JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פרעה הרע ופרעה הטוב

מדוע צריך לברך את פרעה בליל הסדר ובכלל

פרעה הרע ופרעה הטוב יציאת מצרים תמונה: Wilhelm Kotarbiński
מרץ 29
09:30 2018

מדע ההיסטוריה והמסורת היהודית אינם החלטיים בנוגע לאורכה של גלות מצרים. המרבים טוענים כ-400 שנה ואילו הממעיטים כ-200. חשבון פשוט מעלה שאם תוחלת החיים הייתה קצרה יותר באותה העת, נראה שזמן המלכות האפקטיבי של פרעה ממוצע היה 10 עד 30 שנה. כך יוצא שבני ישראל שהו במצרים בעת שמלכו שם לפחות עשרה פרעונים, אם לא הרבה יותר מזה. האם כל הפרעונים הללו היו רשעים? להלן אבקש לטעון שיש מרחק עצום בין פרעה שֶׁקָּלַט לבין פרעה שֶׁפָּלַט את בני ישראל, כרחוק מצרים מירושלים.

כאשר התורה מספרת על פרעה הרשע, זה ש"בזכותו" אנו חוגגים את חג הפסח ברוב הדרה וכבוד, היא טוענת "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף". רק בשלב הזה מתחילות הצרות להתרגש על עם ישראל. משמע, עד לפרעה המסוים הזה החיים של בני ישראל במצרים היו, כמו שאומרים אצלנו בשכונה, דבש. עובדה היא שאין כל תלונה בתורה ואף לא במדרש על מאות השנים שבהן מלכו פרעונים אחרים. יתרה מזאת, אם להתבטא במושגי ימינו, הייתה שם חגיגת פלורליזם של ממש, שכך נאמר במדרש: לא שינו את שמם, ולא את לשונם ולא את מלבושם (בראשית רבה יג, יט ועוד). קל היה להיות יהודי בגלות מצרים עד לפרעה הרשע. אפילו יותר מאשר באירופה של ימינו (שלא לדבר על ימים גרועים יותר). לא היה צורך לחוקק חוק לאום בפרלמנט המצרי כדי להגביל את הלשון העברית.

הסובלנות שגילו המצריים כלפי בני ישראל ראויה להערכה גדולה עוד יותר אם נביא בחשבון שהזהות, המקצועית לפחות, של אבותינו – "רֹעֵה צֹאן" – נחשבה "תוֹעֲבַת מִצְרַיִם" (בראשית מו, לד). על אף התיעוב מציע להם פרעה את המיטב שבמיטב. כך הוא מצווה את יוסף "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן" (שם מז, ו). כאילו אמרנו לפליטים ולמהגרי העבודה שבדרום תל אביב, שבו לכם במיטב העיר ברמת אביב. איך מגלים רוחב לב שכזה כלפי עם נתעב, בשעה שכל הארץ גוועת ברעב? לפרעה הטוב פתרונים!

מאלפת ביותר היא הפגישה האנושית המרגשת בין יעקב אבינו לבין פרעה. פרעה מתעניין בגילו של יעקב ויעקב רואה בכך הזדמנות להתלונן בפניו על מסכת חייו הקצרה והרעה (רק 130 שנה). האם אין עובדה זאת באה ללמד על רמת הפתיחות שנוצרה בין השניים? האם לא מצא יעקב אוזן קשבת אצל פרעה, מה שלא מצא אצל יצחק המפלה, עשיו הרודף, לבן העושק, לאה הכלה המחופשת, רחל המתה בדמי ימיה וכל יתר בניו שמכרו את יוסף ועכרו את רוחו בטבח בשכם? הייתכן שמלך האימפריה מספר-אחת בעולם הקדמון מוצא לו זמן להקשיב לתלונותיו של ראש משפחה עברית?!

מעל לכול, מרשימה ביותר העובדה שבפעמיים סמוכות מאוד נזכר כך "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" (שם, ז-י). על השאלה במה ברך אותו, יש מגוון של פרשנויות. טורי זהב: "הראשון לשאלת שלום, והשני לברכה ממש". תנחומא: "כשהלך אצל פרעה, לא יצא מאצלו עד שברכו. ומה ברכה ברכו? שיעלה נילוס ברגלו". תרגום יונתן: "יהי רצון שיתמלא לך הנילוס ולא יהיה רעב בימיך בעולם". הרמב"ן: "דרך הזקנים והחסידים, הבאים לפני המלכים, לברך אותם בעושר ונכסים וכבוד והתנשא מלכותם". שרשרת הברכות הזאת מלמדת כי יעקב נתפס בעיני חכמים כאורח הגון המודה ממעמקי לבו למארח הנדיב. האם לא ראוי שנכבד את מסורת אבותינו ונברך אף אנו את פרעה הטוב בערב הפסח?

אך פרשנים אינם מסתפקים בתיאור הברכות בלבד, אלא מבקשים ללמד את הציבור לקח מסיפור המפגש בין יעקב לפרעה. המדרש מפרש את הביטוי "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן" (תהילים קיט, ק): "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה… אף אני כן" (בראשית רבה לט, יט). מנהיגים מאוחרים למדים ממנהיגים זקנים וקדומים שצריך לברך את מי שמטיב אתך. כך נעשה יעקב דוגמה לדורות ואנו מצווים לחקות אותו. אם איננו מחקים אותו, הרי שאלוהים בכבודו ובעצמו מחקה אותו: "אמר להם הקב"ה לישראל: כשירד יעקב אצל פרעה לא יצא ממנו עד שברכו… אף אני, כשאבא אצלכם, טעון ברכות אני בא" (עקידת יצחק, עד). כל מסכת הפרשנויות הזאת אומרת דבר פשוט. היה פרעה טוב, שאותו צריך לברך, והיה פרעה רע, שאותו צריך לארר. אל לנו לספות צדיק עם רשע, רק משום שהצדיק נקרא בשמו של הרשע. אם כן, ברוך תהיה פרעה הטוב!

במקום אחר מלמדת אותנו התורה כלל גדול: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים כג, ח). רש"י: "שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק". בחיי: "ונמלטתם עמהם בימי הרעב בכבוד גדול". רב"ש: "מתחילה הטיבו לכם". והאחרון הסוגר את האזהרה שלא לקלל את המצריים הוא "שפתי כהן", שאומר את הדבר המטלטל הבא: "מצאתי כתוב, לא תתעב מצרי, בלשון יחיד, רמז על פרעה שהרהר תשובה וניצול… כבר נתגייר ועשה תשובה". לכאורה, עלינו להימנע אפילו מקללת פרעה הרע. הרי כבר נאמר: "מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים – אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד שָׁם" (עין יעקב, סנהדרין קעה). טוב, לא הייתי נסחף עד כדי כך ועושה מפרעה הרע צדיק. אני חי בשלום עם המארות שאנו מעתירים על ראשו ועל ראשיהם של שליטים מרושעים שהתנכלו לעם ישראל בגולה. אבל, עד שאנו באים ללמד זכות על פרעה הרע בואו ונלמד זכות על פרעה הטוב או על הפרעונים הטובים.

רבים מן הסידורים והמחזורים שנדפסו בארצות הגולה פותחים כל מעמד חגיגי בתפילה לשלום השליט הלא יהודי: "הנותן תשועה למלכים… הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויגדל ויינשא למעלה את אדוננו (ראש המדינה) ירום הודו… יַדְבֵּר עמים תחת רגליו ויפיל שונאיו לפניו ובכל אשר יפנה יצליח…" כך בדיוק מלמדת אותנו מסורת ישראל, שאותה אנו מצווים לכבד. ברוך זכרם של מלכים אשר היה להם העוז לגונן על ישראל ולהטיב עמם בימי הגלות הארוכה הסחופה והדוויה.

את השיר הבא כתבתי לאחר שבפסחים רבים התעוררה בי תחושת חוסר צדק שאנו עושים עם הפרעונים האחרים, שהטיבו עמנו ביד רחבה. מאחר שבני ישראל היו סמוכים על שולחנו של פרעה בשנות הרעב, שימשה ברכת המזון כמקור השראה; לפיה מברך האורח את בעל הסעודה.

 

תיקון פרעה

מתוך "צדק פואטי", יעקב מעוז

 

פַּרְעֹה הִצִּיל אֶת זֶרַע יִשְׂרָאֵל

בַּשָּׁנִים שֶׁבְּנֵי עַמּוֹ גָּוְעוּ בָּרָעָב,

נָתַן לָנוּ אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם

לֶאֱכֹל לָשׂבַע אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ.

 

וַיְבָרֵךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, פַּעֲמַיִם,

בְּבִרְכַּת הָאוֹרֵחַ הַמּוֹקִיר מְאָרְחוֹ

שֶׁהָיוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ וַחֲסָדָיו

אֲבוֹת הָאֻמָּה, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.

 

הָרַחְמָן יְבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה

שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ הַנִּילוּס עַד הַקָּצֶה,

בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה,

לֹא יִהְיֶה בְּמִצְרַיִם רָעָב שֶׁכָּזֶה.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל מדור זהויות וחיים משותפים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". בעל פינה בגלי צה"ל. מנחה אירועים וטקסים.

8 תגובות

  1. בקיצור
    בקיצור מרץ 29 2018, 12:15
    כשפרעה אמר:

    לא היה כלום
    הוא צדק

    השב לתגובה
  2. אילן שרפי
    אילן שרפי מרץ 29 2018, 19:35
    פרעה הרע ופרעה הטוב/ נקודה למחשבה

    יעקב ידידי היקר,מאמרך חשוב ומזמין התיחסויות :מחשבה עלתה במוחי לנוכח המאמר: על סרגל ההיסטוריה נמצא שהמצוקות הגדולות ביותר שבאו על בני ישראל באו דווקא באותם גלויות שחבקו את היהודים וארחו אותם יפה הראשון כמו שכתבת היה פרעה שהכיר את יוסף, והמלכויות שלאחריו ביצעו בנו את שואת מצרים. והאחרונה היה אותה אמניצפציה שהביאה שויון ליהודי אירופה או לפחות לחלקם העלתה את מלכות הנאצים בגרמניה והביאה לנו את שואת אירופה.
    נקודה למחשבה….

    השב לתגובה
  3. יהודית נ.
    יהודית נ. מרץ 30 2018, 03:27
    השליטה בפסוקים

    הרעיונות ההומאניים והשירה – שילוב מעניין

    השב לתגובה
  4. לללל
    לללל אפריל 01 2018, 11:43
    ההסבר האמיתי

    היו במצרים פרעונים שמאלנים שריחמו על ההפליטים היהודים והיו פרעונים ימניים שגרשו אותם בחזרה לארצם.

    השב לתגובה
  5. יששכר בראל
    יששכר בראל אפריל 02 2018, 20:43
    ממש לא בטוח שהבעיה שלנו היא פרעה

    יש כמה בעיות גדולות אף יותר

    השב לתגובה
  6. חיים חלמיש
    חיים חלמיש אפריל 06 2018, 13:40
    בקיצור מזל שהיתה יציאת מצרים

    אם היה ממשיך להיות שם טוב, בני ישראל היו עד היום במצרים

    השב לתגובה
  7. רמי ב.
    רמי ב. אפריל 08 2018, 13:40
    דיוק לא מזיק

    א. יש ציווי מקראי "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". קצת מוזר שמומחה לתוכן יהודי לא מכיר את הציווי הזה.

    ב. היהודים ברכו את את השליטים כליקוק תחת, במחילה, ולא מתוך אהבה גדולה. ברוב המקרים הם סבלו תחת ידי השליטים והצנזורה של השליטים כפתה עליהם את החנופה הזו.

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז אפריל 08 2018, 19:39
      הפוסל במומו...

      מי שתובע דיוק, שיבדוק שוב אם באמת קרא את כל המאמר. ומי שטוען שאבותינו ליקקו את ה… הוא לא בן שיח שלי!

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!