JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הנשק החדש: סכין, מספריים, הגה

אינתיפאדת הסכינים – סיכום ביניים

הנשק החדש: סכין, מספריים, הגה אלוף בדימוס שלמה גזית
ינואר 08
09:30 2016

עם סיומה של שנת 2015, ולאחר כמעט שלושה חודשים של האינתיפאדה השלישית – אינתיפאדת הסכינים, האבנים והדריסות – כבר אפשר וראוי לעשות סיכום ביניים. הפיגועים נמשכים מדי יום ביומו, וזאת אף שהגורם שהתסיסה שהחלה את הפיגועים – זו הקשורה להר הבית/אל-אקצא – נרגעה כמעט לחלוטין.

המאפיין העיקרי לא השתנה. אנו מתמודדים מול מפגעים שאינם מוכרים לנו ושאינם מאורגנים. אלה צעירים וצעירות שקמים בבוקר ומחליטים ליטול סכין, מספריים או את הגה המכונית, ולצאת לדרך. הם יודעים שסיכוייהם להישאר בחיים קטנים, אני גם מניח כי צברו מספיק ניסיון והם יודעים שלא יסבו לנו אבדות קשות בנפש. אם אינני טועה, מראשית האינתיפאדה ועד היום היו לנו כ-30 הרוגים, פחות ממחצית ההרוגים בתאונות דרכים באותה תקופה.

שירות הביטחון הכללי יודע כי מרבית הפיגועים יהיו במרחב ירושלים או חברון, ולא הרבה מעבר לכך. הוא ניצב חסר אונים – היכן ומתי יהיה הפיגוע, מי יהיה המפגע הבא. דווקא בשל כך, הפריסה של כוחות צה"ל, משטרת ישראל ומשמר הגבול מרשימה. הם מצויים בכוננות להגיב, כמעט תוך שניות, בכל מקום ומקום. אכן, גם ברעננה, גם בתל אביב.

נוצר שיתוף פעולה מרשים בין כוחות ביטחון אלה לבין האוכלוסייה האזרחית, ולאחר תקופת ניסיון קצרה גם פסקו התגובות המתלהמות של אזרחים במקום הפיגוע ופסקו ניסיונות הלינץ'. דומה שהציבור בארץ למד לחיות עם האיום. כבר איננו שומעים אזרחים המלינים שהם פוחדים לצאת מן הבית, לעשות קניות או לצאת לבילויים.

עד כאן הצד החיובי של המאזן. אך אי אפשר להתעלם מהצד השני.

ככל הנראה, איננו משלים עצמנו כי זו תופעה נקודתית, תופעה שתיעלם תוך ימים או שבועות ספורים. להפך, דומה כי אינתיפאדה חדשה ומוזרה זו לא תיפתר מעצמה. מה יוכל אולי להביא לרגיעה? רק אירוע מדיני חריג וגדול בחשיבותו ובהשלכותיו או, לחלופין, עימות צבאי רחב ממדים.

לנו, הישראלים, אין ברירה. אנו חייבים להשלים עם המציאות החדשה. לא כן התיירות הנכנסת – זו נפגעה קשות ולא תשתקם אלא לאחר שישראל תשוב ותדע תקופת רגיעה ממושכת.

מכאן, לתגובה הביטחונית של ישראל. מדיניות הביטחון מטפלת באנתיפאדת הסכינים כאילו מדובר בפיגועי פח"ע מתוכננים ומאורגנים. המדיניות הננקטת מבוססת על ענישה והרתעה סביבתית. חידוש הריסות הבתים מחייב מבצעים נרחבים, וכל הריסה כרוכה בהתלקחות מקומית קשה ובהולדת מפגעי-נקם חדשים. צעד אחר שתורם להתקוממות האוכלוסייה הוא המדיניות שלא למסור את גופות החללים המפגעים לקבורה.

ולבסוף, התמונה המדינית. לכאורה, מצבה הבלתי נסבל של ישראל, עם שלם החרד ממפגע עם סכין העלול לצוץ בכל רגע ובכל מקום, צריך היה לעודד הבנה והתחשבות בישראל. לדאבון לב, אין זה המצב.

אנו, בדרך הטבע, מדווחים ומגיבים על כל פיגוע סכינים או דריסה. ואילו בעולם התקשורת מדווחת על הרוגים פלסטינים כמעט מדי יום, ואילו הפצוע היהודי – זה שרק נפצע – איננו נחשב לחדשות.

זאת ועוד, ישראל חוזרת ותופסת מקום בכותרות העיתונים בעולם, תוך קביעה ברורה – רק הסדר מדיני ישים קץ למצב זה, וה"סרבנית" המדינית, כמובן, היא ישראל.

זו תמונת המצב היום, לאחר שלושה חודשים. חשוב כי נסיק מסקנות אופרטיביות, תקשורתיות ומדיניות.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

4 תגובות

  1. דב
    דב ינואר 08 2016, 12:04
    לא ברור לך שההמשך יהיה בנשק חם?

    זו הסכנה שמאיימת עלינו והיא כבר החלה.

    השב לתגובה
  2. ד. קושיה
    ד. קושיה ינואר 08 2016, 13:24
    אז מה בעצם הסיכום

    ?

    השב לתגובה
  3. קצין במילואים
    קצין במילואים ינואר 11 2016, 15:11
    זה כבר מזמן עבר גם לנשק חם

    יש להם הרבה נשק כולל לערבים בישראל
    זה הרבה יותר חמור מסתם מתקפות לא ראציונליות של סכינאים בני שש עשרה

    השב לתגובה
  4. צבי לנדאו
    צבי לנדאו ינואר 13 2016, 07:24
    מלחמה היא מלחמה

    אבל עיקר המאמץ צריך להשקיע במניעתה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!