JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

המחדל המוצנע

המחדל המבצעי במלחמת יום הכיפורים

המחדל המוצנע מסדר הסיום של קורס מפקדי הטנקים אותו סיים דר יצחק קאופמן (חמישי מימין בשורה הראשונה)
ספטמבר 20
09:30 2018

כשהפניתי את המשקפת לכיוון מערב חשכו עיניי. על גבעת "חמוטל" התרוצצו המוני חיילי חי"ר מצרים כנמלים חרוצות. ירינו עליהם ופגענו בחלקם, אך אלו שלא נפגעו המשיכו בנחישות להתקדם לעברנו, כרעו על ברכיהם ופתחו את מזוודות הטילים שברשותם. מדוע אינם בורחים? מהיכן שאבו את המוטיבציה ואת רוח הקרב? הרי בבית הספר לשריון למדתי ולימדתי שהסתערות הטנקים שלנו תגרום להם ל"הלם שריון" ולכניעה או להשלכת הנשק ובריחה בלי נעליים. ולמה אינני פועל כפי שתרגלתי באימונים ורומס אותם בשרשרות הטנק? ומדוע לא בא לעזרתנו חיל האוויר הכל-יכול? מחשבותיי נקטעו כהרף עין כשהתעופפו אלינו טילי נ"ט ועשו שמות במרבית הטנקים. אלה שלא נפגעו נצטוו "לשפר עמדות לאחור", כלומר לסגת. ברחנו מזרחה בבהלה, כצאן ללא רועה, ועצרנו רק לאחר כמה קילומטרים. התברר שיש לנו הרוגים, ביניהם המג"ד, פצועים ונעדרים.

זוהי קפסולת הזמן האישית שנותרה לי ממלחמת יום הכיפורים. במהלכה הייתי עד לאירועים קשים נוספים, כגון הקרב המיותר בעיר סואץ, אך הקרב שלנו ב"חמוטל" ב-8 באוקטובר 1973 מהווה עבורי את תמצית המלחמה, מעין מיקרוקוסמוס של לחימת צה"ל.

מדי שנה בסמוך ליום הכיפורים מתפרסמים, גם באתר זה, מאמרים שעוסקים במלחמת יום הכיפורים ובאירועים שקדמו לה. רובם המכריע מתמקד בשני מחדלים של ישראל. האחד הוא המחדל המדיני, אשר בא לידי ביטוי בסירוב המודע להסדר מדיני, שהיה יכול למנוע את המלחמה. השני הוא הכשל המודיעיני שהביא להפתעה בפריצת המלחמה. בדרך כלל עוסקים הפרסומים בוויכוחים עזים על מי מהמחדלים חשוב יותר.

אולם במלחמת יום הכיפורים נתגלה כשל נוסף, שממעטים לדון בו, והוא הכשל המבצעי. שני כישלונות בולטים כאלה היו מתקפת הנגד של צה"ל נגד מצרים ב-8 באוקטובר והקרב המיותר בעיר סואץ בסיום המלחמה. כמפקד טנק ב"אוגדת בְּרֶן" השתתפתי בשני האירועים, ולמרות זווית הראייה הצרה שלי בזמן אמת, במשך השנים הסתבר לי שהיא שיקפה נאמנה את התמונה הכוללת.

ב-8 באוקטובר קרסה תורת הלחימה של צה"ל שהייתה מבוססת על מלחמת ששת הימים. המעבר מהלם להתאוששות בהמשך המלחמה אסור לו שיטשטש את התבוסה ביום המר והנמהר הזה. את האנדרלמוסיה והכישלונות ב-6 וב-7 באוקטובר אפשר לתרץ, חלקית, כתוצאות של התדהמה והאיחור בגיוס המילואים, אבל ב-8 באוקטובר כבר חדלו להתקיים התירוצים הללו, ופערי השחיקה בלוחמים ובציוד הושלמו. אף שצה"ל כבר היה במלוא עוצמתו, עם שלוש אוגדות משוריינות, התגלו כשלים רבים בלחימתו. הוא לא הצליח "לנפנף" את המצרים אל מעבר לתעלה, איבד שטחים נרחבים וספג אבידות כבדות. ברמה העקרונית נחשפו בעיות יסוד במבנה ובצורת ההפעלה של צה"ל. הלחימה התאפיינה באווירת כאוס ואובדן שליטה של כל דרגי הפיקוד, ברמת תפקוד ירודה של חלק מהגנרלים ובדיווחים מבולבלים ולא מדויקים משדה הקרב, שיצרו אצל הדרגים הבכירים תמונה שגויה של המצב בחזית.

צה"ל פעל בניגוד לעקרונות מלחמה ידועים והמתקפה שלו הייתה פגומה: הוא תקף את האויב חזיתית במקום מן האגף, פיצל "אגרופי שריון" אוגדתיים לגדודים בודדים וחסרי תיאום ומיעט להסתייע במטוסים, בחי"ר ובארטילריה. הוא המשיך להאמין בדוקטרינה שהתאימה למלחמת ששת הימים שלפיה הטנק הוא כל-יכול, אף שביומיים הקודמים כבר הודגמה עוצמת טילי הנ"ט של המצרים והוכח שפג תוקפה של דוקטרינה זו. חיל האוויר ספג מפלות מטילי הנ"מ ושוּתק כמעט לחלוטין. גם כשברור היה שהתקפת הנגד הולכת ומשתבשת, המשיכו הגדודים לשלם מחיר יקר בהסתערויות, שהרמטכ"ל המצרי שאזלי כינה אותן "התקפות קאמיקאזה". לא בכדי קבע ההיסטוריון הצבאי ון קרפלד שקרבות ה- 8 באוקטובר היו "התבוסה הגדולה בהיסטוריה של צה"ל".

בקרב לכיבוש העיר סואץ היו לצה"ל 80 הרוגים ונעדרים ו-120 פצועים. אמנם עיקר הביקורת נבע מכך שהיה זה קרב מיותר, אך נמתחה ביקורת קשה גם על הביצועים הצבאיים: תכנון חפוז והתארגנות לקויה בגלל שאננות וביטחון עצמי מופרז, שיתוף פעולה ירוד ופיצול יתר של הכוחות התוקפים, מודיעין חסר באשר לגודלו של כוח האויב ומידת התארגנותו, ניהול גרוע של הקרב וחילוץ לקוי של הלוחמים שנלכדו בעיר.

יש מי שסברו שהפקת הלקחים ממלחמת יום הכיפורים הושלמה והוטמעה כבר מזמן והליקויים תוקנו. אבל אשליה זו התנפצה כאשר חלק מהכישלונות חזרו על עצמם במלחמות הבאות. דו"ח ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה גילה "כשלים חמורים, בעיקר בכוחות היבשה ובשילוביות בין הזרועות … ליקויים חמורים בהיערכות, בכשירות ובמוכנות … בלבול בפקודות … מטרות בלתי בהירות … כשלים מערכתיים וליקויים בפיקוד ובשליטה". הדו"ח גם התייחס במפורש למלחמת יום הכיפורים באומרו "הליקויים ליוו את צה"ל שנים ארוכות. על חלק מהם נמתחה ביקורת חריפה כבר בדו"ח אגרנט". בשנה האחרונה התפרסמו ביקורות קשות על מצב המוכנות והכשירות של צה"ל למלחמה הן על ידי נציב קבילות החיילים והן על ידי מבקר צה"ל ומבקר מערכת הביטחון.

לאור הקיפאון המדיני שישראל מצויה בו כיום ולנוכח הטלטלה הדרמטית שעובר המזרח התיכון, אין ספק שחקר ההיבטים המדיני והמודיעיני הוא בעל חשיבות אקטואלית. אך כדי לשפר את מוכנות צה"ל למלחמה, חובה לבחון היטב גם את הפן המבצעי. לנוכח המנטליות של ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" שטבועה בדנ"א הלאומי שלנו, עולה חשש שבדומה לתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, הצבא לא יתאים את יכולותיו ומערכותיו לנסיבות האסטרטגיות והטקטיות שמשתנות כל הזמן. ניתוח ההיבט המבצעי והכשלים בלחימה יכול להיות רלוונטי גם לאחר שנים רבות.

על המחבר / המחברת

יצחק קאופמן

יצחק קאופמן

עורך מדור: חידות. דוקטור לפיזיקה. היה חוקר בכיר במכון מחקר ממשלתי וכן באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ספרו "חידות.קום" נמצא באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת".

16 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 20 2018, 13:15
    אכן, כך פני הדברים

    כמי שעבר את אירועי העיר סואץ (חי"ר שנדרש לחלץ את השיריון שנקלע למארב בדרכו לנמל),וחווה את התוצאות הקשות, לא נותר לי אלא להסכים איתך.

    השב לתגובה
  2. וינשטיין אליעזר
    וינשטיין אליעזר ספטמבר 20 2018, 17:51
    חמוטל וסואץ

    הייתי אותם מקומות אותו תפקיד גדוד 429 חטיבה 500 טעויות טקטיות בעת מלחמה לא משקפות תמיד את התמנה הכללות, לגבי חמוטל והעיר סואץ אתה צודק אבל טעויות נבעו מדרג הפיקוד הפלגתי ולכול היותר גדודי בדרג האוגדה לה האזנתי לאורר כול הלחימה במכשיר עזר נוסף שהיה לי בטנק בלט בהירותו וחוסר הבנת הקרב דוב תמרי שהיה סגן מפקד האוגדה שהיית בכוחות השריון והצנחנים להיכנס לעומק העיר סואץ והתעלם מדווחים על בעייתיות בכניסה שגבתה מחיר כבד!

    השב לתגובה
  3. שמעון ינון
    שמעון ינון ספטמבר 20 2018, 18:03
    אני מהדור הצעיר שלא מכיר המלחמה

    עצוב קשה מהמם
    גיבורים ממש

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 20 2018, 20:37
    למר יצחק קאופמן הנכבד

    למען הדיוק ההיסטורי והבנת מה שהתחולל אני מציע לא לבלבל בין שני מושגים: כשל (או פאשלה) ומחדל. שני האירועים הכואבים שמר קאופמן מעלה בזיכרונו הם כשלים איומים ונוראים. כאלה התרחשו במלחמת יום כיפור לא רק בגזרת התעלה אלא גם ברמת הגולן. לצערנו כך קורה בכל מלחמה.
    אין לערבב את אלו עם מה שמכנים מחדל, דהיינו מה שלא התבצע, כמו אי גיוס מילואים או הימנעות ממתקפת נגד מקדימה.
    כיום אנו יודעים שידעו על המלחמה שהולכת לפרוץ ושלא גייסו את מלוא המילואים ונמנעו מהתקפת נגד מקדימה כתוצאה משיקולים מדיניים מוצדקים.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר ספטמבר 21 2018, 09:16
      להיות זהירים ביקורת

      אכן, מלחמה בזמן אמת היא דבר מורכב ורחוקה ממשחק תפקידים בחדר ממוזג. יש לקחת זאת בחשבון כאשר מנסים לנתח את תהליך קבלת ההחלטות של מפקד בשטח תחת אש. ההבדל בין צל"ש ל טר"ש הניתן עי "עורכי הדין" לאחר מעשה, מחייב לנקוט בזהירות מרובה.
      גם לי יצא לשמוע ולראות את הנחיותיו של דוביק תמרי לחילוץ השריון בעיר סואץ, ולא במערכות הקשר, אלא בעין) מזל שהוא היה במקום..
      לכן בעת ביקורת ממליץ לחשוב פעמיים לפני

      השב לתגובה
    • יצחק קאופמן
      יצחק קאופמן ספטמבר 21 2018, 10:19
      למר יצחק דגני הנכבד

      א. בסדר. לא היתה לי בעיה אילו כותרת המאמר היתה משתנה ל"הכשל המוצנע – הכשל המבצעי במלחמת יום הכיפורים"

      ב. לפעמים קשה להפריד בין "כשל" לבין "מחדל". לדוגמה, בנושא הפעלת הטנקים ה"כשל" המבצעי כלל גם "מחדל". למרות שאמ"ן ידע מ- 1970 שטילי הנ"ט סאגר ושְמֶל נכנסו לשימוש בחילות הערביים, הוא לא דאג להפיץ בחיל השריון את חוברות ההדרכה שלהם ואת משמעות הפעלתם. זוהי אי-עשייה שראויה לתואר "מחדל". ויש דוגמאות ל"מחדלים" נוספים.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני ספטמבר 21 2018, 14:14
        למר יצחק קאופמן הנכבד

        מסכים אתך לחלוטין. עניין אי הפנמת כניסת הסאגרים והשמלים למערך הקרבי המצרי הוא מחדל איום ונורא. עד היום לא ברור לי (לפחות) כיצד קרה מחדל זה ומדוע אף אחד לא שילם עליו, הגם שהוא לא השפיע על תוצאות המלחמה אלא על מספר הנפגעים וזה לבדו אומר דרשני.

        השב לתגובה
  5. יעקב יסעור
    יעקב יסעור ספטמבר 21 2018, 15:06
    לא מבין איך אנשים בכלל יכולים לטעון

    שלא היה מחדל?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 21 2018, 16:51
      למר יעקב יסעור

      שאלתך מובנת לחלוטין. אולי אתה יכול להסביר לנו מה אתה מבין במילה מחדל? מי חדל? מדוע חדל? מה אמר מר בגין, שזעק מחדל באוקטובר 73, כאשר הוא פרש מהממשלה באוגוסט 71 כשגולדה למעשה הסכימה עם יזמת רוג'רס?

      השב לתגובה
  6. אבישי הרטמן
    אבישי הרטמן ספטמבר 22 2018, 12:27
    הבעיה שיכול להיות שמתבשל כעת שוב מחדל

    השאננות והבטחון העצמי המופרז ההרגשה שאנחנו הכי חזקים בעולם ורק אנחנו נקבע ונחליט הם מאוד מסוכנים

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 24 2018, 01:13
      לאבישי הרטמן היקר

      איזה מחדל יכול להתבשל כעת? מי יכול לצאת למלחמה "גדולה" נגדנו? מדוע להיתפס לתבוסתנות? מדוע לא להיות בעלי ביטחון עצמי? יש מי שיותר חזק מאיתנו בסביבה הרלוונטית?
      כן – אנחנו נקבע ונחליט. אנו כבר עושים זאת במשך 3 שנים. מאות תקיפות שגרמו לאיראנים נזק רב ביותר ללא תגובה מצידם (פרט לאחת שנגרמה בשל טעות אנושית שלנו וזה קורה).
      חברים – תפסיקו להתבכיין. האם אינכם מבינים שמצבה של ישראל מבחינה ביטחונית (ולא רק ביטחונית) הוא הטוב ביותר מאי פעם?

      השב לתגובה
  7. ח.
    ח. ספטמבר 23 2018, 13:22
    מחדל

    מחדל
    מחדל ושלא יספרו סיפורים
    מה האינטרס של המכחישים?
    לא ברור

    השב לתגובה
    • ט.
      ט. ספטמבר 23 2018, 16:25
      מחדל?

      האינטרס של המכחישים הוא חקר האמת.
      האינטרס של הצועקים מחדל, מחדל – היה להחליף את השלטון.
      וזה הצליח להם.
      לתפארת מדינת ישראל.

      השב לתגובה
  8. א.א.
    א.א. ספטמבר 24 2018, 07:13
    והמחדל הבא?

    סוריה?
    עזה?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!