JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

השבת – חלק מכריע בפסיפס של העם היהודי

פתרונות ייחודיים לתחבורה בשבת (2)

השבת – חלק מכריע בפסיפס של העם היהודי ד"ר דוד אלטמן
נובמבר 22
19:30 2019

במאמר הקודם הצגתי את המחלוקת על תחבורה ציבורית בשבת, שבשנים האחרונות החריפה והתחדדה. במאמר זה אסביר כיצד נולד הסטטוס-קוו בנושא, כיצד שירת את המדינה החדשה וכיצד הרגיע את המתחים ששררו בין חלקים שונים בציבור, טלאים-טלאים שהתקבצו וחברו לעם.

הציונות של ימינו נולדה על ידי קבוצה של הוגי דעות וסופרים ציונים, שרובם באו מבתים ששורשיהם היו בתרבות היהודית הדתית אך היו ביניהם מחלוקות רבות בנושאי הדת. חלק העריץ את הרפורמה, חלק שנא את המסורת, חלק נפרד מהמסורת בכאב והושיט יד לחיבוק אוהב חרף פרידתו, חלק דיבר על ערכי הנצח של היהדות וחלק דיבר על העדר האחריות של היהודים לעסוק בגורלם. חלקם חשו כי היהדות המסורתית, שקיבלה את הדין וציפתה למשיח, היא חלק מאסונה של האומה. חלקם חשבו כי ההשתלבות בעולם הנאור והחופשי היא שתביא לחיבוק של אוכלוסיית העולם ותאפשר את המעבר לעולם המודרני עם כרטיס כניסה רחב כל האפשר. לאחר השואה היו כאלה שהאשימו את הציבור החרדי על שנמנע מלהגיע אל הארץ בטרם השואה מטעמים אידאולוגיים.

התהפוכות ברחבי בעולם השפיעו גם על העם היהודי. עידן המהפכות העולמי, הסוציאליזם, האמנציפציה, פריחת התנועות הלאומיות – כל אלה הציבו אתגרים ומאבקים שונים והעצימו מאבקים ערכיים שליוו אותו שנים רבות. השואה שיבשה את כל המערכים הקיימים. צמחה הציונות הדתית, צמחה ציונות מעורבת במורשת אשר לא ראתה סתירה בין הדת לציונות. היהדות החרדית קיבלה על עצמה את הרעיון של שימור המורשת, התרבות, ההיסטוריה והדת של העם היהודי, אשר בתרומתו לעולם הוכיח את חשיבותה של מורשת זו, וכל אחד נאבק על חלקת האלוהים שלו בפסיפס ההולך ונבנה. אל מול בליל קולות אלה התבלטה הדומיננטיות של התנועה הציונית הסוציאליסטית. הציוניות הרוויזיוניסטית גם היא כללה מרכיבים לא דתיים ומתנגדי מורשת, ואילו הציונות הדתית נקטה עמדה של הזדהות עם חלקים שונים בתרבות היהודית, עד שהחלה לעצב תפיסת עולם משלה.

בן-גוריון, אדם שביסס את ערכיו על  הידיעה כי "הקושאן" היהודי הוא התנ"ך, הבין כי ברגע האמת של הקמת המדינה היהודית, לאחר 2000 שנות גלות, אין אפשרות לפרידה מוחלטת מהמורשת היהודית ואין אפשרות לבניית מדינה מודרנית ללא ויתור על חלק מאורחות החיים המסורתיים של העיירה היהודית. וכך, בצעד גאוני, הובא לעולם הקונצנזוס של הסטטוס-קוו. הייתה זו פשרה, ופשרה בבסיסה איננה טובה ואף צד אינו מאושר ממנה, ובכל זאת היא מאפשרת לשני הצדדים לחיות יחד.

עם הזמן מתגלים הקשיים הטמונים בפשרה, ואזי מתחיל הניסיון לנגוס בחלק של האחר ולהקטין אותו. השלב הראשון היה קדושת העבודה העברית. אם הקדושה של העבודה העברית היא ערך מרכיב חשוב בעצמאות ישראל, יש צורך לכרסם בוויתור שנעשה בהסכם הסטטוס-קוו ולהעניק חופש בחירה לחברה המודרנית במדינה ולעולים החדשים שבאו ממקומות שבהם הוזנח החינוך למורשת או שהתקיים חינוך לשנאת מורשת.

כאן עלו הוויכוחים ההיסטוריים הקשים ביותר. אצטט ממכתבו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, אל מר קושניר מקיבוץ גבע. ביאליק לא היה אדם דתי, להפך, הוא היה מבקר נוקשה של אושיות התרבות היהודית. למרות התרפקותו על היבטים רבים במורשת, הייתה לו ביקורת קשה על שומרי המורשת לאורך הדורות האחרונים. ביאליק יצא להגנת ערך השבת ובמכתבו הוא מבטא, בגאונות השמורה למשורר הלאומי, את ה"אני מאמין" שלו לשמירת השבת:

"ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם א-להים ואין צלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. […] השבת, ולא התרבות של תפוחי-הזהב או תפוחי-האדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו? […] בלי שבת אין ישראל, אין ארץ-ישראל, ואין תרבות ישראל. […] ליבי אומר לי, כי לא יאריכו הימים וסערה גדולה, סערת התמרמרות, תתפרץ מלב כל העם, ואת תוצאותיה מי ישורן?"

השנים עברו, מדינת ישראל קמה והתפתחה, והסטטוס-קוו התבסס. עם זאת, סדקים ומתחים החלו להתגלות ולהתרחב. חלק גדול מהציבור שגדל במדינת ישראל כבר גדל בבתים שהמורשת לא הייתה חלק מאורחותיהם. העלייה מברית המועצות לשעבר הביאה לארץ למעלה ממיליון נפש אנשים שבמשך שלושה דורות לפחות היו מנותקים לחלוטין ממורשת ישראל וממנהגי היהדות, וכתוצאה מכך החלו להיווצר בארץ לחצים שונים של ציבור אשר הערכים הדתיים לא היו נהירים לו ולא היו חלק מאורח חייו. קשה היה לדרוש מציבור זה לגלות הבנה ואורך רוח בהידברות בנושאים אלה.

כיום נוצרה בעיה שהסטטוס-קוו כבר אינו יכול לתת לה תשובה. נוצרו צרכים חברתיים רבים מאוד ולא אחת הייתה התפשרות שבשתיקה הן לנושאי אי-עבודה בשבת והן לפעילות תרבות ונופש בשבת. בתבונה רבה הצליחו מנהיגי ההמשך להגיע למעין הסכמות, בחלקן כתובות ובחלקן בעל פה. אבל בימים אלה נושא התחבורה בשבת צובר תאוצה משתי סיבות: ראשית, חלק מהאוכלוסייה באמת ובתמים אינו מבין מדוע נכפית עליו הגזירה שאינה קשורה להשקפת עולמו, והחלק האחר אינו מבין כיצד אפשר לוותר על נושאים שהם בנשמת אפה של החברה הישראלית; שנית, פעילים פוליטיים מונעים פתרון אידיאולוגי שהיה יכול להיות מקובל. נוח להם לקצור פירות מתוך המשבר הנוכחי על ידי יצירת קבוצות אינטרסים לכל כיוון, וחידוד המערכת מניב להם הזדהות פוליטית עם קבוצה מסוימת. גופים אלה לא יפעלו למציאת פתרון, שכן פתרון רק יקלקל את הניסיון ליצור קבוצת הזדהות.

לכן המנהיגים מהססים למצוא פתרונות בנושאים אלה. ובכל זאת אם החברה הישראלית חפצת חיים, היא חייבת להתמודד עם תרבות הפנאי, הנופש והחופש מזה ועם תרבות המורשת, הדת והערכים הנלווים אליה מזה, בהתעלמות מקבוצות השוליים המעוניינות בכל מחיר בעימות בנושאים אלה. בהקשר זה כדאי לנו לפנות להיסטוריה ולמקורות, ולראות כיצד נוצרו מחלוקות בעם היהודי וכיצד נפתרו במהלך הדורות. על כך במאמר הבא.

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

7 תגובות

  1. סנדרה
    סנדרה נובמבר 23 2019, 14:00
    אתמול בשעה טובה התחיל שירות חינם

    חבל על הדיונים. העובדות נקבעות.

    השב לתגובה
  2. גיורא קימל
    גיורא קימל נובמבר 24 2019, 00:04
    למה נטפלים לתחבורה הציבורית בשבת?

    למה נטפלים לתחבורה הציבורית בשבת? להךן כל המקומות שמופעלים בשבת על ידי יהודים עבור יהודים ובתשלום שנעשה בשבת. בשבת:מוניות, בתי קולנוע, חניות (באילת למשל), בריכות שחייה, חופי רחצה מסויימים, מוזאונים, מסעדות, גנים לאומיים, כספומטים, נתב"ג, אירועי ספורט. אין גם חוקים נגד חילול שבת בפרהסיה.

    השב לתגובה
  3. תמרה לוין
    תמרה לוין נובמבר 24 2019, 10:45
    החילונים והחרדים לא יוותרו על עמדותיהם

    אלא שחלקם של החרדים באוכלוסיה עולה

    השב לתגובה
  4. אזרח
    אזרח נובמבר 25 2019, 13:52
    יש רק דרך אחת לפתור את הבעיה

    לפני שכולנו מסתבכים והיא הפרדת הדת מהמדינה
    כי הבעיה שלנו היא לא רק תחבורה ציבורית אלא הרבה מאוד סוגיות חלקן הרבה יותר משמעותיו. ורצוי לעשות זאת בטרם יהיה מאוחר מידי והקרע יהיה בלתי ניתן לאיחוי.

    השב לתגובה
    • סופי
      סופי נובמבר 26 2019, 10:40
      זאת אכן הדרך היחידה

      אבל לצערי אין סיכוי שילכו בה.

      השב לתגובה
  5. ח.
    ח. נובמבר 26 2019, 18:43
    מסכים לגמרי בדבר הצורך להגיע לפשרה

    אלא שכיום הולכים ומתרחקים. חל פירוד ופירוק.

    השב לתגובה
  6. אמירה פלד
    אמירה פלד נובמבר 27 2019, 19:26
    כאשר בישראל יוכל אזרח לא להיות דתי

    כלומר לא שיך לשום דת
    כל הבעיות שעושים הדתיים לחילונים
    יתחילו להיעלם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!