JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

זהות יהודית, לכידות חברתית וביטחון לאומי

חוסנה ולכידותה של החברה היהודית בישראל נשענים על מורשתה

זהות יהודית, לכידות חברתית וביטחון לאומי צילום: Olaf.herfurth ikimedia commons
אוקטובר 22
11:31 2015

לאחרונה הוזמנתי ללשכת סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן, כדי לדון בשאלת השבָּת הציבורית בישראל. השבת הציבורית, כידוע, היא אחד מקווי השסע שבין חילוניים לדתיים. הוויכוח עליה גולש לא פעם לפסים אלימים המאיימים לפורר את הלכידות החברתית הבסיסית הקיימת בחברה היהודית בישראל. כאשר שאלתי מדוע עוסקים בכך דווקא במשרד הביטחון, הוסבר לי באדיבות ובחביבות שזהו נושא המטופל באופן אישי על ידי הרב בן דהן עוד מימיו במשרד לענייני דתות. בו במקום טענתי בפניו שאני רואה קשר מהותי בין שאלת הזהות היהודית לבין סוגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. התרשמתי שהוא והנוכחים הרבים והנכבדים האחרים שמחו לשמע הקו הרעיוני שלי, ולכן מצאתי לנכון לחלוק זאת עם קוראי JOKOPOST.

סקר שפרסמה עמותת חדו"ש, בראשותו של ידידי הרב עו"ד אורי רגב, בערב ראש השנה האחרון, מצביע על העובדה ששני שסעים עיקריים חוצים את החברה היהודית בישראל. 62% רואים בשסע בין ימין לשמאל כמכריע, ואילו 59% רואים בשסע שבין חרדים לחילוניים ככזה (קיימת חפיפה מסוימת בין שני הציבורים). הרחק משני נתונים אלה, ובאחוזים נמוכים מאוד, מעריך הציבור את השסעים עשירים-עניים, מזרחים-אשכנזים, עולים-ותיקים וערבים-יהודים. משמע הדברים הוא שסוגיית המחלוקת בין דתיים/חרדים לבין חילוניים בדבר אופייה הציבורי של היהדות, עודנה מסכנת את חוסנה של החברה היהודית בישראל ואף ביתר שאת וביתר עוז.

מאז ומתמיד נתפסו חוסר הלכידות החברתית ומחלוקות פנימיות הרסניות כמבשרי הרעה הבאה מן החוץ. הנביא ירמיהו (פרק ט) התריע על כך ערב חורבן הבית הראשון והתוצאה ידועה. רבן יוחנן בן זכאי ביקש לרסן את מעשי הבריונות ולא עלה בידו, והדבר המיט עלינו את החורבן השני (גיטין נו, ע"א). לכך הייתי מוסיף את תקופת הסזון, הזכורה לרע, ערב הקמת המדינה, והנה לנו כמה מתכונים ברורים לפגיעה בביטחון הלאומי הנובעת ממלחמות פנים-יהודיות. לעומד מן הצד נראה כי אנו, היהודים, כמו מתנדבים להחליש את עצמנו אל מול אויבי ישראל. לא פעם אנו שומעים מצד ראשי ארגוני הטרור כי מה שיסייע בידם לנצח אותנו הוא עניין המחלוקות הפנימיות של יהודי ארץ ישראל (למשל תיאוריית כורי-העכביש של נסראללה). מצב זה מצריך תיקון בהול הן מצד המנהיגות הרשמית של המדינה והן מצד כל חברי הקולקטיב הישראלי.

אם איננו למדים מן השגיאות הפטליות ההיסטוריות, אולי מוטב שנלמד משדה הפסיכולוגיה. בספרו "לחיות עם הסכסוך" מנתח הפסיכולוג החברתי דניאל בר-טל את החברה היהודית בישראל. הוא עושה זאת בהקשר של העימות עם הפלסטינים, ומצביע על נקודות התורפה של החוסן החברתי בישראל. בהקדמה לספר הוא רואה בחשיבות מיוחדת את העובדה שחברה חולקת אמונות, עמדות ורגשות באופן מודע ופומבי. הוא רואה בכך מנגנון פסיכולוגי רב-עוצמה המשפיע באופן דרמטי על תחושת הסולידריות שבין הקבוצות והפרטים המרכיבים את החברה. שיתוף של רוב הציבור בעמדות הבסיסיות הוא הבסיס לבניית הזהות הקולקטיבית (עכ"ל). הזהות הקולקטיבית של הציבור היהודי בישראל, הסובלת מחולשות רבות, מאוימת עתה לנוכח המחלקות הקשות בענייני דת ומדינה.

בסקר של מכון גוטמן עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אביחי משנת 2010, נטען במבוא כי קיים קשר עמוק בין מידת הדתיות של האזרח הישראלי לבין האופן שבו הוא תופס את האיומים הביטחוניים ואת האתגרים הפוליטיים העומדים בפני המדינה. אנו רשאים להרחיב את הרעיון הזה ולומר שהאזרח הישראלי רואה קשר מהותי בין רמת הזהות היהודית שלו לבין מידת הביטחון שיש למדינה מפני אויביה מן החוץ.

אם כן, ניתן לסכם ולומר שהזהות היהודית נשענת על אדני הערכים המשותפים לכל הציבור או לרובו. ככל שאחוז האזרחים השותפים לערכים אלה עולה, עולות גם מידת הסולידריות ומידת הלכידות החברתית. ככל שהחברה סולידרית יותר, היא עמידה יותר בפני איומים ביטחוניים מן החוץ. דברים אלה אמורים להתנוסס אל מול עיני כל מי שבוחר לעמוד פרנס על הציבור. מודעות גבוהה של הציבור למנגנון הפשוט הזה תמתן מעט את המחלוקות ואת השסעים, שבהגברתם כולם יוצאים נפסדים. מודעות זו תביא גם לברירה נכונה יותר של מנהיגים ציבוריים היושבים בכנסת ובממשלה. למנהיג מוצלח ייחשב כל מי שפועל להגברת הסולידריות החברתית על בסיס מורשת התרבות הענפה. מנהיגים פלגניים, שמחלוקתם אומנותם, יזכו לביקורת הציבור ואולי אף תימנע כניסתם למוסדות המדינה.

עתה אנו יכולים להבין טוב יותר מדוע נושא השבָּת הציבורית בישראל יכול בדין להיות מטופל במשרד הביטחון – ביטחון חברתי הוא תנאי לביטחון קיומי. הגברה של המודעות לשבת ולערכיה הנשגבים משמעה הגברת הביטחון החברתי. צמצום המחלוקות והשסעים סביב פתיחה או סגירה של עסקים בשבת, וחתירה ליצירת אמנה חברתית המוסכמת על רוב הציבור להסדרת השבת הציבורית, יחזקו את הסולידריות החברתית וכתוצאה מכך את חוסנה של החברה לעמוד בפני איומים קיומיים. עתה מקבל משנה תוקף רעיון השבָּת של אחד העם: "יותר מאשר שמרו ישראל על השבת, שמרה השבת אותם".

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

7 תגובות

  1. דיויד שולמן
    דיויד שולמן אוקטובר 23 2015, 07:57
    קשקוש מוחלט

    פטפוטים של עוד דוס שרוצה מדינת הלכה.

    השב לתגובה
  2. חילוני
    חילוני אוקטובר 25 2015, 17:07
    הבהרה

    ד"ר מעוז, לא ממש ברור.אני חושב שהבנתי שאתה נגד תחבורה ציבורית בשבת ובעד סגירת החנויות. אבל לא אמרת זאת ברור.כדאי שהדעה תהיה ברורה ולא אולי ולא כנראה.

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז אוקטובר 27 2015, 00:31
      גם אני חילוני

      אני בעד חופש דת וחופש מדת באופן מוחלט. מכאן שכל מה שהחברה הישראלית תחליט באופן דמוקרטי יהיה מקובל עלי. אני מעדיף שלא לבלות את השבת שלי במרכזי הקניות אלא להקדיש אותה למנוחה, ליצרה, לרוחניות, לקהילה ולבילוי עם המשפחה.

      השב לתגובה
  3. ע.
    ע. אוקטובר 26 2015, 19:08
    לא רק שאין התלכדות

    השמאל, הימין, החרדים, הדתיים, החילונים ומי לא מתפצלים עוד ועוד לשברירים קטנים שכל אחד מקצין עמדותיו כנגד כל האחרים כולל שכאלה שהיו אתו פעם באותו מחנה

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז אוקטובר 27 2015, 00:33
      הפירוד לא ינצח

      גם אם התמונה נראית קודרת, על כל אחד מאתנו להתגייס ולחזק את אשיות החברה הנשענים על ערכי המסורת היהודית הפלורליסטית.

      השב לתגובה
  4. חילוני
    חילוני דצמבר 08 2015, 20:40
    בסיס הלכידות היחיד גיוס לצבא

    אם צד אחד לא מסכים אין שום סיכוי. מילים יפות לא יעזרו.

    השב לתגובה
  5. ס
    ס ינואר 12 2016, 10:04
    אם יתקבל חוק שבת הנוראי

    אותי זה ישבור סופית כמי שהיה ציוני נלהב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!