JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדוע מצרים צריכה צוללות?

האם גרמניה צריכה רשות מישראל למכור צוללות למצרים?

מדוע מצרים צריכה צוללות? ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 06
09:30 2020

בנובמבר 2016 פרסם העיתונאי רביב דרוקר בתוכנית התחקירים הטלוויזיונית, "המקור", כי ניתנה לחברת "טיסנקרופ" הגרמנית הסכמה מטעם מדינת ישראל, למכור שלוש צוללות לחיל הים המצרי. פרצה שערורייה. התברר כי מי שנתן הסכמה זו היה ראש ממשלת ישראל בעת ביקור בגרמניה. נטען שאספקת הצוללות למצרים תערער את המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל מול מצרים. נפתחה חקירה ונמצאו אשמים שהיו קשורים לעניין הצוללות והקשרים עם "טיסנקרופ". ביקורת קשה נמתחה על מתן הסכמה זו. לדעת מותחי הביקורת, ההסכמה ניתנה ללא התייעצות עם גורמי ביטחון רלוונטיים בישראל. מבלי להיכנס לוויכוח שבין ישראלים בעניין זה, אבקש לבדוק האם מצרים צריכה צוללות ומה מטרת אחזקתן שם.

אם לא מביאים בחשבון את אורך חופי חצי האי סיני, נמצא שמצרים יושבת על חופי שני ימים (ים התיכון וים סוף) שאורכם ביחד כ-1800 ק"מ. כיום (2020) מצרים מעורבת בסכסוכים מזוינים ברמות שונות בכמה חזיתות: בגבול המצרי-לובי מצרים מעורבת בסיוע לכוחותיו של ח'ליפה חפתאר בלחימה נגד צבא לובי שנתמך בידי הטורקים. הלובים חתמו על הסכם עם הטורקים שמטרתו לשבש את הקשר הימי ממצרים צפונה. בסיני המצרים לוחמים נגד כנופיות אסלאם קיצוני בעזרת סיוע ישראלי מסוים. הטרוריסטים בסיני מקבלים אספקת אמצעי לחימה דרך החופים הימיים של סיני. בגבולה הדרומי מצרים מתמודדת עם פגיעה בזרימת הנילוס מצד אתיופיה, מה שעלול בהחלט להתגלגל לעימות צבאי. בגזרת ים סוף מצרים מחזיקה כוח ימי גדול כדי להגן על נתיב השיט לתעלת סואץ בעיקר כנגד פיראטים.

למצרים כמה עשרות נמלים לאורך חופיה. רובם נמלים קטנים המשמשים לעגינת ציי דיג מקומיים וקיום מסחר שמתבצע דרך נתיבים ימיים. מתוך שלל הנמלים הללו רק אחדים הם נמלים גדולים שבתוכם נמצאים מעגנים צבאיים. כל המהות הימית הזו מחייבת אחזקת חיל ים גדול, ללא קשר לזירה הישראלית. כאשר מצרים וישראל היו אויבות, חיל הים המצרי היווה איום על ישראל. בעת שלום תפקיד זה התאיין. קיימת אפשרות שהשלום עם מצרים ישתבש. אבל גם לנוכח אפשרות זו ישראל לא צריכה להפריע למצרים להגן על חופיה.

ההגנה על כ-1800 ק"מ של קווי חוף מחייבת סוגים שונים של כלי שיט צבאיים, כולל צוללות. שימוש בכלי השיט הללו נעשה בהתאם לאופי הזירה ולסוגי כלי השיט שנמצאים ברשות האויבים של מצרים. מכל מקום נראה שהימצאות צוללות בידי הצבא המצרי לא מהווה איום אסטרטגי משמעותי על ישראל. אפילו לא בימי מלחמה שעלולה לפרוץ אם השלום עם מצרים ישתבש ובוודאי שלא בימי שלום. מצרים צריכה את הצוללות למטרות אחרות לחלוטין מאשר לאיים על ישראל.

גרמניה היא אחת המדינות היחידות בעולם שמייצרים בהן צוללות. הייצור נעשה על ידי חברות שפעולתן מכוונת לייצר רווח גדול ככל האפשר לבעלי מניותיהן. החברות הללו אינן זקוקות לאישור מצד ממשלות זרות כדי למכור צוללות לכל מי שמשלם עבורן. במקרה הישראלי קיימת בגרמניה הסכמה מוסרית בעניין הצורך ליידע את ישראל אם וכאשר גרמנים מוכרים נשק "שובר שוויון" למדינות אויבות לישראל.

במקרה של מכירת הצוללות למצרים, נאמר שראש ממשלת ישראל נתן את הסכמתו לכך מבלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון. מובן שגורמי האופוזיציה בישראל, בשותפות עם התקשורת הכתובה והמשודרת, מצאו נושא מעניין להתגדר בו. ההתקפות על ראש הממשלה התעצמו, ובקרב הציבור נוצרה תחושה קשה. הגם שכך לא טרחו לספר לציבור שמכירת הצוללות למצרים אינה פוגעת בעליונות האסטרטגית של ישראל. למעשה הגרמנים לא היו חייבים לקבל אישור ישראלי למכירת צוללות, מדור טכנולוגי קודם, לצבא המצרי.

לא סופר לנו שמצרים נזקקת לצוללות הללו על מנת להגן על נתיבי השיט ועל האינטרסים שלה בים התיכון ובים סוף. ייתכן שזה עולה בקנה אחד עם אינטרס ישראלי, לאפשר למצרים להתגבר על גורמי אסלאם קיצוני למיניהם, כמו גם על גורמים עוינים גם לישראל, בים התיכון. העיקר למתוח ביקורת, אפילו שהיא תלושה מהמציאות. כל היתר לא משנה.

עם סיום כתיבת מאמר זה התפרסמה ידיעה שארה"ב תמכור מטוסי F35 לחיל האוויר של האמירויות. יש להניח שהידיעה נכונה. הימצאות מטוסים מסוג זה בידי בעלת ברית של ישראל, שאף פעם לא השתתפה בלחימה נגדנו, ואשר משתפת עימנו פעולה בהתנגדות לאימפריאליזם הפונדמנטליסטי האיראני, בסופו של דבר מחזקת את ישראל. נא לא לשכוח שבישראל מייצרים חלקים בכנפיים ואת קסדת הטייסים של ה-F35. אולם שוב – העובדות לא חשובות. העיקר לתקוף את מי שמנהלים את העניינים במדינת ישראל. כל היתר לא משנה.

על מותחי הביקורת בענייני הצוללות ומטוסי F35, ויהיו אלה עיתונאים דילטנטים או בכירים לשעבר במערכות הביטחון, להפנים שמדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר לחלוטין לעומת מה שהם מתארים לעצמם על פי ניסיונם בעבר. ההיסטוריה אינה מדשדשת במקום. היא עוברת תהליכי שינוי והתפתחות. במקומותינו מתברר שהפערים בין ישראל לאויביה הולכים ומתרחבים. הדבר נותן בידי ישראל אופציות שלא היו קיימות אפילו בעבר הקרוב. נראה שדעת מותחי הביקורת נותרה בעבר ומשום מה הם מסרבים להתקדם עם המציאות.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

12 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר אוקטובר 06 2020, 10:09
    הבהרות רצויות

    דגני, ובכול זאת יש מקום לשאול:
    – היום המצב בין ישראל ומצרים ניתן להגדרה "אי- לוחמה" שהוא רחוק מהשלום שנחתם עם סאאדת, וזה כול עוד א-סיסי בשלטון וארה"ב ממשיכה לשלם 2-3 מיליארד דולר בשנה לצבא המצרי. מה יקרה כאשר ארה"ב שוב תתמוך בבחירות "דמוקרטיות" ו-"האחים המוסלמים" יעלו לשלטון?
    – צוללות צריך, כמו מטוסי ה- F 35 למפרציות, השאלה מהי רמת התחכום של הנשק. ונתניהו הסכים שמצרים תקבל איכות מתחרה לשלנו (יש לקוות שפחות) ועל כך עיקר הביקורת.
    – האם גרמניה זקוקה לאישור ישראל? בעיקרון לא, אך ביחסי ידידות ברמה של ברית- ראויה ההבהרה הזו כפי שארה"ב אסרה על מכירת מטוסי ריגול מישראל לסין בשעתו וגם מערכות סייבר מתוחכמות שיש חשש שיפלו בידיים עוינות

    השב לתגובה
    • ד
      ד"ר גדעון שניר מכובדי אוקטובר 06 2020, 14:22
      לבקשתך - הבהרות

      המצב בין ישראל למצרים אינו "אי לוחמה". השלום שנחתם עם סאדאת התפתח. יותר מכך. יש כיום שת"פ עם מצרים בכמה תחומים. לעניין הצוללות מצרים וישראל מוצאות עצמן בים התיכון בצד אחד נגד טורקיה.
      אנא קרא מאמר בעניין דנן שפרסמתי באתר זה ביום 20 באפריל 2017: מצרים מאויב לבת ברית. עוד מאמרים אחדים עוסקעם חלקית גם במצרים שפורסמו כאן ב- 22 באוקטובר 2019, ב- 30 במאי 2019 וב- 31 באוגוסט 2019.
      מלבד התחכום ה"מוקדם" של כלי הנשק הנדונים, אין למצרים, ככל שהדבר נשקל לעומקו אופציה למלחמה בישראל. קיימתי מאות שעות שיחה עם מצרים למיניהם. דעתיזו מבוססת ואינני רוצה להרחיב בזה כאן.
      חוץ מזה מצרים מייבאת כל שנה בין 6 – 8 מיליון טון גרעינים מארה"ב. ללא יבוא זה הם ירעבו. אין אף גורם בעולם שמסוגל לספק להם מזון בכמות ובתנאים מסחריים כאלה.
      הסיוע הצבאי שמצרים מקבלת הוא למעשה כסף בבנקים בארה"ב שמצרים מקבלת על מנת לקנות עודפי ציוד צבאי של הצבא האמריקאי.
      ישנן עודות בסיסיות שאינן קשורות בתמיכה או אי תמיכה של ארה"ב במה שקורה במצרים.
      אנא קרא את החומר שהמלצתי ואם תתבקשנה עוד הבהרות – אני לרשותך.

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר אוקטובר 07 2020, 13:03
        המבחן עוד לפנינו

        אני מקווה שיש בדבריך כדי להרגיע את הספקנים, אפשר לסמוך על ארדואן שישלח את מצרים לזרועות ישראל? מה עוד
        ש העם המצרי- עדיין לא איתנו. כול עוד ממשל א-סיסי עצמו לא שינה את תכניות הלימודים האנטיישראליות, ומצרים מובילה בהצעות נגד ישראל באו"ם
        מבחינתי- זה המבחן

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני אוקטובר 07 2020, 14:47
          גדעון מכובדי

          מה העתיד צופן בחובו אינני יודע.
          לגבי ארדואן – הוא הולך ומסתבך. מצרים וישראל משתפות פעולה בשל גורמים אחרים. העניין הטורקי קיים אבל הוא שולי למדי.
          לגבי העם המצרי – אתה לא מדייק. העניין הרבה יותר מורכב. רק האליטות האזרחיות והדתיות במצרים הן קיצוניות נגד ישראל. רוב רובו של העם הוא אדיש לחלוטין. הוא חש פחד מישראל ומבקש להימנע ממלחמה נוספת. הצבא המצרי, שהוא הארגון הגדול והחזק במצרים, כולל שליטה על הכלכלה, לפחות בדור הזה, עושה ככל יכולתו להימנע מעימות עם ישראל. הקצונה המצרית, מלמטה ועד למעלה רוחשת כבוד רב לישראל בכלל ולמדע והטכנולוגיה הישראלים.
          ערך ההצבעות באו"ם הוא כקליפת השום (במקרה יצא חרוז). גם אין לצפות ש"העם המצרי" (מה זה בדיוק) יתאהב בנו. זה גם לא נחוץ.
          מה שקובע הוא המאזן האסטרטגי, ומצרים נמצאת על הסף להיות למדינה כושלת – זה המבחן ואין בלתו.
          מכל מקום – תודה על תשומת לבך. אני מקווה שעניתי על שאלותיך.

          השב לתגובה
  2. יסמין
    יסמין אוקטובר 06 2020, 18:50
    אז מה אתה טוען?

    שזה בסדר? שלא אישרו? שכן ידעו את שר הביטחון? שזה דוקא טוב שאישרו?

    השב לתגובה
  3. נחמן שני
    נחמן שני אוקטובר 07 2020, 12:31
    מסכים

    לא צריך להיות אנטי באופן אוטומטי. לבחון כל מקרה לגופו.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 07 2020, 14:51
      נחמן שי הנכבד

      מסכים עם הערתך. כל מקרה לגופו. גם מתוך הבנה שמצבים יכולים להשתנות.

      השב לתגובה
  4. ישראלי
    ישראלי אוקטובר 09 2020, 09:48
    מצרים צריכה צוללות כדי להילחם באויביה

    בני ברית לאויבים יכולים להתחלף כידוע

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 10 2020, 00:06
    ישראלי יקר

    אתה צודק פעמיים. מצרים צריכה צוללות כדי להילחם באויבים וגם בני ברית יכולים להפוך לאויבים וההפך.
    ע"מ לחזק את דבריך אביא כמה דוגמאות: צרפת, איראן וטורקיה היו ידידות והתהפכו. מצד שני אייזנהאואר פקד על פן גוריון לסגת מסיני ויורשיו התהפכו. רוסיה הייתה אויבת מרה וכיום משת"פית. כנ"ל סין והודו.
    ויש עוד דוגמאות.
    העניין הוא להישאר חזקים ועוד להתחזק. השאר יבוא מעצמו.

    השב לתגובה
  6. דודי ירון
    דודי ירון אוקטובר 12 2020, 10:03
    הסיבה/המניע חשובים יותר

    יצחק נכבדי,

    חמקת בנושא הצוללות ממה שאמור להטריד כל אזרח בישראל, אך קודם לכן כמה מילים בנושא שבו כן עסקת בהרחבה. חיל הים המצרי הינו חייל גדול (כצורך גאוגרפי ברור) ומתקדם למדי. להזכירך שהם היו הראשונים להצטייד באזור בטילי ים ים (טיבוע אח"י אילת) וכיום ברשותם מגוון מרשים של כלי שייט מודרניים חלקם תוצרת ארה"ב וחלקם תוצרת צרפת, ובכלל זה אף נושאת מסוקים. צי הצוללות עד לעסקה הגרמנית לא היה מרשים במיוחד וכלל 4 צוללות סיניות.
    לעניין האישור ההסכמה הישראלית למכירת 4 הצוללות הגרמניות, אין לי ספק שאין ביכולתנו למנוע מכירת צוללות מתקדמות מכל מקור שהוא למצרים. מאידך, לא יעלה על הדעת שאישור שכזה ניתן מאחורי גבה וללא ידיעתה של מערכת הביטחון, ואת הסיבה לכך יש לחקור, בתקווה שלא ימצאו לסיבה זו איזה שהן טובות הנאה שכן אם כך חלילה יתברר, אזי רק ההגדרה בגידה תהה אז ראויה

    השב לתגובה
  7. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 13 2020, 00:52
    דודי ירון היקר

    תודה רבה על תשומת לבך והערותיך.
    בכל שנות הלחימה עם מצרים הם הטביעו כלי שיט ישראלי אחד – אח"י אילת. הנושא נחקר וזכור לי היטב. הטבעת אילת נעשתה כתוצאה משרשרת שגיאות קשות ביותר של חיל הים הישראלי. בשל קוצר היריעה לא ארחיב בזה כאן. בפירוש זו אינה הצלחה של חיל הים המצרי. אני שב ומדגיש תוספת הצוללות הגרמניות לחיל הים המצרי אינה משפיעה על יחסי הכוחות בין מצרים לישראל.
    גם, כפי שהנך מסכים, אין לאף יצרן צוללות בעולם (אין הרבה כאלה) צורך לקבל הסכמה ישראלית למכור צוללות למצרים.
    על פי הבנתי הגרמנים נתנו לישראל הנחה גדולה מאד במחיר הצוללות וזה עשוי להתקשר עם ההסכמה הישראלית למכירת צוללות למצרים כנראה במחיר מלא.
    אינני מעלה בדעתי שבכיר מאד בישראל קיבל שלמונים עבור הסכמה למכירת הצוללות למצרים. כל עוד זה לא הוכח משפטית אני מתייחס לזה כרכילות שמגמתה לפגוע בבן אדם. אם אכן הוא קיבל שלמונים – מדוע? הרי זה לא נדרש – זה בהחלט בגידה במולדת. בזה הנני מסכים אתך לחלוטין. להערכתי עניין זה נבדק ע"י המשפטנים ולא נמצאו לכך הוכחות. גם את תיק המניות שלכאורה מתכתב עם עניין זה החליטו לסגור בשל העדר ראיות ו\או אשמה. לכן לא התייחסתי לעניין זה ולא כהתחמקות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור