JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אובדן דרך

מכתב שכתבתי לתושבי ניר-אליהו

אובדן דרך קיבוץ ניר אליהו צילום: Almog
מרץ 09
15:07 2014

בשנים האחרונות משנה הקיבוץ את אופיו. חלק מקרקעות המדינה בתחומי הקיבוץ משווק באמצעות הכלי של הרחבות בקיבוצים. התהליך מתאפיין בוועדות קליטה הבוחנות את התאמת הנקלטים. מאחורי הקלעים נחשף עולם לא מבוקר, שתכליתו המהותית היא קליטת בעלי יכולות לתמיכה בחברי הקיבוץ הישן. התוודעות אל התהליך הניעה אותי לשלוח אל תושבי ניר אליהו מכתב זה. במקום לכתוב מאמר דעה, אני מביא כלשונו את המכתב שחילקתי לתושבי היישוב האמור. לאחריו מצאתי לנכון להביא קטעים ממכתב התשובה של מזכיר הקיבוץ. הכתוב מדבר בעד עצמו.

לכבוד

תושבי הישוב הקהילתי ניר-אליהו

תושבים יקרים.

מכתבי זה אינו מיועד אל תושבי קיבוץ ניר-אליהו, כי אם אל תושבי הישוב הקהילתי ניר- אליהו. זאת לאחר שהתוודעתי אל תהליך הקליטה של יישובכם, והבנתי לצערי הרב שאין ביניכם ובין ערכי הקיבוץ המקוריים דבר וחצי דבר.

הקיבוץ, זאת ידוע אף לעירוני מלידה כמוני, הינו צורת התיישבות שיתופית, המבוססת על ערכים סוציאליסטים של שוויון בין בני אדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. האומנם?

לאחרונה ליוויתי בעניין אישי את בני משפחתי, שביקשו להיקלט ביישובכם, ב"תהליך בדיקת ההתאמה" (הגדרת מסמך מנהלת קליטה – אוקטובר 2013 ). לדאבוני, נחשף בפניי עולם ערכים אחר, המרוחק שנות אור מאופיו המקורי של הקיבוץ. בעולם ערכים חדש זה אין זכר לחיי שיתוף, סוציאליזם או הגשמה, אלא כולו סובב סביב מילה אחת, שבקיבוץ הישן אף נחשבה לשיקוץ: כסף! עולם ערכים חדש ומטריד זה כולל ניתוחים כלכליים קרים ומנוכרים לגבי יכולות פרנסה עצמאית, יכולת מימון לרכישת זכויות להתגורר בבית הבנוי על קרקעות המדינה המצויות בתחום ניר-אליהו (ללא זיקה לזכויות ריאליות), התאמת גובה פנסיה מינימאלי, הון עצמי, אופק כלכלי ועוד כהנה וכהנה מגבלות והתניות פיננסיות, היורדות אל כיסו של המועמד ויכולתו לפרנס את עצמו, בניכוי סכומים ומשאבים שיועברו לקופת ניר-אליהו.

בני משפחתי, זוג צעיר שהחל בתהליך הקליטה, נוכח לדעת שאיש אינו מתעניין בחזון שלהם, בתפיסת עולמם, ביכולות החברתיות שלהם, בכמה הם פעילים , יצירתיים, חברותיים או רגישים. איש לא שאל על הרצון או היכולת שלהם להשתלב במרקם החברתי של הישוב, בחיי הקהילה, התרבות או הרוח. לעומת זאת, תלושי השכר שלהם, אישורי ההכנסות, ביטוחי החיים ופירוטי חשבון העו"ש שלהם נבדקו בקפידה יתרה, שלעיתים אף גבלה בחדירה לא נעימה לצנעת הפרט.

האמרות התלמודיות "טול קורה מבין עיניך" ו- "הפוסל במומו פוסל" הן קריאה לאדם שבא בטענות לאחרים לראות קודם את פגמיו שלו. בפנייתי אליכם כאן אני מבקש אתכם לחשבון נפש אמיתי שיסיר את המסכה המוצגת בפני מועמדי הקליטה אודות התאמתם.

מבדק ההתאמה היחיד בקליטה לניר-אליהו הוא: "כמה כסף יש לך": יש לך מספיק – בוא אתנו להגשים יחדיו את חזונם של א.ד. גורדון ויצחק טבנקין! אין לך מספיק – נא מצא לך מקום מגורים אחר. עלה התאנה הקרוי "מבדק התאמה פסיכולוגי", אותו ביצעו הזוג הצעיר (על חשבונם כמובן) היה לשווא!!!

בתהליך הקליטה ליישובכם, האדם הוא הכלי ולא התוכן. אתם מחפשים בעלי הכנסות גבוהות והון עצמי רב (ובלתי סביר לזוגות צעירים), על מנת למלא את קופותיכם הריקות, המשוועות להכנסה. בשביל זה אין צורך בועדות קליטה או בקלפי (הטובות אולי למירוק המצפון).  בשביל זה מספיק לערוך מכרז, כנהוג בעולם הקפיטליסטי: "כמה אתה מוכן לשלם בשביל לחיות ביישוב אטרקטיבי במרכז הארץ? רק ההצעה הגבוה ביותר תענה".

ייתכן וחטאתי פה ושם בציניות או סרקזם. סלחו לי, אך כתבתי בדם לבי. כאב לי לראות את בני משפחתי נותרים מאוכזבים מחוץ לתהליך הקליטה שלכם. אין בי ספק כי יש לכם גם נימוקים וטעמים אחרים להצדקת הדרך למיון המועמדים. אני מודע היטב למצב הקשה של הקיבוצים, לניסיונות להחיותם ולחדשם ולמצוא את הנוסחה הנכונה שתמשיך לקיימם  בעידן הנוכחי.

כולי תקווה שתצליחו בכך.

יחד עם זאת, סבורני שהדרך לעשות כן היא לא לצבור ערימה של מזומנים עבורכם, אלא להצליח ליצור תלכיד אנושי מגובש, בטוח במטרתו ומלא אמונה בצדקת הדרך, תלכיד של חברי קיבוץ ערבים זה לזה, היוצרים קהילה חזקה, יצירתית ותומכת.

נכון להיום, לעניות דעתי, אתם לא בכיוון הנכון .

שלכם באכזבה

מאיר מימון

מתוך תגובתו של מזכיר קיבוץ ניר אליהו למכתבי הנ"ל:

לאיש מבין הנקלטים בתהליך –לא נאמר שאינם יכולים להתקבל לחברות בקיבוץ ניר אליהו בשל חיסרון כיס……

בכנסים לנקלטים …….דובר על חזון משותף, על ערבות הדדית, וכן – גם על מה צפוי במסגרת תהליך הקליטה – ומה מצופה מהם. כמו כן הוסבר כי  …. בקיבוץ ניר אליהו מתקיימת ערבות הדדית עמוקה בין חברי הקיבוץ, הבאה לידי ביטוי במחויבות לפנסיה, לסיעוד, לדאגה לבעלי צרכים מיוחדים, וסיבסודים עמוקים בתחום הבריאות והחינוך.

ניתנו הסברים מקיפים על כך שהמודל החדש של הקיבוץ יוצר "רשת בטחון" לחברים, שמסובסדת בין היתר ע"י מיסוי פנימי גבוה ומאזן, מיסוי פרוגרסיבי נוסף על מיסי המדינה שמשלם כל חבר בעידן ההפרטה – שמגיע לאלפי ₪ לחודש למשפחה –ומטרתו מחד לקיים את אותה ערבות הדדית, אותה "מדינת רווחה בתוך המדינה" שמחליפה מבחינתנו את מדינת הרווחה שפעם הייתה פה.

אנו אחד הקיבוצים הבודדים באזור המרכז שקולטים גם מי שאינם בני הקיבוץ לחברות מלאה בקיבוץ – כשלכל נקלט הזכות לבחור ולהיבחר, לכהן בתפקידים בקיבוץ וליהנות מעמל יצירה משותף של 64 שנים, מהם שנים רבות של עוני ומחסור תוך כדי מילוי משימות לאומיות.

לנקלט הבא לקיבוץ והופך ביום אחד לשותף בקואופרטיב יצרני שהוא גם קהילה משגשגת ויישוב מוניציפאלי מן המוכן צריך להיות ברור שיש מחיר לשותפות זו.

את התשתיות ומבני הציבור לא בנו ממשלות ישראל או עירייה זו או אחרת – אלא חברי הקיבוץ מכוח עבודתם בעידן של לפני ההפרטה.

העידן התמים ההוא שבו ההצטרפות לקיבוץ הייתה וולונטארית ולא חייבה דבר זולת רצון טוב הסתיים לאחר שהעם אמר את דברו פעם אחר פעם.

על המחבר / המחברת

Avatar

מאיר מימון

עורך דין.

5 תגובות

  1. רינה
    רינה מרץ 09 2014, 15:20
    היה תמים מצדך לחשוב אחרת

    ההרחבות הללו באות אך ורק לכסות על חובות הקיבוצית ולמניעת פשיטת רגל. היום הכל זה כסף.

    השב לתגובה
  2. שמואל לוין
    שמואל לוין מרץ 09 2014, 16:16
    כוחות השוק

    הכל היצע וביקוש, כל עוד המקום אטרקטיבי וכנראה עומדים שם בתור להצטרף, הם יעדיפו תמיד את מי שהם חושבים שיתרום להם ולרווחתם הכלכלית במידה .הרבה ביותרץ יצא המרצע מן השק..

    השב לתגובה
  3. שלום רימון
    שלום רימון מרץ 13 2014, 01:02
    טענותיך מנותקות מן המציאות

    אני שותף מזה שנים, לתחושותיך על אובדן אידיאל החברה החלוצית והשוויונית שסימלו הקיבוצים. יחד עם זאת הצגת בצורה חד צדדית את האינטראקציה בין הנקלטים לקיבוצים. אני מכיר היטב את החברה הקיבוצית מזה שנים וראיתי בעיניים כלות כיצד המערכת הזאת הולכת ומתפוררת בשל התנהלות כלכלית כושלת. ובכן, משכשלו הם מנסים להחזיר מעט בטחון ויציבות כלכלית לקיבוץ הנחשל. איני רואה במבחני התאמה כל רע. תנאי הכרחי לקליטת מועמדים בחברה קיבוצית הוא מידת התאמתם. אך זה אינו תנאי מספיק. החברה הקיבוצית אינה מעוניינת לקלוט מועמדים שאינם מבוססים כלכלית, שמא יפלו עליהם כנטל ו/או תרומתם הכלכלית לקולקטיב תהיה נמוכה יחסית לאחרים. ואם בידיהם הזכות לבחור מבין המועמדים – מה רע בכך. ותיקי הקיבוצים שבעו במשך שנים מרורים מאותם "פרזיטים" שחיו בקרבם, שתרמו מעט מאוד בעוד רוממות ערכי השוויון בגרונם.
    אנו חיים בעידן אחר, שבו הקפיטליזם הפך לערך עליון בכל שדרות החברה, אז מה לנו כי נלין על הקיבוצניקים ?

    השב לתגובה
  4. מירב
    מירב מרץ 14 2014, 07:35
    נכון, אבל זה לא שיך רק לקיבוצים

    החברה הישראלית כולה לוקה בחומרנות ורדיפת בצע זה חל על כולם כולל הקיבוצים.

    השב לתגובה
  5. אביחי
    אביחי מאי 18 2014, 20:44
    קיבוץ שותופי

    שלום חברים
    מישהו מכיר קיבוץ שעדיין קולט חברים לשותפות מלאה ואני לא מתכוון להרחבה.
    אני אשמח אם תוכלו לשלוח לי מייל עם שם הקיבוץ:
    avihayrobin@gmail.com

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!