JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה עושים ביום שאחרי המלחמה?

ישראל עומדת בצומת קבלת החלטות

מה עושים ביום שאחרי המלחמה? תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org
אוגוסט 07
11:17 2014

עברו כחודש וחצי של אי-יציבות ביטחונית שהחלה בחטיפת שלושת הנערים ורציחתם, המשיכה ברציחת הילד הפלסטיני-ישראלי בירושלים, התגברה בירי רקטות של החמאס והג'יהד ובפעולה אווירית ואש ישראלית והסתיימה בפעולה קרקעית מסיבית ישראלית, בקרוב לאלפיים הרוגים ואלפי פצועים ובהרס נרחב ברצועה. והנה אנו עומדים שוב בצומת קבלת החלטות מדיניות.

בדרך כלל, ובייחוד בחודש האחרון, עמד העורף הישראלי באופן מעורר כבוד באיום פיזי, אך בעיקר בהפחדה ובטרור שנבעו מאיום הרקטות והטילים על רוב שטחי המדינה. לולא המענה הטכנולוגי המרשים שנמצא בדמות "כיפת ברזל", העורף היה נפגע קשות, גם פיזית אך בעיקר פסיכולוגית, והמדינה ואזרחיה לא היו יכולים להמשיך אפילו במראית עין של המשך חיים ושל עשייה.

בתוך מערכת הביטחון יחל עכשיו תהליך מקצועי של תחקירים, הפקת לקחים, שינויי תכניות וסדרי עדיפויות והתאמה מחדש. במקביל יתחיל תהליך ביקורתי חשוב מצד הציבור, התקשורת והפוליטיקאים, תהליך שחלקו יהיה ענייני וחיוני וחלקו יהיה קנטרני, מרושע ומלא אגו ויבטא מאמץ של אנשים שונים לקדם את עצמם ואת מעמדם על חשבון אלו שעשו, בבחינת "אם הייתם עושים אחרת בוודאי היינו מנצחים!". נדרש מאמץ ויושר אישי ומקצועי להבחין בין הדברים, וחשוב כל הזמן לזכור כי אלה שבאמת שילמו את המחיר הם ההרוגים והפצועים ובני משפחותיהם. עבורם השתנו החיים לתמיד.

מכל אירוע שלילי, וברור שלחימה בכלל ובוודאי במחירים האמורים היא אירוע היסטורי שלילי, חשוב לנסות להפיק תוצרים חיוביים. זו הזדמנות לבחון מחדש את סדר העדיפויות הלאומי, הן בתוך מרכיבי הביטחון הפיזי ובהקצאת המשאבים בתוכו (אוויר, קרקע, כוחות מיוחדים, הגנה, התקפה, טרור, איום גרעין וכיוצא באלה) הן בינו ובין שאר התחומים. מערכת הבריאות והתמיכה החברתית בחלשים הן מרכיבים משמעותיים בביטחון הלאומי, וכן העידוד והתמיכה ביישובי הפריפריה, בייחוד אלה הסמוכים לגבול אפילו אם אינם ביהודה ובשומרון, סוגיית נמלי התעופה הבין-לאומיים של ישראל ותחומים רבים נוספים. בכל תחומים האלה חשוב, כמובן, שלא נסתפק בשיפור הפתרונות לאתגרים הקיימים אלא נביא בחשבון את האתגרים שהאויב והעתיד יציבו בפנינו, בייחוד אלו שכרגע אינם מזוהים בעיני הציבור הרחב.

במקביל לכל זאת וכחלק מהערכת המצב המחודשת עלינו לשאול עצמנו שוב כיצד נכון לעצב את הקשר שלנו עם העולם בכלל ועם האזור בפרט. בזירה הפלסטינית כבר ברור שלפחות הקבינט המדיני ביטחוני הבין שמעכשיו מדיניות ישראל בדבר בידול בין עזה ליהודה ושומרון מבחינת התהליכים המדיניים והמאמץ של ישראל לעודד את אי-התלות של הרצועה והחמאס ברשות הפלסטינית אינה מדיניות נכונה. לישראל יש אינטרס ברור להצטרף למדיניות המצרית הנחרצת הקובעת כי הכתובת הפלסטינית לדרישה ולנתינה היא הרשות, גם אם גורמי חמאס יחסו בצלה וינצלו זאת בדרכם. יש לפעול למזעור היכולת לנצל זאת לרעה באמצעות פיקוח חיצוני הדוק יותר, גם אם לא ייתכן פיקוח מושלם.

ברור שעל ישראל לעשות מעשה שבאמצעותו תעודד את הגורמים הערביים המתונים לשתף פעולה עם קידום הסדר ולהחליש את כלל הכוחות הפונדמנטליסטים. הצהרה ישראלית כי היא מוכנה לדון יחד עם מצרים ועם שותפים אחרים בשיקום כלכלי של עזה, כחלק משיתוף פעולה אזורי כולל וכחלק ממאמץ מדיני אזורי, היא מהלך חיוני, שמחירו נמוך ותועלתו גבוהה. הפלטפורמה לכך היא בחינה של "יוזמת השלום האזורית" הנקראת, שלא בצדק, "יוזמת השלום הערבית". היא תוצר של חשיבה ושל התייחסות לתהליכים אזוריים, ובאירועים האחרונים הוכח שוב שבלי חשיבה כזו שום מאמץ בילטרלי, לחימה או הסדר, לא מגיע לבשלות כל שהיא.

בימי המבצע  זכתה ישראל לגיבוי ולעצימת עין בזירה הבין-לאומית הכוללת, עד שהתמונות מהמערכה גרמו ללחץ ציבורי ולקושי מוסרי של מקבלי ההחלטות בעולם. אי אפשר להתעלם מהעובדה המצערת שבצד הפלסטיני נגרם עיקר אובדן חיי האדם. נפגעו שם אזרחים רבים. אין לכך דבר עם אנטישמיות ואפילו לא עם צביעות. מנהיגי העולם חרקו שיניים כי הבינו את ה"אין ברירה" הישראלי, אך רשמו לעצמם את החשבון. עם שוך הקרבות יוגש החשבון למנהיגי ישראל בדמות דרישות תקיפות יותר מתמיד למהלכים ולוויתורים מדיניים, בתקווה שאלה יביאו לשינוי המציאות ולהקטנת המוטיבציה לעימות אכזרי נוסף, עימות שהיו ושיהיו לו השלכות בין-לאומיות נרחבות וגם השלכות על הפוליטיקה הפנימית בתוך המדינות הידידות לנו.

נוסף לכל זאת, יש לזכור שהחמאס כן הצליח להעכיר את האווירה בין היהודים והערבים בתוך ישראל. זהו נושא שאנו נהנים לשכוח לטפל בו, אך הזנחתו היא מחדל חמור ומזיק במיוחד.

על המחבר / המחברת

איתמר יער

איתמר יער

אל"מ (מיל) שימש בתפקידי פיקוד, ניהול ותכנון אסטרטגי בצה"ל. היה נספח צה"ל בלונדון, ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי. כיום יועץ ודירקטור בחברות עסקיות.

תגובה אחת

  1. שמעון אגם
    שמעון אגם מאי 21 2019, 12:52
    בינתיים הפתרון הכי לא רציני שאפשר

    הפסקת אש לחצי שנה מול החמאס

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור