אלוף בדימוס שלמה גזית
אלאור אזריה נעצר לפני כמעט מחצית השנה ומאז הוא כלוא ב"מעצר בית" במחנה הצבאי, ויוצא רק לדיונים המשפטיים בבית הדין הצבאי.
אפילו יימצא אלאור אשם בהריגת המחבל, אין לי ספק שגזר הדין של השופטים יקבע כי "מעצר הבית" שבו הוחזק מאז האירוע ב-24 במרץ, ייחשב לעונש ראוי.
מה שמטריד במקרה זה, מעבר לזמן ולעלות, זהו ההליך המשפטי המיותר, כיוון שאיננו דן בשאלה העיקרית שמצריכה בירור ותשובה ואיננו עונה עליה – מה דינו של מחבל, של כל מחבל, ובפרט מחבל המעורב בניסיון פיגוע. כלום ינהגו בו כבדרך שנוהגים בפושע רגיל? כלומר ינסו לעצרו ללא אש, ואם לא ייעצר – יפתחו באש שתאפשר את מעצרו? או האם נדרשת מדיניות שונה מן היסוד ועלינו לקבוע כי דינו של כל מחבל – מוות, וכי יש לוודא זאת, ללא קשר לפרטי המקרה ולנסיבות?
אלאור פעל מתוך אמונה וביטחון מוחלטים במדיניות שלפיה מחבל שהיה מעורב בפיגוע דינו מוות. בעת האירוע לא היה לו ספק שהריגת המחבל הפצוע היא המעשה הנכון, וכי זו המדיניות הרווחת והמוכרת לו ולחבריו.
עודנו מנהלים את משפט אלאור וכבר נולדה פרשה חדשה, לוחם בגדוד "נצח יהודה" הרג בסילוואד ערבי-פלסטיני, שנחשד כמחבל המנסה להימלט.
השאלה, מה דינו של המחבל, מחייבת את מדינת ישראל לקבוע עמדה ברורה ולהחליט מה דינם של מחבלים שנקלעו לעימות, בין שזו אישה ובין שזהו גבר, בין שזה אדם מבוגר או בין ילדה בגיל העשרה.
זו איננה שאלה שניתנת להכרעה שיפוטית בבית דין. לדאבון לב, אם ימצאו השופטים את אלאור אשם או זכאי – נושא זה יישאר בלתי מוכרע.
יש הטוענים כי מאז פרשת אלאור עזריה נרתעים חיילים מפתיחה באש, הפקודות אינן נהירות להם. זהו מצב בלתי נסבל, דרושה הכרעה ערכית ברורה וחד-משמעית, הכרעה שתיקבע על ידי הרשויות המוסמכות ובדרג העליון, תאומץ על ידי כוחות הביטחון ותובהר לכל חייל ולכל שוטר הנקלע לאירוע חבלני.
ב-1994 נוסח הקוד האתי של צה"ל. הנוסח הופץ כ"רוח צה"ל" וחייב את כלל הלוחמים. שש שנים לאחר מכן הוחלט להכניס שינויים בקוד האתי, ולשם כך מונתה ועדה אשר כללה גם כמה מבכירי האקדמיה בישראל.
היום שוב נדרשת החלטה – כלום הפקודה כפי שנוסחה על ידי אותה ועדה בשנת אלפיים, עדיין ישימה ומחייבת גם היום או שנדרשים שוב שינוי ועדכון.
רק לאחר שתיקבע המדיניות ותוכר כפקודה מחייבת וברורה, ניתן יהיה לשפוט האם חייל, שוטר ואזרח שנהגו על פיה, נהגו נכון.
הזמן דוחק, כוחות הביטחון מעורבים בעימותים כמעט מדי יום ביומו והקוד האתי חייב להיות ברור ומחייב. קוד שיהיה ידוע לכלל הציבור ולא ייתכן שח"כ פלוני או איש ציבור יתבטא בפומבי וילין על חייל שפעל בהתאם לקוד או בניגוד לו. זו תהא הפקודה המחייבת ועל פיה ניתן יהיה לשפוט.
אתה טוען שהקוד לא מעודכן? שהוא לא מתאים?
ממש לא ברורה. דוקא רציתי לדעת.
מנהיגות מתמרנת
אי בהירות כשיטה