JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פרדוקס החולשה

מדיניות ישראל לנוכח חולשתן של 2 הישויות הפלסטיניות

פרדוקס החולשה ד"ר קובי מיכאל
ספטמבר 19
09:30 2019

המאמר נכתב בשיתוף עם יוחנן צורף

מאז שנת 2009 דבקה ישראל באסטרטגיית הבידול בין רצועת עזה לגדה המערבית במתכונת השונה בתכלית מכוונת הבידול בתקופת ממשלת אולמרט (2009-2006), לאחר ניצחון תנועת חמאס בבחירות ינואר 2006 והשתלטותה על הרצועה ב-2007.

מהותה של מדיניות הבידול אז הייתה לחזק את הרשות הפלסטינית, בראשות אבו מאזן, באמצעות הכבדת היד על חמאס ברצועת עזה ופגיעה ברמת החיים שם באופן שידגיש את היתרון שבשלטון הרשות הפלסטינית על פני שלטון חמאס, תמרוץ האוכלוסייה המקומית להפלת שלטון חמאס וחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, ובהמשך פתיחת משא ומתן מדיני עם רשות מנותקת מכבלי הקשר עם חמאס.

למדיניות הבידול של ממשלת נתניהו תכלית אסטרטגית של מניעת חיבור מחדש בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית, שימוש בפילוג כטיעון המצדיק את דחיית המשא ומתן בתנאים שאינם מקובלים על ישראל, או לחלופין מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית ברוח התנאים והציפיות הפלסטיניות ושימור תנועת חמאס ברצועה מוחלשת ומורתעת מבחינה צבאית, אך חזקה דיה כגורם שלטוני האחראי על ניהול חייה של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, מבלי שישראל נדרשת למימוש האחריות הזו.

ההיגיון המארגן של האסטרטגיה הישראלית הוא להחליש את שתי הישויות הפלסטיניות: הרשות הפלסטינית בגדה המערבית וחמאס ברצועת עזה, ולשמר את חולשתן באופן שיאפשר לישראל למנוע או לפחות להקטין את הלחץ הבינלאומי ואת הלחץ, הפחות משמעותי, מבית לחדש את התהליך המדיני, בתנאים או לתכלית שאינם מקובלים על ישראל, כאשר לחלופין, המתווה המועדף מבחינת ממשלת ישראל אינו יכול להתקבל על הצד הפלסטיני.

שימור וקיבוע הבידול בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית מאפשרים לישראל לקעקע את מעמדו של הנשיא עבאס כמי שמייצג את כל הפלסטינים, לשמר את המתח, העוינות והתחרות שבין תנועת חמאס לפַתְח ולשמר את חולשת חמאס באמצעות איום מבחוץ ואתגור מבפנים על ידי האוכלוסייה ברצועת עזה, הדורשת ומצפה ממנה להביא לשיפור המציאות ההומניטרית ברצועה.

ישראל נאלצת להתמודד עם המתח שבין הנחיצות שבשיפור המציאות ההומניטרית ברצועת עזה באמצעות הסדרה משמעותית לפרק זמן ארוך, לבין החשש מפני לגיטימציית יתר של חמאס, תג מחיר שאותו ישראל עדיין לא מוכנה לשלם, שהוא פועל יוצא הכרחי של כל הסדרה משמעותית.

ההיגיון המארגן של כל הסדרה משמעותית הוא הכרה ברצועת עזה כישות סמי-מדינתית המונהגת על ידי חמאס ומתן הכלים והאמצעים הנדרשים לחמאס לצורך שליטה אפקטיבית בטריטוריה ובאוכלוסייה: הסדרה שיש בה הזרמה של חשמל, דלק, מים חומרי בניין, יציאה לעבודה, הספקת תרופות, יצוא ויבוא מוצרי חקלאות ופתיחה, גם אם מבוקרת, של רצועת עזה לעולם. המשמעות היא השלמה, אם לא הכרה (גם אם לא רשמית), בחמאס כריבון ומשם פתוחה הדרך להרחבת בסיס הלגיטימציה של חמאס בזירה הפלסטינית, האזורית והבינלאומית. התוצאה ההכרחית היא החלשה משמעותית של הרשות הפלסטינית וחיזוק חמאס כמתחרה של פַתְח ושיפור התנאים הנדרשים להשתלטותה בהמשך על המערכת הפלסטינית.

בשל המתח שבו מתנהלת ישראל, היא מתקשה לעשות את כל כברת הדרך הנדרשת לצורך הסדרה משמעותית ולשלם את המחירים שבעיניה הם עדיין גבוהים מדי. לכן חותרת ישראל לביסוס הבנות עם חמאס ולא להסכמות, ונרתעת מפני מהלכים משמעותיים מדי.

בראיית ההנהגה הישראלית, המחיר שמשלמת ישראל עדיין נמוך וניתן להכלה, מפני שההתנהלות הנוכחית ממשיכה לשרת את היעדים האסטרטגיים שהציבה. כללי המשחק שהתעצבו מאז "צוק איתן" נשמרים על ידי שני הצדדים רוב הזמן. הפרתם של כללי המשחק הובילה להסלמות נקודתיות ומבוקרות יחסית, גם כאשר חלקן עוררו מורת רוח וביקורת בקרב תושבי עוטף עזה ואחרים וביקורת בדבר שחיקת ההרתעה הישראלית, ושני הצדדים העדיפו לחזור למסגרת ההבנות הקיימת ולהימנע מהתדרדרות למערכה צבאית רחבה.

אלא שישראל מנוסה ומודעת לאפשרות של גלישה למרחב התפישה או ההערכה השגויה, העלול להוביל את חמאס לפעול באופן שלהערכתה נמצא במרחב ההכלה הישראלי, בעוד ישראל תעריך את תגובת חמאס כמחיר גבוה מדי, המחייב אותה למערכה צבאית רחבה. לפיכך, נערך צה"ל למערכה צבאית רחבה ומשמעותית, שתכליתה המוצהרת היא פגיעה אנושה ביכולות הצבאיות של חמאס ויציאה מהירה מן השטח. אולם שאלת היום שאחרי ההכרעה הצבאית של חמאס נותרת ללא תשובה מספיק טובה, ולכן ישראל נזהרת מאוד מפני התדרדרות למבצע כזה, ומבכרת להכיל אירועים ואפילו חמורים כדוגמת ניסיונות החדירה של חוליות חמושות לישראל, ולהגיב באופן מדוד ומרוסן.

מאז קיץ 2014 המציאות ההומניטרית ברצועת עזה ממשיכה להתדרדר. תנועת חמאס נאלצת להתמודד עם כיסי התנגדות ומחאה מבית ומתקשה לשכנע את האוכלוסייה שיש באפשרותה להיחלץ מהמצר. הרשות הפלסטינית המנסה לכפות על חמאס פיוס בתנאיה, החלה בשנת 2017 לקצץ בתקציב שנהגה להעביר לרצועה מאז ההפיכה בשנת 2007 והותירה את חמאס חסרת משאבים ויכולת לנהל את ענייני הרצועה, מה שהחריף את המחלוקת בתוך הנהגת חמאס בנוגע להעדפה האסטרטגית.

בעוד יחיא סנואר ואחרים מהנהגת הרצועה הערים מאוד למצוקות התושבים, מבכרים את ציר ההסדרה, מעדיפים מאבק עממי ומשליכים את יהבם על מצרים, פועלים צאלח אלערורי וחברים נוספים מהנהגת חמאס חו"ל, להידוק הקשרים עם איראן ולחיזוק תשתיות הטרור בגדה המערבית.

ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הנתמך באופן מלא על ידי איראן, מסתייג מהמדיניות שמוביל סנואר אך ברוב המקרים מקבל את מרותו. התחזקותו הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי, מאפשרת לו לאתגר מדי פעם את חמאס ברצועת עזה ולשבש את מאמצי ההסדרה.

לצד הג'יהאד האסלאמי פועלות ברצועת עזה גם כמה תנועות סלפיות אחרות, קיצוניות עוד יותר, המצליחות לאמץ לחיקן מאוכזבי חמאס וביניהם פעילי הזרוע הצבאית. בסופו של יום ובהיעדר התקדמות של ממש בנוגע להסדרה הרחבה, שאותה מבקשת הנהגת חמאס ברצועת עזה להשיג, חמאס מתקשה להתמודד ביעילות ובהצלחה עם מאמצי האתגור של מתנגדיה, אף שהיא עדיין מצליחה לשמר את מעמדה כגוף שלטוני. לכן וכפי שצוין, אחת הדרכים המועדפות על חמאס להתמודד עם המתח שבין ההכרח שבהגעה להסדרה משמעותית ברצועת עזה לבין הצורך להישאר חוד החנית של המאבק המזוין בישראל, היא היצמדות להבנות עם ישראל ומצרים ומאמץ להימנע מהתדרדרות למערכה צבאית רחבת היקף ברצועת עזה, במקביל לעידוד טרור בגדה המערבית.

ביסוס תשתיות הטרור בגדה המערבית ובעיקר עידודן לפעולה משרתים מטרה כפולה של חמאס: ערעור היציבות בגדה המערבית ושל הרשות הפלסטינית באמצעות הגברת החיכוך בין האוכלוסייה האזרחית לבין צה"ל עד כדי אינתיפאדה שלישית ושימור מעמדה כמובילת המאבק המזוין בישראל. התפתחותה של מגמה זו עלולה להוביל את חמאס לנקודה שבה תבין שהמאמצים לנטרול מאתגריה הופכים לחסרי תוחלת ומסכנים את מעמדה כהגמון ברצועת עזה והיא תידחק להסלמה כמוצא אחרון ויחיד אפשרי. מהלכיה אלו של חמאס עלולים להוביל, גם כתוצאה ממיס-קלקולציה, להסלמה חריפה בשתי הגזרות.

מנגד, חולשתו הגוברת של הנשיא עבאס בגדה המערבית וההתדרדרות במצב הכלכלי בגדה המערבית כתוצאה ממהלכים ישראליים שננקטו לאחרונה, הקיצוץ שביצע ממשל טראמפ בכספי הסיוע לרשות הפלסטינית ולאונר"א וכשל תפקודי מתמשך של הרשות, מקשים מאוד על חיי היום יום ועל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים האמונים על התיאום הביטחוני, ונאלצים להסתפק זה חודשים רבים במחצית ממשכורתם, ולפעול בנמרצות וביעילות נגד הטרור בגדה המערבית. מציאות שברירית זו מחוללת בקרב האוכלוסייה תחושות קשות של אובדן תקווה ומחריפה את משבר האמון שממילא קיים בינה לבין ההנהגות הפלסטיניות.

ישראל שביקשה לקבע מציאות של שתי ישויות פלסטיניות מוחלשות, כל אחת בדרכה, מוצאת עצמה במציאות שבה שתי הישויות הפלסטיניות אכן חלשות משהיו בעבר ואולי אף חלשות יותר ממה שהתכוונה ממשלת ישראל, כשהגדירה לעצמה את יעדי הבידול, ואשר מבקשת להימנע ממערכה צבאית רחבה ברצועת עזה ומהתדרדרות של המציאות הביטחונית בגדה המערבית.

אומנם צה"ל, לדברי הרמטכ"ל וראש הממשלה, ערוך היום טוב יותר מבעבר למערכה צבאית רחבה שתוביל לפגיעה אנושה בכוח הצבאי של חמאס ברצועת עזה, אך ישראל עדיין נותרת ללא מענה לגבי היום שאחרי ההכרעה הצבאית של חמאס ולכן מעדיפה שלא להיגרר למערכה כזו. לעומת זאת, ישראל ממשיכה להסס בכל הנוגע לתשלום המחיר ההכרחי הנדרש לצורך הסדרה משמעותית ברצועת עזה.

התוצאה היא "לימבו אסטרטגי" וסיכון גובר להסלמה רבתי בשתי הגזרות גם יחד. נדמה שבמציאות שנוצרה עומדות בפני ישראל שתי חלופות אפקטיביות, בהנחה שהמשך המצב הקיים מסכן את יעדיה האסטרטגיים.

החלופה האחת, הסדרה משמעותית ברצועת עזה שתשפר באורח ניכר את חיי היום יום של התושבים ותספק באורח שוטף את כל צורכי הרצועה הבסיסיים כולל תנועה אל הרצועה ומתוכה. לצד אלו, מהלכים משמעותיים בגדה המערבית, כמו תחליף לכספי הסילוקין שקוצצו, שיאפשרו לישראל להמשיך ולדבוק בהתנגדות העקרונית לתשלום כספים לאסירים הביטחוניים ולבני משפחותיהם, ולרשות הפלסטינית לשוב ולנהל את היום יום, הזמנת הנשיא עבאס לדון בהסדר מדיני על בסיס הסדרי מעבר, במקביל לשכנוע ממשל טראמפ להתאים את עיתוי פרסום התוכנית המדינית כמסגרת למשא ומתן ולא בהכרח להסדר, והשבת כספי הסיוע לרשות בתמורה לחידוש התהליך המדיני. מהלך אחרון זה אולי יקל על הפלסטינים לא לדחות על הסף את תוכנית טראמפ. או לחלופין, נקיטת מהלכים עצמאיים ברוח המתווה האסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי כדוגמה אפשרית.

החלופה האחרת היא הכרעה צבאית של חמאס במתכונת שספק אם תאפשר את חזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.

ממחקר מקיף העוסק בניתוח החלופות האפשריות למול רצועת עזה, שיפורסם בקרוב על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, עולה כי לישראל אין כל יכולת להשפיע על תהליך הפיוס בין חמאס לפַתְח וספק אם יש לה אינטרס בהצלחת תהליך כזה לאור הסיכוי להשתלטות חמאס על המערכת הפלסטינית. חלופת ההתנתקות המוחלטת מרצועת עזה מורכבת, ממושכת ומשמעויותיה הן, בין היתר, פתיחת הרצועה לעולם באמצעות נמל ימי או אווירי שלא בשליטת ישראל וביסוס ריבונותה של חמאס. לעומת זאת, דבקות בהתנהלות העכשווית עלולה להוביל את ישראל למערכה צבאית בתנאים פחות נוחים ועם סיכוי להתדרדרות גם בגדה המערבית.

מאחר שההיתכנות להכרעה צבאית של חמאס ולחזרת הרשות הפלסטינית לרצועה ("על כידוני צה"ל") נמוכה ביותר, נראה שישראל נותרת עם אפשרות, בעייתית ומורכבת כשלעצמה, אך אולי גרועה פחות בהשוואה לאחרות, והיא אפשרות ההסדרה הרחבה והמשמעותית ברצועת עזה עם תג המחיר הנלווה לכך, תוך הבנה שבמקרה שחמאס תפר את כללי ההסדרה – ישראל תגיב בעוצמה צבאית משמעותית יותר מבעבר.

על המחבר / המחברת

Avatar

קובי מיכאל

ד"ר. חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שימש כמשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. פרסם 12 ספרים.

14 תגובות

  1. משה ויינר
    משה ויינר ספטמבר 19 2019, 12:55
    אולי כעת כשהעם מתחיל להתפקח

    יתחילו לחשוב יותר נכון

    השב לתגובה
  2. אבי
    אבי ספטמבר 19 2019, 14:29
    קול ההגיון

    אלא שכל אאחד מהמועמדים לתפקיד ראש הממשלה טוען שהוא יהיה יותר נוקשה ממתחרהו בפגיעה בחמאס

    השב לתגובה
  3. עוזי שרף
    עוזי שרף ספטמבר 19 2019, 16:44
    יש להמנע מלגרום לחמאס לחוש שאין להם

    מה להפסיד

    השב לתגובה
    • קובי מיכאל
      קובי מיכאל ספטמבר 21 2019, 09:53
      תגובה

      אכן כך. לאפשר להם שליטה אפשקטיבית על טריטוריה ואוכלוסייה ואז יש להם מה להפסיד ולכן יש סבירות גבוהה יותר להרתעה. את מי שאין מה להפסיד קשה עד בלתי אפשרי להרתיע.

      השב לתגובה
  4. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 19 2019, 19:39
    האם אסטרגיית הבידול מתאימה לנו?

    האם לדעתך מדיניותה של ישראל בנוגע לבידול שתי היישויות הפלסטיניות נכונה ומשרתת את האינטרס הלאומי של ישראל?
    ומה תרומתה של מצריים למצב הזה?

    השב לתגובה
    • קובי מיכאל
      קובי מיכאל ספטמבר 21 2019, 09:51
      תגובה

      מילים, מילים וכלשון הפתגם הערבי הידוע: על מילים אין מכס.
      ברגע האמת גם נתניהו מפגין ריסון ואיפוק. הבעיה היא שהוא ממשיך להעדיף מציאות של חצי היריון – לא הסדרה ולא הכרעה.

      השב לתגובה
    • קובי מיכאל
      קובי מיכאל ספטמבר 21 2019, 09:56
      תגובה

      כל אימת שהחמאס דבקה בעקרונותיה ומבקשת להשתלט על הגדה המערבית ועל המערכת הפלסטינית, יש להצר ככל שניתן את צעדיהם באיו"ש והמשמעות היא המשך הבידול. אלא שאת הבידול הזה צריך לקיים תוך כדי התקדמות בתהליך הדרגתי ומבוקר למול הרש"פ באיו"ש או במהלכים עצמאיים תוך שימור האופק או האפשרות לפתרון מדיני עתידי ומהלכים בכיוון של הסדרה רחבה ברצועת עזה, כאלו שיהיה בהם כדי לעודד תהליכי התמסדות של החמאס כגורם ריבוני מכיוון שכל התמסדות כזו מרסנת את מידת הנכונות שלהם להפעיל אלימות.

      השב לתגובה
  5. לילי אורנשטיין
    לילי אורנשטיין ספטמבר 20 2019, 14:39
    טוב מאוד

    המאמר שלכם מלא תבונה. נטול סיסמאות ריקות והתלהמות חסרת בסיס. כן ירבו.

    השב לתגובה
  6. עודד ב.
    עודד ב. ספטמבר 22 2019, 15:53
    זה לא פרדוקס

    זה קול ההגיון

    השב לתגובה
  7. טדי
    טדי ספטמבר 22 2019, 19:38
    מבלי להיות בוטה מידי

    רק החלפת נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל יפתחו פתח לסיכוי

    השב לתגובה
  8. עמירם גביש
    עמירם גביש ספטמבר 23 2019, 15:35
    אוי לנו אם החמאס ישתלט על כל הישות

    הפלשטינית. לכן יש לעזור שלפחות זה לא יקרה.

    השב לתגובה
  9. אליעזר הרן
    אליעזר הרן ספטמבר 23 2019, 22:03
    אם נגיע להסדרה עם הכוחות המרכזיים

    הגורמים הקיצוניים ייעלמו. כל קיומם כיום מתאפשר כי הם מהווים כלי משחק כנגד ישראל כאשר נוח למשל לחמאס.

    השב לתגובה
  10. י.
    י. אוקטובר 20 2019, 11:39
    נדמה לי כי העיסוק האובססיבי באירן

    משכיח את הר הגעש המתהווה כאן מאוד קרוב אלינו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!