JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עלינו להימנע מזילות צעדי הענישה

בעקבות הריסת ביתו של המחבל בפעם השנייה

עלינו להימנע מזילות צעדי הענישה אלוף בדימוס שלמה גזית
נובמבר 19
09:30 2019

לאחרונה דווח כי לאחר שכוחות צה"ל הרסו בית של מחבל, החלה משפחתו לבנות את הבית מחדש, וכי כוחות צה"ל שבו והרסו גם את המבנה החדש. בעקבות תהיות שעורר בי הדיווח, אבקש לבחון במאמר זה את אפקט ההרתעה של אחד מצעדי הענישה המצויים בידי צה"ל – הריסת בתי מחבלים, ואת השלכותיו האפשריות, הן על יכולת ההרתעה של הצבא והן על האוכלוסייה המקומית.

ראשית יש לומר שבסוגיה של הריסת בתי מחבלים התלבטנו מאוד כבר לפני 50 שנה, לאחר שכוחות צה"ל כבשו את רצועת עזה ויהודה ושומרון. בשב"כ הסתייגו באותה עת מצווי ההריסה, שכן להנחתם הנזק למדינת ישראל יהיה גדול מן התועלת המרתיעה. בשב"כ חששו שצעד ענישה זה רק יגביר את העוינות של תושבי המקום ויעודד פיגועים נוספים. אולם בעקבות לחץ פוליטי ותקשורתי על מערכת הביטחון, ניתן אישור להריסת בתי מחבלים.

חשוב לומר שנקטנו צעד ענישה זה במשורה, ורק לאחר פרוצדורה דקדקנית, בכל מקרה ומקרה. נדרשו אישורים מיוחדים קודם שאושרה הריסת בית בשטחים. מפקדת הפיקוד וגורמי שב"כ נדרשו להעביר ללשכת שר הביטחון כל בקשה להריסת בית, ולהציג תיק שפירט את הרקע הביטחוני של הבקשה הנדונה. אני יכול להעיד כי בעבר, כוונת המפקד הצבאי בעת שהוציא צו הריסה מתחת ידו, לא הייתה מניעה לנצח של בניית הבית מחדש. אינני מעורב בתהליך החלטות ההריסה המתקבלות היום, אך מסופקני אם המדיניות שונתה.

חוששני כי ההריסה בשנית, שעליה דווח בתקשורת, הייתה החלטה של דרג מקומי אשר כלל לא הובאה לאישור אלוף הפיקוד, הרמטכ"ל ושר הביטחון. האומנם צו ההריסה שפרסם מפקד האזור הוא "נצחי"? כלומר, האם משפחת המחבל, אשר ביתה נהרס על ידנו, מנועה לעד מלשבת בבית משלה? ההחלטה, שהתקבלה אולי בקלות-דעת, מתעלמת מחומרת עונש ההריסה ומן ההשלכות שתהיינה לכך על האוכלוסייה המקומית. ובמקום להרתיע – עלול העונש הזה לעורר רצון לנקמה.

אינני מציע לוותר על מתן צווים להריסת בתים, עם זאת אינני בטוח שמי שמקבלים את ההחלטה על צעד ענישה זה מודעים לחומרתו ומבינים את השלכותיו. עלינו להקפיד ולשמור שלא להביא לזילות צעדי הענישה שלנו, שכן זילות זו תביא גם לפיחות בהישג ההרתעה המבוקש. ועל כן, דווקא ככל שנמעיט בצווי ההריסה, האיום המרתיע רק יגבר.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

3 תגובות

  1. ע.
    ע. נובמבר 19 2019, 10:28
    יד קשה מידי רק מגבירה את השנאה

    מישהו הצליח לעצור את הפיגועים בדרך זאת?

    השב לתגובה
  2. לאלוף גזית הנכבד
    לאלוף גזית הנכבד נובמבר 19 2019, 12:25
    צווי הריסה אינן גורם מספיק מרתיע

    תעשיית רצח יהודים היא התעשייה המשתלמת ביותר באיו"ש. הורגים יהודי, לא משנה אם נתפסים או לא – מקבלים משכורת יפה ופנסיה לכל החיים, כולל למשפחת הרוצח.
    במקרה מסוים זה שהאלוף כותב עליו היה נדרש להגלות את המשפחה הקרובה של הרוצח, לצייד אותה בג'ריקן מים, כמה מנות קרב, 1000 דולר וכמה כדורי אקמול, להעלות אותם על הליקופטר ולהוריד אותם בשלמות במקום מתאים בסוריה.
    אם כך יגלו כמה משפחות של רוצחים, בנוסף על הרס ביתם – מהר מאד יפסקו כמעט לחלוטין מקרי רצח יהודים.

    השב לתגובה
  3. עדיאל
    עדיאל נובמבר 20 2019, 10:21
    אז אולי לא נעניש בכלל

    ניחלק פרסים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!