JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ושוב השד העדתי

הגיעה העת לנהל שיח מכבד ומאחד בחברה הישראלית

ושוב השד העדתי ד"ר שי ענבר
יולי 05
09:07 2017

מדי כמה זמן עולה בצורה כלשהי סוגיית הזהות העדתית, שבמידה רבה מפלגת את החברה הישראלית. הנושא זוכה לתשומת לב, לזמן מה, ונראה כאילו השד העדתי יוצא מהבקבוק. אולם, באורח פלא (או שלא), כעבור זמן מה ואחרי שיח צעקני, מפלג, שטחי, שיפוטי ולא נכון, מוחזר השד לבקבוק ונסגר שם לזמן מה – עד הטריגר הבא.

אולי הגיע הזמן לשיח אחר, שיח מכבד, מקשיב, שיח אשר אינו ברמה של סיסמאות, האשמות והאשמות שכנגד. בואו ננסה לנהל שיח שמאזין לרגשות המועלים, שיח אמפטי, שיח מאחה.

תחילה גילוי נאות, אני מזרחי מאושכנז, טוב לי כך ואין לי שאיפות לשינוי. זה אומר שאני ממוצא מזרחי שעבר את כור ההיתוך הישראלי, עבר חִברות ישראלי. כשאומרים ישראלי בעצם אומרים אשכנזי. אין כאן האשמה, הציונות והחזרה לארץ הובלו על ידי אשכנזים ואת היהודי החדש – הישראלי – עיצבו בדמותם, זה אך טבעי. כל זה אינו אומר שאין לי ביקורת נוקבת על הקליטה של יהודי המזרח ועל היחס כלפיהם עד היום!

אחד השסעים המשמעותיים בחברה הישראלית הוא השסע העדתי – הפערים בין אשכנזים למזרחים. שסע זה, המכונה גם השד העדתי, מתקיים בחיים הישראלים בצורה גלויה ובצורה סמויה. לרוב מצליחים לטאטא אותו מתחת לשטיח משום שיש בישראל בעיה גדולה יותר, בעיה "קיומית" – הסכסוך הישראלי-ערבי.

השסע העדתי, אשר לא טופל בצורה הראויה, מבעבע מתחת לפני השטח משני הצדדים. בצד האשכנזי יש הטוענים כי אין בעיה כלל, ושלבכיינות המזרחית ה"מקצועית" אין מקום. בצד השני יש רצון לנקמה ולתיקון באמצעות השתלטות על עמדות המפתח בחברה ודחיקת "האליטות הישנות" והערכים שהן מייצגות.

הנציג התורן אשר העלה את הנושא הוא משום מה העיתונאי המוערך, סבר פלוצקר. אני מוכרח לציין מיד שמבחינתי זו אכזבה שפלוצקר התייחס לנושא בצורה כל כך שטחית וסטריאוטיפית, קשה לי להבין לשם מה ומה ניתן להסיק מכך.

טענתו העיקרית של פלוצקר היא כנגד הביטוי פריבילגי ומשמעותו. לדבריו, הוא אישית ורבים מהעולים החדשים האשכנזים עברו את אותן החוויות הקשות של העולים המזרחים – מעברות, די-די-טי, עוני ומחסור, זלזול מצד הקולטים ובהחלט לא הרגישו פריבילגים, כפי שמכנים אותם. עם דברים אלה אין לי כלל ויכוח, ואין גם טעם להתווכח – זה לא העניין.

ההבדל המהותי בין העולים ממדינות המערב לבין העולים ממדינות המזרח היה ההתאמה או חוסר ההתאמה התרבותית – וכתוצאה מכך הקִרבה או הריחוק התרבותיים בין הקולטים האשכנזים לבין המזרחים.

עוד לפני הדעות הקדומות, לפני הסטריאוטיפים ולפני הגזענות הייתה ההתאמה, או חוסר ההתאמה, התרבותית אשר הובילה את ההתנהגות של הקולטים להעדפה (מודעת או שלא מודעת) של העולים ממדינות המערב על פני העולים מהמזרח. כמו כן ההתאמה התרבותית הֵקֵלה בצורה דרמטית על הקליטה וההצלחה של עולים אשכנזים וגרמה לכישלון הקליטה של העולים המזרחים.

שילוב של חוסר התאמה תרבותית, חוסר הבנה של הקודים המאפשרים השתלבות ומוביליות חברתית, של פערים משמעותיים בהון התרבותי ושל דחייה טבעית על ידי הוותיקים, הובילו למעגל שכמעט ולא אִפשר לעולים המזרחים להשתלב ולהצליח בחברה החדשה.

אנשים אלה היו צריכים לשנות את תרבותם, לשנות את זהותם, לעבור "תיקון", "שיפור", חלקם אף התמודדו עם ניסיונות לשינוי באמונה – חילון. מילא לעבור שינוים רדיקליים כאלה אך תוך חוויה של קיפוח, אפליה, זלזול וגזענות זו כבר משימה בלתי אפשרית ובלתי נסבלת.

כל הדברים האלה הִנם במישור הפסיכולוגי-רגשי ולא במישור הרציונלי-חשיבתי, לפיכך יש לנו שיח מקביל ואין אפשרות לנקודת מפגש!

השיח, לכן, צריך להיות במישור אחר, ברמה אחרת. השיח צריך לצאת ולהתנתק מרמת העובדות, כביכול, מהצד הכמותי (מי היה מסכן יותר ומי הצליח יותר למרות זאת), ולעבור לרמה איכותית יותר, למישור הרגשי אשר בבסיס המוטיבציות והיכולת להתנהל אישית וחברתית. לא שיח של התחשבנות, מצד אחד, והכחשה והתכחשות, מצד שני. עם רגשות לא מתווכחים! רגשות צריך להבין, לקבל, להכיל ולגלות כלפיהן אמפטיה והבנה פסיכולוגית. מישור השיח על הנושא צריך להיות, בעיקרו, על המשמעויות הרגשיות אשר יצרו מציאות רציונלית.

אחד האלמנטים הקריטיים במישור הזה הוא השפה! שפה (מילים וביטויים) היא מכשיר קריטי להבניית המציאות והזהות ולהנחלתן בציבור הרחב. השפה יכולה לייצר דימוי והדימוי הזה יכול לקבוע את התפיסה החברתית כלפי מושאי הדימוי.

סבר פלוצקר אינו מתייחס לאלמנט מעצב דרמטי זה, אל השפה. אומרים שמילים יכולות להרוג, הן בהחלט יכולות לעצב מהלך חיים! האם במהלך חוויותיו כעולה חדש כונה מר פלוצקר שחור או אולי פרענק? האם יכול היה להיחשב עַרס או חברותיו האשכנזיות פרחות? האם שמות התואר האלה ואחרים אינם מצביעים על דחיקה משמעותית ומעצבת?

גם לפס הקול של החברה הישראלית יש תפקיד חשוב בהצלחה או חוסר ההצלחה להשתלב. פס הקול של ישראל הוא פס קול מערבי ולא מזרחי, הוא מה שנקרא שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. ההעדפה לסוג פס קול מסוים יכולה להיות טבעית ומובנת, אולם לכך מתווספת התייחסות לתרבות גבוהה ותרבות נמוכה. גם כאן יש מידה של הדרה, מצד אחד ותחושות חוסר שייכות, מצד שני.

מובן שבצד כל אלה ועם הדימוי הירוד אשר נוצר עקב כך ועקב מה שבאמת חשבו על העלייה הזו, אי אפשר לחשוב על השתלבות טובה של האוכלוסייה החדשה, אשר ללא ספק סבלה מנחיתות השכלתית ומהבדלים תרבותיים ניכרים אשר היו נחוצים ואף קריטיים ליכולת להשתלב.

קשה מאוד לשנות סטטוס/מעמד חברתי אם החברה אינה תומכת ואף מקשה על ניוד, אם החברה יוצרת הסללה נחותה ולא מאפשרת צמצום הפערים בהון התרבותי (לא פלא שסילבן שלום קפץ על ראש הממשלה נתניהו בנושא החינוך המקצועי). קשה מאוד לשנות מעמד חברתי אם השפה מקשה – ערס, פרחה, שחור, פרענק. קשה מאוד לשנות מעמד חברתי אם הדימוי שנוצר מפריע – חסרי תרבות, אלימים ("מרוקאי-סכין"), נחותים, טיפשים ("כורדי"). קשה מאוד לשנות מעמד חברתי אם התקשורת מפיצה את השפה והדימויים ומטפחת אותם בכל אפיקיה.

אם כן, ניתן לומר כי הרגשות "קברו" את הקליטה הטובה ואת סיכויי הניידות החברתית של המזרחים – רגשות הנחיתות, רגשות הדחייה, רגשות הקיפוח, רגשות של חוסר שוויון!

החברה הישראלית צריכה, אחת ולתמיד, להחליט מה היא רוצה לעשות עם השד העדתי. האם לעודד חברה מפולגת תוך שיח זהויות מפריד ומפלג או לקדם רב-תרבותיות אמתית תוך שיח מכבד ומכיל, שיח של שונות מעשירה ומרתקת.

הטיעונים של סבר פלוצקר הנם רדודים בלבד ומסתכמים בכמה טענות שעליהן אין ויכוח: היו גם אשכנזים במעברות, גם הם רוססו וגם להם לא היה מה לאכול. אך אין התייחסות כלל לאלמנטים אחרים: זהות תרבותית, השתייכות לקבוצת האליטה, הבנה של תפיסת העולם. העולים מהמערב לא חוו הסללה (למקצועות עבודת כפיים נחותים ולא רווחיים) ומהם ציפו להישגים מסוימים. ציפייה מובילה להצלחה גבוהה יותר והיעדר ציפייה מוביל לכישלון (מעין נבואה שמגשימה את עצמה).

שיח של עובדות יבשות והשוואות מופרכות על קליטה שווה, בתנאים שווים – כולם עברו במעברות, כולם רוססו בדי-די-טי, כולם זכו ליחס מזלזל מהוותיקים. זהו שיח רציונלי המתעלם מאלמנטים מרכזיים בהנעה ובמוביליות החברתית, אלמנטים רגשיים-פסיכולוגיים.

אז היו הדרה, הסללה, סטריאוטיפיזציה, הייתה התנשאות, היו גילויי גזענות (וכנראה עדיין יש), כלפי המזרחים. את העבר לא ניתן להשיב! מה שחשוב היום הוא לנסות להבין את התחושות הקשות אשר נבעו מכל אלה ולתקן את החברה הישראלית על מנת לצמצם ככל שניתן גילויים של פגיעה כזו באנשים ובקבוצות, על מנת לבנות חברה רב-תרבותית בריאה ועשירה יותר.

חוויית העלייה והקליטה של יהודי מדינות האסלאם הייתה חוויה קשה אובייקטיבית וסובייקטיבית-רגשית. השילוב של ריחוק תרבותי והבדלים גדולים מהותיים במשאבים תרבותיים גרמו לדחיקתם של יהודי המזרח מן השדרה המרכזית של החברה הישראלית המתהווה. העולים ממדינות המזרח לא השתייכו לאליטה הישראלית ולא נחשבו למלח הארץ. השפה, התרבות, התקשורת והפוליטיקה יצרו ריחוק תרבותי וגיאוגרפי שבחלקו קיים עד היום. את זה צריך לתקן ולא דרך הרס ונקמה אלא בהידברות, אמפטיה וקבלה הדדית של הבדלים שוויוניים.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

16 תגובות

  1. יונתן טל.
    יונתן טל. יולי 05 2017, 10:07
    חקיקה וענישה על גזענות.

    דברי אלוהים חיים.צריך חקיקה שיעניש כל סממן של גזענות ולטפל ביד קשה.אנחנו עם אחד.עם תקווה אחת.באנו לכאן להיות ישראלים.מי שלא מתאים לו הדלת פתוחה.במלחמות על הגנת ארצנו הייתה רעות ואחוות לוחמים זה לכל החיים.אני לא עונה אם שואלים מאין עליתה.זה לא ענינו של אף אחד.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 05 2017, 13:18
      חקיקה?!

      הייתי נזהר עם חקיקה גורפת. אני אשמח עם חינוך משמעותי בכיוון אשר ייתר את החקיקה. חברה בריאה לא צריכה חקיקה רבה.
      תודה על התמיכה והפרגון. לגבי דברי אלוהים אני לא יודע.

      השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 05 2017, 11:35
    לד"ר שי ענבר הנכבד

    תודה לך על מאמר מצוין. ניתוח מעולה של ההיסטוריה של החברה במדינת ישראל. כמובן שהיו הבדלים בים האשכנזים למזרחיים, כפי שאתה מציין. מדוע כך? – כי באמת היו הבדלים משמעותיים. אלה באו מתרבות המערב ואלה באו מתרבות המזרח. הפרופסור הנטינגטון מסביר באריכות את ההבדלים בין התרבויות – הציביליזציות.
    ובאשר לעתיד – לא ברור אם צריך או אם יש עם מי ועל מה לדבר. האליתות התחלפו. כיום שולטת בכיפה אליתה חדשה. אין מה לעשות. את התוצאות בשטח אנו רואים. ראה טיסת השוקולד לבולגריה.
    תקן אותי אם אני טועה.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 05 2017, 13:21
      העתיד

      העתיד בידינו! לא מקבל שאין מה לעשות. תמיד יש. וכאן אנו עושים, לפחות את חלקנו הצנוע וצריך להמשיך לדבר לכתוב ולהאבק על הדרך.
      בעניין התחלפות האליטות אנחנו בעיצומו של מאבק. חלק מוצדק וחלק נקמני וקנטרני. העולם מתקדם וגם האליטות צריכות להשתנות אך לא בצורה של הפיכה אלא אבולוציונית.
      תודה לך על התמיכה והפרגון. תמיד מעניין לקרוא את תגובותיך. מחדד את החשיבה.

      השב לתגובה
  3. ווזווז
    ווזווז יולי 05 2017, 13:15
    אני כמוך בעד אחדות

    אבל מסתבר זהרגשת המסכנות של המזרחיים עדיין גדולה.אפילו אתה המשתכנז חושב שהתייחסו אליכם בצורה לא הוגנת. יכולתי לספר לך תולדות משפחתי האשכנזייה והיית מקבל תמונה הפוכה. אבל הרי זה לא ויכוצ אישי.והרי בכותרת אמרתי דאני מסכים אתך לגבי מה שצריך לעשות.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 05 2017, 13:52
      בעד ונגד

      חבל שתמיד צריך להגיד אבל או אני מסכים אבל אתה לא צודק.
      הרגשות המזרחיים יושבות, לצערי הרב, על נתונים אוביקטיביים ואין כאן תחרות על מסכנות כפי שכתבתי. אין ויכוח לגבי זה. הבעיה שיש כאן שילוב, כמעט קטלני, של פערים ודחייה של הציבור החזק, הקולט וזה כל ההבדל.

      השב לתגובה
  4. אשכנזי חובב אייל גולן
    אשכנזי חובב אייל גולן יולי 06 2017, 14:54
    כל ככבוד על הדיעות

    כל הכבוד על גילוי הלב

    השב לתגובה
  5. ל.
    ל. יולי 09 2017, 17:47
    את הסטנדרטים הכתיב רוב בעל ערכים

    מערביים. בקרוב מאוד רוב בעל ערכים "מזרחיים" נוסח מירי רגב יכתיבו ערכים אחרים לגמרי. ובשלב השלישי ישלטו ערכי הדת. ואז המצב עליו אתה מקונן יראה לך גן עדן.

    השב לתגובה
  6. שי ענבר
    שי ענבר Author יולי 10 2017, 08:20
    ערכים

    סטריאוטיפיזציה אף פעם לא הובילה למקומות טובים. אילו ערכים מזרחיים מקדמת מירי רגב? ובמה היא שונה מביבי שלנו שקפץ לו המזרחי. ובעניין ערכי הדת אלו מקודמים בצורה הקיצונית ביותר על ידי החרדים האשכנזים. בכלל קיצוניות כזו דתית או אחרת לא היתה קיימת ביהדות המזרח.
    אז בבקשה בו לא נערבב ונכפיש ללא ביסוס והצדקה.

    השב לתגובה
  7. אילת ניר
    אילת ניר אוגוסט 03 2017, 14:29
    תראה את המאמר שעלה השבוע באתר

    ממש גזענות אנטי אשכנזית ברשת על רקע פרשת ילדי תימן

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוגוסט 20 2017, 11:16
      גזענות

      אני מסכים שיש גזענות מזרחית. ואני שולל אותה מכל וכל! זה לא אומר שלא קיימת אשכנזית.

      השב לתגובה
  8. זאב
    זאב אוגוסט 18 2017, 17:49
    "מה שרואים מכאן לא רואים משם"

    "הרגשות המזרחיים יושבות, לצערי הרב, על נתונים אוביקטיביים"
    האם היית פעם גם אשכנזי בנוסף להיותך מיזרחי? אם לא אז מאיין אתה שולף את האמירה הזו? ושאלה נוספת, האם לא יתכן שחלק ניכר מחוסר התאמתם של המיזרחים לחיים בארץ הוא גם על אחריותם, אולי נקודת הפתיחה שלהם הייתה נמוכה יותר? האם רק האשכנזים אחראיים למצבם של המזרחים?
    ובכלל האם מצבם של המזרחים כיום באמת כל כך גרוע? הרי הם האליטה כבר הרבה מאוד שנים אבל בכל זאת אנחנו ממשיכים להיות האשכנזים הקרים,השכנוזים, הווזווזים, האשכנזיפטים ושאר כינויי ה"חיבה" שאנו זוכים להם מאחינו המזרחים היקרים.

    השב לתגובה
  9. שי ענבר
    שי ענבר Author אוגוסט 20 2017, 11:15
    רגשות

    שלום זאב לא כל כך מבין את התגובה שלך. אנסה בכל זאת להתייחס. אני אמנם ממוצא מזרחי אבל כבר קיללו אותי אשכנזי מסריח וכד'. לא ברור לי אם זה עונה לשאלתך. אני דיברתי על הפערים התרבותיים בין האוכלוסיות ועל כך שהחברה הקולטת דחתה את הנקלטים שבשל הפערים והחולשה לא הצליחו להשתלב. שוב אומר אינני מחפש אשמים אלא תיקון, קבלה והתיחסות עניינית ולא ניסיונות להפנות את האשמה לגורם החלש. אני לא כל כך יודע על איזו אליטה מזרחית אתה מדבר. האם שלטון הימין הוא אליטה מזרחית? אז כאן שוב יש לנו שליטה אשכנזית. לא היה עדיין ראש ממשלה מזרחי!

    השב לתגובה
  10. עמליה רוזן
    עמליה רוזן אוקטובר 18 2017, 15:38
    השם העדתי רק הולך ומתחזק

    ראו מה כותבים הטוקבקיסטים באתרים הגדולים שהפכו לאתרי זבל והסתה
    נורא

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 18 2017, 16:37
      פנים לכאן ולכאן

      מתחזק במקומות מסוימים ובקרב אוכלוסיות מסוימות ונחלש בסביבה אחרת. בכל מקרה צריך להלחם בתופעה ולא להיכנע לה!

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!