JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כל בחורה וכל טוֹב לנשק

על יחידות מעורבות בצה"ל

כל בחורה וכל טוֹב לנשק חיילות צילום: צה"ל commons.wikimedia.org
פברואר 19
09:30 2018

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על שירות צבאי משמעותי של בני הציונות הדתית. מוטיבציה לשירות משמעותי הינה מבורכת ביותר – כן ירבו, מהציונות הדתית ומקבוצות נוספות אחרות המרכיבות את הפסיפס התרבותי הישראלי, בשאיפה לרב-תרבותיות – כיבוד וקבלה הדדיים של הקבוצות השונות, ללא ניסיון להשליט ערכי תרבות אחת על האחרות.

כמו כן, בקרב בנות הציונות הדתית, בניגוד להתחזקות הקו השמרני, מתפתחת מוטיבציה לגיוס, אף שמרביתן עדיין הולכות לשירות לאומי ואינן מתגייסות. בעיני התפתחות זו מבורכת ביותר, חלק מן השוויון המיוחל והרב-תרבותיות.

צבא ההגנה לישראל הוא צבא העם, כל העם, וזה כולל את החצי הנשי של העם. בצה"ל מנסים לתקן עיוות של שנים שבהן חוסר השוויון בין בנים לבנות היה הדבר המקובל. תפקידים רבים ויחידות רבות היו מחוץ לתחום לנשים ולכן חלק ניכר מהנשים ששירתו בצה"ל חוו שירות לא משמעותי ואף מתסכל. בשנים האחרונות החליט הצבא לשלב נשים כמעט בכל התפקידים, כחלק מניצול הולם של משאבי כוח האדם המצוי וכחלק מקידום השוויוניות בין כלל המתגייסים.

במסגרת זו יצאה פקודת "השירות המשותף", שמחליפה את פקודת "השילוב הראוי". פקודת השילוב הראוי נועדה "לאפשר לכל חייל וחיילת שירות משמעותי, בהתאם לחוק, ומבלי שייפגעו ערכיו, אמונתו ואורח חייו של כל אחד מהם". כאן בדיוק החולשה של פקודת השילוב הראוי – ניכר רצון שהשילוב לא יהיה מלא, וממילא התחשבות באחד גורמת לפגיעה באחר.

וזה נוסח הפקודה החדשה: "מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת הצבאית, והיא מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית – ועל תפיסת צבא העם, ולפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות. המדיניות קמה מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית, המעוגנת בערכי כבוד האדם וב'רוח צה"ל'."

יש מורכבות רבה ואולי אף ניגודיות בכיוון שצה"ל הולך בו והכיוון שהחברה הציונית דתית מושכת אליו. בעוד שצה"ל מתקן לכיוון שוויוני יותר, בציונות הדתית יש המושכים לכיוונים שמרניים יותר ולכן לפגיעה בשוויון הנשים. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים רבנים שונים אשר מבטאים את הקונפליקט בשלושה היבטים:

גיוס בנות – ניסיונות למנוע גיוס בנות דתיות, וגם לא דתיות, לצבא; ניסיונות למנוע כניסת עמותות המעודדות גיוס בנות לבתי ספר דתיים; רבנים מהציונות הדתית הדורשים משר החינוך שלא לתקצב עמותות המעודדות גיוס בנות דתיות לצה"ל.

יחידות מעורבות – הסוגיה התחדדה בעיקר על רקע פתיחת יחידות קרביות בפני בנות והפיכת חלק מהן ליחידות מעורבות. קבוצות דתיות מנסות למנוע את פתיחת היחידות הקרביות המעורבות ואת עצם האפשרות הניתנת לבנות לשרת ביחידות קרביות. השלב הבא יהיה דרישה להפריד את כל היחידות ולהפכן לחד-מיניות. האין זה מופרך לחלוטין? מה ההבדל העקרוני בין יחידה קרבית ליחידות עורפיות או תומכות לחימה?

שירת נשים – ניסיונות למנוע שירת נשים בפעילות הצבא. ניסיונות אלה גורמים להדרת נשים בכל הטקסים בצבא וכך לפגיעה בשוויון שלהן. לחלופין ניסיונות לאפשר לחיילים דתיים שלא להיות נוכחים בזמן שירת נשים.

עם השנים, ועם צבירת הביטחון והכוח של גורמים בציונות הדתית ועל רקע ההקצנה הדתית בחוגים אלה, אנו עדים לדרישות תקיפות של רבנים להפרדה מוחלטת בין גברים ונשים ביחידות הצבא, דרישות לבלימת גיוס בנות דתיות, דרישות למעורבות גוברת של הרבנים בחיים הצבאיים. הדברים כבר עברו לפסים של איומים והפחדות. נשמעו התבטאויות על עליונות הרבנים על המפקדים בצבא ויש כבר קריאות לפטר את הרמטכ"ל בשל שילוב בנות ביחידות לוחמות ומעורבות.

הרב אליהו, אשר דורש לפטר את הרמטכ"ל, אמר בכנס על המשפט העברי כי יש מלחמה בין הצבא לציונות הדתית. "יש פה מלחמה ובמלחמה הזאת אפשר לנצח. אנחנו לא פטורים מהצורך להילחם, וצריך לדעת – התלמידים בידיים שלנו, וגם הבנות מהאולפנות שלנו. צריך לפעול בכל המישורים. רק בישראל ובצפון קוריאה יש חובת גיוס נשים. צריך להילחם בסתימת הפיות. לא נעמוד מהצד כשכל זה קורה".

בעוד שהמגמות לרב-תרבותיות בחברה הישראלית מתחזקות, יש מגמות להקצנה דתית ואחרת, אשר משבשות את הניסיונות לבסס שוויון בין כל חלקי האוכלוסייה. במקום שאיפה לשוויון ולרב-תרבותיות אנחנו מקבלים ניסיונות לכפייה של ערכים שמרניים, לא שוויוניים, המנוגדים לערכי החברה החילונית, על צה"ל ועל החברה בכלל.

קבוצת הרוב (עדיין) החילונית, האמונה על החשיבה הרב-תרבותית, מנסה להתחשב ברגשות הדתיים, כמעט על כל המנעד שלהם, גם בחלק הקיצוני ביותר. נראה כי בשנים האחרונות הצד החילוני מתחשב מאוד, עד כדי אפשרות לפגיעה בערכים החילוניים. בה בעת יש דרישות וניסיונות הולכים וגוברים של הציבור הדתי לעוד ועוד "התחשבות", התבטלות וויתורים מן הצד החילוני. התחשבות ברגשות הדתיים, כפי שדורשים הרבנים לגבי שירות בנות, גורמת לפגיעה ברגשות של אחרים ולאפליה מעשית של נשים. זוהי פגיעה בשוויוניות הבסיסית בין בני אדם באשר הם.

לתפיסתי, אמונה דתית הינה עוד מערכת ערכים כמו מערכות ערכים אחרות, של קבוצות או יחידים, אשר אינן קשורות באלוהות, גורם שמימי, כוח עליון וכדומה, כמו מערכת הערכים החילונית-אוניברסלית-דמוקרטית. יש כאן תחרות, מאבק והתנגשות בין מערכות ערכים.

לא תיתכן דרישה להתחשבות ברגשות המלווה באיומים. דרישה להתחשבות צריכה להיות מלווה בנכונות דומה להתחשבות בצד השני. אשר לאיומים של הרבנים כי תלמידיהם לא יתגייסו, יש לי רק דבר אחד להגיד: שלא יתגייסו ולא יאיימו.

על מנת לגשר על הפערים ועל התנגשות הערכים בין החברה הדתית לבין החברה החילונית, שני הצדדים צריכים להתגמש ולעשות צעדים להקטנת הפערים בצורה שתאפשר שירות משותף שוויוני והגון ומבלי לפגוע בערכים של אחד מהצדדים. למשל, צה"ל יכול לא לחייב חיילים קרביים בשירות חובה לשרת ביחידות מעורבות.

מנגד, בני הנוער מהציונות הדתית הינם צעירים חדורי מוטיבציה, אשר זכו לחינוך ערכי. אפשר לצפות מהרבנים, המייחסים חשיבות רבה לחינוך שהעניקו לדור הצעיר, לסמוך עליהם. צריך לסמוך על צעירים ערכיים אלה, אשר בוחרים, כהחלטה ערכית, לשרת שירות משמעותי בצה"ל, שידעו לבחור את הבחירות התואמות את חינוכם ולא יסטו ממנו.

כמו כן, אפשר גם לצפות מהרבנים לתיקונים בנושא הצניעות ושוויון הנשים וברוח התקופה, כשם שתוקן לפני למעלה מאלף שנה חרם דרבנו גרשום אשר קבע כי לא ניתן להינשא ליותר מאישה אחת למרות ההיתר מהתורה. על הרבנים לחשוב מחדש על נושא רגיש זה ולכייל את עצמם למאה ה-21 ולהלכי הרוח בחברה העכשווית. כך ייצרו אחדות במקום פילוג, שוויון במקום אפליה, התרוממות רוח במקום חיכוך ומחלוקת.

 

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

16 תגובות

  1. מרדכי מ.
    מרדכי מ. פברואר 19 2018, 11:04
    אתה כל כך צודק

    אלא שכוחנו נשחק בפני הגל הגואה של התחרדלות בה משולבי ידיים החרדים והדתיים לאומיים והם דורסים כל חלקה טובה

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 19 2018, 14:17
      שחיקה

      למרות השחיקה הם עדיין מיעוט. מיעוט חדור אמונה ומוטיבציה אשר מצליח בשל כך להכתיב לרוב ולראות עצמו צודק.
      אנחנו צריכים להשיב מלחמה שערה ולא לוותר וצריכים להיות חדורי מוטיבציה לשמור על ערכינו גם אם הם נוגדים ערכים דתיים.

      השב לתגובה
  2. יונתן טל.
    יונתן טל. פברואר 20 2018, 11:00
    המצב מחריד.

    הצבא של כולנו,בנינו בנותינו ונכדותנו
    אסור לאפשר לחרדים להישתלט על חיינו.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני פברואר 20 2018, 14:17
      ליונתן טל היקר

      למה הפסימיזם הזה כמעט בכל עניין? – המצב לא מחריד. כיום החברה הישראלית יותר חופשית מבחינה דתית מאי פעם. עשרות אחוזים מהדתיים ואפילו מהחרדים הופכים לדתל"שים. כשליש מהבנות הדתיות בכל מחזור של התיכוניים מתגייסות. הרבים בדתיים הקיצוניים ממש מבוהלים מזה שהדור הצעיר שלהם "מתאזרח". הסר דאגה מלבך.

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר Author פברואר 21 2018, 06:37
        הקצנה

        ליצחק היקר
        לפעמים לא ברור לי איך המשקפיים הוורודים האלה פועלים. ברור שיש גם מה שאתה מתאר. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מההקצנה הדתית הן אצל החרדים והן אצל הדתיים לאומיים. ובוודאי שלא ניתן להתעלם מהכוח הפוליטי הלא פרופורציואנלי שלהם. והם הופכים בוטים ופומביים יותר.

        השב לתגובה
    • ריקי נאמן
      ריקי נאמן פברואר 21 2018, 13:15
      זאת האמירה שאני אוהבת

      הילדים של כולנו

      השב לתגובה
  3. עמירם מנדל
    עמירם מנדל פברואר 20 2018, 13:35
    מדהים שבישראל של 2018

    רבנים מרשים לעצמם לדבר בצורה שכזאת

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 21 2018, 06:39
      ביטחון עצמי

      אכן מדהים ומדאיג. כוח והשפעה פוליטיים במשך שנים רבות נותנים להם ביטחון עצמי.
      מצד שני רפיסות וקבלה של החילוניים מאפשרים זאת.

      השב לתגובה
  4. חיילת לשעבר
    חיילת לשעבר פברואר 20 2018, 17:56
    כל עוד שהחילונים לא יתחילו לפעול

    שום דבר לא יקרה פשוט להתחיל להבהיר כי לא נמשיך לשלם מיסים ולהתגייס אם תהיה כפיה דתית וחוסר שיוויון.

    השב לתגובה
  5. ח.
    ח. פברואר 21 2018, 06:35
    המנהיגים הרוחניים של עם ישראל

    איבדו פשוט כיוון. ערכים של חשוכי דתות סמוכות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 21 2018, 07:06
      מחאה

      מסכים לחלוטין עם זה שצריך להבהיר שלא נסכים לחוסר השוויון. לא בטוח לגבי הדרך. נראה לי שיש עוד אופציות לפני. צריך יותר להעלות את הנושא לדיון ציבורי וצריך ללחוץ פוליטית. רק מאוחר יותר להפעיל סנקציות.

      השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 21 2018, 07:07
      מנהיגים רוחניים

      אלה לא מנהיגים רוחניים שלי. הם כנראה של אחרים וזה הדבר המדאיג משום שיש להם השפעה גדולה.

      השב לתגובה
  6. ח.
    ח. פברואר 22 2018, 14:22
    בדור שלי הדתיים לאומיים היו פתוחים

    בחתונות ובתנועת בני עקיהא רקגו ריקודים משותפים. היום בחתונות של נכדיהם כבר יש הפרדה בחתונות והטח בהפרדות. בקיצור מה שנקרא חרדלים.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 24 2018, 06:56
      הקצנה

      אכן ישנה הקצנה ועם הביטחון ההקצנה הזו הופכת בוטה יותר ודורשת להשפיע על החברה כולה. צריך להלחם בכך.

      השב לתגובה
  7. בן אור
    בן אור פברואר 23 2018, 13:27
    בני החושך מנצחים

    לא יעזרו כל המילים היפות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 24 2018, 06:58
      תבוסתנות

      אסור להיכנע לכך ויש להוקיע ולהאבק גילויים הללו. תבוסתנות איננה אופציה.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!