JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • ביטחון
  •  » נחוץ דיון ציבורי בתפישת הביטחון הלאומי

נחוץ דיון ציבורי בתפישת הביטחון הלאומי

רכש הצוללות מעלה שאלות מהותיות

נחוץ דיון ציבורי בתפישת הביטחון הלאומי ד"ר קובי מיכאל
דצמבר 09
12:08 2016

הדיון הציבורי בסוגיית רכש הצוללות מתמקד בסוגיות הנוגעות לשחיתות שלטונית ומרחיק את הדיון בסוגיות מרכזיות, עקרוניות וחשובות. שוב מוחמצת הזדמנות חשובה לניהול שיח מעמיק בסוגיות הקשורות למהות תפישת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, מהות היחסים בין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני, איכות תשתית הידע שעומדת לרשות מקבלי ההחלטות ותהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות של ביטחון לאומי. אין בכך כדי לבטל את הצורך בבחינת ההיבטים העומדים במוקד הדיון הציבורי בימים אלו, אך חשוב שלא להתחמק מהדיון בסוגיות החשובות, ואלו נפקדות מהשיח הציבורי.

הדיון בתפישת הביטחון הלאומי של ישראל חייב להיות דיון כולל ורחב הנסמך על הערכת מגמות, ניתוח תרחישים והתייחסות למכלול הרכיבים של הביטחון הלאומי ויצירת האיזונים המתחייבים ביניהם. ביטחון לאומי, להבדיל מביטחון צבאי, מחייב היצמדות לעקרון הבטחת קיומה של האומה וכלל האינטרסים החיוניים שלה, ולכן הוא מחייב דיון והתייחסות לסוגיות מדיניות, כלכליות וחברתיות נוסף ומעבר לסוגיה הצבאית.

בידוד רכיבים ודיון בהם בנפרד ללא התייחסות למכלול משבש את היכולת להבין את משמעותו של המכלול. כך גם לגבי דיון ברכיב אחד של הביטחון הצבאי, כדוגמת הצוללות, המחייב התייחסות, איזון ושקלול סך המרכיבים הצבאיים-ביטחוניים, תחת הנחת עקומת התמורה, המוכרת בכלכלה וביסודה סך משאבים מוגבל ולפיכך "יותר גרביים פירושו פחות תותחים". יותר צוללות, על העלות הנלווית לתחזוקתן ולתפעולן השוטף, פירושו פחות מדברים אחרים. נוסף לכך, דיון עומק בסוגיית הצוללות לא יכול להתנהל במנותק מדיון עומק בכל הנוגע למשמעותה של הזירה הימית או המרחב הימי, על היבטיו הביטחוניים, הכלכליים והאקולוגיים, בתפישת הביטחון הלאומי.

מעבר לכך, דיון בסוגיית הצוללות מחייב הפניית זרקור לנושא הנפקד מהשיח הציבורי ושעניינו מבנה הקבינט המדיני-ביטחוני, מהותו ומידת התאמתו לדיוני עומק בסוגיות של ביטחון לאומי. סוגיית הצוללות משקפת את המגבלות והקשיים שאיתם צריך ראש ממשלה בישראל להתמודד בבואו לדון לעומק בסוגיות ביטחון לאומי, בפרט בהקשרים רגישים מאוד וחסויים, כדוגמת נושא הצוללות. החשש מפני הדלפות, הקושי להתלבט בחופשיות בשל החשש מניצול ציני של דבריו, הנאמרים בפורום סגור ולצורכי קידום החשיבה, על ידי יריבים פוליטיים (למשל הדלפות שרים, חברי קבינט, מדיוני הקבינט במהלך מבצע "צוק איתן") – גורמים אלו מובילים את ראש הממשלה לצמצם את מעגל השותפים ומאיץ "תהליכי הפרטה" של תהליכי עבודה ועבודת מטה של מוסדות מדינתיים באמצעות שימוש באנשי אמון כיועצים וכשליחים אישיים. חשוב שהדיון הציבורי יעסוק במגבלות המבנה השלטוני הקיים והשפעתן על איכות תהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות ביטחון לאומי ובגבולות תהליכי ההפרטה – שבמקרים רבים, בעיקר במקרים הרגישים, עדיפים על תהליכים מוסדיים-מדינתיים סדורים. דיון מסוג זה אמור להוביל גם למסקנות ולהמלצות לגבי שינויים והתאמות של המבנה השלטוני ועקרונות ומאפייני תפקודו.

הדיון הציבורי בסוגיית הצוללות כמעט אינו נוגע בשאלות המתייחסות לתשתית הידע העומדת לרשות חברי הקבינט בבואם לקבל החלטות משמעותיות כל כך, לאיכות השיח בין הדרג המדיני לדרג הצבאי במפגשים אלו ולאופן שבו מתקבלות החלטות. לרבים מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני אין תשתית ידע מספקת המאפשרת להם להרים תרומה של ממש בדיוני עומק בסוגיות ביטחון לאומי במובן הרחב והכולל שלהן. לרבים מהם גם אין רצון לפתח את תשתית הידע בסיוע הגורמים המקצועיים במערכת הביטחון והמטה לביטחון לאומי ולכן חסרים להם הכלים לפיתוח הידע. מאפייני פעולתו של הקבינט המדיני-ביטחוני, בתצורתו הנוכחית, גם אינם מאפשרים תהליכי למידה שיטתיים. לכן ברוב המקרים הדיונים בקבינט המדיני-ביטחוני נוגעים למקטעים ולרכיבים ולא להיבט הכולל והרחב.

זה שנים שראש ממשלה בישראל נמנע מלהביא בפני הקבינט את הדיון בתפישת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. גם העבודה המקיפה האחרונה שבוצעה על ידי הוועדה בראשות דן מרידור לא הובאה לידי דיון ממצה, ולמעשה מאז הסתיימה בשנת 2005 לא בוצעה עבודה כלשהי בנושא, זולת ניסיונות חלקיים במל"ל ובמשרד לנושאים אסטרטגיים (בתקופת השר יעלון), שלא מוצו. בהעדר דיון עומק בנוגע לתפישת הביטחון הלאומי ולהתאמות הנדרשות בה לאור השינויים במרחב ומאפייני האתגרים החדשים, הדיונים ברכיבים של תפישת הביטחון הופכים לחסרים ובעייתיים ועלולים לשבש את התפישה המרחבית הכוללת לגבי מהות האיומים, האתגרים וההזדמנויות ואת האיזון בין מרכיבי הביטחון הלאומי במובן הרחב והכולל שלו. אף שלישראל יש תפישת ביטחון לאומי בפועל, היא מעולם לא הועלתה על הכתב כמסמך ממשלתי מחייב. עצם הכתיבה ותרגום תפישה שבעל-פה לתפישה כתובה וממוסמכת מזקקים את החשיבה ומאפשרים פיתוח ידע והתאמות נדרשות בתפישה.

בחברה דמוקרטית ניתן וצריך לקיים דיון ציבורי בסוגיות הקשורות לביטחון לאומי, שבו נוטלים חלק מומחים, אנשי ציבור והציבור הרחב, גם אם לא תמיד ניתן לשתף את הציבור בכל הפרטים. אמנם המקרה הישראלי אינו דומה למתרחש בדמוקרטיות מערביות אחרות והאילוצים שיש להשית על מידת הפתיחות של השיח הביטחוני משמעותיים יותר, אך גם בתנאים הללו ניתן לנהל דיון מושכל.

ברבות מהדמוקרטיות המערביות נחשף הציבור ל"מסמכים לבנים" (White Paper) לסוגיהם. אלו מופצים לציבור הרחב כמסמכים של הנשיא או ראש הממשלה ובהם מוצגים באופן מסודר האינטרסים האסטרטגיים של המדינה, הערכים המכוננים שעליהם חשוב למדינה להיאבק, ניתוח סביבות האיומים והאתגרים ועקרונות מנחים לאסטרטגיה לאומית, שתכליתה הבטחת הביטחון הלאומי. כך מקובל בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בגרמניה ובמדינות נוספות. המסמכים הללו מהווים תשתית לשיח ציבורי ולמחקר, מאפשרים שיתוף של הציבור בסוגיות עקרוניות ומהותיות הקשורות לביטחון לאומי ולסדרי העדיפות של הממשל וחושפים את הממשל להיזונים חוזרים, ואלו בתורם מאפשרים עדכון והתאמות והרחבת בסיס הלגיטימציה הציבורית והפוליטית לאסטרטגיית הביטחון הלאומי.

נוהג זה לא קיים בישראל. מסמך אסטרטגיית צה"ל, שהופץ לציבור באוגוסט 2015, היה בחזקת סנונית ראשונה וחשובה, ובאמצעותו יכול הציבור המתעניין להתייחס באופן מושכל יותר גם לסוגיית הצוללות, המרחב הימי וחשיבותם של אלו לביטחון הלאומי בראי אסטרטגיית צה"ל. אלא שלמרות חשיבותו הרבה של מסמך אסטרטגיית צה"ל, הוא אינו תחליף ל"נייר לבן" של ראש ממשלת ישראל בשם ממשלת ישראל, מכיוון שמסמך אסטרטגיית צה"ל מתמקד בהיבטים הצבאיים של הביטחון הלאומי, אך נעדר התייחסות מרחיבה לכל הממדים האחרים החשובים והמשלימים של תפישת הביטחון הלאומי.

על המחבר / המחברת

Avatar

קובי מיכאל

ד"ר. חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שימש כמשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. פרסם 12 ספרים.

9 תגובות

  1. יונתן טל
    יונתן טל דצמבר 10 2016, 08:16
    באין מנהיג בוגר.

    אופן קבלת החלטות לקוי.אין הערכות מצב. יש חשש מהדלפות. הכל מלא אינטרסים. אגו.אגו.ילדותיות. סכנה לכל העם.!

    השב לתגובה
  2. רדידוש
    רדידוש דצמבר 10 2016, 12:44
    מי יערוך דיון רציני?

    המנהיגים והאזרחים לא מעוניינים בכך

    השב לתגובה
  3. נתנאל בנימין
    נתנאל בנימין דצמבר 11 2016, 19:57
    ובסוף נעשה משאל עם?

    לשם מה יש בחירות?
    נבחרי העם בעזרת יועציהם צריכים לקבל החלטות

    השב לתגובה
  4. שימרית
    שימרית דצמבר 12 2016, 09:33
    נכון, למשל גם בקשר למטוסים שמגיעים היום

    מטוסים, צוללות, משכורות לאנשי קבע, מיגונים לטנקים, וכן הלאה. מה לפני מה וכמה. רצוי שהדיונים יהיו פתוחים. כל זאת אפשרי גם מבלי לחשוף סודות.

    השב לתגובה
  5. דב נ.
    דב נ. דצמבר 13 2016, 09:13
    אם חברי הקבינט הבטחוני

    לא דנים בתפישת הבטחון ולא מקבלים מידע בנושא אז זאת קטסטרופה.

    השב לתגובה
  6. יוסי מרום
    יוסי מרום דצמבר 17 2016, 10:04
    הסתכלות רחבה ועמוקה

    אף פעם לא היתה החלק החזק של מנהיגינו.

    השב לתגובה
  7. נפתלי פניני
    נפתלי פניני יולי 20 2017, 17:36
    כמה צדקת

    כמה צדקת

    השב לתגובה
  8. מנשה
    מנשה אוגוסט 14 2017, 15:08
    היום בעיתון משהו מדהים

    רוצים אישור להכרזת מלחמה רק בקבינט בלי אישור ממשלה
    ממש מדהים

    השב לתגובה
  9. שלמה גביש
    שלמה גביש יוני 26 2019, 13:03
    פרשת הצוללות היא בעיה גדולה

    העובדה שהיא לא מסעירה אף אחד ולא באמת מביאה לפעולה כלשהי היא בעיה הרבה יותר גדולה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!