל אברהם ובשורת הלידה של יצחק, ממשיכה בתיאור המשא ומתן שמנהל אברהם על סדום ועמורה, תיאור גילויי רוע ואלימות, הסיפור של לוט ובנותיו, לאחר מכן גירוש הגר וישמעאל – למרות הקושי האנושי של אברהם לדרישתה של שרה, ושיאה של הפרשה בעקידת יצחק. בפרשה זו מובאים סיפורים קאנוניים-קלאסיים שיכלו ללא ספק לשמש חומר לעלילה של כמה רומנים מרתקים.

סיפורים אלו מלמדים אותנו על דמותו של אברהם. אנו עדים לניסיונות שאלוקים מעמיד בהם את אברהם. קטונתי מלדון בסיפורים אלו ולפרשם, למשל סיפור סדום המכונן – אברהם מתווכח עם אלוקים בעזות מצח ובאומץ כדי לנסות ולהציל כמה שיותר אנשים בסדום, אפילו נח הצדיק לא הגיע לדרגת גדולה שכזו; ובוודאי האירוע המרכזי בפרשה – עקידת יצחק – אירוע כה טעון וכבד, שרבים וטובים נתנו ונותנים דעתם עליו, ואני מתקשה אף להרהר בו.

דמותו של אברהם מרתקת, והניסיונות שבהם הוא עומד מעידים על אישיותו ועל גדולתו. ברצוני, במאמר זה, לדבר על הכנסת האורחים של אברהם אבינו, ראשון המארחים במקרא, המארח האולטימטיבי. "הווה מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות", שאולי נאמר בהשראתו של אברהם, הוא כלל גדול בפרקי אבות (א, טו).

רבי נתן מסביר ואומר: "שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושות בארץ, מעלה הכתוב כאילו לא נתן לו כלום; אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם" (אבות דרבי נתן, יג, ד). אברהם גם קיבל את המלאכים בסבר פנים יפות וגם ערך להם סעודת מלכים. הראשון שלמד ממנו והלך בעקבותיו היה אחיינו לוט, שאף הגזים והחמיר לעשות בנכונותו למסור את שתי בנותיו להמון הפרוע, רק כדי שלא יאונה כל רע לאורחיו.

אך לבי, לבי, הן עם לוט והן עם אברהם. שהנה, שניהם היו מוכנים להקריב את היקר להם מכול, זה את בנותיו בעבור הגנת אורחים, וזה את בנו יחידו בעבור אמונתו. על פי ההיגיון הבריא, מובן שאין שום הצדקה בעולם להקרבה שכזאת, לא בשם האמונה ולא בשל אף אילוץ אחר.

נדמה כי הדברים ברורים כשמש, מי יהין להקריב את ילדיו? אך למצער אין זה תמיד כך. במציאות חיינו אנו עדים לכך לא אחת, למשל, הורים שלא הופכים עולמות כדי למנוע סכסוכים, שלא יוצאים לעצור מלחמות שאליהן נשלחים בניהם.

אכן יפה נאמר במסכת שבת: "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה", אך יפה יותר ואף מוטב לנו שנדע אילו "שכנים" להכניס ולקבל, ומאילו כדאי שתרחק נפשנו ונפש ילדינו.

על המחבר / המחברת

Avatar

סמי ארגון

בהיותו בקורס חובלים נפגע בתאונה. סיים תואר ראשון בפילוסופיה ושני בפסיכולוגיה קלינית. פרסם ספר שירה ושני רומנים.

6 תגובות

  1. צביקה ברקוביץ
    צביקה ברקוביץ נובמבר 19 2016, 12:22
    הרעיון של פרשת שבוע בפרשנות חילונית

    רעיון טוב מאד
    והפרשנות עצמה חזקה

    השב לתגובה
    • סמי ארגון
      סמי ארגון נובמבר 20 2016, 18:44
      התורה, הדתי והחילוני

      מסכים אתך,צביקה ב. אני רואה את 'ספר הספרים' בראש וראשונה ובעיקר כיצירה ספרותית עם נגיעות היסטוריות זהירות, ועם שפע של סיפורי מיתוסים מעוררי השראה. אני מכבד את אלה שרואים בו כספר קודש אמוני עם חוקי דת, אך אין לקבל איש שמנסה ל – נ כ ס אותו לעצמו ולאידיאולוגיה שלו, בין אם יטען שזה דבר אלוהים חיים שנכתבו על-ידו בין אם לא יעמוד על כך בחירוף.

      השב לתגובה
  2. תותי
    תותי נובמבר 21 2016, 11:42
    הערכים והסטנדרטים משתנים

    אפילו בפסיקה הדתית
    ולכן אני מסכים לעקרון שהצבת

    השב לתגובה
  3. בלהה ארגון
    בלהה ארגון נובמבר 26 2016, 21:59
    התנך

    אני רואה את התנ"ך כספרות בלבד. אולי ישנן חוות דעת הסטוריות או משאלות לב של סופרי התקופה ההיא. גדולת התנ"ך שאפשר לפרש אותו וללמוד אותו אינספור פעמים. זו יצירת הרוח הגדולה שנכתבה אי פעם.

    השב לתגובה
  4. דוד ג.
    דוד ג. נובמבר 27 2016, 06:47
    פטריות?

    ברור לי שהסיפורים הינם סיפורי מעשיות, שהרי אם לא כך הדבר, עלי להסיק, לפחות לגבי אברהם השומע קולות אלוהים (כמו ז'אן דארק), שהאיש לוקה בנפשו, או אולי מצא ביער איזו פטריה מעניינת…
    וההתייחסות שלך סמי לסיפורים ומוסר ההסכל שלך הם בהחלט לעניין

    השב לתגובה
  5. סמי ארגון
    סמי ארגון נובמבר 27 2016, 10:29
    תודות והשגות

    תודה לכל המגיבים/ות, והרשו לי לענות אחת לאחד. לצערי, תותי, הפסיקות כיום, לפחות חלקן, אינן מעידות על שאר-רוח והתאמה לתהליכים משתנים. היהדות בימינו שהתחברה ללאומנות פנטית, נמצאת לדעת לא מעטים במצב הרגרסיבי ביותר שהייתה אי-פעם. אין ספק, שמשה רבנו אם ישמע על כך יתהפך בקברו באכזבה. לבלהה המסורה אני כבר מזמן הייתי ממליץ להעניק לסופרי המקרא את פרס נ. לספרות, אם ינתן לאחור, אך לא הייתי, דוד חביבי, מעיז לנתח מיתוסים וסיפורי מעשיות מנקודת מבט פסיכיאטרית, אלא אם זה נעשה ברוח….טובה וסובלנית.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!