JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בהתחדש שנה

אוניברסליות בחוברת סדר ליל ראש השנה

בהתחדש שנה כריכת החוברת "בהתחדש שנה" בהוצאת החברה למתנ"סים
ספטמבר 17
09:00 2020

חגי ישראל הם תופעה שאין לה אח ורע בתרבויות העולם. מוסלמים ונוצרים חוגגים את חגיהם ללא קשר להשתייכותם הלאומית. חגי היהודים לעומת זאת הם גם דתיים וגם לאומיים. בפסח אנחנו מודים לאל על הצלתנו מידי המצרים אך אנו מציינים גם את חג האביב הארץ ישראלי, וכך גם בחג הקציר ובחג האסיף. גם התפילות בחגים ובכלל הנן תפילות עבריות, המלמדות על השתייכותו הלאומית של המתפלל. אין קריאה טקסית בתורה בכל העולם אלא בעברית ובכתב אשורי בלבד. כאשר מתפללים על הגשם בחורף ועל הטל בקיץ עושים זאת לפי לוח העונות הארץ ישראלי, גם כאשר המתפללים נמצאים בחצי הכדור הדרומי, במקום שהעונות בו הפוכות מארץ ישראל. תפילות ישראל הן תפילות ציוניות וה' מלך העולם הוא אלוהי ישראל קודם כול.

ראש השנה חורג מעט מהגישה הדתית לאומית הגורפת הזאת. הוא מכיל בתוכו רעיונות אוניברסליים שאין כמותם ביתר המועדים, להוציא חג הסוכות, שבו הקריבו 70 פרים כנגד שבעים אומות העולם. בראש השנה אנו חוזרים ואומרים "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים". הרעיון שכל העולם כולו נידון בראש השנה מדגיש את הגורל המשותף שיש לעם ישראל עם יתר אומות העולם. התפילות להצלתו של העולם מ"דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה" הן תפילות המדגישות את השליחות של העם היהודי להצלת האנושות כולה. רבים מהמתפללים נוטים להתעלם מן הגישה האוניברסלית הזאת ורבים מבין מי שאינם מתפללים מחמיצים את הערכים ההומניסטיים שבמסורת ישראל.

סדר ליל ראש השנה התחיל כמנהג של קהילות המזרח והפך להיות נחלתם של כל בית ישראל. זהו טקס המזכיר בכמה מובנים עוד חג אוניברסלי אחר, ט"ו בשבט. בשניהם תופסים הפירות והירקות מקום מרכזי. בט"ו בשבט מברכים על פירות ארץ ישראל (אף על פי שכיום חלקם מיובאים מחו"ל ואף ממדינות אויב). זוהי חגיגה ארץ ישראלית המקנה לערכי שמירת הטבע חשיבות עליונה. בט"ו בשבט ובראש השנה לא נמצא את הנרטיב הקבוע של יתר החגים: אסון מאיים מצד עם אחר, הצלה בידי הקב"ה וחגיגה לדורות. ובכל זאת כבש הנרטיב הזה גם את סדר ליל ראש השנה. חכמי התלמוד נהגו "לראות" כמה מינים של פירות וירקות בליל ראש השנה, כגון קישוא, סלק ותמרים. לימים הפך מנהג הראייה למנהג אכילה, שעליו הוסיפו עוד כמה מינים, כגון רימון, דגים ותפוח בדבש. אם כבר אוכלים, מדוע שלא נאחל לעצמנו כמה דברים טובים לשנה החדשה. רוב האיחולים המסורתיים שחיברו חכמים בימי הביניים עוסקים בהצלה מן האויבים, השונאים והמשטינים. החג האוניברסלי נעשה לחג מאוד פרטיקולרי. הנסיבות ההיסטוריות מובנות. טבעי הוא הדבר שמי שדורכים עליו השכם והערב, ייחל לחורבנו של מחריבו.

מאחר שאנו חיים בזמן, במקום ובהקשר שונה מזה של חכמי ימי הביניים, אנו יכולים להרשות לעצמנו לחדש ולאשש את הממד האוניברסלי של הסדר. בחוברת ייחודית לסדר ליל ראש השנה "בהתחדש שנה" של החברה למתנ"סים עשו המחברים מעשה. על הברכות המסורתיות המאופיינות בסגירות יהודית ובהטלת רפש ורשף על שונאי ישראל, הוסיפו המחברים ברכות בעלות ממד אוניברסלי, הומניסטי ושוחר שלום, עם עצמנו ועם העמים. כך למשל לפני שאוכלים תמרים מקובל לומר "יהי רצון שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". מי לא היה רוצה שייתמו אויביו?! ועדיין, קשה לנהל ערב חגיגי שכזה כאשר הוא גדוש במסרים בעלי תוכן שלילי. כדי לשמור על האופי המסורתי של הברכה, הוסיפו המחברים רובד נוסף "ויהי רצון שייתמו איבה ושנאה מתוכנו". תוספת זו פונה לעצמנו ולא לאחרים והיא מבקשת לתקן תכונות שליליות בתוך הפרט או העם שלנו ולא של עמים אחרים. זהו מהפך מחשבתי שיש בו כדי להוסיף בריאות חברתית וחוסן קהילתי ויש בו כדי לתרום לגמילה מן ההתמכרות שלנו לשלילה האוטומטית של הגויים.

כדי להעניק חוויה חגיגית, העשירה בתוכני התרבות היהודית ישראלית, שופעת החוברת בשלל מובאות מן המקורות ובעיקר מן השירה העברית החדשה. כך נוצר תמהיל תרבותי מעניין של יהודיות עם ישראליות, של אז ועכשיו ושל מסורת והתחדשותה. החוברת מותאמת לשימוש בטלפון הסלולרי והיא גדושה בקישורים שלחיצה אחת עליהם פותחת בפנינו עולמות נוספים המשלימים את החוויה התרבותית של סדר ליל ראש השנה. ניתן להוריד את החוברת המהודרת מן האתר של החברה למתנ"סים וליהנות ממנה בחוג המשפחה, החברים והקהילה. למי שמעוניין, ניתן להדפיס אותה במדפסת ביתית או בבית דפוס, מכיוון שהיא באיכות הדפסה (300 DPI למקפידים לדעת). להורדה לחצו על שם החוברת: בהתחדש שנה

נאחל לכל בית ישראל ולכל יצורי עולם שנה של טוב.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

4 תגובות

  1. אלישבע
    אלישבע ספטמבר 17 2020, 21:50
    דברי חכמים

    שנה טובה לכולנו
    לכל עם ישראל

    השב לתגובה
  2. אבנר שחורי
    אבנר שחורי ספטמבר 18 2020, 21:17
    טוב שיש מי שמזכיר לנו גם ערכים ומסורת

    בתוך כל ההמולה הרפואית חברתית פוליטית כלכלית

    השב לתגובה
  3. שמחה נטר
    שמחה נטר ספטמבר 20 2020, 20:04
    כל הכבוד על העיסוק בנושאים כאלה

    גם כשמסביב בעיות וסערות

    השב לתגובה
  4. עזרא
    עזרא ספטמבר 21 2020, 23:11
    שנה טובה יעקב המתמיד

    המשך בדרך זו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור