JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בית הלל ובית שמאי המודרניים

פתרונות ייחודיים לתחבורה בשבת (3)

בית הלל ובית שמאי המודרניים ד"ר דוד אלטמן
דצמבר 02
19:30 2019

במאמרים קודמים הצגתי את המחלוקת הקשה על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ותיארתי את הציבורים השונים בעם היהודי בישראל, שלכל אחד יש רקע משלו ותפיסה משלו בנוגע לנוהג הרצוי ביום המנוחה. במאמר זה אפנה מבט אל המקורות העשירים של העם היהודי, המציגים מחלוקות לרוב לצד דרכי פתרון.

הקלות והחמרות מלוות את היהדות מראשית ימיה. בכל התקופה מצא העם היהודי פתרונות הלכתיים לנושאים שהעסיקו אותו באותה תקופה והקשו על האומה להתנהל לאור קשיי ההלכה. חכמי התלמוד היו ידועים בזוגותיהם, ולכל אחד הייתה תפיסה וקונספציה משלו – למשל בית הלל ובית שמאי, רבי עקיבא ורבי יוחנן. חלקם האמינו בפשרה וחלקם האמינו במרי, לעיתים היה "השקלא ותריא" על מי מנוחות, לעיתים היו ויכוחים מרים ולעיתים היו הוויכוחים בסיס לשפך דם בתקופות החורבן השונות. על ההיסטוריה המדממת של העם היהודי חרוטות התקופות האלה לכבוד ולכאב שאין כמוהו.

בית הלל ובית שמאי היו חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם היהודית לאורך כל הדרך. בית הלל דגל בהקלה ובפסיקה מרחיבה ומקילה תוך מציאת פתרונות לקשיים השונים, ובית שמאי העדיף שמירה על כל נושא עד כדי קוצו של יוד, ופסיקותיו היו מחמירות למדי. דוגמה אופיינית להלל היא הפרוזבול – תקנת הלכה שמאפשרת גביית חובות שעבר זמן גבייתם, מבלי שתחול עליהם מצוות שמיטת חובות הנהוגה בסוף שנת שמיטה. תקנה זו נמצאת בשימוש גם בימינו, ובזמנה הייתה מהפכה הלכתית של ממש.

דיני השמיטה בנושא עבודת האדמה בארץ ישראל היו כר פורה לוויכוחים. במשך שנים היו אלה דיונים תאורטיים בלבד, שהרי בני ישראל היו מנותקים מהמולדת, והגלות לא הציבה אותם בפני הבעיה של עבודות הקרקע בשנות השמיטה. עם שובם של היהודים לארץ ישראל היה על הרבנים הראשיים להתמודד עם נושאים אלה והם התקינו הלכות מיוחדות כדי לאפשר שימוש בקרקע גם בשנת השמיטה. גם כאן היו ויכוחים רבים בין אנשי בית הלל לאנשי בית שמאי. הרב קוק, הרב פרנק ודומיהם היוו את בית הלל המודרני בחברה הישראלית, ורבנות ירושלים פעלה לפי נוסחי בית הלל בפסיקותיה השונות. חזון-איש, הוא הרב קרליץ, שהתגורר בבני ברק, ייצג את בית שמאי ההלכתי, ועולם הישיבות הבני ברקי תמך בתפיסת עולם מחמירה זו. בהמשך היא הוליכה לבית שמאי הלכתי מחמיר שהשפיע על העולם החרדי במדינת ישראל וממשיך להשפיע עד ימינו אלה. בוויכוח העכשווי שבין בית הלל המודרני של רבני ירושלים לבית שמאי המודרני שמיוצג אצל רבני בני ברק – ניצחה בני ברק.

אחד הוויכוחים המרים בין תפיסות העולם היה על השימוש בחשמל. המצאת החשמל יצרה עולם חדש ושינתה לחלוטין את חייה של האנושות. משפחות יהודיות היו צריכות להתמודד עם תופעה חדשה זו, ובעקיפין גם עם בעיות הקשורות במים, בשל הצורך להשתמש באנרגיה זו בחיי היום-יום גם בשבת.

הרבנות הראשית ורבני ירושלים – בית הלל של ימינו – מצאו פתרונות הלכתיים לשימוש בשבת בחשמל. בני ברק אסרה את השימוש בחשמל מכול וכול – בשבת לא היה כל שימוש בחשמל, לא במקררים ולא ביתר הכלים המודרניים של המאה ה-20 באותה תקופה. עם זאת, ההתפתחות המודרנית הכריחה את רוב היהדות להתכופף, ולאט לאט אומצה הפשרה של הרבנות המודרנית יותר לשימושים השונים בחשמל בשבת, בהתאמת המכשירים היום-יומיים לצרכים הדתיים, כמו מקררים, מיחמים ופלטות לשבת. לאחר מכן הוקם מכון "צומת" לפתרונות הלכתיים לשימושים בחשמל ובאלקטרוניקה לפי ההלכה ביום השבת.

אבל בכך לא היה די, שכן החשמל הוליד צרכים מחודשים, כמו בתים גבוהים ומעליות ואמצעים נוספים שהיו מחויבי המציאות בארץ ובעולם. אלה היו פתח לחידושים נוספים – בשלבים הראשונים נבנו מעליות שבת ובבתי המלון החרדיים הופעלה המעלית בידי עובד לא יהודי. לאט לאט נוצרה חברה דתית ואפילו חרדית שלמדה למצוא פתרונות לנושאים המעיקים על חיי היום-יום, ובני ברק הקיצונית נאלצה להכפיף עצמה להקלות בית הלל המודרני בתחומים רבים.

היום, כאשר צריך להתמודד עם תחבורה ציבורית בשבת, יש להתייחס לתקופה זו כתקופת המהפכה החשמלית, ולהשתמש בחלק מהפתרונות שמצאה החברה הדתית לשימושים השונים בשבת גם לגבי נושא זה. עם זאת, חשוב לזכור כי ההסכמה החברתית במדינת ישראל קובעת כי חוק השבתון והמנוחה חל במדינת ישראל לא רק מסיבות דתיות אלא גם מסיבות חברתיות. תפיסה זו מקובלת גם על חלק נכבד מהציבור הלא-דתי, אף על פי שהנופש, הבידור והפעילות החברתית המתקיימים בשבתות ובחגי ישראל אינם נכללים במסגרת זו, והמדינה מאפשרת להם להתקיים ברוב הערים. במאמר הבא בסדרה אציג פתרון שפותח לאמצעי תחבורה ייחודיים למטרת נופש.

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

6 תגובות

  1. דורית בן-ארי
    דורית בן-ארי דצמבר 03 2019, 10:28
    למה שחוקים דתיים יחייבו אנשים לא דתיים

    דרך הפשרה שאתה חותר אליה יוצאת מנקודת הנחה שאני הלא דתיה צריכה להיות תלויה בניהול חיי בנכונות פוליטית של רבנים מסויימים להתפשר. אני לא רוצה להתפשר, ולא למצוא תירוצים, ולא לעשות מעצמי צחוק, ולא להתבסס על קביעות לא לוגיות ולא דמוקרטיות. יאמין כל אחד במה שהוא מאמין ולא יכפה איש על רעהו שום דבר שקשור באמונה ודת.

    השב לתגובה
  2. איליה
    איליה דצמבר 03 2019, 18:35
    אין דרך אחרת

    רק פשרות חכמות

    השב לתגובה
  3. עודד הוד
    עודד הוד דצמבר 04 2019, 10:10
    הכוח של הדתיים לסחוט נובע מהיותם

    לשון המאזניים. לא קשור לרבנים ולפסיקות על פי ההלכה.

    השב לתגובה
  4. דוד חורש
    דוד חורש דצמבר 04 2019, 19:20
    דוקא בזמן האחרון נדמה לי

    בית הלל מתגבר

    השב לתגובה
  5. גיורא קימל
    גיורא קימל דצמבר 06 2019, 13:30
    טרגדיה עקב שמירת שבת

    רב שתייר במרוקו ירד מאוטובוס כדי לא לחלל שבת ואז הוא נדרס למות על ידי אותו האוטובוס.אני בכלל לא מבין מה הבעייה לנוע בשבת במנוחה מוחלטת בכלי רכב שמונהג על ידי לא יהודי. ממילא אנו כל הזמן נעים כי כדור הארץ מסתובב סביב צירו ונע סביב השמש וכו'.

    השב לתגובה
  6. שלום נ.
    שלום נ. דצמבר 06 2019, 13:58
    איך זה שהמנהיגים לא מבינים

    מה שברור כל כך לכל בר דעת

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!