JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

התגובה איראנית תגיע, השאלה באיזה מינון

חשיבות העיתוי עולה על עצם החיסול של מוחסן פחריזאדה

התגובה איראנית תגיע, השאלה באיזה מינון דודי ירון
דצמבר 03
09:30 2020

כותרת המשנה של המאמר נראית אולי תמוהה משהו, ועל כן אתייחס אליה כבר בתחילת הדברים, עוד לפני שנבחן יחדיו את מגוון אפשרויות התגובה האיראניות וסבירותן.

חיסולו של אבי תכנית הגרעין האיראנית הוא בראש ובראשונה לא פחות מהשפלה למשטר האייתוללות. זאת בעיקר בשל חוסר יכולתם להגן, בביתם שלהם פנימה, על אישיות רמת דרג וחשיבות לאומית שכזו, שלא לדבר על עומק החדירה של סוכני המוסד בארצם כפי שבאה לידי ביטוי גם בפעולות קודמות – גנבת וחשיפת ארכיון הגרעין האיראני וחיסולים של שורת מדעני גרעין בביתם. על כן סביר שהפעם התגובה האיראנית תעבור ממילים למעשים. התגובה האיראנית המיידית לחיסול פחריזאדה הייתה הצהרה על מעבר להעשרת אורניום לרמה גבוהה יותר (האם לרמה צבאית?). ביטול הסכם הגרעין על ידי ממשל טראמפ איפשר לאיראנים לצבור עוד ועוד אורניום, ואליבא דה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, כיום בידם כמות אורניום מועשר ברמה נמוכה, שיכול לשמש כבסיס להכנת פצצת גרעין אחת ואולי אפילו שתיים.

בניגוד לדעות אחרות שהושמעו בימים אלו, לדעתי עצם גריעתו של מוחסן פחריזאדה מניהול פרויקט הגרעין אינו צעד שעשוי להחליש מהותית או אף להאט את תכנית הגרעין האיראנית. אין המדובר בפרויקט הנמצא בראשית דרכו וש"המנוח" היה עסוק בהקמתו ועיצובו, אלא בפרויקט ענק ורב שנים שעוסקים בו אלפי מדענים, מהנדסים וטכנאים. אין לי ספק שחיסולי מדעני הגרעין שקדמו לחיסולו של מוחסן פחריזאדה, האיצו בגורמי השלטון באיראן ואפילו בפחריזאדה עצמו להתכונן מראש ליום שבו הוא יחדל להתקיים. לשון אחר, ברי לי שבעבר סומנו ונבחרו לפחות שניים-שלושה מדענים בכירים שאומנו והוכשרו גם ובעיקר על ידי פחריזאדה עצמו, על מנת שיוכלו בעת הצורך להיכנס לנעליו מהר ככל האפשר.

באשר לעיתוי חיסולו של פחריזאדה, הרי שלא מדובר בהזדמנות שנקרתה בדרך מקרה, מה גם שסביר להניח שהאיש היה נתון למעקב הדוק במשך לא מעט שנים. בהנחה יותר מסבירה שידה של ירושלים במעשה (בידיעת ארה"ב ואולי גם ערב הסעודית), הרי שפעולת החיסול נועדה בראש ובראשונה לאותת לארה"ב ואולי אף לסבך את וושינגטון, וזאת בשני שלבים – עד ה-20 בינואר 2021 ואחרי מועד זה, שבו יושבע ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב.

את אי היציבות והקפריזות של הנשיא טראמפ, שכבר התפכח מחלומו לקבל פרס נובל לשלום, מכירים היטב גם בנימין נתניהו וגם ראשי השלטון בטהראן. גם בטהראן וגם בירושלים מודעים לכך שתגובה איראנית חריפה עלולה לגרום לנשיא טראמפ לתקוף את איראן, גם ברצונו להשאיר אחריו חותם של מי שדאג לשלום העולם ולעתידו בכך שהסיר מעליו איום גרעיני. לנתניהו ראייה דומה למדי באשר לאיום הגרעיני האיראני, הן כלפי ישראל והן לגבי כלל העולם. אין ספק שנתניהו מעדיף שארה"ב תעשה את עיקר העבודה באיראן, מה גם שאובייקטיבית ביכולתה לעשות זאת טוב מאיתנו, גם במחיר של ניסיון איראני לגרור את ישראל פנימה לעימות. היה וכך אכן יתרחש, או אז ממשלו החדש של ג'ו ביידן לא יוכל לנסות להשיב לחיים את הסכם הגרעין שיזם בזמנו ברק אובמה. אם לא יתרחש מאום עד להשבעתו של ג'ו ביידן, או אז יחששו האיראנים לבצע פעולת תגובה מהותית אחר כך, משום שזו תסכן את האפשרות להסרת הסנקציות וניהול מו"מ על הסכם גרעין חדש.

בניגוד לנו ולסביבתנו הקרובה, האיראנים הם שחקני שח מיומנים ומצטיינים, וסבלנות היא תכונה מובילה בקרבם, ולכן ישקלו היטב את מועד תגובתם, ולא פחות חשוב מכך, את מינון התגובה. באשר למועד, ייתכן שהתפר שבין שני הממשלים בארה"ב, קרי הימים ואולי אף השעות האחרונות לשהייתו של טראמפ בבית הלבן, ישמשו לאיראנים הזדמנות לבצע פעולה התקפית כל שהיא. לאחר מועד זה סביר שימתינו בסבלנות האופיינית להם ויבחנו את רצונו וכוונותיו של הממשל החדש, לפני שיעזו לבצע פעולה שתטרוף את כל הקלפים.

כאמור, אין בי ספק שתגובה איראנית בוא תבוא, ויש מגוון אפשרויות לכך. ונסקור אותן בקצרה, מהקל אל הכבד.

גיוס קבלני משנה – חזבאללה, חמאס או מליציות בשטח סוריה – לביצוע ירי רקטי, גם אם ארוך טווח (עד גוש דן), או תקיפת מטרות ישראליות בחו"ל, רכוש או אנשים. להערכתי תגובות אלו אינן הולמות את הרצון של המשטר האיראני לבצע, לדבריהם, "תגובה הרסנית". אם כן תתבצע פעולה שכזו, סביר שהיא תלווה בהצהרה איראנית שזו רק התגובה הראשונה מתוך שרשרת תגובות מתוכננות, הצהרה שיכולה למתוח את עצבינו ואת יכולות ההתגוננות שלנו לאורך זמן.

אפשרות סבירה יותר לביצוע היא תקיפת כלי שיט של צי הסוחר הישראלי באזור ים סוף. תקיפה שכזו קלה יחסית לביצוע, ומניסיון איראני דומה ומצטבר ממספר מקרים בעבר במפרץ הפרסי, התגובות לתקיפות אלו היו רפויות.

האפשרות השלישית היא תקיפה של טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים על מטרת עומק איכותית בישראל. בהקשר זה יש לומר שבתקיפת מתקני הנפט בסעודיה בחודש ספטמבר 2019 הפגינו האיראנים לא רק אומץ ותעוזה, אלא גם רמת ביצוע טכנולוגית ומבצעית ראויה לציון. עם זאת, לאיראנים ברור שבניגוד להבלגה שהפגינו הסעודים לאחר אותה תקיפה, מבחינתה של מדינת ישראל, תקיפה שכזו כמוה כפתיחה במלחמה.

להווי ידוע שמי שמנסה לצפות את העתיד לוקח על עצמו הימור, ומי שעושה זאת ב"שכונה שלנו" שם נפשו בכפו, משום שהדבר היחידי היציב במזרח התיכון הוא האי-יציבות. למרות זאת אין לי ספק שככל שינקפו הימים ונתקרב ל-20 בינואר 2021, המתיחות והכוננות באזור יעלו ויגאו.

על המחבר / המחברת

דודי ירון

דודי ירון

סופר ספרי מתח צבאיים, פרשן צבאי/ביטחוני, סא"ל מיל' במודיעין חיל האוויר.

7 תגובות

  1. דוד קלר
    דוד קלר דצמבר 03 2020, 11:25
    סוף סוף פרשנות רצינית

    נשאר רק לראות אם אתה צודק

    השב לתגובה
  2. נעמי רייכר
    נעמי רייכר דצמבר 03 2020, 14:25
    דוקא כעת האיראנים יבליגו

    רוצים וצריכים את ביידן

    השב לתגובה
  3. איתן
    איתן דצמבר 03 2020, 14:35
    שווה קריאה, מעניין

    מעניין

    השב לתגובה
  4. בת אל לוי
    בת אל לוי דצמבר 04 2020, 11:48
    גם אני חושבת שהפעם לא יוותרו על תגובה

    זה עלול לפגוע ביציבות השלטון שלהם.

    השב לתגובה
  5. רם ר.
    רם ר. דצמבר 04 2020, 18:01
    הבעיה היא שהם עלולים לעשות פיגוע בחו"ל

    כפי שכבר עשו. וישראל לא יכולה להגן על היהודים בארצות אחרות.

    השב לתגובה
  6. אושר זילבר
    אושר זילבר דצמבר 06 2020, 12:23
    מאמר דעה מעניין

    והעיקר בלי התלהמות וזילזול

    השב לתגובה
  7. אברהם נוי
    אברהם נוי דצמבר 07 2020, 12:11
    דוקא זה שהם לא מדברים הרבה על הנושא

    בימים האחרונים, מעורר אצלי הרגשה שאתה צודק.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור