JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חסר לכם אידיוט

גם גאונים צריכים להקשיב ל"אידיוטים"

חסר לכם אידיוט אלברט אינשטיין gabor5555 deviantART
אוגוסט 31
19:15 2014

בספרו "אדון לא כלום בריבוע" כותב יצחק יעקב כי המטכ"ל של 1973 לקה בסינדרום חשיבת היחד – מעין נגיף תקף אותם, ומי כיעקב, לשעבר ראש אגף מו"פ בצה"ל, ידע מאיפה הגיע ואיך פרץ מן המבחנות ופגע בקברניטים המסכנים שלנו. אני מפרש סינדרום זה כתופעה נפוצה שאקרא לה "הרעלת איכות" או "הרעלת אינטליגנציה", ואדגים את דרך פעולתה.

בכל ארגון קיימים האינטליגנטים הבוהקים, הגאוניים. נוכחותם מצמצמת את השפעתם של ה"אפורים", שלא לומר "אידיוטים", לסביבה מוגבלת ולעתים אף מדכאת אותם לגמרי. יתר על כן, מתוקף כישוריהם חולשים הגאונים גם על ראיית העבר שלנו, הם הכותבים את ההיסטוריה. האמרה המפורסמת "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" מיוחסת, בין השאר, לוינסטון צ'רצ'יל, גאון ידוע. מלחמת יום כיפור מדגימה היטב את התופעה. חוג הגאונים – המטכ"ל החכם והמנוסה ביותר שקם לעם ישראל מאז ימי המכבים – פעל לאורך זמן בזחיחות הדעת וביהירות והוביל למה שנראה ליצחק יעקב, לנוחותו, כסינדרום מסתורי של חשיבת היחד.

היו גם החרדים, העירניים והחרוצים, הגולמניים משהו, המנותקים מן המקורות האיכותיים, שהכירו בסכנה. בזרועותיהם החזקות ובאצבעם העבה הפליאו לסתום חורים בסכרים, אך נדחקו הצדה והועילו, במקרה הטוב, בסביבתם הצרה. ההיסטוריה נוטה לעמעם את תרומתם. נו, "אידיוטים". כנגד טענת חשיבת היחד של יעקב הנה בחיל הים התכוננו היטב למלחמה, מכיוון שמספן המודיעין של החיל צפה אותה לפחות שבוע מראש. הודות למוכנות טכנולוגית גבוהה, פרי שקדנות צנועה לאורך זמן, הפליאו לעשות. לעומתם, מפקד חיל האוויר בני פלד אמנם צפה, יום קודם, מלחמה בסוריה, אבל פיקודיו הוכיחו רמת כוננות ירודה מאוד ברגע פתיחת המלחמה. אולי כי היו חשופים למודיעין האיכותי ביותר. נוסיף לכך מוכנות טכנולוגית לקויה, תולדת שנות היהירות הקודמות של החיל, ונקבל תסמינים קשים של הרעלת איכות. פלד גילה איכויות של "אפור מועיל", אך נבצר ממנו להפוך את פיקודיו לכאלו בין לילה. הרי גאונים המה, כולם. אחר כך האשים אותם בפחדנות. קראו נא על כישלונו של חיל האוויר בספרו המאוחר מדי של שמואל גורדון "שלושים שעות באוקטובר" ובספרו של עמנואל סאקל "הסדיר יבלום?"

נוכחותם המתמשכת של הגאונים כה דומיננטית עד שבמקרי כישלון אף מגזימים בהערכת תרומתם השלילית. משך תקופה ארוכה מאוד לאחר מלחמת יום כיפור נטל לו חיל המודיעין את הבלעדיות על המחדל, באורגייה של הכאות על חטא, איש על חזה רעהו. הם נאבקו על מקומם בהיסטוריה, ואוי היה לו למי שערער על כך וניסה לקחת מהם חלק מן האחריות למחדל.

להלן דוגמה מוקדמת ומובהקת יותר של הרעלת איכות שלה השפעה היסטורית נוקבת, למרבה הפלא חיובית. בסיפור על תולדות גילוי הביקוע הגרעיני בשנות השלושים של המאה העשרים היו כמה מהלכים שבהם שיחקו המזהירים מול ה"אידיוטים" באופן המזכיר מעט את מחדל יום כיפור שלנו. בסופם הישגים אמתיים ל"אידיוטים" וזיכרון היסטורי השמור לגאונים רמי היחס, לפחות בכתיבה הפופולרית של ימינו. המזהירים, גם מכישלונם נוגה אור גדול. הגאונים המרעילים גם את עצמם מקסימים אותנו לאורך זמן.

הגיבור הראשון של הסיפור הוא ארנסט רתרפורד, ניסיונאי מובהק, כימאי ופיזיקאי ידוע ובר-סמכא מן המעלה הראשונה, עתיר פרסים מכדי להאמין במהפכות נוספות על אלו שחולל בעצמו. בשנת 1934 נשא הרצאה בלונדון ובה שיטח באוזני הקהל המהופנט את עתיד המחקר הגרעיני מנקודת מבטו. את רתימת תופעת ההתפרקויות הרדיואקטיביות לשימוש האנושות בעתיד הנראה לעיין פטר כחזיון תעתועים; נתפתה לרגע, באנכרוניזם צוהל, להשוות למחדל יום כיפור ולהוסיף "סביר בערך כמו האפשרות שהמצרים יחצו את התעלה"… גאון היה רתרפורד, ואף ידע מתי להיאסף אל אבותיו – בשנת 1937, כשנתיים לפני שהכור הגרעיני הראשון החל לרקום לו חליפה של אור וגיצים. במיתוס של הטכנולוגיה הגרעינית מסומנת הרצאתו כניצוץ שהצית את מחשבתו של הפיזיקאי לאו סילארד על תופעת תגובת השרשרת הגרעינית, תופעה שנמצאת בבסיס הטכנולוגיה של פצצת ביקוע גרעיני. סילארד המשיך לפתח את רעיונותיו ותרם רבות לבניית נשק גרעיני, אך על אף מהפכנותו ופעילותו הפנטסטית נותר בשוליים. מחשבתו לקתה מאוד בקונספציה המדוברת. ניתן לקרוא על כך בביוגרפיה שנכתבה על סילארד "הגאון המוצל". למרבה הצער לא תורגמה לעברית.

אך הסיפור המרכזי מתחיל ברומא בשנת 1934. הפיזיקאי אנריקו פרמי הפגיז אורניום טבעי בנויטרונים אטיים ועל פי אופי הקרינה הרדיואקטיבית שהתקבלה במהלך ההפגזה ובעקבותיה נוכח ביצירת איזוטופים חדשים. הדעה הרווחת הייתה כי מספריהם האטומיים של יסודות אלו קרובים לזה של אורניום. את התיאוריה הנחה, בין השאר, נילס בוהר, הפיזיקאי התיאורטי המוביל של זמנו שכבר אז היה חתן פרס נובל. אוטו האן, כימאי אפור משהו, ושותפתו הפיזיקאית המבריקה ליזה מייטנר עבדו במכון על שם הקיסר וילהלם בברלין בניסיון להפריד את תוצרי הקרנת האורניום בנויטרונים ולהפיק אותם. יסוד קרוב לאורניום חיפשו. מייטנר מן החצר של נילס בוהר הייתה, מקובלת ואהובה בקופנהגן, ובגאון מתון ייצגה את הקו של אדון החצר במכון הקייזר בברלין.

בשנת 1938 החלה הפוליטיקה העולמית להשפיע על מהלך העניינים היגע של חיפוש תוצרי האורניום המופגז. הגסטפו גילה יהדות שיורית בדמה של מייטנר ופסק כי היא רבע יהודייה. נראה כי כלל לא ידעה שהיא כזאת, ואם אי פעם ידעה, שכחה. מייטנר הייתה צפויה להיזרק מהמכון ולהישלח למחנה ריכוז, אך אוטו האן וחבר נוסף מצאו לה מקלט בשוודיה. ישבה שם מייטנר ובכתה בזכרה את גרמניה.

בדצמבר שנת 1938 ערכו האן ועוזרו הצעיר שטרסמן בדיקה שיטתית של תוצרי הפגזת האורניום, ולאחר כמה ימים מצאו איזוטופ פעיל של בריום שקרינתו ומחצית חייו שיטו במחקר הגרעין העולמי זה ארבע שנים. בריום רחוק כמעט חצי טבלה מחזורית ממקומו של האורניום. פלאי פלאים. האן מיהר לשלוח למייטנר מכתב, וכך לזמן קצר הייתה לה בלעדיות על המידע המסעיר. לפי הסיפור, מייטנר ואחיינה אוטו רוברט פריש, גם הוא פיזיקאי, עיינו במכתבו של האן וערכו חשבונות של מסה ושל אנרגייה אגב שוטטות בחורש שוודי מושלג בחג המולד של 1938. לאחר צאת החג שב פריש למעבדתו, בדק בניסוי את חשבונותיהם וגילה כי סך משקלם של הבריום ושל בן זוגו לביקוע קטן ממשקל האורניום המופגז. מייטנר הגאונה הבינה את הטעות שהיו שבויים בה ופיצחה את הבעיה. היא הגתה השערה נועזת שלפיה הפרש המסות מקורו באנרגייה מפלצתית הנפלטת בעת הביקוע, בהתאמה לנוסחתו המפורסמת של אלברט איינשטיין E=mc2.

פריש ערך בדיקות במעבדה והצליח למדוד את האנרגיות האדירות של הביקוע שמדעני הגרעין היו עיוורים להן זה ארבע שנים, מסונוורים מקונספצייה גאונית מנוסחת היטב. אוטו האן התקשה להיפרד מן התיאוריה השמרנית, והמשיך לבקש הסברים ולהציע פנטזיות לצורך שימורה. כמוהו כקצין מודיעין צעיר שראה את המצרים צולחים את התעלה בשתיים בצהריים של יום כיפור ב-1973, ורשם ביומן התצפית כי לולא ידע בוודאות שמדובר בתרגיל, רושם היה "מלחמה". יש לקוות כי לא נפגע ואף עלה בסולם הדרגות בחיל המודיעין, שהנה גם אוטו האן איחר להבין את העולם מחדש. (תודה לעופר בר על הסיפור).

האם כולם חיפשו רק תחת הפנס? כמעט, אך הייתה כימאית גרמנייה אחת, אידה נודק שמה, שכבר ב-1934 שיערה כי חל ביקוע וכי יש לחפש תוצרים שמקומם בטבלה המחזורית רחוק מן האורניום. לא מחוג הגאונים הייתה והפכה למשל ולשנינה במכון הקייזר – מעין סגן סימן טוב או אלברט סודאי, אנשי המודיעין שהתריעו על סכנת מלחמת יום כיפור אך נחסמו בידי הגאונים. אידה נודק המושפלת התחצפה עד כדי תיעוד בכתב של השערתה בנוגע לביקוע, אך לא העזה לחפש את תוצרי הפגזת האורניום באזורים האלקליים האפרוריים של הטבלה המחזורית. ואם חיפשה, לרוע מזלה לא מצאה, ואולי מצאה ולא העזה להכריז – הלוא כבר קיבלה על הראש. איך נדע? לכישלון השפעה הרסנית… דומה הדבר לכוננות השווא שהכריז הרמטכ"ל במאי 1973 בניגוד לדעת אמ"ן ונתפסה ככישלון צורב, כישלון שהשפיע על מהלך העניינים באוקטובר. לאחר פרסום המאמר של האן ושטרסמן על גילוי הבריום, זעמה נודק על שלא הזכירו את השערותיה המוקדמות, אך הקהילה המדעית התעלמה ממנה. "פראו אידה, היא בכלל נאצית", העירה מייטנר במכתב מאוחר להאן. ההמשך הוא ההיסטוריה של פרויקט מנהטן, וכבר נטלו להם חוגי הגאונים חזקה על המיתולוגיה הזו בחוכמת בדיעבד זו שלהם. הרי הם שלימדו ומלמדים את דור הגאונים וה"אידיוטים" הבא.

כסוף דבר נזכיר תיאוריית קונספירציה מפותלת במיוחד שהתפתחה בעניין זה בקרב חברי מועדון האורניום של היטלר. גם הם לא יכלו לשאת את החרפה. לאחר כניעת גרמניה הוחזקו עשרת מדעני הגרעין הגרמניים הבכירים במעין הסגר לגאונים מובסים באנגליה בפארם היל. בראשם עמד התיאורטיקן הגאון הייזנברג ועמם נמנה גם אוטו האן. כשנתבשרו על הטלת הפצצה האטומית ביולי 1945 הוכו בהלם ואף נטו להכחשה. אך לאחר הטלת הפצצה השנייה התאוששו, הלוא גאונים המה, ובקריצת עין החלו לתת לעולם שיעור. הכול הם ידעו, יכלו גם הם… אלא שהמוסר הגרמני האמתי – מורשת הקייזר וילהלם, או גטה, או שילר – הנחה אותם, לדבריהם, למנוע את הפצצה מהיטלר. ולהבדיל, הפנו אצבע מאשימה אל אותם עריקי אירופה וגרמניה, הספק יהודים האלו, שפרקו כל עול, זנחו את מוסר גרמניה המפואר ובנו פצצה כזו לאדוניהם החדשים, להשמיד בה שתי ערים יפניות תמימות ולסכן את שלום העולם. נו, מה כבר אפשר לדרוש מאוסט יודן, גלגלו עיניים בייאוש… אומרים כי ככל שחלף הזמן התחזק הייזנברג באמונתו זו.

ובכן הגאונים הכזיבו, גם המדענים הדגולים וגם מצביאי המלחמה המהוללים. "כולנו אשמים", אמר אפרים קציר, הנשיא הרביעי שלנו, לאחר מלחמת יום כיפור. ונילס בוהר, בעת שיחה עם פריש בנושא ביקוע הגרעין, היכה בראשו ופלט "כולנו היינו אידיוטים". אך במקרה זה היה בוהר מתחזה, שמתוך צניעות יתר נטל לעצמו כתר לא לו. האידיוטים האמתיים, הם שפעלו פעולתם.

על המחבר / המחברת

Avatar

אביטל פרומקין

ד"ר, מרצה במחלקה למתמטיקה, באוניברסיטת ת"א.

3 תגובות

  1. כהן
    כהן ספטמבר 01 2014, 21:34
    ואללה - מרתק

    אהבתי את המאמר

    השב לתגובה
  2. איתמר אלמקיאס
    איתמר אלמקיאס ספטמבר 01 2014, 23:29
    מעניין

    מאמר מאוד מעניין ומעשיר את הידע.
    אני לא ול כך מסכים אם אופיו של המאמר, נראה כאילו הנטייה היא שיש שתי קבוצות האחת היא הגאונים והאחת היא ההפך, אני חושב שיש עוד הרבה קבוצות ביניים שהם קלף מאוד מכריע במערכה למרות שהוא לא בולט מעל פני השטח ולפעמים הוא משפיע יותר מכולם.

    בכל מקרה מאוד נהניתי, תודה

    השב לתגובה
  3. יורם שחר
    יורם שחר ספטמבר 02 2014, 15:59
    שתי שאלות של אידיוט

    1. מי ממדעני מנהטן היה "אוסט-יודה"? נדמה לי שרוב היהודים שביניהם אכלו גולאש אצל אמא ולא געפילטע פיש. זה נחשב?
    2. הייתי שמח למאמר המשך ובו מסקנות. האם, למשל, עלינו להגביל את רמת האינטליגנציה של המועמדים למועצה לבטחון לאומי? למחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת תל-אביב? לכתיבה ב-jokopost?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!