JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לקראת המערכה הבאה

הרהורים על יכולת ההרתעה של ישראל

לקראת המערכה הבאה צילום: National Nuclear Security Administration
מרץ 11
09:30 2017

פרסום דו"ח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" עורר תהיות רבות בקרב הציבור בישראל. הדו"ח חשף את התנהלותם של קברניטי המערכת המדינית אל מול זו הצבאית. ראשי המדינה ומפקדי הצבא הבכירים הם הנושאים באחריות ובידיהם נתונה הסמכות לנהל את המערכה – עליהם לדעת כי לא ניתן לקחת סמכות ללא אחריות.

תפיסת הביטחון אל מול זירות הלחימה חייבת להיות ברורה בתוך צה"ל בהובלת הרמטכ"ל ושר הביטחון, ומאושרת על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני. תהליך סדור ונכון של קבלת החלטות הנו אבן יסוד בעבודת הקבינט ומהצעדים המתחייבים, הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי.

על מנהיגי המדינה מוטלת החובה לדאוג לכך שיכולת ההרתעה של ישראל לא תישחק, ובה בעת לזכור את המחיר הכבד ששילמו ומשלמים בחייהם חללי מערכות ישראל לאורך כל שנות קיומה של המדינה. על המנהיגים למנוע את המלחמה הבאה ולדעת כי עשו הכול בטרם שלחו את חיילינו אל שדה הקרב.

מאז הקמתה ידעה ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות, ומבצעים באיו"ש ("חומת מגן") ובעזה ("עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן"). ישראל עדיין מתמודדת עם לוחמת הטרור הנמשכת, וצל סכנתן של מלחמות נוספות עדיין מרחף מעלינו. צה"ל, תוך שהוא עומד במשימות ההגנה שעליהן הופקד, הלך והתעצם בבניין הכוח ובאמל"ח מהמתקדמים בעולם ממלחמה למלחמה. גם כיום אנו ניצבים על סף מלחמה אזורית ומבצעי טרור עתירי נפגעים, בזירת מזרח תיכון רווי מהפכים ודם.

בוועדת חוץ וביטחון העריך לאחרונה ראש אמ"ן כי ישראל לא מזהה כוונות מצד חמאס וחיזבאללה לפתוח בסבב לחימה נוסף. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט מכתיב סדרה של "מעצבים אסטרטגיים" לבניין הכוח נוכח האיומים מצפון ומדרום, ומדגיש כי אין בידינו זמן להתרעה וכי על הפיקודים המרחביים להיות ערוכים מידית.

לצד זאת אין להתעלם מהמתרחש בזירה הערבית: ה"אביב הערבי" שהחל בשנת 2011 במצרים, בסוריה, בלוב, בתימן והביא להתפוררות המשטרים בעולם הערבי ולירידתם מהבמה של מנהיגי העולם הערבי; הקמת המדינה האסלמית על ידי דאעש, ארגון שצמח מתוך עירק אל שטחה של סוריה, ושולח זרועותיו המאיימות בלחימה עיקשת אל מול גורמי הממשל בעירק, בסוריה, בלוב, ובצפון סיני ועוד. המלחמה בסוריה מתנהלת מאז ספטמבר 2015 עם בעלי בריתו של אסד ממוסקבה ומטהרן והדרך לסיומה עודנה ארוכה, התפניות במלחמה זו דרמטיות והן גובות מחיר כבד בחיי אדם.

מציאות זו מעלה תהיות באשר לתרחישים עתידיים הצפויים בחזיתות צפון ודרום בניצוחה של טהרן. איראן ממשיכה לספק לחיזבאללה אמל"ח הרסני של טילים ארוכי טווח, ונערכת למערכה נוספת ביום פקודה נגד ישראל – לתרחישים אלו מתכוון הרמטכ"ל בדברו על התכוננות ומוכנות.

נשיא רוסיה פוטין אל מול נשיא ארה"ב אובמה, שנראה כמי שאיראן "כופפה" אותו, העביר את המלחמה הקרה למזרח התיכון כחלק ממימוש רצונו להחזיר את רוסיה למעמדה כ"מעצמת-על". קרב אחר המתחולל באזורנו הוא הקרב על ההגמוניה השיעית בהובלת איראן כנגד המדינות הסוניות (מצרים, סעודיה, מדינות המפרץ, ועוד) האיראנים נעים במזרח התיכון מתוך אג'נדה להשתלטות מוכחת – אם לא ייבלמו הם יפעלו לביצועה.

לאור מצב דברים זה, ייעודו הבסיסי של צה"ל הנו להגן על המדינה באחת משתי דרכים חלופיות: האחת, הרתעת הערבים ואיראן ושליחותיה – חיזבאללה בצפון וחמאס בדרום – מכלל קריאת תיגר על ישראל ותקיפתה. והאחרת, הכרעת התוקף בשדה הקרב מרגע שההרתעה לא מנעה בעדו מלתקוף.

בכל מלחמותיה נאבקה ישראל לחזק ולגבש את קיומה ולהבטיח שרידותה. בשדה הקרב הכֵּינו את אויבנו שוק על ירך, במובן זה כושר ההכרעה של צה"ל עמד יפה במבחן. אולם בניגוד למדינות ערב שקמו עליה לחסלה, הבהירה ישראל תמיד שאין בכוונתה לחסל את מדינות ערב. הראיה לכך הם הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן והסכם אוסלו עם הפלסטינים.

האומנם בהכרעה בשדה הקרב מומש ייעודו ההגנתי של צה"ל בצורה האופטימלית? שהרי להכרעה בשדה הקרב מחיר דמים כבד – מוכר התקדים של כושר ההכרעה היקר מנשוא, בבחינת ניצחון פירוס. עצם האמירות ש"ההרתעה היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הישראלית" או ש"ההרתעה היא מטרת יסוד של צה"ל" וכיו"ב – לא היה בהן כדי לעשות זאת הלכה למעשה. נראה כי בין שנתכוונה לכך במפורש ובין שלאו, השיגה יכולת ההרתעה הכוללת של ישראל את המטרה של הנאת הערבים ואיראן מלנסות להכחיד את המדינה.

לממד ההרתעה בפעולות התגמול בעבר ובמבצעי הביטחון השוטף בימינו יוחסה חשיבות רבה. כך למשל גרס רא"ל במיל' משה דיין ז"ל: "בעקיפין, משמשות פעולות התגמול הפגנה ליחסי הכוחות ישראל-ערב, כפי שהם נראים בעיני הממשלות הערביות. כאשר המצרים בעקבות פעולת עזה והירדנים בעקבות נחלין אינם מכריזים מלחמה על ישראל, הרי פירוש הדבר כי אין בכוחן לנצח את ישראל".

יכולת ההרתעה של ישראל הייתה ותהיה פועל יוצא של המוניטין האסטרטגי שלה. מושג מופשט זה חובק בתוכו יסודות רבים, למין עוצמתה הצבאית הצרופה של המדינה, דרך תבונת מדיניותה ומעמדה בזירה הבין-לאומית וכלה בחוסנה החברתי-כלכלי הפנימי. שלושה גורמים צבאיים מובהקים שלבטח ישפיעו ישירות על יכולת ההרתעה של ישראל – אם לא יחרצו את מהותה – הם בעיית ההרתעה בתנאי מרוץ החימוש; השפעת טכנולוגיות הנשק החדיש; ומשמעות הצטיידותן של מדינות האזור בנשק גרעיני. קיימת כמובן זיקה ישירה בין כוח ההכרעה הצבאי שעומד לרשותה של מדינה לבין כושרה ההרתעתי.

הנחת היסוד בתפיסה הצה"לית היא שעליונות צבאית מבטיחה הרתעה. גם אם אין ישראל מסוגלת להטות את מאזן העוצמה הכולל לטובתה, יש בידה להשיג עליונות צבאית ואף שומה עליה לעשות זאת. האלוף במיל' טליק ז"ל אמר: "לערבים העליונות הכלכלית ואילו לנו העליונות הצבאית. ומכוח עובדה זו ברור ששום צד במזרח התיכון לא יוכל להגשים מאווייו הלאומיים באמצעות המלחמה ולכפות על הצד השני את רצונו".

בעבר ידעה ישראל עליות ומורדות בכושר ההרתעה לסוגיה, וזאת כאשר השליכה את כל יהבה ביכולתה הצבאית הקונבנציונלית, שאלה קריטית פתוחה היא מהן האפשרויות העומדות בפניה כעת. נושא קיומו או אי-קיומו של נשק גרעיני עולה וחוזר לפרקים באמצעי התקשורת. זוהי שאלה רגישה הנדונה על ידי מנהיגים ודוברים שונים, בוודאי על רקע הסכם הגרעין שנחתם עם איראן לפני כשנה. השאלה הרלוונטית אם כן, בטווח הארוך יותר, היא עד כמה תיבנה יכולת ההרתעה הישראלית מהשתחררותו של מאזן אימה גרעיני באזור. זוהי אם כן, בעקיפין, צפויה להיות בעיית ההרתעה העיקרית של ישראל, כשם שהייתה גם בעבר – לאו דווקא היכולת להשיג הרתעה כוללת, כי אם כיצד להשיג הרתעה מידית.

לסיכום, ביכולת להכריע בשדה הקרב גלומה גם יכולת הרתעה, אך עוצמת הכרעה אצורה אי-אפשר לחשבה בהכרח כעוצמה מרתיעה. צה"ל נשא כל השנים את עיניו להבטחת כושר ההכרעה הצבאית ולא להשגת מרב אפקט ההרתעה. מידת הרתעת האויב שהייתה לישראל נגזרה מיכולת ההכרעה שהשיגה.

מטרת ההרתעה הישראלית אינה אך ורק מניעת אויביה מלצאת למלחמה – בין שתהיה זו מלחמה מוגבלת, כוללת או מלחמת התשה ובין שיהיו אלו מחטף או פיגוע טרור. יעילותה של ההרתעה הבלתי קונבנציונלית יורדת ככל שמדובר במעשה איבה מוגבל יותר מצד היריב. משימות ההרתעה לסוגיהן ומלאכת השגתן הנן קשות וסבוכות.

לישראל אין שליטה על מרוץ החימוש האזורי או על ההתפתחות הטכנולוגית במערכות הנשק, אך ביכולתה להידרך, לעקוב אחר הנעשה באזורנו ולהפיק את המרב במצבים נתונים. הצורך בהרתעה אפקטיבית חיוני יותר ויותר. מבחינת מדיניות הביטחון של ישראל נראה כי יהיה ביכולתה להשיג את אשר נבצר ממנה בעבר, אך חיוני כי עתה נעמוד על המשמר שבעתיים, חיזוק וביסוס יכולת ההרתעה אינם בהכרח מעבר להישג ידה של ישראל 2017.

על המחבר / המחברת

Avatar

שמעון חפץ

תא"ל במיל'. שימש שליש צבאי לשרי הביטחון ארנס ורבין (כרוה"מ וכשר הביטחון) וכן כמזכיר צבאי לנשיאי ישראל ויצמן, קצב, ופרס.

9 תגובות

  1. ראובן נ.
    ראובן נ. מרץ 11 2017, 10:51
    תלוי הרתעה בפני מה

    הרתעה בפני מלחמת השמדה גרעינית אולי יותר קל ליצור. אבל הרתעה בפני מלחמת גרילה ומתקפות של הגורמים הטרוריסטים מסביבנו כמו חמאס וחיזבאללה הרבה יותר קשה. זה לא נראה פתרון שיושג רק בכוח.

    השב לתגובה
    • א.
      א. מרץ 14 2017, 14:35
      מסכים לגמרי.

      את אירגוני הטרור מוות והרס לא מרתיעים. במידה מסוימת אפילו מחזקים אותם.

      השב לתגובה
  2. גלית
    גלית מרץ 11 2017, 13:59
    כיום יש לנו הזדמנות

    סוריה ולוב הרוסות. מדינות המפרץ ומצרים מפחדות מאירן ומדאעש. זאת הזדמנות גם להרוס וגם לבנות.

    השב לתגובה
  3. ישראלי
    ישראלי מרץ 12 2017, 11:17
    אני חושב שיש לנו כושר הרתעה

    אחרת היו נלחמים נגדנו כל מדינות ערב ומנסים לחסל אותנו
    זה לא קורה בגלל כוח ההרתעה שלנו

    השב לתגובה
  4. חיפאי
    חיפאי מרץ 12 2017, 13:26
    יותגר נסתר מגלוי

    הרשתי כאילו אתה רומז אבל לא אומר עד הסוף. זה בעיתי כי כל אצד יכול להבין אחרת.

    השב לתגובה
  5. יניב שטרן
    יניב שטרן מרץ 13 2017, 13:55
    ישראל תתויה במדינות אחרות בבטחונה

    המטוסים, הצוללות, חלק מהטילים, פגזים ואפילו תחמושת פשוטה אנחנו מזעיקים בשעת הצורך מצפון אמריקה ומערב אירופה. אז אם נאיים או נפגע ללא הסכמות ידידינו זה עלול לעלות ביוקר או בכלל בלתי אפשרי.

    השב לתגובה
  6. יונתן טל
    יונתן טל מרץ 13 2017, 14:26
    חיסול הטרור.

    לדעתי לא צריך להמתין שנותקף,כשהתנאים מאפשרים צריך לתקוף ולגרום להם נזקים מתמשכים ולא לאפשר להם להיתארגן מחדש. שלום לא יהיה אף פעם.לפגוע במיוחד בראשים גם בצפון ובמיוחד בחמאס,יש להם בטחון עצמי רב מדי.שקט זה רפש.

    השב לתגובה
  7. עמירם מנדל
    עמירם מנדל פברואר 20 2018, 14:01
    נראה שהאירנים לא כל כך מפחדים

    מדאיג

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור