JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הקבינט יחליט על יציאה למלחמה

המלצת ועדת עמידרור

הקבינט יחליט על יציאה למלחמה אלוף בדימוס שלמה גזית
אוגוסט 22
19:30 2017

ועדת עמידרור הוקמה על ידי ראש הממשלה בעקבות ביקורת של שרים על כך שלא עודכנו בענייני ביטחון. הוועדה, בראשות האלוף במיל' עמידרור, המליצה בין היתר על הקמת גוף ייעודי חדש במטה לביטחון לאומי, אשר יהיה אחראי על מתן עדכונים ותדרוכים שוטפים לשרי הקבינט ועל הכנתם לדיונים.

בעקבות המלצת הוועדה לתקן את חוק יסוד הממשלה, ולהעביר את סמכות ההחלטה בעניינים מבצעיים לקבינט, התעוררו שאלות אחדות: מי הגורם שצריך להחליט על יציאה למלחמה? האם זו הממשלה, על כל חבריה? או אולי ראוי שהסמכות בנושא רגיש זה תימסר לקבינט?

מדובר כמובן במהלך מלחמה צבאי שניזום על ידי מדינת ישראל; מתקפה ישראלית או צעד חריג במהלך עימות צבאי, גם אם עימות זה לא ניזום על ידי ישראל. בחנתי את הניסיון ההיסטורי של מדינת ישראל בנושא זה במשך 70 שנות קיומה. במהלך תקופה זו אפשר לציין שלוש מלחמות שנפתחו ביוזמה ישראלית: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה.

ההחלטה הישראלית לצאת למבצע קדש לא הייתה מתקבלת אילו נדרשה באוקטובר 1956 החלטת ממשלה. הנסיבות יוצאות הדופן של הקנוניה שנרקמה בין ישראל לבין בריטניה וצרפת, חייבו החלטה בפורום מצומצם וחשאי ביותר. המבצע שאושר הותנה בהחלטות מדיניות ובמהלכים הצבאיים של שתי המעצמות האירופיות. הרחבת מעגל שותפי הסוד במדינת ישראל והבאת הנושא לדיון במליאת הממשלה היה מייתר את הצורך בדיון, הואיל והמבצע לא היה יכול לצאת לפועל.

מלחמת ששת הימים, או בעצם ההחלטה ליזום מהלך צבאי בזירה המצרית, אכן התקבלה במליאת הממשלה. בפועל שרי הממשלה הותירו את אישור התוכנית המבצעית בידי ראש הממשלה ושר הביטחון.

מלחמת לבנון הראשונה במתכונתה המוגבלת, הוצגה במליאת הממשלה ואושרה בשם מלחמת שלום הגליל. בהיבט מסוים מלחמה זו היא המרתקת ביותר בהיסטוריה של מלחמות ישראל. ייחודה בכך שלא היה דמיון בין המבצע המוגבל שאושר בממשלה לבין המטרות האסטרטגיות והתוכנית המבצעית שבוצעה בשטח על ידי שר הביטחון דאז אריאל שרון. שרון היטיב להבין כי אם יציג בפורום הממשלה את היעדים האסטרטגיים האמיתיים של המלחמה לא היה סיכוי שהמבצע יאושר.

ניתן לקבוע, ללא כל ספק, כי בתנאים האסטרטגיים המיוחדים שבזירתנו, ישראל לא תיזום מלחמה. הבעיות שנידרש להן תהיינה קבלת החלטות אופרטיביות במהלך הלחימה, וככל הנראה גם קבלת החלטות מבצעיות שיַעדן להשפיע על מהלך הלחימה, לשנות ולהכריע אותו. אם תידרש החלטת ממשלה לאישורן ולהפעלתן של החלטות אופרטיביות כאלה עלולה התוצאה להיות מסוכנת ולחבל ביכולת ניהול המלחמה.

מן הניסיון שנרכש ב-70 שנות קיומה של המדינה למדנו כי המציאות האופרטיבית מחייבת קבלת החלטות בתנאים חריגים ויוצאי דופן. במקרים שכאלה ראוי לתת עדיפות לצרכים האופרטיביים של המלחמה, צרכים המחייבים גמישות מבצעית מרבית, ופעולה בלוח זמנים לחוץ. ועל כן צדקה ועדת עמידרור כשהמליצה על השארת ההחלטה המבצעית בידי הקבינט.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

2 תגובות

  1. יונתן טל
    יונתן טל אוגוסט 22 2017, 22:05
    הקבינט

    המבנה הפוליטי בארץ הוא כזה שיש חוסר אמון בן חברי הממשלה במבנה הרחב המלא שלה,לכן עדיף שלפחות בקבינט יתקבלו החלטות ללא אינטרסים תוך קבלת מידע אמין ומלא,אחריות גדולה חלה עליהם שווה בשווה ובראש הממשלה במיוחד,מגיע לעם שהחלטות יהיו אמינות.

    השב לתגובה
  2. גבע לוי
    גבע לוי אוגוסט 23 2017, 16:54
    האלוף שלנו שופט לגופו של עניין

    לפעמים נגד הממשלה
    לפעמים בעד
    בכ מקרה בנפרד
    ללא פפוליטיקה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!