JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

צדק מודיעיני

הצלחות המודיעין במלחמת יום הכיפורים

צדק מודיעיני לוחמי צה"ל במלחמת יום הכיפורים בגולן צילום: Cinemaniac he
ספטמבר 17
09:30 2018

בציבוריות הישראלית רווחת הדעה, שערב מלחמת יום הכיפורים המודיעין הישראלי לא התריע בזמן על האפשרות שתפרוץ מלחמה, ובכך הוא נכשל. קביעה זו כשלעצמה איננה מדויקת. יתרה מכך, ערב המלחמה ובמלחמה עצמה הגיע המודיעין להצלחות רבות.

בהערכת המודיעין השנתית של סתיו 1971, ובהערכת המודיעין השנתית של סתיו 1972, כתבו ראש אמ"ן אהרן יריב וראש אמ"ן אלי זעירא, בהתאמה, שהם מסוגלים לתת התראה של בין 72 שעות ל-48 שעות לקראת אפשרות של פתיחת מלחמה מצד מצרים. שניהם סייגו את דבריהם והוסיפו שאם המלחמה תיפתח על רקע של תרגיל מצד מצרים הם לא בטוחים שיוכלו לתת התראה כזו. זה אכן מה שקרה במציאות. המלחמה נפתחה מתוך תרגיל צבאי מצרי "תחריר 41". יריב וזעירא הוסיפו כי לא יוכלו לתת התראה על אפשרות של פתיחת מלחמה מצד סוריה. אך להסתייגות זו לא יוחסה חשיבות רבה בגלל הקונספציה שגרסה כי סוריה לא תפתח לבדה במלחמה מול ישראל.

בימים שקדמו למלחמה העריך ראש אמ"ן אלי זעירא כי הסבירות למלחמה נמוכה. ייתכן שהיה בסיס להערכה זו, אך גם סבירות נמוכה איננה אפס, ודברים יכולים להתרחש גם במסגרתה.

גם אם נקבל את הדעה שגורמי ההערכה באמ"ן טעו, אין לומר באופן גורף כי המודיעין נכשל. גורמי האיסוף דווקא הצליחו ובגדול. נוסף על כך, יש לזכור כי שר הביטחון דיין לא התייחס להערכת אמ"ן וצפה מלחמה כבר בסוף הקיץ של 1973.

ובאשר לגורמי האיסוף: המוסד הצליח לגייס סוכן צמרת, את אשרף מרואן, חתנו של נאצר. גורמי האיסוף ידעו הכול על היכולות של המצרים והסורים, לרבות טילי הסאגר חודרי השריון.

בעקבות לקח מתקרית גבול מול הסורים, הורה רפול, מפקד האוגדה הצפונית, למגן את ההאנגרים של הטנקים בדיפונים מיוחדים. אולם לפיקוד דרום הידיעה על טילי הסאגר לא הועברה. זהו לא כשל של גורמי האיסוף, אלא של הענף הטכני באמ"ן שהיה מופקד על הפצת המידע. המצרים היו מודעים ליכולות ראיית הלילה של צה"ל עוד ממלחמת ששת הימים, והם לא הסתפקו בציוד ראיית הלילה שקיבלו מהסובייטים, אלא קנו ציוד זה מבריטניה. גם מידע זה היה ברשות גורמי האיסוף. גורמי האיסוף ידעו על תוכנית המלחמה של המצרים, אם וכאשר תפרוץ מלחמה. ידעו כיצד תהיה פריסת הכוחות של המצרים עד לדרגת חטיבה (דיוק רב).

אי-אפשר ואסור להתעלם מכך שגורמי האיסוף סיפקו לחיל האוויר זמן רב לפני המלחמה, מידע על מטרות תשתית אסטרטגיות בסוריה. מידע זה סייע רבות להכרעה בזירה הצפונית מול סוריה.

מקור מודיעיני אנושי, קצין צבא מצרי בכיר, זהותו המלאה עדיין חסויה (וטוב שכך) העביר באמצע המלחמה, ב-12 באוקטובר ידיעה על שתי דיביזיות שריון מצריות שאמורות לחצות את התעלה ב-14 באוקטובר. לאור ידיעה זו ביטל פיקוד דרום את תוכנית צליחת התעלה כדי לא להיתקל בדיביזיות רעננות. לאור אותה הידיעה פתח פיקוד דרום במתקפה מאסיבית על אותן שתי דיביזיות שעדיין היו בצידה המערבי של התעלה. המתקפה המאסיבית הזו חוללה מפנה במהלך המלחמה בחזית הדרומית. אסור להתעלם מהצלחה מודיעינית זו.

הצלחה מרשימה הייתה גם בתחום ההערכה שירדן לא תצטרף למצרים וסוריה למלחמה מול ישראל. הערכה שהתבררה כנכונה ואִפשרה את העלאת אוגדת העתודה של משה פלד לרמת הגולן במקום להגן על קו הגבול מול ירדן. תגבור רמת הגולן באוגדה של משה פלד סייע רבות בקרבות בחזית הצפונית. לאי-הצטרפותה של ירדן למלחמה תרם גם ראש המוסד דאז צבי זמיר שעדכן באופן שוטף את המלך חוסיין על הקרבות מול מצרים וסוריה ובלימתם. לאור זאת, בין היתר החליט חוסיין שלא להצטרף למלחמה.

גורמי האיסוף באמ"ן ידעו, כפי הנראה, שסאדאת נסוג מתנאי הסף שהציב לפתיחת מלחמה מול ישראל, והם השגת מטוסי סוחוי וטילי סקאד שיאזנו את יכולותיו מול חיל האוויר, אולם כולם היו שבויים בקונספציה עד שהתעלמו מכך שסאדאת החליט לפתוח במלחמה רק בחסות ההגנה האנטי-אווירית המאסיבית. לקראת קיץ 1973 גורמי האיסוף ידעו שסאדאת קיבל מלוב מטוסי מיראז' והתחיל לקבל מהסובייטים את טילי הסקאד. ההערכה הייתה שיידרשו למצרים שנתיים כדי להפוך את הטילים למבצעיים.

אלי זעירא לא היה שאנן, אך הוא נזהר ממתן הערכות רבות מדי על אפשרות מלחמה כדי לא ליצור תסמונת של קריאת "זאב זאב". אגב, זה מה שקרה למודיעין האמריקני ערב ה-11 בספטמבר. בתדרוכים המודיעיניים לנשיא ארצות הברית הופיעה כמעט כל יום בחודש אוגוסט 2001 התראה על מתקפת טרור אווירי, ובסופו של התרחש שם תרחיש של קריאת "זאב זאב".

אלי זעירא חזר ארצה בסתיו 1972 לאחר שסיים את תפקידו כנספח צה"ל והתמנה לראש אמ"ן. מייד עם מינויו לתפקיד ירד זעירא לתעלה. הוא ביקר באחד מהמעוזים והסתכל דרך המשקפת כמו מ"מ; מימינו הוא ראה קילומטר, משמאלו הוא ראה קילומטר וזאת בתנאי ראייה ביום. בלילה רואים 200 מטר לכל כיוון. לצה״ל היו 13 מוצבים, כלומר, בתנאי ראיית יום מכסים בתצפית 26 קילומטר. אורכה של התעלה 162 קילומטר.

לאחר התצפית שאל זעירא את אחד הקצינים הזוטרים מה יקרה אם המצרים ייכנסו לסיני בין המוצבים, השיב לו הקצין הזוטר: ״יש לנו סיורים״. הקשה עליו זעירא ושאל, ומה יקרה אם הסיורים לא יגלו את המצרים? רטן אותו קצין זוטר והשיב לזעירא: "המפקד, אתה לא מבין? בבוקר יבוא השריון ויגרש המצרים". זעירא פקפק ביכולת לגרש אותם, הוא הכיר היטב את המצרים עוד ממלחמת השחרור – במתקפה הם לא היו טובים, אך בהגנה הם היו טובים.

לאור האמור לעיל אין זה נכון לקבוע נחרצות שהמודיעין כשל. נהפוך הוא, שורה ארוכה של הצלחות היא שהביאה בסופו של דבר למהפך מתנאי פתיחה קשים של המלחמה לניצחון צבאי.

על המחבר / המחברת

Avatar

אפרים כהנא

פרופסור. עמית מחקר במכון אירופה באוניברסיטת בר אילן.

18 תגובות

  1. רנין
    רנין ספטמבר 17 2018, 10:52
    נחמת אויל - אמונה בכסיל

    לדעת , ולא לעשות, חכמה של אויל.

    השב לתגובה
  2. ישי
    ישי ספטמבר 17 2018, 12:24
    שושני

    הניתוח של פרופ׳ אפרים כהנא, נותן מימש חשוב לבחינת מה שקדם למלחמת יום הכיפורים, ועל השאננות שאחזה בצמרת המדינה.
    קשה כיום לשפוט, ברבות השנים, מי היה אשם יותר ומי היה אשם פחות במחדל יום הכיפורים, אבל אין ספק שהדרג המדיני דאז, העדיף להסתתר מפני מסקנות ועדת החקירה.
    לפחות משה דיין הגנרל בדימוס, לא יכול היה לטעון שהאחריות היא רק של הדרג הצבאי.
    חובתו היתה כשר הביטחון, לדרוש שקיפות ופתיחות במקום הקיבעון, אך הוא העדיף לדבוק בסיסמאות:
    מוטב שארם א – שייח׳ בלי שלום, מאשר שלום
    בלי שארם א – שייח׳.
    דיין גם הצהיר לפני מלחמת יום הכיפורים, מעל כל במה, ש״אם המצרים יעזו לפלוש לסיני, זה יהיה בית הקברות הכי גדול של צבאם״.

    השב לתגובה
  3. דפנה שרפמן
    דפנה שרפמן ספטמבר 17 2018, 12:36
    ניתוח מקיף ומעמיק

    מאמר מקיף ומאוזן, חשוב בימים של חשבון נפש
    וצורך בראייה מעמיקה יותר.

    השב לתגובה
  4. עובדיה עיני
    עובדיה עיני ספטמבר 17 2018, 13:56
    לא צריך להתעלם ממחדלים אבל .....

    אסור לשעוח הישגים והצלחות
    מאמר חשוב של פרופסור כהנא

    השב לתגובה
  5. אפרים כהנא
    אפרים כהנא ספטמבר 17 2018, 14:52
    דיין צפה מלחמה

    דווקא דיין היה זה שחשב שאנחנו לא חייבים להשאר על גדת התעלה ואפשר לסגת מהתעלה עם פתיחת מו"מ על הסדר ביניים.
    דיין הבין, שבראיית המצרים, האופציה המדינית כשלה, לאחר שסאדאת שיגר את שר החוץ המצרי פהמי לארה"ב וחזר בידיים ריקות, ללא הישג מדיני. לפיכך, דיין הקדים בהרבה את אמ"ן בהערכתו שלקראת סוף הקיץ צפויה מלחמה

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר ספטמבר 17 2018, 17:58
      עדות אישית

      כך או כך, ביום שישי בשעה 0900 נמסר לנו במטכל ש"מחר, יום שבת, מלחמה עם סוריה ומצרים בשעה 1400" בוודאות מוחלטת.
      אני, יחד עם קצינים אחרים בעלי תפקידי חירום פנינו מיד ליחידותינו להתארגנות, וחיכינו עד בוש לאזעקה שנשמעה רק למחרת, יום כיפור 1400.
      היו לנו 30 שעות לצאת לפעילות משמעותית ולפחות לגייס את המילואים, אפילו את מטוסי חיל האוויר שהיו על המסלולים בשבת 1100 החזירו לאנגרים שלהם כדי "שלא יגידו שישראל פתחה במלחמה"
      הכישלון המדיני היה החמור ביותר ועלה לנו בדמים, טרואמה לאומית ואובדן כושר ההרתעה לדורות
      צהל ניצח במלחמה בקרב הירואי אבל הפסיד במלחמה, בלתי נתפס, כיצד זה ידע המטכל על המלחמה בוודאות מלאה 30 שעות קודם לכן ועדיין ישבו אנשי המילואים בגופיות ושיחקו שש בש על גדות התעלה, שלא לדבר על ימחים ריקים, כלי מלחמה לא כשירים. הכישלון של דדו עלה לו במשרתו ובצדק!!
      ועדת אגרנט קיבלה הוראה לשא לחקור את הדרג המדיני, רק את הצבאי, ואיש לא מחה על כך בזמן אמת.
      נזקי מחדל יום כיפור מלווים אותנו עד היום ומשפיעים על כול תהליכי קבלת ההחלטות המדיניות והצבאיות ואני לא בטוח בנכונותם. עד אז הייתי בטוח ש"אלה שלמעלה יודעים מה הם עושים", היום- אני מטיל ספק

      השב לתגובה
      • אפרים כהנא
        אפרים כהנא ספטמבר 17 2018, 19:28
        רק הסדיר יבלום

        גם אני שואל את אותן השאלות.
        עם כל הכבוד לדדו שהצליח להכין צבא שעבר מפתיחת מלחמה בתנאים קשים להישגים מרשימים, הביקורת שלי היא על החלטתו שלא לדרוש את המילואים לצורך הבלימה.
        ביום כיפור ב 06:00 התכנסו דיין ודדו ושלמה גזית רשם את תוכן השיחה. ממנה מברר שדדו ביקש מדיין לגייס את כל מערך המילואים (כ500,000 איש).
        שאל אותו דיין: מדוע אתה צריך את כל המילואים למלחמה שתתחיל בעוד 12:00 שעות (חשבו שהמלחמה תתחיל ב 18:00). השיב דדו למתקפת הנגד.
        הסברה הייתה שאפשר יהיה לבלום עם הסדיר בלבד. דדו ביקש בנוסף אישור למכה אוירית מקדימה.
        דיין אמר שהוא מוכן לאשר גיוס של שתי אוגדות לצפון.
        גזית התערב בשיחה והעיר שאם נגייס שתי אוגדות או את כל מערך המילואים, בעולם לא יספרו כמה ישראל גייסה וגידו שדרדרנו את האזור למלחמה.
        לאור אי ההסכמה לגבי כמות גיוס המילואים, הוחלט לפנות לגולדה. הגיעו אליה ב 10:00 בבוקר. גולדה החליטה : גיוס מילואים מלא ומכה מקדימה רק אם האמריקאים ישתכנעו שאכן עומדת לפרוץ מלחמה.
        כידוע המלחמה החלה ב 13:55. לחיל האויר גבר לא היה פנאי למכה מקדימה. הוא נאלץ לתת סיוע לכוחות הקרקע.

        אלוף (מיל) עמנואל סקאל עשה על כך דוקטוראט ופרסם אותו בספר שכותרו:
        "רק הסדיר יבלום"

        השב לתגובה
    • דני ע.
      דני ע. ספטמבר 17 2018, 23:48
      מלחמה בכאילו שהשתבש.

      דיין כבר בששת הימים דרש לא לכבוש את התעלה. סביר שעמדתו עמדה מאחורי:הכמעט אפס כוחות של צה"ל לאורך התעלה , הבטחון של סאדאת שינתן לו לכבוש רצועה קטנה מעבר לתעלה, והגיבוי האמריקאי באמצעות קיסינגר למהלך המצרי ועיכוב מכת מנע של ישראל.
      ואכן-דיין (פתיחת התעלה ) קיסינגר (העברת מצריים לפרו אמריקאית במקום רוסית) וסאדת , ניצחו במלחמה.
      מי שניסה לעצור אותם-כלומר חיילי צה"ל בפיקוד דדו, הפסידו.
      ואגב הכשלון המודיעיני והצבאי הגדול ביותר ביום כיפור הוא כשלון חיל האויר מעל התעלה.

      דני.ע.

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר ספטמבר 21 2018, 21:15
        הקונספירציה

        אכן, זה ניתוח הקונספירציה הולך ומקבל חיזוקים ככול שארכיוני המלחמה נפתחים בארהב כפי שעולה ממכתבי קיסינגר שניהל למעשה את המלחמה מתחילה ועד סופה

        השב לתגובה
  6. דודי ירון
    דודי ירון ספטמבר 17 2018, 16:29
    הכישלון היה קולוסאלי

    ידידי, דווקא מעצם היותי קצין איסוף באותם ימים בקהיליית המודיעין, אני חולק על קביעתך משום שאם גורמי המחקר לא השכילו להשיל מעליהם את אותה קונספציה מגונה ממש עד לבוקרו של יום השישי באוקטובר, אות וסימן הוא שהאיסוף לא הצליח להביא לשולחנם את החומר המספק, שדי בו בכדי לפקוח את עיני עמיתיהם במחקר ולהעמידם על טעותם. בכך כשל האיסוף במשימתו גם כן!!!

    השב לתגובה
    • אפרים כהנא
      אפרים כהנא ספטמבר 17 2018, 17:07
      קללת השפע

      דודי מכובדי,

      גורמי האיסוף הצליחו יותר מדי.
      מרוב עצים לא ראו את היער. הייתה קללת השפע של המיד המודיעיני.

      השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 20 2018, 20:47
      לדודי ירון ולמגיבים האחרים

      אפרים כהנא צודק במידה רבה. אתם מתבלבלים בהערכתכם את תפקיד המודיעין. מי שאחראי על הפעלת הכוח הוא הדרג המדיני. השיקולים של הדרג המדיני הם הרבה יותר רחבים מאשר השיקולים של הרמטכ"ל. והשיקולים של הרמטכ"ל הם הרבה יותר רחבים מאשר שיקולי המודיעין.
      המודיעין ידע (ראו מקרה יואל בן פורת) הדרג הפוליטי ידע. ההערכה של ראש אמ"ן הייתה חשובה אך לא קובעת. מה שקבע היה החלטת גולדה שרצתה שהתיישר עם האמריקאים – והיא צדקה לחלוטין. נמדמה לי שהמגיבים השונים מתעלמים מעניין זה ומטילים על "המחדל המודיעיני" את האחריות – ולא כך הדבר. לכן צודק אפרים כהנא במאמרו.

      השב לתגובה
  7. חיים קליין
    חיים קליין ספטמבר 18 2018, 08:43
    כיצד ניתן להימנע בעתיד מעוד ״יום כיפר״

    המאמר המצויין, מהווה בסיס לחשיבה, כיצד ניתן להיערך על מנת למנוע, ״מחדל יום כיפור״ נוסף?
    האם למערכת הפוליטית של היום, יש את הכלים והיכולת למנוע שאננות הרת אסון?
    הסיכונים כיום, שונים מהסיכונים של אז, אך אלמנט ההפתעה, והשאננות עלול להיות בעוכרינו.

    השב לתגובה
  8. שלומי
    שלומי ספטמבר 18 2018, 10:49
    הגישה שלך מקובלת עלי

    הסתכלות מאוזנת שבוחנת פלוסים ומינוסים.

    השב לתגובה
  9. ולסיכום
    ולסיכום ספטמבר 18 2018, 12:07
    הידיעות המודיעיניות היו

    המחדל הוא של מפקד המודיעין שהעריך גרוע
    ושל הרמטכ"ל שלא נקט בצעדים
    יבמיוחד של שרהביטחון וראש הממשלה שהפקירו החילים

    השב לתגובה
  10. דרור
    דרור ספטמבר 20 2018, 20:04
    המודיעין ב 73 התנהג ביהירות, בעצלנות ובחוסר מקצועיות

    מספר שבועות לפני המלחמה שמעתי במו אזני את קמ״ן האוגדה בתעלה מסביר לצוערי קוקוס קציני שריון שאין יחידות סאגר מבצעיות בצבא מצריים ואף בצבא סוריה.
    יחידות השריון הופתעו לחלוטין מטילי הנ״ט והיו צריכות לפתח תירגולות לנ״ט ארוכי טווח במהלך השבוע הראשון של המלחמה.
    למעשה צבאות סוריה ומצריים שינו את תפיסת לחימת השריון בעקבות לקחי מלחמת ששת הימים ובצה״ל לא הייתה לכך שום התייחסות.
    הקמ״נים הגדודיים במלחמת יום כיפור לא הוזנו בשום מידע טקטי רלוונטי בזמן אמת.

    השב לתגובה
    • אפרים כהנא
      אפרים כהנא ספטמבר 20 2018, 22:10
      מחדל של הפצה

      דרור

      אתה צודק בדבריך. זהו מחדל מודיעיני כתבתי על כך בכתבה. מחגל הסאגר בסיני לא היה של גורמי האיסוך. חקרתי את הנושא ומסתבר שזה היה מחדל של הענף הטכני באמ"ן שהיה מופקד על ההפצה. גורמי האיסוף ידען על המצאות טילי סאגר בידי צבאות מצרים וסוריה. הידיעה הטעברה לפיקוד צפון אך לא הועברה לפיקוד דרום.

      השב לתגובה
  11. ג'ינג'י
    ג'ינג'י ספטמבר 21 2018, 15:17
    הדיון כאן במדור הנו מכובד

    לא מתלהם ולא מפלג גם אם יש חילוקי דעות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור