JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

העיתוי דווקא טוב

התלונה נגד השר סילבן שלום – תגובה לא מתלהמת

העיתוי דווקא טוב סילבן שלום צילום: איציק אדרי creative commons
מרץ 26
10:56 2014

בעוד השר סילבן שלום מחמם מנועים לקראת הצטרפות רשמית למרוץ לכס הנשיאות – נמצאה מי שהחליטה לטעון בפומבי כי לפני כחמש עשרה שנה הוא פגע בה מינית וכפה את עצמו עליה תוך ניצול יחסי מרות. והארץ הייתה כמרקחה. ובמיוחד יוצא הקצף על עיתוי השמעתו של הטיעון הפומבי: ישראלים וישראליות נזעמים זועקים חמס על כך שדווקא רגע לפני שסילבן שלום יוצא להתחרות על הנשיאות, נחשפת על אודותיו טענה כל כך מטלטלת.

כפי שקורה לי חדשות לבקרים, אני מביטה במראות ומקשיבה לקולות ונמלאת השתוממות ותימהון: מה רציתם, שהיא תחכה עם הטענה עד אחרי ששלום ייבחר לנשיא, ותחשוף אותה אז, אחרי טקס ההשבעה? אם יש ממש בדברי האישה, ברור שעכשיו הוא הרגע להוציאם לאוויר העולם, כדי למנוע מכולנו סכנה של בחירת נשיא לא ראוי, אשר עושה שימוש לרעה בשררה וכופה את עצמו על הסרים למרותו. וכל הדיונים בהתיישנות אינם מעלים ואינם מורידים. הם משפטיים ופורמליים בלבד. חובת הציבור לדעת אינה קשורה לאפשרות להעמיד לדין פלילי או לתבוע בתביעה אזרחית. חובת הציבור לדעת היא כדי למנוע מינוי של אדם לא ראוי לתפקיד שכל כולו ייצוגי.

אז למה היא לא חשפה את זה קודם? כי פעמים רבות מי שנפגעו פגיעות מיניות אינן חושפות את סיפוריהן, ומעדיפות להסתיר, להדחיק, לקבור. כי אין להן כוחות להתמודד עם הכרוך בתלונה. כי הן צריכות את כל האנרגייה שלהן כדי לשרוד. כי הן רוצות להמשיך בחייהן, כי הן חשות בושה, אשמה, פחד, חשדנות ומה לא. כי הן במצב פוסט-טראומטי במשך שנים ארוכות. כי הן שומעות מעורכות הדין שאליהן הן פונות שקשה מאוד להוכיח, וצריך לסבול הרבה מאוד השפלה והתעללות לאורך הדרך, ולא כדאי להן. כי הן רואות בטלוויזיה את מסעות הייסורים שעוברות מתלוננות אחרות. הרי כבר למדנו כל זאת בכל הסיבובים הקודמים. קורבן של פגיעה מינית לא חייבת לחשוף לנו את סיפורה בזמן שנוח לנו. היא חושפת – אם היא חושפת – כשהיא יכולה וכשהיא בוחרת בכך. ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו ליכולת ולבחירה שלה, ולנהוג באופן הבוגר והאחראי וההוגן ביותר שאפשר.

ומה אם זו תלונת שווא? זו אכן תמיד אפשרות, אף שסטטיסטית ההסתברות לכך נמוכה מאוד. לכן לא צריך לקפוץ על הדם, ולא לשמוח לאיד ולא לצאת במחולות. צריך לחכות בסבלנות להחלטה של החוקרים אם נראה להם, על פני הדברים, שהטענה אמינה ושיש בה ממש. צריך גם לחכות ולראות האם תקומנה מתלוננות נוספות, שיש בידן לשפוך אור על התנהגותו של מי שרוצה להיות נשיא המדינה. ואם לא תקומנה מתלוננות נוספות, ואם החוקרים לא יסברו שיש ממש בטענות – יש להמשיך בהליך בחירת הנשיא כסדרו ולא לקפח את סילבן שלום בשל טענה שלא אומתה. זה לגמרי בידנו, בתור ציבור בוגר ואחראי. אם חוקרי המשטרה יפסקו שהם לא מצאו בעדות בסיס לחשד רציני, נצטרך להמשיך לתת לשלום הזדמנות הוגנת, גם אם לעולם ינקר בנו החשד שמא הטענה שלא אומתה בכל זאת קשורה למציאות. כך מחייבת ההגינות בעולם המציאות הבלתי מושלם שבו אנו חיים.

למה הדבר דומה? דמו בנפשכם שלפני שנים רבות ראיתם מפקד בצבא מתעלל באכזריות בכלב. או בשבוי כפות. או בפקידה. או בחייל חלש. או בחייל בעל זהות קבוצתית כלשהי (אתיופי/רוסי/אשכנזי/מזרחי וכדומה). דמו בנפשכם שנסערתם מן הדבר מאוד, אך לא ידעתם מה לעשות. חששתם, התביישתם, נגעלתם ממנו ומעצמכם, ולבסוף – לא עשיתם דבר. רוב הסיכויים הם שאם אכן נכחתם בהתעללות כזו זה מה שקרה – שתקתם. נקפו שנה, שנתיים, שלוש. המשכתם בחייכם. השארתם את המפקד מאחור והלכתם הלאה. מדי פעם נזכרתם במעשה הנורא כששמעתם על האיש או כשראיתם בעיתון שהוא מתקדם ועושה חיל. מדי פעם חשבתם לעצמכם שאולי היה צריך לחשוף את פרצופו האמתי, אבל אז עניתם לעצמכם שעבר כל כך הרבה זמן, ומאוחר מדי לחשוף עכשיו זיכרונות רחוקים. ובכלל, מדוע לא יעשו זאת אחרים, הרי גם הם נכחו וראו ושתקו. למה לכם להסתבך עם איש כל כך מקושר וכל כך רב השפעה. מי יודע איך ואיפה זה יחכה לכם בסיבוב… אז המשכתם לשתוק.

עד שיום אחד אתם שומעים שאותו מפקד מתעלל מתעתד להגיש את מועמדותו לנשיאות המדינה. ואז לפתע אתם מרגישים שעד כאן – שזה כבר מוגזם. את זה אתם לא יכולים לשאת יותר. האיש הזה אכזרי, פוגעני, חסר אמפתיה, מסוכן. גם אם לא הייתם מוכנים להסתכן ולחשוף את ערוותו ברבים כשהתקדם מתפקיד לתפקיד, גם אם זה לא היה לכם מספיק חשוב כשדובר במנכ"לות – נשיאות המדינה זה כבר לא בא בחשבון. לא ייתכן שהוא ייצג את המדינה וישמש דוגמה ומופת, כשידוע לכם היטב שאין תוכו כברו. עכשיו פתאום אתם כבר מוכנים להסתכן, ואפילו תמות נפשכם עם פלישתים. ואולי עכשיו, כעבור שנים, אתם כבר חזקים ובשלים ומגובשים יותר. ועכשיו אתם מסוגלים לעשות מה שלא יכולתם לעשות בעבר.

מה, לא יכול להיות? יכול גם יכול. ויכול להיות שזה בדיוק מה שעבר כל השנים על האישה הטוענת עכשיו שסילבן שלום פגע בה מינית. לגמרי סביר, הגיוני, אנושי. ונכון, לגמרי יכול להיות גם ההפך: שלא היו דברים מעולם, שהוא לא תקף אותה מינית, שהיא פועלת כדי לחסום אותו ולהביא לחורבנו. ודאי שייתכן. למה לא? אמנם ההסתברות היא בערך של 1/100, אבל זה עדיין אפשרי.

מכיוון שאיש מאתנו לא היה שם, לעולם לא נדע באמת מה התרחש מאחורי הדלת הסגורה. כל מה שיש בידנו לעשות הוא להפעיל את מנגנוני החקירה האנושיים, החלקיים והיחסיים שיש לנו, ולנסות לברר באמצעותם אם נראה שיש בטענות ממש. אם התשובה היא כן – אין מנוס מוויתור על מועמדותו של שלום לנשיא המדינה, כי איננו רוצים להסתכן בבחירת נשיא הפוגע בסובבים אותו. נכון, אי-אפשר להעמיד אותו לדין פלילי כי חלה התיישנות, אבל גם אי-אפשר לבחור בו לנשיא המדינה. ואם לא נראה שיש בדברים ממש – אין מנוס מהורדת הטענות מסדר היום, והתייחסות עניינית לשלום כאילו לא הושמעו הטענות מעולם. לא מושלם? לא מספק? מתסכל? ברוכים הבאים לעולם המבוגרים!

על המחבר / המחברת

אורית קמיר

אורית קמיר

ד"ר. חוקרת ומרצה באזורי התפר של משפט, חברה, תרבות, קולנוע ומגדר. פעילה חברתית ופמיניסטית.

4 תגובות

  1. שם-טוב
    שם-טוב מרץ 27 2014, 19:45
    משהו אחד לא מספיק ברור לי

    האם מותר ונכון לחקור בן אדם אם יודעים שאי אפשר להעמידו לדין בגין התיישנות המקרה. ידוע לי שאת לא רק לוחמת למען זכויות הנשים אלא גם משפטנית. אז איך סותמים את הפער הזה?

    השב לתגובה
    • אורית קמיר
      אורית קמיר Author מרץ 27 2014, 19:55

      בהקשר הנדון, שהוא מיוחד ויוצא דופן, יש הצדקה לחקור תלונה אף שלא ניתן לתבוע על בסיסה. זאת משום שיש חשיבות רבה שהציבור יידע אם התלונה מעוררת חשד סביר ששלום עבר עבירה חמורה, או שאינה מעוררת חשד כזה. אם התלונה מעוררת חשד כזה – אזי אין לבחור בשלום לנשיא המדינה. אם היא אינה מעוררת חשד כזה – אזי יש להמשיך בהליך הבחירה בלי קשר לתלונה. מכיוון שלא מדובר בהליך פלילי, לא צריך הוכחה מעל לכל ספק סביר. מכיוון שמדובר בהתאמתו של אדם למלא תפקיד ציבורי סמלי שכל מהותו היא ייצוג המדינה ואזרחיה, חייבים לבחור באדם שאין שום בסיס לחשד סביר שמא ביצע עבירה חמורה של ניצול שררה וכפיה מינית. בהעדר כלים אחרים, רק חקירה משטרתית יכולה לקבוע אם יש או אין ספק סביר כזה.

      השב לתגובה
  2. ריקי
    ריקי אפריל 01 2014, 17:31
    תופעה מוזרה

    המון נשים שאני מדברת אתם על הנושא לא מבינות את המתלוננת ולמה נזכרה רק עכשיו. מילא שגברים חושבים ככה. אבל מכעיס מאד שדווקא נשים תומכות בגישה השובניסטית. ככה קשה להביא לשינוי.

    השב לתגובה
  3. חווה
    חווה אפריל 08 2014, 15:06
    יש לי הרגשה לא טובה

    אני חוששת מכך שלא נדע במקרה זה את האמת והעניין ייעלם לא פתור ומי צודק אסור לתת לזה לקרות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!