JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחוץ לקופסה ומתחת לקרקע

תנו למומחים לפתור את בעיית המנהרות

מחוץ לקופסה ומתחת לקרקע צילום: דובר צהל creative commons
יולי 26
10:29 2014

כולם מדברים על איום המנהרות. כל אחד במדינה, ובייחוד בתקשורת, נעשה מומחה למנהור. והרי זהו תחום של הגאולוגים, הם אלו שאמורים לתת מענה לבעיית המנהרות. כפי שלא תפנו לאלוף בצה"ל כדי לקבל חוות דעת מקצועית על בעיה רפואית, אין סיבה לקבל חוות דעת מקצועית לפתרון בעיית המנהרות מאנשי הצבא שמומחיותם בלחימה. תפקידם וחובתם של מנהיגי המדינה להקשיב לאנשי המקצוע הרלוונטיים לבעיה העומדת בפניהם, וזהו שורש המחדל העצום שהיה כאן בעשור האחרון.

בהיותי חברת כנסת לפני כעשור, עוד לפני ההתנתקות מרצועת עזה, פניתי לראש הממשלה אריאל שרון בנושא המנהרות. האמנתי, אז כמו היום, שאין לנו מה לחפש בחבל ארץ מקולל זה. אך עם זאת הבנתי, אז כמו היום, את האיומים שעלולים להגיע מהרצועה, שהרי אני מכירה אותה היטב משירותי הצבאי בעזה.

אחרי 40 שנה בצל הגיאולוגיה לצדו של מומחה למנהור דר' לגיאולוגיה, אני מבינה משהו בנושא. ואכן, כשפניתי לשרון והצגתי בפניו את הנושא הוא התעניין וביקש מסגן שר הביטחון לזמן לפגישה את הגאולוג המומחה וגורמים שונים ממשרד הביטחון ומצה"ל. הפגישה התקיימה ביוני 2004. הם אמנם שמעו אך לא הקשיבו. למרות הדברים הברורים שהועלו בפניהם והצגת נושא המנהרות כבעיה אסטרטגית לביטחון המדינה – אגב, לא רק בגבול עם עזה אלא גם בגבול הצפוני עם החיזבאללה – לא הפנימו אנשי הביטחון כי בפנינו בעיה אסטרטגית ממדרגה ראשונה, הזהה בחומרתה לבעיית הטילים.

ראוי לציין כי התייחסות הגורמים השונים בממשלה, בתחום האזרחי כמו בתחום הצבאי, לנושא התת-קרקע היא בלתי מקצועית בעליל. במקום להתייחס למרחב התת-קרקעי כאל חלל עם פוטנציאל הן למיגון וביטחון הן לחיסכון בקרקע ולניצול המרחב לשימושים שונים, גם במרכזי ערים, מעדיפים הגורמים הרלוונטיים לזלזל בכל מי שמציע הצעות לשימוש במרחב התת-קרקעי ולהדפו בקלות דעת בלתי נסבלת, ובוודאי בלתי מקצועית, בטענת סרק של עלות יישום ההצעות.

מסתבר ששכנינו חושבים אחרת. הם הבינו את הפוטנציאל ההתקפי של החלל התת-קרקעי וכן את הפוטנציאל ההגנתי שלו. הם התארגנו במרחב זה להגנתם האישית וגם ארגנו אותו כאמצעי לחימה יעיל, זול ואפקטיבי ביותר כנגד אזרחי ישראל, המאפשר חדירה לגבולות ישראל.

מנהיגי החמאס יכולים היום להתנהל בחופשיות ובביטחון בחלל התת-קרקעי ברשת המנהרות שיצרו ולנהל משם את המאבק בישראל. מנהיגינו מרבים לזלזל בהם ולהטיח בהם את ההאשמה כי הם שולחים לגגות את הילדים ואת הנשים, וכמובן בצדק. עם זאת, כדאי שכל אזרח ואזרחית בישראל יזכרו כי גם לראש הממשלה שלנו יש מנהרה בטוחה שעל פי הפרסומים בתקשורת עלתה למשלם המסים מיליארדים רבים.

המנהרות והעדר פתרון ראוי ויעיל לאיום שהן מציבות הם בעיה אסטרטגית של ישראל. כל אזרחי המדינה צריכים לדמיין לעצמם כי מכל עבר יש עכשיו אנשי חמאס ואף קיצונים מהם שמחפשים כל דרך לפגוע בישראלים. הם חופרים ומתארגנים ועינינו טחו מראות. אלוף במיל' ידוע שהיה היועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה בשנים האחרונות הציג ברדיו בהרחבה ובגילוי לב את משנתו הביטחונית. לא האמנתי למשמע אוזניי, הוא אמר "גם אם היו משקיעים (כספים) אין פתרון לבעיה" והוסיף כי לא טיפלו בבעיה קודם לכן כי "אי אפשר היה להיכנס לשטח הרצועה כדי לנקות את המנהרות". מדהים שאלוף ויועץ ברמתו אומר היום, לאחר פיתוח כיפת הברזל, כי הפתרון הבלעדי לבעיה הוא כניסה לשטח לשם מציאת המנהרות, וכי זו הסיבה לכך שלא טיפלו בבעיה אף שידעו על קיומה. האם מפתחי כיפת הברזל הציעו כניסה רגלית לשטח הרצועה לחיפוש משגרי הרקטות? או שמא מצאו שיטה טכנולוגית מתקדמת וחדשנית ליירוט הרקטות במעופן?

רבות דובר על מפתחי כיפת הברזל והמומחים עצמם אמרו כי כששמים כמה עשרות מומחים לנושא בחדר ודורשים מהם פתרון, הם מוצאים. זה מה שהיה צריך לעשות לפני עשור ולא נעשה, וזה מה שחייבים לעשות היום. למדינת ישראל מכון מחקר במימון המדינה, המכון הגיאופיסי. הוא זה שאמור להיות ה"רפאל" של בעיית המנהרות. שילוב מומחים מתחומי הטכנולוגיה והגאולוגיה יאפשר למצוא פתרון שייתן ביטחון לתושבי ישראל. כפי שבנו גדר על הקרקע וכיפת ברזל בשמי ישראל, כך יש לדאוג בדחיפות לחסימת הערוץ התת-קרקעי מפני הטרוריסטים הקמים עלינו להשמידנו.

כל אלו חיוניים, אך מובן שאינם מחליפים את הצורך בקידום מהלך מדיני להסכם בינינו לבין שכנינו ואויבינו.

על המחבר / המחברת

מלי פולישוק

מלי פולישוק

עורכת דין, דירקטורית, מרצה ויועצת. יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, חברת הנהלה בעמותת שקיפות בינלאומית.

2 תגובות

  1. שלום רימון
    שלום רימון יולי 26 2014, 13:18
    כרגיל - טיפול בסימפטומים ולא במחלה

    כדרכנו בתחומים רבים, אנחנו עוסקים בסימפטומים, במקום לטפל באופן יסודי במחלה. לא למדנו שזה משחק של שוטרים וגנבים. בכל פעם שאנו מוצאים פתרון לשיטות תקיפה של החמס, הם ממשיאים שיטה חדשה. וראינו את שיטת המחבלים המתאבדים, את ירי הרקטות, ועכשיו את המנהרות ובעוד שנה יפתחו שיטה חדשה ששוב נופתע ממנה ונשלם את המחיר. מישהו חשב שאולי כדאי לטפל במחלה ? עד מתי תימשך הכתישה ההדדית. יש לנו מומחים מכל הסוגים, לרקטות, למנהרות, למתאבדים וכו'. אין לנו מומחים לשלום. המחלה שלנו היא סכסוך מתמשך עקוב מדם. לשיטתך – ישבו מומחים כאלה עד שימצאו פתרון יסודי למחלה, ואולי נכדינו כבר לא יצטרכו להיהרג בעזה וג'נין.

    השב לתגובה
    • מלי פולישוק
      מלי פולישוק יולי 26 2014, 18:15
      טיפול במנהרות חיוני וגם הגעה להסדר

      המאמר מתייחס לבעיה האסטרטגית החדשה שיצאה מתחת לאדמה בימים אלו ולמחדל של אי מציאת פתרון לבעיה זו. אך אין ספק שאתה צודק שצריך לפתור את הבעיה ולא את הסימפטום. זה לא בגלל שאין לנו מומחים רבים לשלום, יש כאן יותר מומחים לשלום מאשר בכל מקום אחר אבל היום הם לא במוקדי ההשפעה. את ההחלטות מקבלים ליברמן, בנט, ארדן, סער מירי רגב דנון וחבריהם הניצים. הפסדנו שנה שלמה בקדנציה הנוכחית בדיבורי סרק עם אבו מאזן וקיבלנו בתגובה את ממשלת האחדות הפלשתינאית ואת צוק איתן. יחד עם זאת אי אפשר שלא לרתוח על הפלשתינאים שמאז שהתנתקנו מהרצועה הם השקיעו את מרבית משאביהם בבניית מנהרות תופת ולא בבתי ספר ומרכזי מחקר, רכשו אמצעי לחימה במקום אמצעי רפואה ורווחה. כשהצבעתי בעד ההתנתקות לפני כ 8 שנים האמנתי שיש סיכוי, שהחזרת כל השטח תגרום להם להשתקם, מסתבר שלא.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור