JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מי הרים דגל לבן?

בנוגע להרתעה של מדינת ישראל

מי הרים דגל לבן? סטיב בלחסן
דצמבר 17
09:30 2018

בחודש נובמבר החולף התבשרנו על פעולה של הכוחות המיוחדים אשר לא צלחה וגבתה מחיר כבד, מותו של סא"ל מ' ופציעת קצין נוסף. כצפוי, התגובה לא איחרה להגיע, ופחות מ-12 שעות לאחר מכן החל מטר של רקטות לנחות על יישובי העוטף ודרום הארץ. צה"ל החל להגיב בפגיעה בבנק המטרות המוכן מבעוד מועד לאירועים שכאלה, אשר כלל נכסים חשובים.

בתום הסבב הנוכחי ובתיווך מצרי חזר השקט לדרום והחיים שבו למסלולם, עד הסבב הבא. אישי ציבור ופרשנים החלו להתבטא כנגד ההסדרה וכנגד הפסקת האש שהוביל חמאס, וזאת לאחר שירה כ-450 רקטות ביממה. יש שלא הסכימו עם המהלך, למשל שר הביטחון, אשר התפטר מתפקידו.

במסגרת שורות אלו אני מבקש להעלות נקודות אחדות בנוגע להתרעה של מדינת ישראל מול ארגוני הטרור. בראשית דרכה של מדינת ישראל פיתחו האבות המייסדים תפיסת ביטחון שההרתעה הייתה נדבך מרכזי שלה. בן-גוריון הדגיש כי אין ביכולתה של מדינת ישראל להכריע אסטרטגית את כלל מדינות ערב, ולפיכך בכל עימות צבאי יש להשיג תוצאה ברורה בשדה הקרב כדי להרחיק ככל האפשר את סבב הלחימה הבא ולהבטיח שנות שקט ורגיעה, וכך לאפשר את בנייתה של מדינה חזקה ומשגשגת.

ההרתעה הבסיסית נשענה על שני רכיבים: היכולות הצבאיות המוכחות של צה"ל והנחישות של ישראל להפעיל את הכוח הנדרש להרתיע את האויב או לפגוע בהכנותיו לפעולה נגדה. היכולות הצבאיות של צה"ל הן שילוב של הכוח הצבאי, הטכנולוגיה ואיכות כוח האדם. הנחישות של ההנהגה התבטאה ביכולתה להחליט על הפעלת הכוח כאשר נדרש, ולעיתים כדי לחזק את ההרתעה, אשר נועדה להשלים ולהמחיש את עוצמת היכולות הצבאיות. ההרתעה הישראלית כלפי המרחב הערבי העוין נבנתה במהלך השנים ברצף של שכבות, של בניין כוח ואירועי הפעלת הכוח, ובוודאות ניתן לקבוע כי היא חוללה תהליך של הבנה בקרב מדינות האזור, כי לא ניתן להביס את ישראל בשדה הקרב.

נוסף לכך, ההרתעה נחלקת לשתי רמות: רמה אסטרטגית – בדגש על הרתעה מפני ייזום מלחמה נגד ישראל בגין המחיר הכבד באבדות ובנזק פיזי, כלכלי וחברתי שישלם האויב אם יתקוף; ורמה אופרטיבית – כזו שנועדה להגביל את עוצמת המהלכים הצבאיים ופעולות הטרור נגד ישראל. אם יחליט האויב לתקוף, הוצב סף שאין לעברו, ולא – ישראל תגיב בעוצמה הרסנית, מעין כפייה של כללי משחק.

בשנים האחרונות התעצמה המגמה של היחלשות השחקנים המדינתיים במזרח התיכון, וכתוצאה מכך חלה שחיקה ביכולותיהם של צבאות סדירים להתמודד עם המגמה המקבילה, שגם היא תוצאה של היחלשות המרכזים השלטוניים – עליית כוחם והשפעתם של שחקנים לא-מדינתיים. ניתן להבחין בין סוגי השחקנים הלא-מדינתיים, כגון הסמי-מדינתי, הכולל את חמאס וחזבאללה, המציבים איום מיידי ומוחשי בפני ישראל, והמדינה האסלאמית.

לשם הרתעת שחקנים סמי-מדינתיים ולא-מדינתיים, בעיקר ארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים, נחוץ לנתח מהם נכסי הליבה ונקודות התורפה שלהם. כך יהיה ניתן לאמוד את פוטנציאל ההפסד עבורם כתוצאה מעימות ולבחון אם מושג ההרתעה תקף לגביהם. למשל לארגונים סמי-מדינתיים חשובה הלגיטימציה והתמיכה הציבורית.

בעימות האחרון אפשר לומר שארגוני הטרור הם אלו אשר הרימו דגל לבן. הדי "צוק איתן" לא נעלמו ועדיין משפיעים על ההנהגה בעזה ועל תושביה. היטב זכורות להם עוצמתה ונחת זרועה של מדינת ישראל. בד בבד, לאחר ההסדרה קיבלו העזתיים עוד שעות אחדות של חשמל, אשר הזכיר להם ימים טובים. אנו נמצאים בתקופת החורף והחשמל הוא מחולל חשוב, ואם המנהיגים לא היו מרימים את הדגל הלבן באמצעות המצרים, העזתיים לא היו סולחים להם. גם לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006 יש אשר טענו כי הפסדנו וחזבאללה אינו מורתע, והנה אנחנו מעל ל-12 שנה שחזבאללה אינו מצליח כי הוא אינו רוצה.

על המחבר / המחברת

Avatar

סטיב בלחסן

יועץ בכיר בתחומי האבטחה, מנהל ביטחון בגופים מונחים. בעלים של חברת יעוץ והכשרות ביטחוניות פאי אקספרטיס.

13 תגובות

  1. עובדיה
    עובדיה דצמבר 17 2018, 09:59
    אתה מודע לעובדה כי אתה חושב הפוך מכולם?

    הם עושים מה שהם רוצים ומתי שהם רוצים. הם בטח לא נכנעו ולא הניפו דגל לבן.

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני דצמבר 17 2018, 13:30
    למר בלחסן הנכבד

    תודה והערכה על מאמר שקולע בדיוק למטרה.
    לעתים נוצר רושם שחלק מהישראלים עוד לא תפסו שמדינתנו מתקיימת כבר 70 שנים בעיקר הודות לכוחה הצבאי.
    ההרתעה היא הגורם הראשי המאפשר כאן קיום ברמת ביטחון סבירה.
    כל מי ש"בחובבנות מצטיינת" טוען שישראל איבדה את כושר ההרתעה פשוט חי בעולם דמיוני.

    השב לתגובה
  3. אורן שם טוב
    אורן שם טוב דצמבר 17 2018, 13:56
    דגל לבן

    נכונים דבריך, הלוואי שכולם היו מבינים

    השב לתגובה
  4. מפוכח
    מפוכח דצמבר 17 2018, 13:56
    אני בהחלט מסכים עם המסקנה העיקרית שלך

    למרות שבנט ובעקבותיו שקד לא יאהבו זאתץ

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר דצמבר 18 2018, 09:31
      תתחילו להתפכח

      ל"מפוכחים" למינהם
      מה הקשר לבנט ולשקד? שאל את עשרות אלפי תושבי העוטף, שדרות ואשקלון, ואת הילדים שגדלו על המוזיקה של "צבע אדום" ולינה בממד, מה הם חושבים ומרגישים מדי יום, לא את תושבי תל אביב.
      איך אתם יכולים לדבר על הרתעה? אני זוכר היטב כיצד חיים רמון ומתן וילנאי (אז סגן שר הביטחון) הרגיעו את הציבור טרם הפינוי בסגנון של "אם רק יעזו לירות עלינו- נכנס בהם בכול הכוח". אז הם העזו, וישראל לא הגיבה מידית כפי שהיה צריך לעשות, הגדירה את הירי במילים מכובסות כמו "טפטוף" שצריך להתרגל אליו, ואף המציאה מטריה מתוחכמת נגד נשק הטילים העזתיים/אירניים. בינתיים עזה מתחמשת עד מעל לשיניה, וכחפצה- עושה את חיי התושבים בקרבתם לגיהינום יום יומי. ולמרבה האירוניה הצליחה אף לזכות באהדת מדינות רבות בעולם הצבוע. אמנם ישראל יצאה לכמה מבצעים שתועלתם מפוקפקת למדי במונחי הרתעה שפשוט איננה קיימת!! כי רווחת תושבי הרצועה אינם פקטור, אדרבה ככול שירבו הקשיים וההרוגים כך החמאס זוכה לאהדה עולמית גוברת. וישראל- לא משנה מה תעשה, הפצצות נדל"ן חסרות כול אפקטיביות, התראות טלפוניות להימנע מפגיעה בחיי אדם- די ילד אחד הרוג, או "חובשת" או "עיתונאי" כדי שתהיה מוקעת מעל כול במה במוסדות האו"ם, ובעקבותיה זרם של משלחות סיוע וכסף רב המופנה, איך לא, להתחמשות יתר..
      הרתעה צריכה להיות קודם במונחי תודעה, ואת זה לצערנו הרב- החמצנו! ולהגיד שהם "הרימו דגל לבן" הוא תרגום שגוי לאתנחתא שבין פעולה לפעולה- כחפצם, כאשר אצלנו מהומה, מתפטר שר ביטחון, ממשלה על סף התפרקות, אובדן אמון הציבור, מזוודות כסף מועברות לחיזוק החמאס, ובגדה- מפנימים שישראל מבינה רק כוח, ואנו בדרך לאינטיפדה נוספת בפעם המי יודע כמה, כי אין הרתעה לטרור.

      השב לתגובה
  5. אמיר
    אמיר דצמבר 17 2018, 14:12
    מאמר נכון וחשוב

    מזכיר לנוטים לשכוח, שלשני הצדדים יש הרבה מה להפסיד.

    השב לתגובה
  6. חנן ארזי
    חנן ארזי דצמבר 17 2018, 15:42
    אל תשכחו

    לנו יש הרבה יותר מה להפסיד במלחמה
    אצלנו למשל כל הרוג מעורר צער רב יותר מאשר מאה הרוגים בצד השני
    אנחנו חיים ברמה הרבה יותר גבוהה ….

    השב לתגובה
  7. אבי טולדנו
    אבי טולדנו דצמבר 17 2018, 18:24
    ניתוח מושכל של המזרח התיכון

    מאמרך הוא חשוב, ניתוח נכון של המזרח התיכון והתמורות החלות בו. בטוח שההזויים שחיים פה לא יסכימו עם דבריך.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר דצמבר 18 2018, 20:49
      צר לי

      אבי
      בהתחלה חשבתי שתגובתך המכנה את מי משחושב ומרגיש אחרת ממך "הזויים"- לא שווה מבט נוסף. אבל לטובת הקוראים ומתוך כבוד שאלו החיים תחת המטריה של "כיפת ברזל" כול כך הרבה שנים,אומר רק זאת: לפחות מיליון אזרחים חיים סביב עזה, כולל אשקלון ובאר שבע, שחווים התקפות רקטות מזה שנים, ילדים הגדלים תחת "צבע אדום וישנים על מזרונים בממדים, ובינהם רבים המרטיבים בשנתם הטרופה, ומי יודע כיצד יחלצו מהטרומה הזו.
      עבורם- אנחנו הרמנו דגל לבן. החמאס ניצח, ורק מתכוננים למטח הבא שלבטח יגיע.
      להגיד שמיליון האזרחים האלה הם "הזויים" – מעיד על הכותב יותר מכול. צר לי

      השב לתגובה
  8. ג.
    ג. דצמבר 18 2018, 13:59
    מי שבאמת הרים דגל לבן אלה....

    הישראלים שהאמינו בשלום, צדק חברתי, וכן הלאה. או בקיצור – אנשי השמאל.

    השב לתגובה
  9. רענן ש.
    רענן ש. דצמבר 19 2018, 19:05
    מישהו כתב בדיוק היום

    עוד ניצחון כזה ואבדנו

    השב לתגובה
  10. יהודה פלדמן
    יהודה פלדמן דצמבר 21 2018, 11:47
    מה שטוב במזרח התיכון

    כל צד בטוח שניצח תמיד ולכן זה ימשך לנצח

    השב לתגובה
  11. צביקה
    צביקה יוני 12 2019, 06:53
    אתה בטוח שהעזתים הרימו דגל לבן?

    לי נראה שאתה עוצם עיניים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!