JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אין צדק לנופלים

כשל המודיעין במלחמת יום כיפור–תגובה לאפרים כהנא

אין צדק לנופלים דודי ירון
ספטמבר 18
10:00 2018

בדחילו ורחימו ובכבוד רב לידידי הטוב פרופסור אפרים כהנא, אני נאלץ לחלוק על דבריו ומסקנותיו כפי שבאו לידי ביטוי במאמרו "צדק מודיעיני – הצלחות המודיעין במלחמת יום כיפור". לא אגזים אם אומר שהדברים נכתבים ממש בדם ליבי, ודווקא משום שאני עצמי, ערב המלחמה הארורה ההיא, הייתי קצין צעיר שהשתייך למערך האיסוף של קהיליית המודיעין, אותו מערך שפרופסור כהנא חולק לו שבחים במאמרו.

ראשית כול אינני מקבל את החלוקה לשתי זרועות הקהילה – זרוע האיסוף וזרוע המחקר, ולפיכך אינני מקבל את הקביעה שהראשונה תפקדה כראוי והשנייה כשלה. תפקידו של מערך המודיעין כולו, על כל זרועותיו ואגפיו, להציג בפני הדרגים הממונים תמונה מלאה וברורה ככל הניתן, על מנת שהם יקבלו החלטות ראויות ונכונות. המדובר בשרשרת או בצינור שבסופו אמור להתקבל המוצר הראוי, ומוטב לכול שייפקד ממוצר זה מקומן של המילים המוכרות כל כך והלא אהודות  מדיווחי המודיעין השונים – "סביר ש…", "יש להניח ש…" ודומות להן. לשון אחר, גם אם היו באותה שרשרת חוליות שפעלו באופן סביר יחסית, התוצאה הסופית הייתה כישלון כביר.

יותר מכך, אם גורמי המחקר לא השכילו להשיל מעליהם את אותה קונספציה מגונה ממש עד לבוקרו של יום ה-6 באוקטובר, אות וסימן הוא שהאיסוף לא הצליח להביא לשולחנם את החומר המספק, שדי בו כדי לפקוח את עיני עמיתיהם במחקר ולהעמידם על טעותם. בכך כשל גם האיסוף במשימתו! ואל נא תחזרו לאותו סגן סימן טוב, שכן המדובר בקצין זוטר אחד מתוך אלפי קצינים וחיילים במערך המודיעין כולו.

כשעתיים לפני פרוץ הקרבות נחתתי עם מטוס ססנה בשדה התעופה רפידים (ביר גפגפה) שבסיני לצורך תדלוק בטרם נמשיך לאום חשיבה. באותן דקות החלטתי לחצות את הכביש ולבקר באוגדת השריון 252, זו שהייתה אמורה להגן על קו התעלה בעת לחימה. מצאתי שם את החיילים מתנהלים באיטיות בין הכלים, עוסקים במילוי שקי חול ודיפון הכלים, כאילו זמנם בידם והמדובר באיזו הקפצה טרחנית אחת מני רבות לצורך תרגול. כך נתפסנו שעתיים אחר כך כשרק חטיבת השריון 14 מצויה לאורך כל קו תעלת סואץ, ומולה מרבית כוחו של הצבא המצרי. מציאות זו אינה מתיישרת בשום אופן עם איסוף מספק של חומר מודיעיני, ובהקשר לכשל זה ראוי להזכיר גם את חלקו המהותי של קמ"ן פיקוד דרום סא"ל דוד גדליה, שכזכור הודח אף הוא על ידי ועדת אגרנט.

גם המודיעין הטקטי במהלך הלחימה לא היה יותר מסביר במקרים מסוימים. אתמקד דווקא בחיל האוויר, שתמיד היווה סמל ודוגמה להתנהלות מקצועית וראויה, או כפי שאמר בבדיחות הדעת משה דיין: "המדובר בחייל זר, אך למזלנו ידידותי". ביום ה-7 באוקטובר יצא חיל האוויר למבצע דוגמן 5, מבצע רחב היקף שנועד להשמיד את מערך הטק"א הסורי. מעל 60 מטוסי קורנס (פנטום) ועוד מספר מטוסי עיט (סקייהוק) יצאו לתקוף כ-25 סוללות טילים. תכנון המבצע, המודיעין החסר והביצוע השגוי – אפילו בבחירת נתיבי הכניסה למטרות – גרמו לכישלון מהדהד. סוללת טילים אחת בלבד הושמדה ואחת נוספת נפגעה חלקית. חיל האוויר איבד בתקיפה זו שישה מטוסי קורנס ועשרה נוספים נפגעו. שניים מטייסינו נהרגו בתקיפה ותשעה נוספים נפלו בשבי. מיותר לציין מה גדולה הייתה התדהמה וההלם שחווינו כולנו לאור תוצאות התקיפה.

גם קביעתו של ידידי פרופסור כהנא שלמודיעין – הטקטי, מן הסתם – היה חלק לא מבוטל בהישגי המלחמה או במצב שאליו הצלחנו להגיע בסיומה, גם כאן וכמי שהיה מעורב היטב בתחום, לעניות דעתי המודיעין היה בגדר סביר, לא מעבר לכך, ואת ההישגים הנזכרים יש לייחס ראשית כול לעוז הרוח שהפגינו הלוחמים ולהבנת שדה הקרב שהפגינו כמה ממפקדי האוגדות והחטיבות. עצוב ומתסכל לחשוב כמה מאותם כ-3,000 חללים היו היום איתנו, אם אכן ההתנהלות הייתה אחרת, בקהיליית המודיעין ולא פחות מכך בדרגים הפוליטיים ובקרב מקבלי ההחלטות.

וללא התייחסות לאלי זעירא הרי אי אפשר. פרופסור כהנא הגדיר אותו במאמרו "שאנן", ולדעתי עשה עימו פרופסור כהנא חסד גדול שהאיש אינו ראוי לו כלל וכלל. בשאננות ובאופוריה הייתה שרויה המדינה כולה מאז 1967, וצה"ל השתלב היטב בתוכה. אלי זעירא היה ולמרבה הצער עודנו יהיר, שחצן ומתנשא, אולם עיקר חטאו בטרם המלחמה ההיא היה השלטת דיקטטורה מחשבתית שדיכאה כל חשיבה יצירתית או אחרת בקהיליית המודיעין. אף ביממה האחרונה שלפני פרוץ הקרבות, כשכל החומר והידיעות שהצטברו על שולחנו הוכיחו לו כי טעה, לא עמד לו הכוח להודות בטעותו, והוא המשיך לדבוק, אם כי בהסתייגויות מעורפלות, באותן הערכות מימים ימימה. לא בכדי הטיחה בו ועדת אגרנט, בטרם הדיחה אותו, ביקורות קשות על תפקודו ולא פחות על אופיו, ואכן אחת ממסקנות הוועדה הייתה להקים גופי חשיבה ומחקר נוספים על אלו שבאמ"ן.

על המחבר / המחברת

דודי ירון

דודי ירון

סופר ספרי מתח צבאיים, פרשן צבאי/ביטחוני, סא"ל מיל' במודיעין חיל האוויר.

13 תגובות

  1. שרון
    שרון ספטמבר 18 2018, 10:43
    מסכים לכל מילה

    להמשיך ולהזכיר זאת למען לא יקרה שנית

    השב לתגובה
  2. סמל בדימוס
    סמל בדימוס ספטמבר 18 2018, 12:03
    כל הכבוד לאיש המודיעין

    שלא מצטרף לקהלת המודיעין שמקטינים את הפאשלה

    השב לתגובה
  3. Miki Kornhauser
    Miki Kornhauser ספטמבר 18 2018, 12:10
    מילים כדורבנות

    מילים כדורבנות.יצא לי להתקל באלי זעירא בנסיבות אישיות.איש יהיר, מתנשא ולצערי גס לבב.רק נזכרתי שביום שבת בשעה שבע בערב נחתנו עם מסוק ( אלואט) באום חשיבה אני ומשה קין עם חומר מודיעיני….פארסה מודיעינית.

    השב לתגובה
  4. יעל פישמן
    יעל פישמן ספטמבר 18 2018, 13:32
    מפלה נוראית

    זה נורא לחשוב על המשפחות השכולות ״אין צדק לנופלים״אבל זאת אכןמפלה נוראית שחווינו

    השב לתגובה
  5. נוני שחף
    נוני שחף ספטמבר 18 2018, 14:04
    מילים נוקבות ואמיתיות

    מילים של אמת נכוחה ולא של ניתוח פילוסופי של בעיית ההתרעה או של הקונסםציה . יש להתייחס אליהן כמשמעותן הישירה והנוקבת שכן הן תיאור מדוייק של עובדות ושל מראה ומשמע התהליך .
    תחזקנה ידי הכותב ותתחדדנה עיני הקורא ואוזני השומע .
    גמר חתימה טובה

    השב לתגובה
  6. אפרים כהנא
    אפרים כהנא ספטמבר 18 2018, 14:04
    זה קורה גם לטובים ולחכמים

    דודי, תיארת היטב את המחדלים, בעיקר בתחום של השלטת דעה שלטת של מי שהיה ראש אמ"ן. אינני מתעלם מכך, אך אני בחרתי להציג את ההצלחות ואסור להתעלם גם מהן.
    לאור ההערכה השגויה, המליצה ועדת אגרנט על פלורליזם מודיעיני והקמת גופי מחקר נוספים (כולל את המחלקה למחקר מדיני במשרד החוץ).
    יחד עם זאת, התרגלו אצלנו לסמוך אך ורק על הערכות אמ"ן גם לאחר מלחמת יום הכיפורים. כדי לאשש את טענתי, כאשר אהוד ברק כשר חוץ היה זקוק להערכה מודיעינת כלשהי הוא היה פונה לאמ"ן מחקר במקום למחלקה למחקר מדיני במשרדו.

    האופוריה שאתה מזכיר אותה היתה נחלת כולם מהעומד בראש הסולם של מקבלי ההחלטות ועד אחרון האזרחים. יש לי יסוד מוצק להאמין שהיום מלמדים כל טירון כבר מראשית דרכו שאין לזלזל ביריב עד שלא מכריעים אותו.
    אני מקבל את הערותיך ביחס למחדלים, אך בוודאי תסכים איתי שיש לנו את המודיעין הטוב ביותר הפועל ועובד וחושב בתנאים הקשים ביותר של המזרח התיכון הקשה להבנה.
    ולסיום: האגדה מספרת כי במהלך המלחמה הקרה, סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב רצתה לשלוח סוכן לברית המועצות. איתרו מועמד "מתאים" לימדו אותו במעבדה לשונית לדבר רוסית עם אקסנט רוסי. לימדו מנהגים ואוכל רוסי. הגיע היום שבו הוא נשלח לברית המועות. עם הגעתו נכנס לאחת מחנויות המכולת וביקש מהמוכר: בקבוק וודקה, לחם שחור ודג מלוח באקסנט רוסי . והמוכר אמר לו: אתה לא רוסי. הסוכן התפלא ושאל את המוכר: מדוע אתה חושב כל והמוכר אמר: לא ראיתי כאן באזור שמסתובבים שחורים. לפרט קטן אחד לא שמו לב בסוכנות הביון המרכזית.
    טעויות קורות גם לטובים ולחכמים וחרף כל זאת יש לנו את המודיעין הטוב ביותר.

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון ספטמבר 18 2018, 15:04
      הברכה שבקללת השפע

      נכבדי !

      שמח להערותיך.

      בתגובה קודמת כתבת אודות קללת השפע. למען האמת אינני מכיר מונח שכזה במודיעין הצבאי. הרי עבודת המודיעין ובמרבית הרמות הם בידוד/הפרדת המוץ מהתבן, חיפוש ידיעה איכותית/מועילה, מתוך אלפי ועשרות אלפי ידיעות שנקלטו והתבררו כחסרות ערך.

      הסיפור עם הסוכן כהה העור טוב, אך ראוי להגדירו כשלומיאליות והרבה פחות כטעות

      השב לתגובה
  7. חיים
    חיים ספטמבר 18 2018, 14:21
    מסכים עם כל מילה.

    ראוי שהדיון יתייחס יותר למצב היום. האם אמ"ן הפיק לקחים ויישם אותם. האם יש בצה"ל יותר ממחשבה אחת… האם הדרג המדיני פתוח להצעות מדיניות בכדי לדחות את המלחמה הבאה… תודה, מר ירון

    השב לתגובה
  8. דני ע.
    דני ע. ספטמבר 18 2018, 18:08
    מלחמה בכאילו שהשתבשה.

    לדעתי ,המודיעין היה שחקן משני ובובה מנוטרלת וחסרת משמעות, בעימות שהתחיל בכיבוש תעלת סואץ והסתיים לאחר מספר שנים של עימותים ,בפתיחת התעלה לסחר העולמי ,לשלום עם המצרים, ולסילוק ברה"מ ממצריים והעברת השליטה לארה"ב.
    למעשה העימות התחיל כבר ב1956 בקרב על התעלה הראשון.
    נכון שמה שאמר זעירה וקצין זה או אחר במודיעין חשוב, אבל ברצינות, אולי פתיחת ושליטה בתעלת סואץ כנתיב הסחר החשוב בעולם , גם חשובה, וזה מה שקבע מה ישראל תעשה?
    השאלה היא אולי לא למה המודיעין הפך לבובה,אלה מה עשו בשביל להפוך את המודיעין הישראלי לבובה חסרת משמעות.

    השב לתגובה
  9. יצחק קאופמן
    יצחק קאופמן ספטמבר 18 2018, 19:44
    גם ועדת אגרנט הפרידה בין האיסוף והמחקר

    בדומה לפרופ' אפרים כהנא, גם ועדת אגרנט הפרידה בין זרוע האיסוף וזרוע המחקר. להלן הציטוט המדויק: "ברצוננו לומר … שמחלקת האיסוף באמ"ן ורשויות האיסוף האחרות…עשו את עבודתן האחראית והמסובכת על הצד הטוב ביותר והצדיקו את השם המצוין ששירותי המודיעין שלנו רכשו לעצמם. פי כמה מרה האכזבה שמחלקת המחקר, כגוף המעבד את פרי כל המאמץ העצום הזה, לא ידעה לנצלו כראוי בענין חיוני זה".

    השב לתגובה
  10. נועם ח.
    נועם ח. ספטמבר 18 2018, 21:02
    כל מחשבה אחרת היא פשוט התחמקות

    מאחריות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!