JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מכתב לאבא

הגיעה העת להתנער מהשדים העדתיים

מכתב לאבא כותבת המאמר ד"ר ניצה דורי עם אביה ישראל לוי ז"ל
יולי 25
09:53 2016

אבא יקר,

זכורים לי הסיפורים על חייך בטורקיה כילד, כנער וכבחור צעיר. סיפורים על עבודך בחברה גדולה ליצוא ויבוא, שבה למדת לנהל חשבונות ולנסח מכתבים ולכתוב מאמרים לעיתון בשפה קולחת ועשירה, אף שהתייתמת בגיל צעיר וסיימת בקושי בית ספר יסודי. גם צרפתית למדת ודיברת היטב בשפה זו, נוסף על הלאדינו שכבר ידעת מהבית. וידעת גם לצייר ולשורר.

שירתָּ חמש שנים בצבא הטורקי, ותמיד שמרת על שמך המקורי – ישראל לוי. שם, באיזמיר, בלב המודיעין הטורקי, בין אלפי חיילים טורקים מוסלמים, בתפקיד צבאי רגיש, חייל יהודי. כאשר הגעת לארץ בשנת 1948 התגייסת גם כאן לצבא לשלוש שנים נוספות.

חייתם שנתיים במעברות. באוהלים. בשרב יוקד. בחורף סוער. והיית פועל ייצור באורדן. אתה ואמא קטפתם תפוזים בפרדסים. לאחר המתנה ארוכה ומתישה בתורים, נתנו לכם עבודות דחק, בשעה שאת כל האשכנזים מסביב, כך סיפרת, שיכנו זה מכבר בבתי קבע ונתנו להם עבודות. סיפרת לנו על כך בכאב. בחלוף השנים, רק לקראת אמצע החיים הצלחתם לפתוח חנות קטנה משלכם לתבלינים ולפירות יבשים בשוק נתניה, שסיפקה פרנסה בדוחק, וחיינו מהיד לפה. עצוב היה לך על כל אמירה גזענית שהייתה נאמרת סביבך, כי חווית על בשרך את האפליה והקיפוח. אבל אהבת את הארץ ואת העם השוכן בה אהבת נפש. מעולם לא דיברת מלה אחת רעה בגנותה של הארץ או בגנות אנשיה.

רציתי לספר לך בעצב, שאמירות אומללות מעין אלו ממשיכות להישמע. חצרוני, גרבוז, קמחי, גורי, חפר, אורשר ואחרים, מצד אחד (להלן המעליבים הלא שווים התייחסות), ודרעי, חסן, זגורי ואחרים, מהצד השני (להלן הנעלבים, שכה חבל שהם מתייחסים) – הם התורנים האחרונים לליבוי השד העדתי מחדש. חלקם עושים זאת עבור פרסום, חלקם עבור הון פוליטי, חלקם סתם מתוך רצון ללבות ולהתסיס וחלקם רק מפני שאינם מבינים את הנזק שאמירותיהם מחוללות (גם אלו המנסים "להגן" על כבודם של המזרחיים).

סליחה אבא. אבל אולי גם הדור שלך קצת אשם. אסייג ואומר שאלו הן תחושותיי ודעותיי בלבד, לא מחקר אקדמי וודאי לא מכליל את כולם משתי העדות.

אשם בכך שצחקתם מהסרטים של אפרים קישון ומכל סרטי הבורקס, שהציגו את המזרחיים כעילגים וכחסרי השכלה. ולא מחיתם.

אשם בכך שצחקתם עם כולם במערכונים ובמופעי סטנד אפ מסוימים שהנציחו פערים עדתיים. שצחקתם מבדיחות גזעניות על עדה זו ואחרת. ולא מחיתם.

אשם בכך שהסכמתם להיות נהגי המשאיות, הקופאיות בסופר והמנקות בבתים. ולא מחיתם. ולא דרשתם השכלה שווה. שנתתם למורים לנתב את ילדיכם לנגרות, למכונאות, לחשמלאות, לפקידות.

אשם בכך שקיבלתם כגזירה משמים את סירובן של משפחות אשכנזיות לנישואין מעורבים. שכל מקרה של נישואין מעורבים היה בעיניכם הצלחה ועליית מעמד. כמו למשל בסרט "קזבלן", אם כי יש מקרים יוצאי דופן גם של דחייה הפוכה, למשל במקרה של איתמר בן אב"י ולאה אבושדיד.

אשם בכך שניסיתם להשתאכנז כדי להתקבל. ששיניתם שמות משפחה. שהיו ילדים שהמציאו סב וסבתא ניצולי שואה כדי לקבל הערכה. שלא נשאתם בגאון את תרבותכם, את שם משפחתכם ואת הרצון להינשא למי שבאמת רוצה להינשא לנו.

אשם בכך שלא סיפרתם ולא הנצחתם ולא ביקשתם ולא דרשתם ממערכת החינוך ללמד את ילדיכם על ענקי רוח כמו הרמב"ם, הרמב"ן, ר' יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, הבן איש חי, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, על הסופרים א"ב יהושע, לאה איני, עודד בורלא, יהודה בורלא, אלי עמיר, סמי מיכאל, אמנון שמוש, יצחק שמי, דורית רביניאן, רונית מטלון, שמעון אדף, דודו בוסי, סמי ברדוגו, המשוררים ארז ביטון, אברהם חלפי, רחל חלפי, רוני סומק, דתיה בן דור ועוד רבים אחרים שהעשירו את התרבות היהודית והישראלית שלנו באוצר ספרותי אדיר. מדוע צריך להתחיל ללמוד את יצירותיהם רק בשנת 2017? אז מה אם הם אינם מופיעים במבחני הבקיאות של בחינות הבגרות ולא על שטרות הכסף שלנו? ולא מחיתם גם כאן.

אשם בכך שלא מחיתם גם כשחטפו לכם (לא לך ולאמא אישית, למזרחיים בכלל) תינוקות. ולא הקמתם אז קול זעקה מקצה העולם ועד קצהו. ממילא, לדבריך, חשבו עליכם שאתם ברברים, פרימיטיביים, חסרי תרבות. אז לפחות בקטע הזה תוכיחו את עצמכם! היה עליכם למחות במסדרונות בית החולים: אנחנו רוצים לראות גופות! עד שלא תראו לנו את גופות ילדינו, שאתם טוענים כי נפטרו, נעמוד כאן ונחסום בגופנו את המשך עבודתכם! נפגין! נשבות!

ועוד אבא, אשמים אתם בכך שהגעתם לארץ, אתה ואמא ועוד רבים כמוכם, ללא ידיעת השפה העברית! שלא הכנתם את עצמכם לפני העלייה לארץ ולא הצטיידתם בכלי שיכול היה לעזור לכם להסתדר טוב יותר, ולתת לכם מעמד שווה לאנשים שאולי הגיעו לפניכם לארץ. לא רק שהגיעו לפניכם, הם גם ידעו את השפה!

ולא. מעולם לא קינאת באשכנזים ניצולי השואה. תמיד אמרת שכל פיצוי שיקבלו לא יפצה. תמיד היית חוזר ואומר לי: "איזשהו עשיר השמח בחלקו. אני שמח בחלקי". פשוט כאבת את הפטרונות. או שמא לא הייתה זו פטרונות אלא רק רצון לכור היתוך מהיר, ליצירת יהודי חדש, לטיפול חפוז בעולים החדשים שנבע מתוך רצון למצוא פתרון מהיר מול גל ענק של עליות, דבר שגרם לכאוס, לחוסר סדר וארגון. הם לא היו ערוכים ולא היה להם את הזמן והסבלנות להכיר את השונה ואת תרבותו. רצו ליצור במהירות ישראלי חדש. בלי ח' ו-ע', בלי פאות, בלי סממנים דתיים ומנהגים גלותיים, בלי לאדינו, בלי ערבית יהודית, ונכון, גם בלי יידיש (כן, גם אשכנזים סבלו מלעג על שפתם ומאכליהם ותרבותם). וכן, גם בלי "קולולולולו" בחתונות. קצת תרבות בבקשה.

אבל, מי כמונו יודע, אבא, שדווקא מאותן קשישות עטויות המטפחת והמדברות בשפות ארץ מוצאן, למדנו את הפתגמים הקולעים ביותר, את שירי הערש הנוגים ביותר ואת חכמת החיים היפה ביותר, התבונית ביותר, כאשר רק הטינו אוזן להקשיב. הן לא למדו בבית הספר, ולא היו להן הורים שתמכו, עודדו ומימנו את לימודי השפה העברית (ודאי לא עודדו השכלת בנות), ועל כן לא יכלו להיות נחמה פוחצ'בסקי ולא דבורה בארון ולא לאה גולדברג או מרים ילן שטקליס בהשתעשען במכמני השפה העברית ובכותבן שירים וסיפורים.

אבל גם ללא ידיעת קרוא וכתוב הן טיפחו ילדים, שהיום תופסים עמדות בכירות בכל ממשקי החברה הישראלית. צריך להצדיע להן! לחבק אותן בחום! בוודאי שלא ללעוג להן. לקרוא בחיבה את אשר כתוב להן בין הקמטים, ממש כשם ששואבים הנאה מקריאת ספר. החכמה היא לא להצמיח בנים ובנות אקדמאים, אנשי ציבור ואנשי רוח משפע חומרי, תרבותי ורוחני (וידוע שהיו גם משפחות אשכנזיות שסבלו ממחסור וגם הן הצמיחו מהדלות פרחים לתפארת, לא בהן אנו דנים). החכמה היא להצמיח אותם ממחסור. ממציאת דרכי מילוט מההסללה לעיירות הפיתוח. מבתים שבהם שיחת היום לא הייתה על הספר שקראת אלא כיצד משיגים כסף למעילים לחורף.

תמיד תמהנו ביחד, אבא, כיצד יש אנשים בני עמנו, המוכנים להרחיק לכת בפשרות ובוויתורים ובסובלנות לערבים כדי לכרות עמם ברית שלום, נוסעים לכפריהם, אוכלים במסעדותיהם, מתפארים בחברים הערבים מהכפר, אך כאשר הדבר נוגע לאחיהם היהודים בעלי אותה דת ואותה תרבות, אך בעלי מנטליות מזרחית (שאותה ספגו בארצות מוצאם הערביות) או אז הסובלנות שואפת לאפס.

ואין ספק שצריך לנהוג בכבוד גם בגֵרים. הרי היו גֵרים בהיסטוריה שלנו שמהם קיבל עם ישראל את הכוחות האדירים ביותר, שבנו את זהותו ואת תרבותו היהודית. אבל לפני שאנו מנסים לתקן את יחסנו לגֵרים, בואו נתחיל עם יחסנו לבני עמנו. היום אנו, או רובנו, לפחות, נוהגים עם העולים החדשים מרוסיה, מאתיופיה ומצרפת באותה מידה של פטרונות, כפי שנהגו אז אשכנזים במזרחיים.

וחשוב לי שתדע, אבא, שגם יהודי מזרח אירופה לא אהבו את יהודי מערב אירופה וחסידים לא אהבו מתנגדים ומתנגדים לא אהבו משכילים וגם בקבוצות המזרחיות עצמן לא אהבו אלו את אלו. ואפילו באותה תת-קבוצה (מרוקאים, תימנים, עיראקים וכו') – היו התנשאויות על קבוצה אחרת. האם לנצח תתנשא קבוצה ותיקה על חדשה? קבוצה שעברה כבר את כור ההיתוך מול הקבוצה הניצבת מולו? אין דרך אחרת? הסיסמאות היפות שתבע משרד החינוך: "האחר הוא אני", "שונים ושווים" ודומיהן, יפות רק לתלמידי בית הספר? האם נוכל להסביר להם סיסמאות אלו נכון להיום נוכח כל הפרסומים ההפוכים בתקשורת? האם מורים יוכלו להסביר לתלמידיהם בלב שלם ובאמונה שלמה, מדוע צריך בימים אלו לצום ולהתאבל ביום י"ז בתמוז על בית מקדש שני, שחרב על שנאת חינם, לפני יותר מאלפיים שנה, ומה הקשר של אירוע זה לימינו? במה הוא משפיע? מה לא השתנה מאז? מדוע עדיין אקטואלי לצום ולהתאבל גם היום על אותה שנאת חינם?

אבא יקר, היום אנחנו כבר בדור הנכדים והנינים של אותם אלו שנהגו בך בפטרונות. והנכדים של ברקוביץ ורבינוביץ, כמובן, לא אשמים במה שעשו או לא עשו סבם או סבא רבא שלהם. מה גם, שחלק מהם נשוי בכלל לנשים ממוצא מזרחי. ויש בינינו היום ילדים ונוער שהם רבעי ושמיניות של תערובות שונות משתי העדות. אבל אני מצפה מאנשים שנולדו בין 1945 –1965, לחדול מהאמירות המתנשאות נכון להיום. עשרים שנה הם די זמן והותר כדי להתנער משדים עדתיים. וכל מי שהם ילידי שנות ה-70, ה-80 וה-90 – על אחת כמה וכמה. אז מישהו /מישהם אי שם שחי בתקופת קום המדינה, צריך לתת את הדין על מה שמשפיע עלינו או על רובנו עד היום. אבל רובם כבר אינם בין החיים. ואם הם עדיין חיים הם בני 90 ומעלה.

לכן, אבא, מכיוון שאין מי שייתן את הדין היום, אנחנו מרימים ראש וממשיכים קדימה. סמי עופר, רמי לוי, שהתחיל כסוחר קטן, יצחק תשובה, שהתחיל כנער נושא משאות באותו שוק שבו עבדת אתה, והיה מביא לך סחורה… (אתה זוכר, אבא, את יצחק תשובה, הנער העוזר לאביו הסיטונאי?) וכל אנשי ההייטק, אנשי האקדמיה ואנשי הרוח, התרבות והתיאטרון ממוצא מזרחי. ונכדיך, אבא. כבר לא זכית לראות, אבל אחד רואה חשבון, אחד רופא במחלקה נוירולוגית בהדסה עין כרם, אחת עורכת דין ואחת פסנתרנית.

מקווה שגם אני זיכיתי אותך במעט נחת כאשר בלימודי הדוקטורט שלי חקרתי על אודות תרבות אבותיך, על עיתונות לאדינו ומאפייניה הספרותיים וגיליתי אוצרות גנוזים. מקווה שרווית נחת מ-20 שנות היותי גננת, מחנכת לעשרות ילדים, ומדרכי היום, כראשת החוג לגיל הרך, בהכשרת סטודנטיות צעירות להיות מחנכות הגיל הרך של הדור הבא. אז זו התשובה שלנו, אבא, לקיפוח שחווית אז! לא השלמה עם המצב, לא כניעה, לא התמרמרות, לא עלבון, לא הטחת האשמות, לא התקרבנות – אלא נשיאת העיניים קדימה עם המון אהבת חינם!

באהבה ובגעגועים,

בתך.

י"ז בתמוז תשע"ו

ובבניין ירושלים ננוחם.

על המחבר / המחברת

Avatar

ניצה דורי

ד"ר, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה.

6 תגובות

  1. ניצנה
    ניצנה יולי 25 2016, 18:38
    מאמר מפשוט מרגש

    מהמם!

    השב לתגובה
  2. שוש מחלוף
    שוש מחלוף יולי 26 2016, 14:39
    רק בחיוב

    רק ברצון טוב והלי התלהמות יפתרו בעיות העבר האוביקטיביות והסוביקטיביות

    השב לתגובה
  3. ת
    ת יולי 29 2016, 14:14
    צריך להגיד את האמת ולא להרתע

    עשית זאת יפה ובצורה מכובדת

    השב לתגובה
  4. אמיר
    אמיר ספטמבר 04 2016, 16:18
    לעגו לכל עליה במועדה ונתניהו לועג לכולנו

    לא לעגו דווקא לטורקים כי לעגו בזמנו לרומנים, למארוקאים, לגרמנים ועכשיו לאתיופים. גם לגרוזינים ולרוסים לעגו בגדול. כך שכל דור לועג לנוכחי ונתניהו לועג לכולנו. איך מעליות מוצלחות ואוהבות כאלה הצמחנו מנהיג כושל כמוהו?

    השב לתגובה
  5. מזרחית
    מזרחית יולי 13 2017, 11:55
    כמה שאת צודקת

    אלא שמשך הרבה שנים העדתיות הלכה ופחתה וכעת פתאום הגלגל התחיל להסתובב לאחור.למה זה קורה לנו? של מי האינטרס?

    השב לתגובה
  6. שירן שחר בורק
    שירן שחר בורק נובמבר 12 2018, 11:39
    מדויק ומעלה געגוע רב

    ניצה קראתי בשקיקה וגעגועים לדוד ישראל היקר שלנו. האיש הכי צנוע, טוב לב ומאיר פנים שיצא לי לפגוש. אריכות ימים לדודה סוזאן האהובה שלנו. משירן הנכדה של אתי ובני אנג'ל.
    גאה בך על פועלת וחוכמתך.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!