JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דוד הנחלאווי וחבית הנפץ

חייבים לשמור על נוקשותן של הוראות הפתיחה באש

דוד הנחלאווי וחבית הנפץ wikipedia
מאי 11
10:53 2014

ראש השב"כ לשעבר אברהם שלום השווה את מדיניות צה"ל בשטחים למדיניות הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. לעניות דעתי, מובן שההבדל בין הצבאות ההלו עצום, בין היתר בזכות הוראות הפתיחה באש המחמירות, שכל חייל נאלץ להכירן במהלך שירותו. זה זמן מתנהלת מלחמת התשה של גופים אחדים בימין לשינוי הוראות הפתיחה באש כך שיקלו על החיילים. שיאה של מלחמה זו מתנהל בימים האחרונים ברחבי הרשת ובתקשורת בכלל בשם: "גם אני עם דוד הנחלאווי".

חברון הרי משולה לחבית נפץ. החל ממאורעות תרפ"ט, הטבח שביצעו ערבים ביהודים שגבה את חייהם של 67 יהודים וחיסל את הרובע היהודי העתיק, ועד לטבח שביצע ברוך גולדשטיין, שגבה את חייהם של 29 פלסטינים במערת המכפלה. על פי צה"ל נקט החייל דוד אדמוב אלימות כלפי חיילים מהגדוד שלו, כמו גם כלפי אחד המפקדים בגדוד הנח"ל שבו הוא משרת. כל זאת אירע עוד לפני התקרית המדוברת. מדוע אפוא החליטו המפקדים בשטח להעלות את אדמוב לעמדה רגישה כל כך, כאשר ידוע להם על מצבו?

הסרטון קצר והנסיבות אינן ברורות. שאלות רבות טרם קיבלו מענה. כאמור לאחר שפורסמה התקרית הודיע צה"ל שהחייל הושעה בשל אלימות שנקט לפני התקרית. אך עובדה זו לא גרמה להפסקת העליהום הציבורי על מפקדי צה"ל על שאינם מגבים את החיילים בסיטואציות קשות. המחאה כללה גם חיילים מיחידות רבות בצה"ל, ואפילו ח"כ אלי ישי החליף לאות הזדהות את תמונת הפרופיל שלו בכיתוב: "גם אני עם חייל הנח"ל". אינני יודע כמה ח"כים מסיעת ש"ס שירתו בצה"ל או קוראים לשירות בצה"ל. לזכותו של ישי ייאמר שהוא כן שירת בצה"ל. השאלה היא אם במשך שירותו כמש"ק דת יצא לו לעמוד במחסום, לבצע מעצר או סתם לתפוס עמדה או לשכב במארב. כל חייל יודע שבשטחים אין שחור ולבן, אלא הרבה אפור, וגבול דק עובר כאשר ההתעסקות היא עם אוכלוסייה אזרחית. עם זאת, גם לאחר הודעת דובר צה"ל שהעניין בבדיקה, ושהחייל קיבל את עונשו בגלל תקרית אלימות קודמת אחרת, המשיך העליהום, שכן מטרתו אחת – שינוי הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל בשטחים.

אם בנסיבות תפקידו אדמוב אכן היה צריך להימצא שם, גם אני כנראה הייתי נוהג כמותו ואולי אף מחמיר בתגובתי. אבל הדיון בעניין זה הוא רק סימפטום של שליטה צבאית כבדה הנדרשת בשל קיום קהילה יהודית (קיצונית במקרה זה) בעיר פלסטינית גדולה. הדבר גורר מן הסתם התערבות צבאית גדולה בחיי המקומיים משני הצדדים. כיום, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות ה-OECD ששולטת בשלטון צבאי על עם אחר.

בין שזה בעל כורחנו ובין שלא, אין לנו ברירה אחרת. כדי שנוכל לראות בעצמנו מוסריים אנו זקוקים לטוהר הנשק. בכל הקשור לאוכלוסייה אזרחית, אנו זקוקים להוראות פתיחה באש מחמירות לבל תהיה ידינו קלה על ההדק. לבל תתפוצץ חבית הנפץ ששמה חברון וכולנו נחטוף ריקושטים. לבל חלילה ידמה צה"ל אפילו ברמז לצבאות אפלים.

על המחבר / המחברת

הידי נגב

הידי נגב

עורך מדור סטודנטים. סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

2 תגובות

  1. שי
    שי מאי 12 2014, 01:22
    האמירה האמיתית מאחורי דוד הנחלו"אי

    היידי, מרביתם של הדברים אשר כתבת נכונים, אך בכל זאת אני חולה על שני דברם שכתבת:
    ראשית- לגבי האלימות שנקט החייל כלפי מפקדים, אני לא יודע מה הסיפור האישי של דוד הנחלווא"י ושל מפקדיו, לא מכיר את הריבים והסכסוכים שהיו שם, אבל בתור אחד שהיה בחטיבה הזו, ובתור אחד שהיה בחברון, להגיד שהשטחים זו חבית נפץ, אז חברון היא חומר הנפץ הנמצא בתוך החבית, הרבה מאוד עמדות, עם מעט מאוד חיילים, הרבה מאוד שעות שמירה סטטית או פטרול באותם הרחובות הלוך ושוב, ומעט מאוד שעות שינה, ולעיתים אין ברירה- שאף אחד בבית לא ישלה את עצמו, לצה"ל אין אינסוף חיילים, מספר החיילים מוגבל, ושמים גם את החיילים הבעייתים, ואין עמדה רגישה יותר ורגישה פחות, בין שלל האילוצים שיש למפקדים כיום בצה"ל, ובגלל שכל העמדות הוא חבית חומר נפץ בוערת.
    שנית, צר לי שגם אתה מתעלם ממה שבאמת אומרת המחאה החברתית של החיילים- כל החיילים אשר עודדו את דוד הנחלואי הצטלמו כאשר פניהן מוסתרות- חלקם, כי הם "תפסו טרמפ" על סיפור דוד הנחלואי, אבל חלק גדול(בעיקר הלוחמים שביניהם) אומרים אמירה לצבא- אנחנו כלוחמים לא מרגישים שהצבא מגבה אותנו, ולא חסרות דוגמאות, מקצינים שעולים משפטים על מבצעים, מהתנצלות לטורקיה על אירועי המרמרה, ועוד דוגמאות רבות, אבל יותר מכך, מהתרבות היום-יומית בצה"ל, אני בעל הדרגות לכן אני יכול לזרוק את האחריות על מי שמתחתי, כי לי יש עתיד בצבא וככה אני אשמור על עצמי, והחייל גם ככה לא מעניין אותו הוא רק רוצה לסיים שלוש שנים ולכן אפשר לזרוק את האחריות עליו. אני הייתי קצין בצה"ל, ואני אומר את זה בצער רב, אך כך הדבר, ביום יום זריקת האחריות על כל טעות גדולה מלקיחת האחריות על כל טעות, ובגלל זה לוחמי צה"ל מרגישים פגועים ולא מוגנים הן נפשית והן פיזית…

    השב לתגובה
  2. הידי נגב
    הידי נגב מאי 12 2014, 18:44
    שי,

    גם אני שירתי בחברון ואני מכיר מקרוב את בעיות הסד"כ. מגרסת צה"ל הובן שהחייל נקט באלימות כלפי חבריו לפלוגה וזרק אבנים על מפקדיו ולכן הוענש. חייל שמתנהג כך כלפי חבריו אינו ראוי לשרת בקרבי ואינו יכול לתפוס עמדה במקום רגיש. לא משנה אפילו עד כמה חמור המחסור בחיילים. בנוסף, בהפיכת חייל שכזה לסמל של מחאה לגיטימית על כך שהצבא לא נותן גב כשצריך, יש טעם לפגם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!