JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מי מפחד ממכה שנייה

התפוגגות המודל הישן של מאזן האימה

מי מפחד ממכה שנייה צילום: National Nuclear Security Administration
נובמבר 05
12:00 2014

בתקופת המלחמה הקרה בין הגוש המערבי לגוש המזרחי התפתח מודל של מאזן אימה המושתת על יכולת המכה השנייה – מודל שהתבסס על ההנחה כי כל אחד מהגושים מחזיק באפשרות הרתעה נגד איום קיומי של מתקפה גרעינית – אם יותקף באמצעות נשק גרעיני, עדיין תיוותר בידו האפשרות לגרום ליריב נזק אדיר ממדים, עד כדי השמדה. במציאות שהתהוותה עוד בזמן המלחמה הקרה, וביתר שאת בעת הזו, אט אט מופיעים סדקים בתפיסת ההגנה המושתתת על מודל זה.

במקורה נועדה התחמשות המעצמות בנשק גרעיני להיות איום מוחלט על היריב ולאותת שאם לא ייכנע או ייסוג לאחור, יהיה צפוי להשמדה. לשימוש שעשתה ארצות הברית בנשק גרעיני כנגד יפן באוגוסט 1945, הייתה השפעה מתגלגלת, וזאת מעבר לכתב הכניעה של היריב. תוצאות האימים של הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי זירזו את מרוץ ההתחמשות הגרעינית של המעצמות, אך במקביל גם גיבשו מערכת של אמנות, הבנות והסכמות שתייגו את הארסנל הגרעיני שהוחזק על ידן כאמצעי התרעה מפני תוקפנות גרעינית נגדן; יותר ויותר הופנמה התפיסה כי שימוש יזום וראשוני בנשק גרעיני בעת מערכה צבאית פסול מיסודו, בעיקר משום שנשק זה נחשב לנשק להשמדה המונית.

כתוצאה מן המחויבויות ההומניטריות של המדינות ומהמגבלות שקיבלו על עצמן בתחום המותר והאסור בעת מלחמה, הסתיימו מרבית העימותים הצבאיים בהכרעות מוגבלות וחלקיות, אם בכלל, ובהפנמת התפיסה שהשימוש בכוח מוגבל. מנהיגי המדינות כיום, יותר משהם מודאגים מאי השגת הכרעה צבאית, חוששים מלהיתפס כפושעי מלחמה. הרגישות לחיי אדם ואימוץ נורמות מוסריות ראויים להערכה רבה, ובהחלט יש בהם צעד חשוב בכיוון השכנת שלום עולמי ופתרון סכסוכים בדרכים שאינן אלימות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכיום כבר אין הכרעה מוחלטת של עימותים; חלק ניכר מן הסכסוכים האלימים שמתרחשים כעת אינו בין מדינות, אלא דווקא בין מדינות למיליציות חמושות, לארגוני טרור, למחתרות, לשבטים ולכנופיות.

בעוד שבין מדינות התרחשו תהליכים של הגבלת מרוץ החימוש ונוצקו ערכים של ניסיון לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, הרי שדווקא אותם ארגונים לא מדינתיים נכנסים למרוץ חימוש כמעט ללא מגבלות. כאשר היריב הוא מדינה, הוא קשוב יותר לצורך לציית לאמנות בין-לאומיות והוא גם ער הרבה יותר למוטיבים של הרתעה ול'מכה שנייה' שעלולה לנחות עליו. אולם כאשר הוא ישות אמורפית, כמו חמאס, חיזבאללה, אל-קאעידה, דאע"ש ודומיהם, אימת בית הדין לפשעי מלחמה אינה רובצת לפתחו, ובהיותו ארגון לא מדיני, הוא גם אינו חושש מן המכה השנייה, כי כלפי מי תופנה מכה זו?

אולי בעבר ניתן היה להמעיט במקצת מהסיכונים הנובעים מן הארגונים הקיקיוניים, אך במרוצת השנים אנו למדים כי אלו השתכללו – מחד גיסא הם אינם מקבלים על עצמם אחריות של מדינה, ומאידך גיסא הם מצליחים להתחמש עד צוואר ולהוות איום שהוא יותר מסתם טרדה. המעצמות, שבעבר התבצרו ביכולתן להגיב בעוצמה מול פעולות שסיכנו אותן, משולות כיום, יותר ויותר, למתאגרף אימתני – אך כזה שעיניו סומות וידיו כבולות. בה בעת, אין להקל ראש בכך שאותם ארגוני טרור עושים כל מאמץ לשים את ידם על נשק בלתי קונבנציונלי; הסבירות שישתמשו בו גבוהה מאוד, וזאת דווקא משום שהם מודעים לכך שמעצמה שיתקיפו תיוותר בידיים כבולות.

מתברר כי נוסחאות ההרתעה שאומצו על ידי המעצמות החל מתום מלחמת העולם השנייה כבר אינן ישימות במלואן כיום, ולכן יש צורך דחוף בהערכת מצב מדוקדקת ומותאמת למציאות החדשה שנוצרה, טרם פורענות.

*

ד"ר אפרים כהנא, מרצה בכיר במחלקה למדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו, כתב ופרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי ביטחון לאומי.

על המחבר / המחברת

אפרים כהנא

פרופסור. עמית מחקר במכון אירופה באוניברסיטת בר אילן וחבר מועצה במפלגת "צדק חברתי".

11 תגובות

  1. ראובן אגרון
    ראובן אגרון נובמבר 05 2014, 13:17
    אנו נמצאים כעת בעיצומה של מלחמת העולם השלישית!

    הניתוח המצויין של ד״ר אפרים כהנא משתלב היטב בהבנה, שאנו נמצאים עמוק בעיצומה של מלחמת העולם השלישית.
    הפעם, זוהי מלחמה מורכבת יותר וכמעט ללא פיתרון; כאשר המציאות היא שכל מיני ארגוני טירור וכנופיות, הכריזו למעשה הכרזת מלחמה על שיווי המשקל העולמי.
    כאשר אין אויב ויריב מוגדר, הרבה יותר קשה לפעול ולהשיג הכרעה.
    מה שעולה מהניתוח המלומד של ד״ר כהנא, זה שהמציאות הכל כך מורכבת, מחייבת את מנהיגי המדינות הדימוקרטיות, לבחון דרכים, גישות ואיסטרטגיות אפקטיביות וזאת ״בטרם פורענות״.

    השב לתגובה
  2. יעקב גרצמן
    יעקב גרצמן נובמבר 05 2014, 15:45
    מכה שנייה - לא נעלם מעולם ומהעולם

    ד"ר כהנא מנתח היטב את יחסי הכוחות בין המעצמות ובין שחקנים אל מדינתיים אבל צריך להפריד בין המלחמה הא-סימטרית עם גופים אל מדינתיים ובין איזון האימה בין המעצמות המחזיקות בנשק גרעיני למכה ראשונה ושניה . האם ישתמשו בנשק זה ? הכל יכול לקרות בעולם צפוף אוכלוסין ורעב ! העולם המוסלמי מקצין עמדות והסכנה נמצאת בכל עבר – שחקנים אל מדינתיים שעלולים לקנות נשק גרעיני , איראן שתהיה גרעינית "בזכות המעצמות" ובל נשכח את פקיסטן ומיעוטים מוסלמיים גדולים ברוסיה ובסין.

    השב לתגובה
  3. אבינועם לוין
    אבינועם לוין נובמבר 05 2014, 21:20
    כאשר העימות הוא עם אויבים ערטילאים, צריך לחשוב מחוץ לקופסא

    כאשר העימות הוא עם אויבים ערטילאים, צריך לחשוב מחוץ לקופסא.
    מומחים צבאיים רבים עדיין נותנים תחזיות לעתיד המבוססות רק על הנחות מן העבר.
    זה בהחלט הרבה יותר נוח לחשוב בתוך הקופסא, ולכן המאמר של ד״ר כהנא מוביל אותנו לחשיבה שונה, וטוב שכך.
    האיסטרטגיות הצבאיות המוכרות, לא התאימו עצמן למצב החדש בו הקונפליקט מתקיים עם קבוצות לא מדינתיות.
    טוב עושה ד״ר אפרים כהנא שהוא מציג בפני הקורא את המצב לאשורו, מה שיגול אולי גם להיות בסיס לפתרונות, כפי שכבר ידוע שכאשר מציגים שאלה נכונה, זה כבר לעיתים תשעים אחוז מהפיתרון.
    מאמר חובה בכל פורום לביטחון לאומי!

    השב לתגובה
  4. דלית נועם
    דלית נועם נובמבר 06 2014, 22:54
    מתברר שיש מגבלות לכוח, ושאי אפשר להשיג ״ביותר כוח״ מה שלא הושג בכוח....

    ללא ספק, המציאות אותה מציג ד״ר אפרים כהנא, שונה מאוד ממה שהיינו רגילים לחשוב; המלחמות כיום הינן מזן אחר, וזה נכון שהמענה לכנופיות, קבוצות גרילה, וכיו"ב, אינו יכול להיות בשיטת ״זבנג וגמרנו״.
    הפיתרון הוא כנראה בהבנה שכדי ״למחוץ את היתושים״, זה לא מספיק ״מחבט גדול״, מה שצריך זה ״ליבש את הביצות״.

    השב לתגובה
  5. דפנה שרפמן
    דפנה שרפמן נובמבר 07 2014, 10:00
    ניתוח נכון של בעיה עדכנית

    המחבר מיטיב להסביר את הדילמה הקיימת, ואת הקושי האובייקטיבי במציאת פתרון.

    השב לתגובה
  6. מאיר ברוש
    מאיר ברוש נובמבר 07 2014, 16:18
    יש צורך בחשיבה לא קונבנציונאלית

    הנושאים אותם מעלה לדיון ד״ר אפרים כהנא ראויים להיות מונחים בפני פורומים בכירים של קובעי מדיניות ואסטרטגיה בנושאי ביטחון לאומי, גם בישראל ובודאי שבעולם כולו.
    צודקים אלה הגורסים כי אני נמצאים בעיצומה של מלחמת עולם שלישית, שמאפייניה אכן, מאוד שונים ממלחמות העבר.
    רק לחשיבה יצירתית, חדשנית ולא קונבנציונאלית, יש סיכוי לשרטט פיתרון ההולם את המצב החדש.

    השב לתגובה
  7. רינה כהן
    רינה כהן נובמבר 08 2014, 16:34
    החשש מפעולות

    המאמר של דר' כהנא מאיר עיניים בבהירותו. לדעתי , ההמנעות מפעולה מקיפה נובע גם מתוצאות הפעולות הקודמות:הפלת סדאם חוסיין, מועמר קדאפי והנסיון לסלק את אסאד, אשר נראו בזמנו דרושות לחיזוק נורמות של חוק וצדק,נראות כיום כטעטת גדולה ואי הבנת האיזור וזאת בנוסף לחשש מאובדן חיי אדם.המשך הרתיעה ,לדעתי, רק יגביר את האסון.

    השב לתגובה
  8. יונתן רשב
    יונתן רשב"א לוי נובמבר 11 2014, 16:25
    שינוי החוקים הבינלאומיים

    לפי דעתי יש לשנות את דיני המלחמה הבין לאומיים כאשר מדובר במלחמה בין צבא של מדינה לארגון טרור.
    לדוגמא לא ניתן להאשים את ישראל בפשעי מלחמה בעזה בגלל שהחמאס לא כפוף לשום ספר חוקים בנלאומי והוא משתמש באוכלוסייה בעזה כמגן אנושי מה שנחשב לפשע מלחמה ובכך מאלץ את צה"ל לפגוע גם באוכלוסייה אזרחית למרות שהוא מנסה להימנע מכך.
    לכן יש לשנות את החוקים הבינלאומיים במצבים כאלה כדי לא להאשים בפשעים את מי שלא אשם בהם.

    השב לתגובה
  9. ירון קומה אברמוביץ'
    ירון קומה אברמוביץ' נובמבר 13 2014, 14:25
    צריך לשנות פאזה

    ארגוני טרור כמו דאע"ש, חזבאללה, וחמאס, הם ארגונים רדיקליים,יש להפנות מולם את כל העולם ולא רק את אותם אנשים המאויימים על ידי הארגונים באותו הזמן, ארגונים קיצוניים אלה לא יעצרו עד אשר ישיגו את יעדיהם, ויעדיהם ברורים לכולם או לפחות לרוב.
    יש להיפטר לגמריי מצורות ההרתעה שננהגו פעם ולהתחיל להשתמש בכוח עצום ומספרים כנגד כל הארגונים האלה, כמו גם כמובן תעמולה והסברה.

    יש להשמיד בעיות כאלה מהשורש ובמקום להסתמך על

    השב לתגובה
  10. שחף וקנין
    שחף וקנין נובמבר 13 2014, 14:47
    לטרור מגיבים בטרור!

    מחזקת את דברי ד"ר כהנא אך זה הזמן לבצע שינויים בתחום הבטחון הלאומי.
    אין לנהל מ"ומ עם ארגוני טרור שמתחבאים תחת אזרחים.

    זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה גם אם כרוך בזה מוות של חפים מפשע. כאשר הממשלה חזקה, הבטחון מורגש. זה הזמן לבצע שינוי במדיניות החוץ והפנים של מדינת ישראל ולחשוב מעבר לקופסא.

    השב לתגובה
  11. אמיר אבו טריף
    אמיר אבו טריף נובמבר 13 2014, 15:05
    צריך לשנות

    אהבתי מאוד המציאות אותה מציג ד״ר אפרים כהנא, שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים.
    לכן יש לשנות את החוקים הבינלאומיים כאשר אין אויב ויריב מוגדר,
    מה שעולה מהניתוח המלמד, זה שהמציאות הכל כך מורכבת,

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!