JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מלחמת יום הכיפורים – במבט לאחור

המלחמה שאינה נשכחת

מלחמת יום הכיפורים – במבט לאחור תא"ל מיל' שמעון חפץ
ספטמבר 18
07:00 2018

"כי יצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלחם, והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בָּנִתי לשמך" (מלכים א ח, מד)

ערב יום הכיפורים תשע"ט ניצבים אנו 45 שנה לאחר המלחמה. הדי ועדי המלחמה נמשכים ומתגברים, ונמשך העיסוק בקברניטים של ערב המלחמה, שלא קיבלו את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון. הכשל במתן ההתרעה למלחמה תפס את הצמרת המדינית-הביטחונית ואת צה"ל בלתי מוכנים למלחמה, כך קבעה ועדת אגרנט. ראוי להדגיש כי הוועדה התמקדה בהתנהלות הדרג הצבאי טרום המלחמה, ולא דנה בחלקו של הדרג המדיני-ביטחוני, שהיה שותף מלא למודיעין התרעתי. זה אותו דרג שהכתיב לצה"ל את נתוני הפתיחה הנחותים.

מהספרות שנכתבה על ידי בעלי תפקידים, לוחמים ומפקדים בשנים האחרונות אנו למדים על התנהלות הצמרת המדינית-ביטחונית של אותה תקופה, ומעל הכול על המחלוקת החריפה בין ראשי קהילת המודיעין – ראש המוסד צבי זמיר וראש אמ"ן אלי זעירא – באשר להערכה והסבירות למלחמה. על פי אמ"ן הסבירות למלחמה הייתה "נמוכה ביותר", בהתעלמות ממידע מודיעיני מוצק שהביאו המוסד ומפקד יחידה 848 – היום יחידה 8200 – יואל בן פורת ז"ל. מידע זה הועבר להנהגה המדינית-ביטחונית, וכיום חובה עלינו להצביע על האחריות הגורלית למחדלים של אותם ימים שאין לכפר עליהם, ובהם ההחלטה שלא לגייס את המילואים ולהימנע ממכה מקדימה, מכת מנע, בהנחה שגם אם תיפתח מלחמה צה"ל יוכל להכות בצבאות מצרים וסוריה – מה שבדיעבד הוכח כטעות אסטרטגית.

עדיין עולה השאלה האם היה בכוחם של קברניטי ישראל למנוע את המלחמה ומדוע לא נעשה דבר למניעתה למרות המודיעין ההתרעתי הברור לעין. ייתכן כי המניעים היו קשורים בתחושת "ישראל עם לבדד ישכון" והאיום שבצילו התמידי חיינו מאז הקמת המדינה. תפיסת הביטחון התבססה על עקרונות שעוצבו עוד בתקופת דוד בן-גוריון, שהניח משנה מדינית-ביטחונית שתאמה את מצבה של ישראל לעומת שכנותיה ואת יחסי הכוחות הצבאיים בין המדינות. עקרונות אלה שימשו בסיס לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של צה"ל – הצבא הסדיר והמילואים.

במלחמת קדש ובמלחמת ששת הימים צה"ל קבע את הזמן והמקום לפתיחת המלחמה, אך במלחמת יום כיפור ישראל נכנסה למלחמה רק לאחר שהאויב המצרי והסורי פתחו בה. הקווים שצה"ל התייצב בהם בסיום מלחמת ששת הימים העניקו לו יתרונות גיאוגרפיים, בשל מרחב ההתרעה, וטופוגרפיים – אפשרות לבסס קווי הגנה על סמך מכשולים טבעיים.

תורת הביטחון עד מלחמת ששת הימים נשענה על הרתעה, התרעה ומכת מנע שתכליתה להעביר את הלחימה לשטח האויב. בין מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה לבין מלחמת יום הדין – יום כיפור – התקיים בישראל חופש דעות בנושאי שלום ומלחמה.

נוסף לכך יש להזכיר את מכלול היוזמות המדיניות הדיפלומטיות, אם באמצעות שליח האו"ם יארינג, שהיו חסרות תכלית, אם מצד הממשל האמריקני והנשיא ריצ'רד ניקסון, שקבעו כי ארה"ב לא תדרוש נסיגה של חיילי ישראל מקווי הפסקת האש ללא הסדר שיענה לרצונה של ישראל. ראש הממשלה גולדה מאיר הסמיכה את דיין להציג את רעיון ההסדר החלקי אך בתנאי שמדובר בסיום מצב הלוחמה, ולא רק במהלך לשמירת הפסקת האש מאוגוסט 1970. דיין אמר ש"ללא הסכמה כזו (הסכם על גמר הלוחמה) פירושה של ההצעה הינו החלפת קו הגנה טוב ומאורגן, התעלה, בקו הגנה גרוע יותר." גולדה הודיעה לאמריקנים כי ישראל אינה יכולה לקבל את תוכנית רוג'רס ושישראל זכאית לגבולות ביטחון במסגרת הסכמי שלום. בעת ההיא לא שמו לב להתבטאויותיו של הנשיא סאדאת, שהחל להשתמש במושג "שלום".

במגעיו עם אותם גורמים אמריקנים ועם נציג האו"ם יארינג התייחס הנשיא המצרי לאפשרות שנסיגת ישראל מכל השטחים שכבשה ב-1967 תסתיים בהסכם שלום ללא סממנים מובהקים של יחסים דיפלומטיים וכלכליים. לאחר מכן הוצג רעיון הסדר הביניים במחצית ינואר 1971, אלא שגם מגעים אלה נמשכו בלי להניב תוצאות, והממשל האמריקני הבין שקיפאון פירושו התגלגלות לעבר מלחמה חדשה.

בראיונות הרמטכ"ל דוד אלעזר לגלי צה"ל ולעיתון "במחנה" בשנת 1972, ערב ראש השנה, משתקפת ההערכה בצה"ל: "מחד קיפאון, מבחינה זו שאין הסדר נראה באופק, ומאידך אין סכנה מיידית וקרובה להתנגשות צבאית בינינו ובין הערבים". גם ראש הממשלה ניצלה את החג להעברת מסר לשכנינו הערבים והבהירה את גבולות הוויתורים של ישראל. תחושת ביטחון-יתר בוטה ושחצנית זו שיקפה את הקו הניצי, שהיה הקו המרכזי בממשלה, בכנסת ובצה"ל, ומרבית הציבור בישראל תמך במדיניות זו.

בסוף 1972 הדרג המדיני-ביטחוני עדיין העריך שמצרים תימנע ממלחמה, כי היא טרם השלימה את היערכותה ואת היעדים שהציבה ליציאה למלחמה. לעומת זאת, היערכות צה"ל למלחמה נשענה על בסיס הנחות ומתווה מבצעי באמצעות הצבא הסדיר, גיבוי חיל האוויר ומיד לאחריו גיוס המילואים, והתמקדה בהעברת המלחמה לצד המערבי של התעלה.

קומץ של בעלי תפקידים מרכזיים ניזונו במידע שוטף ממקורות שונים על ההתקרבות בין הנשיאים אנואר סאדאת המצרי וחאפז אל-אסד הסורי ועל הכוונות וההכנות למלחמה. הם ניתחו את האפשרויות ודנו בתרחישי מלחמה שונים, ביניהם חידוש האש המצרית בתעלה. ישראל שיתפה את הממשל האמריקני בהערכת המודיעין ההתרעתי כי בכוונת סאדאת לחדש את האש בסוף דצמבר 1972. השגריר יצחק רבין העביר את המידע למזכיר המדינה קיסינג'ר, ותגובתו של זה האחרון הייתה שהוא מקווה שאין בדעת ישראל ליזום מלחמת מנע וחשוב לדידו שישראל לא תפר את הפסקת האש, הגם שיש בידה ידיעות על מגמת מצרים לחדש את המלחמה.

הממשלה כרשות מבצעת לא הסתייעה בעבודת מטה. לא עמד לרשותה גוף כמו המועצה לביטחון לאומי, שקיימת היום. ראש הממשלה ושרים נשענו על ניסיון מדיני וצבאי – למשל שר הביטחון משה דיין, אחד המעצבים העיקריים של ישראל, שמוחו היצירתי היה שם דבר ועמדה לו תהילת הניצחון של מלחמת ששת הימים. היו שרים שרכשו וגזרו עמדות מנטייתם המדינית. הפער האיכותי בין ישראל לשכנותיה עלה ויחד איתו גבר הזלזול ביכולת הערבים ובהנהגה הערבית. אלה חיזקו את הביטחון העצמי ואת תחושת הכוח בהנהגה המדינית-ביטחונית.

אם כן כך אירע לפני 45 שנה, כשכלל עם ישראל הופתע והוזעק – מי מביתו ומי מבתי הכנסת – בצהרי יום הכיפורים. מי שלא הופתעו היו אלה שהמידע, הנתונים, הסימנים המעידים – הכול היה בידם באותיות קידוש לבנה ימים לפני פרוץ המלחמה.

תכיר ההנהגה המדינית-ביטחונית לעתיד את שירו של חיים גורי ז"ל "תפילה", שנכתב בעיצומה של מלחמת השחרור – שיר שנכתב ברגע אמת שלפני הקרב. שיר הנישא אל על, לא רק כתפילת יחיד אלא כתפילת הציבור כולו:

בָּרֵך אֶת זֶה הָעָם, אֶת נְעָרָיו וְלוֹחֲמָיו,

עַד קְרָב יִתַּם.

על המחבר / המחברת

שמעון חפץ

תא"ל במיל'. שימש שליש צבאי לשרי הביטחון ארנס ורבין (כרוה"מ וכשר הביטחון) וכן כמזכיר צבאי לנשיאי ישראל ויצמן, קצב, ופרס.

12 תגובות

  1. יצחק שורר
    יצחק שורר ספטמבר 18 2018, 10:46
    מאוד מקווה שלא ישכחו את הלקח

    אני אישית כבר לא כל כך בטוח בזה

    השב לתגובה
  2. ניצה אבידר
    ניצה אבידר ספטמבר 18 2018, 12:01
    צודק אי אפדר לשכוח

    ונקווה שכולם לא ישכחו

    השב לתגובה
  3. יעקב צרפתי
    יעקב צרפתי ספטמבר 18 2018, 21:06
    כמה שאתה צודק

    מצטרף לאלה שנתנו לך לייק מילולי

    השב לתגובה
  4. ינון
    ינון ספטמבר 19 2018, 10:22
    ההנהגה האזרחית והצבאית שלחה דור שלם לשדות קטל

    בשורה התחתונה, ללא כחל וסרק,
    ראש ממשלה – מסתמכת על הגנרלים השחצנים שלידה. מפקדי הצבא עד רמת מחטים- שחצנים ועסוקים בעצמם.
    פיקוד עליון בכל הרמות – בלתי מקצועי.
    מודיעין – אין מספיק מילים במילון לתאר את חוסר המקצועיות שלהם והזלזול בכללי העבודה הבסיסיים.
    והלוחמים – מופקרים כבשר תותחים.

    השב לתגובה
    • לינון
      לינון ספטמבר 19 2018, 19:56
      מה הדברים האלה?

      מהיכן שאבת את הנתונים לדברים המופרכים שכתבת?
      אלו דברי הבל ורעות רוח.

      השב לתגובה
      • ינון
        ינון ספטמבר 20 2018, 20:14
        יודע ולא שוכח

        הייתי שם ושילמתי עם חבריי מחיר כבד.
        רוב הביצועים שלהמפקדים ברמה שמעל מג״ד היו עלובים.
        שמעתי אותם בקשר בזמן אמת. מדברים דברי הבל מנותקים מהמציאות.
        לא היה מודיעין טקטי בכלל, קמ״נים חטיבתיים וגדודיים שימשו רק לצורך הכנת קפה בחבורות הפיקוד. ולגבי המודיעין האסטרטגי וועדת אגרנט אמרה את דברה.
        לגבי ראש הממשלה – תקרא תחקירים. לא חסרים כאלה.

        השב לתגובה
  5. יונתן טל
    יונתן טל ספטמבר 19 2018, 18:53
    היזהרו שמעתם.!

    לצערי אינני בטוח שנילמדו הלקחים,
    גם היום אין עבודת קבינט מסודרת
    גם היום ראש הממשלה ושר הבטחון לא משתפים את הקבינט והממשלה בהחלטות,
    גם היום יש אטימות קיבעון ופירוטכניקה וערפל סמיך.מה שהיה זה גם הווה.

    השב לתגובה
  6. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 19 2018, 21:16
    לתא"ל חפץ הנכבד,

    בפסקה הלפני אחרונה במאמר החשוב מאד שכתבת אתה מאשר שהמידע על פרוץ המלחמה היה בידי ישראל. דהיינו לא הייתה הפתעה. זה כמובן נכון. גולדה לא אישרה גיוס מילואים כללי וגם לא תקיפה מקדימה. השיקולים שלה היו נכונים כיוון שלא נלחמנו נגד סורים ומצרים בלבד אלא גם ובכיקר נגד בסובייטים. לכן היא העדיפה לישר קו עם האמריקאים. זה הוכיח את עצמו לא רק ברכבת האווירית אלא גם כשהתברר שהסובייטים עמדו להנחית כוחות קרקע בסוריה ארה"ב הכריזה על כוננות עליונה לכל צבאה בעולם והצי השישי יצא מנמל נפולי למזרח הים התיכון.

    השב לתגובה
  7. יובל עזר
    יובל עזר ספטמבר 20 2018, 18:11
    אהבתי את המאמר דוקא בשל הטיפול

    והמסקנות שלך שאני מבכים להם

    השב לתגובה
  8. חביבה ג.
    חביבה ג. ספטמבר 21 2018, 15:13
    מסכימה אתך לגבי המסקנות המתבקשות

    לאור התגובות לדברי הרמטכל מלפני יומיים, אני לא בטוח שהדרגים הפוליטיים הקובעים הסיקו את המסקנות

    השב לתגובה
  9. אסף רוט
    אסף רוט נובמבר 01 2018, 12:31
    כל שנה אני רואה שבוגרי המלחמה הזאת

    מדברים יותר וכואבים יותר. ממש הולך ומתחזק מידי שנה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!