JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

התיקון הנדרש לשיח ולאיכות ההתנהלות הציבורית (1)

על המוסר היהודי ומימושו במדינת ישראל המתחדשת

התיקון הנדרש לשיח ולאיכות ההתנהלות הציבורית (1) יעקב נוס
יוני 18
19:30 2020

מבוא

בעידן המודרני יכולה מדינת ישראל להתגאות בהישגים חסרי תקדים במישורים רבים, לדוגמה: כלכלה, יזמות וחדשנות, רפואה, ביטחון, חקלאות, משק המים ועוד. בעבר התגאה עם ישראל גם במוסר היהודי, בערכים של צדקה, חמלה, אהבת חינם ועשיית משפט צדק. מטרתו של מאמר זה היא בעיקר לעודד שיח אקטיבי ופורה באשר למימוש ערכים אלה בחברה הישראלית המתחדשת, ולתרום תרומה צנועה לשינוי החיובי הנדרש לתיקון סגנונו של השיח הציבורי ואיכות ההתנהלות הציבורית.

במקומות רבים בתנ"ך נאמר שעם ישראל נבחר על ידי האלוקים להיות עם סגולה, בחירה שיש בה יותר חובות מזכויות. גם על פי המסורת היהודית, צֻוה עם ישראל על ידי האלוקים להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, דהיינו עם שחי במדינה ריבונית, תוך הפגנת התנהגות חברתית מופתית שתהיה לדוגמה ולסמל לעצמנו ולאומות העולם.

התנהגות חברתית מופתית זו כוללת: ענווה, צניעות, דרך ארץ (שקדמה לתורה) שמירת הלשון, חמלה ורגישות לחלשים ולמיעוטים, אהבת הזולת, ודרך צדקה ומשפט מופתית – כל הערכים הללו מצוטטים כמחייבים פעמים רבות בתורה, בנביאים ובכתובים, ולאורם התחנכו דורות רבים בעם ישראל.

אולם, האם גם כיום כולנו מכבדים את ערכי המוסר והחברה הללו ופועלים לאורם? האם נסדקו היסודות העיקריים להתנהלות ציבורית תקינה? שמא נדרש לנו תיקון מהותי?

במאמר זה אבקש לבחון האם אנחנו אכן יכולים להתגאות בניהול החיים החברתיים-מוסריים שלנו לאור הערכים הנ"ל, שכאמור באים לידי ביטוי בתנ"ך, והאם ישנן דרכים לשפר ולהיטיב את ההתנהלות שלנו על פי הייעוד שקבע לנו האלוקים?

36 פעמים חוזרת תורת ישראל על מצוות אהבת הגר. עשרות פעמים מצווה התורה לשמור על כבודם של האלמנה והיתום, גם כדוגמה להתנהלות מול אוכלוסיות חלשות ופגיעות.

אומר הרמב"ם (הלכות דעות ו, י): "חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה מאד ורוחן נמוכה, והיאך נוהגים עמהם? לא ידבר אליהם אלא ברכות ולא ינהג בהם אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה וליבם בדברים קשים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו".

כשהאלוקים מבקש להשמיד את סדום ועמורה, הערים העשירות והמצליחות באזור באותה תקופה, שהתנהגותן המוסרית נוראה ואיומה, הן בין אדם לחברו והן בין השלטון לאזרח, "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד" (בראשית יח, כ), הוא "מתייעץ" עם אברהם ומאפשר לו לנסות למצוא זכות טובה גם לערים אלה.

במעמד זה נקבע קוד התנהגות לעם ישראל לנצח. האלוקים אומר על אברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה', לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט). בהמשך ארחיב מעט בעניין מהות מורשת זו.

התורה גם מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, פרשת קדושים) ועל כך אמר ר' עקיבא: "זה כלל גדול בתורה", ובמסכת שבת בתלמוד נאמר: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". והכוונה היא: לא רק מה שאתה יודע ששנוא עליך, אלא גם מה שאתה יודע ששנוא על חברך – אל תעשה לו.

ציוויים רבים בתורה מסתיימים במילים: "אני ה'", "קדושים תהיו כי קדוש אני", זאת ללמדנו שישנם בחיים תחומים אפורים, ובבואנו לבחור כיצד להתנהג, עלינו לזכור תמיד שיש מישהו מעלינו ושאנחנו, למרבה ההפתעה, לא מנהלים את העולם רק לפי רצוננו ופועלינו.

ואי-אפשר שלא להזכיר את מסכת פרקי אבות וסדר נזיקין בתלמוד העוסקים בעיקר בענייני מוסר ודרך ארץ, ושקרויים באנגלית "האתיקה של האבות".

הזכרתי, אם כן, בקצרה אמירות ומקורות יהודיים אשר יצרו לנו את עקרונות הקוד האתי ואמורים להתוות לנו דרך פעולה במישורים של בין אדם לחברו.

כמו כן, בתנ"ך יש שפע אמירות על צדקה, משפט ומוסר, שהם, כאמור, ערכים חשובים ביהדות. להלן דוגמאות אחדות:

"אוהב צדקה ומשפט, חסד ה' מלאה ארץ" (תהילים לג, ה); "ההופכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו" (עמוס ה, ז);

"הנה זה עוון סדום, אחותך גאון, שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, יז). הנביא יחזקאל מוכיח את עם ישראל על הליכה בדרך חברתית לא טובה (לפני וקרוב לחורבן) ומשווה את העם לאנשי סדום. גורלה של העיר נחתם להישמד בגלל חוסר הצדק ורשעות אנשיה, שבלטו מאוד על רקע ההצלחה הכלכלית, ובגלל השכחה בזדון לעזור לאלה הזקוקים לתמיכה.

לדעת רבים צדקה היא לפנים משורת הדין, ומשפט הוא הדין והציווי ששניהם יתקיימו יחדיו.

עשיית הצדקה אצל אברהם אבינו קודמת בציווי, ללמדנו שאפשר לנהוג "בדין" ועדיין לעשות משפט רע כפי שהיה בסדום. עשיית משפט בלבד מבלי לראות מי עומד לפניך, ומבלי להביא בחשבון את עניין הצדקה והחסד, מסכנת את קיומה של חברה יהודית וסובלנית אשר יש בה זכות קיום בכבוד לחלשים.

ר' שמחה מדווינסק, בעל ספר "משך חכמה", מציין בפירושו בעניין המבול, שאלוקים יכול אולי להיות סבלני כשציבורים שלמים מחללים שבת, "אבל כוון שפרצו בנימוסיות הולכים בחרבות וחיצים לחמוס ולגזול ונשחתו המידות, כי הם כחייתו טרף, אז נקום יקום ה' יותר מאשר שנשחתו במצוות".

בשנים האחרונות עולים הרהורים ותהיות שונים על איכותה של מערכת המשפט בישראל. לדעת רבים וטובים, מערכת המשפט בישראל היא מהטובות בעולם, אבל לפי סקרים שהתפרסמו בתקשורת כ-40 אחוז מהאזרחים לא סומכים על מערכת המשפט.

בעניין מערכת השפיטה מתעוררות שאלות אחדות: כיצד אפשר לחזק את האמונה במערכת המשפט? במוסדות לשכת עורכי הדין? האם הביקורת על המערכת השיפוטית מספקת? ראויה? האם קצב הטיפול בתיקים סביר ושווה לכולם? כיצד פועלת המערכת השיפוטית לאור ערכי המוסר והצדק היהודים? החברה בישראל מפולגת בדעתה לגבי שאלות אלה ואחרות.

כולנו מכירים את הסיפור בספר שמות, פרשת יתרו, על העצות שנתן יתרו למשה איך לנהל מערכת משפט ממוסדת ושגרתית. אם משה למד והטמיע ושינה (עד כי אמר ליתרו בהמשך: "היית לנו לעיניים" – במדבר, פרשת בהעלותך) גם אנחנו יכולים להיות פתוחים לביקורת ולשינוי.

ערך חשוב נוסף בסולם הערכים היהודי הוא אהבת חינם, והיא עומדת אל מול שנאת חינם והלבנת פנים. הנצי"ב (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין) בפירושו לתורה, "העמק דבר", בהקדמה לספר בראשית כותב: "בחורבן בית שני שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן, מפני שנאת חינם שבליבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.

ועל זה היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות, ואף על גב שהוא לשם שמיים, דזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ.

וזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' […] עוד היו ישרים, היינו שהתנהגו עם אומות העולם […] באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה, […] ולכן ספר בראשית מכונה 'ספר הישר' ולא ספר צדיקים או ספר חסידים".

על אהבת הרע נצטווינו, אהבת חינם היא מעבר לכך, וכפי שאמר הרב קוק: אהבת חינם היא אהבה ללא סיבה, כפי ששנאת חינם היא ללא סיבה. היכולת להבליג, להתאפק, מעין "שומע חרפתו ואינו מגיב".

בספרו "אהבת ישראל" כתב הרב קוק: "אהבת ישראל והעבודה על הסניגוריה על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה רבת הענפים שכולם צומחים ויונקים מעולם של אור תורת חסד", וממשיך: "האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלבקר את מומיה".

ר' אלימלך מליזנסק (המכונה הנועם אלימלך) אמר: "אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם. ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך".

בין השאר יש לשמור על המאפיין הייחודי של כל פרט וקהילה בישראל, כי להצלחת האומה ולהגשמת ייעודה, נדרשים כל הכוחות המגוונים בעם ישראל.

בשנים האחרונות ניכרת במקומותינו נטייה למצוא מומים בזולת ובפומבי, ופעמים גם ללא בסיס מוצדק. גם המונח "פייק ניוז" מה הוא אם לא בסיס לשנאת חינם?

בחלקו השני של המאמר אבקש לבחון האם אנחנו אכן מממשים בפועל את ייעודנו כעם סגולה? האם אנו פועלים על פי ערכים של צדקה ומשפט? של אהבת לרעך כמוך? של לא תלך רכיל בעמך? ובנוסף אציע רעיונות והצעות לשינוי ולשיפור המוסריות ולהטמעת הערכים הללו בחברה הישראלית.

על המחבר / המחברת

Avatar

יעקב נוס

נשיא לשכת המבקרים הפנימיים. בעבר, מבקר תעשייה אווירית. כיום יועץ כלכלי ומבקר פנימי בכיר.

13 תגובות

  1. חנוך קורל
    חנוך קורל יוני 19 2020, 09:35
    שנאת החינם היא האויב הגדול שלנו

    בניגוד אויב זה על המנהיגים מכל האגפים להשקיע את עיקר המאמץ.

    השב לתגובה
  2. יוסי צרויה
    יוסי צרויה יוני 19 2020, 18:22

    מאמר מעולה, עשיר ומלמד. מביא קובץ של ערכי יסוד, לפרט ולציבור, ערכים שיונקים מהיהדות ונשענים על הספרות התורנית העשירה של גדולי ישראל. לצערי, רבים בדור הצעיר – כמו גם מוריהם והוריהם – אינם מצויים במטריה החשובה הזו. צריך למצוא את הדרכים להנחיל את עמודי התווך האלה של האמונה היהודית לתלמידים – ולמורים – בלי להיות מואשמים ב"הדתה".זה לא קל אבל זה אפשרי. זה צריך להיעשות בלשון מתאימה ובגישה חכמה.

    השב לתגובה
    • יעקב נוס
      יעקב נוס יוני 20 2020, 21:17
      התיקון הנדרש..

      יוסי יקר. נכון מאד. נקווה שנתרום לשינוי כיוון, בחלק השני של המאמר יש כמה ראיונות

      השב לתגובה
  3. אזרח
    אזרח יוני 19 2020, 20:13
    איך אפשר להגביר את האמון במערכת המשפט

    כאשר המערכת הפוליטית מסיתה נגדה בצורה הכי בוטה ואי אפשר לטעות המניעים.

    השב לתגובה
    • יעקב נוס
      יעקב נוס יוני 20 2020, 21:12
      אמון במערכת המשפט

      בסבלנות בחינוך ובהתמדה, יחד עם זאת לזכור שכל מערכת עומדת בפני ביקורת

      השב לתגובה
    • יוני
      יוני יוני 20 2020, 22:09
      על דברים אלו העולם עומד וחבל שנשתכחו מאתנו

      לחייב לימודי מורשת של המקורות הללו בכל שדרות החברה ולהתחיל הן מלמטה מבתי הספר והן מלמעלה מבית המחוקקים ויפה שעה אחת קודם

      השב לתגובה
  4. חן ינון
    חן ינון יוני 20 2020, 15:06
    הלואי וירבו כמוך

    חייבים לקוות ולהאמין

    השב לתגובה
  5. דורון סוסליק
    דורון סוסליק יוני 20 2020, 17:24
    איש תקשורת.לשעבר דובר התעשיה האוירית.

    מצטרף לדעתו של יוסי צרויה.מאמר מעולה !
    אמתין בסקרנות לחלקו השני של המאמר

    השב לתגובה
  6. רוני
    רוני יוני 21 2020, 09:44
    השיח הציבורי

    אתחיל ביישר כוח גדול. שיפור ועידון השיח הציבורי קריטי לקיומנו כחברה. אמנם המקורות המובאים במאמר הם "משלנו", מארון הספרים היהודי, אבל, לדעתי, השיח הציבורי והאישי הירוד והקלוקל זוהי תופעה עולמית שנובעת משינוי ערכי (אולי בגלל הקפיטליזם החזירי אולי בגלל האדרת ההישגיות האישית וכנראה בגלל הנמכת סף השיח במדיה – מה שחצוף מוכר)ויש לתקנה לא רק בהקשר "יהודי" אלא גם בהקשר חברתי כללי. בוודאי שאקרא גם את חלקו השני של המאמר.

    השב לתגובה
  7. ד
    ד"ר אריה ארליך יוני 21 2020, 12:20
    מיקוד מחדש בערכי האדם

    מעניין מאד וכורף בבהירות את הטוב שבנו ואת הנדרש מאיתנו…

    ואם לחפש 'עוגן' פשוט ואפשרי לכולנו לטעמי הוא אהבת חינם. האחריות לחזרה לערך יסוד זה אכן על כולנו- אנשים, מורים ומנהיגים בראש.

    תודה יעקב

    השב לתגובה
  8. לא תמים
    לא תמים יוני 21 2020, 12:21
    אתה יכול להגיד לי שם של מפלגה אחת בארץ

    שמה שבאמת מנחה אותה אלה ערכים ושהיא פועלת בתום לב?

    השב לתגובה
  9. יהודה הוך
    יהודה הוך יוני 22 2020, 15:08
    חשיבות הערכים והחזון

    מאמר חשוב ביותר המאיר נושא חשוב ביותר בארץ וגם בעולם. חשיבות הערכים והחזון היא אבן יסוד בקיומה של חברה אנושית. כדי לתקן את המצב לא יועיל להצביע על האשמים בהידרדרות זו. לכל אחד יש רשימה משלו. עלינו קודם כל לפעול בעצמנו ברוח המוסר והערכים, ולחנך כך את ילדינו,

    השב לתגובה
  10. עמיחי ט.
    עמיחי ט. יוני 22 2020, 19:58
    דברי תורה

    תמיד מרגיעים ומייצבים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור