JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האיזון שבין יהדות ודמוקרטיה

כנס שהתקיים בכנסת בתאריך 9.7.14

האיזון שבין יהדות ודמוקרטיה פרופ' יערה בר און וח"כ רות קלדרון צילום: אורלי רובין
יולי 11
23:53 2014

שניידר גל-דוברות ויחסי ציבור

על מגילת העצמאות והאיזון בין יהדות ודמוקרטיה – כנס בכנסת 9.7

מכללת אורנים ועלמא – בית לתרבות עברית, היו שותפות לכנס שיזמה ח"כ רות קלדרון בנושא זהות המדינה והאיזון בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי שבה, זאת, בעקבות חוק הלאום שהגישו חברי הכנסת איילת שקד ויריב לוין.

למרות המצב הביטחוני הגיעו רבים לכנס, וכפי שאמרה קלדרון בראשית דבריה: "בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל על רקע מאבק צבאי. מאז, גם במצבים ביטחוניים קשים הדיון החשוב על זהותנו ממשיך להתקיים".

ח"כ קלדרון הגישה לפני שנה חוק יסוד: מגילת העצמאות והמדינה היהודית והדמוקרטית, המבקש לעגן בחוק יסוד את טקסט המגילה ובכך להכניס לראשונה לחוק יסוד את המשפט: "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

ח"כ קלדרון:"האבות המייסדים של המדינה גילו את דעתם על הזהות הראויה להתקיים בה. הם קבעו אותה כבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ובאותה נשימה פסקו – שתקיים שויון אזרחי גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין. לכאורה זהות המדינה יחודית וברורה.
אני אומרת לכאורה משום שמשני צידי הקשת הפוליטית -רעיונית, נשמעות עמדות המסכנות את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
מכאן – קולות המבקשים חזון של מדינה נאוטרלית, מדינת כל אזרחיה. ומכאן- קולות המבקשים להעדיף את זהותה היהודית של המדינה על זהותה הדמוקרטית, גם במחיר חוסר שויון וחוסר צדק לאזרחיה הלא יהודיים.
שתי ההצעות רעות בעיני. שתיהן מחבלות ביחודה הנדיר של מדינת ישראל, היחוד שעושה את החיים כאן מלאי משמעות מלאי יופי וטעם. מחובתנו לאזן בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בזהותנו כמדינה. אני מאמינה שיש לעשות כן על ידי עיגון הטקסט של מגילת העצמאות כמבוא לחוקה שלנו – ובשלב זה כחוק יסוד."

שרת הבריאות יעל גרמן "אני מודאגת. האיזון בין יהדות המדינה למשטר הדמוקרטי בה עדין והוא בסכנה. חוק הלאום של הבית היהודי היא הוכחה לכך. לו היינו מאמצים את מגילת העצמאות כמבוא לחוקה, היינו ממסדים את הדמוקרטיה, מבלי לפגוע ביהדות והיינו מחזקים את האיזון הזה שמדינת ישראל חייבת להיות מבוססת עליו. חובתנו לממש שוויון מלא לכל אזרחנו ללא הבדל דת גזע ומין."

שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי: "הכנס הזה מדבר על היסוד הערכי והחוקתי של המדינה ועל כן חשוב מאין כמוהו. אין סתירה בין יהודית לדמוקרטית בעיניי. מגילת העצמאות הוא מסמך מכונן. עם זאת, אני לא בטוח שנכון לקחת אותו – מסמך שייצג בזמנו פשרה נפלאה אך רגעית נכונה לאותם ימים- ולתת לו מעמד חוקתי. עלינו לגבש חוקה שתבטא קונצנזוס רחב ככל שניתן שתכיל את ההיסטוריה שלנו כעם יהודי, את הערכים האוניברסליים, שוויון מלא לכל אזרחינו ולמיעוטים בקרבנו."

פרופ' משה הלברטל מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית: "חוק השבות לא חייב להיות סותר את הדמוקרטיה, בתנאי אחד – שלא יהיה זה המסלול היחיד שמאפשר התאזרחות, אלא שיהיה מסלול נוסף המאפשר איחוד משפחות במיעוט הערבי.
ככל שמדינת ישראל תרבה להשתמש במנגנון הכפייה שלה כדי לחוקק חקיקה דתית- כך אזרחיה יהיו פחות יהודים. אין מתכון טוב יותר להריסת התרבות היהודית מעירוב מערכות השלטון ב"אכיפת" יהדות. זה יפגע בפריחה היהודית שהיא נפלאה ורבת גוונים. ההגנה על זכויות המיעוטים בתוכנו היא לא איזון לזהות היהודית שלנו אלא היא נגזרת ישירה מעצם היותנו יהודים. לא מדובר פה במערכת איזונים אלא במחויבויות בסיסיות שלנו כיהודים. הטקסט הזה של מגילת העצמאות הוא כביר ביכולת שלו וזה מעורר רגע של דכדוך שכנסת ישראל היום אינה עומדת כולה מאחורי המסמך המכונן הזה."

ד"ר אורית קמיר, ראש המרכז הישראלי לכבוד האדם:  "פעם חשבתי שכדאי להמתין עם ניסוח חוקה, כיוון שככל שנתקדם למקום נאור יותר כך נתכנס סביב חוקה טובה יותר, אפילו טובה יותר מהנוסח של מגילת העצמאות. היום אני חושבת אחרת- חשוב ודחוף לכתוב חוקה ויפה שעה אחת קודם מכיוון שבמציאות הפוליטית של היום אם נצליח להתכנס סביב נוסח המגילה זה יהיה הישג אדיר. הכרזת המדינה היא טקסט גאוני כיוון שהוא מצליח לשלב שני טקסטים שמדברים שפות שונות. היא נכתבה מצד אחד כדי לבטא את האתוס הציוני האומר שיהדות היא תרבות לאומית ללא מחויבות לעמדה יהודית דתית כזו או אחרת אלא היא פלורליסטית. מצד שני, הטקסט נכתב כמסמך משפטי שבו היישוב העברי בארץ ישראל מקבל את החלטת האו"ם של כ"ט בנובמבר על חלוקת הארץ. המסמך מאמץ רעיונות וערכים ליברליים ודמוקרטיים מאוד חשובים ובסיסיים של שוויון אזרחי מלא. אם אפשר לאמץ היום את טקסט ההכרזה כחוק יסוד, זה יהיה הישג מבורך. כדאי לקדש את הטקסט כפי שהוא כל עוד אפשר אם אפשר כי בעוד כמה שנים אני לא יודעת אם נוכל."

נשיאת מכללת אורנים, פרופ' יערה בר און התייחסה לנושא בהקשר מערכת החינוך, העדר השיח הדמוקרטי בבתי הספר ואי יכולתם של המורים כיום לקיים דיון אמיתי על זכויות אדם, ימין ושמאל, יהדות ודמוקרטיה.

בר און הוסיפה גם כי מכללת אורנים מתנהלת ברוח מגילת העצמאות, ולראייה פתיחת שנת הלימודים האקדמית שהייתה אמורה להיפתח בחג הקורבן, נדחתה בשבוע על מנת לכבד את הסטודנטים המוסלמים."

דוברים נוספים הכנס היו דב אלבוים ממרכז בינ"ה, ח"כ עדי קול וח"כ מירב מיכאלי.

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!