JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדינה בהפרעה

דתיות ועדתיות מפוררות את החזון של הרצל

מדינה בהפרעה הרצל, ארכיון ממשלת ישראל commons.wikimedia.org
נובמבר 08
09:30 2017

מדינת ישראל הוקמה באופן לא מתוכנן, לא שיטתי, ללא תכנית ממשית או תכנית אידאולוגית ותאורטית. הספרון של הרצל "אלטנוילנד" לא נכתב כנייר עבודה או כתכנית פעולה מדינית, אלא כרעיון מדיני אשר הגשמתו נראתה, גם להרצל, לא ממשית. למעשה, מכלול אירועים ותהליכים הסטוריים שהתרחשו לא כל קשר לאנשים שהקימו את המדינה, הם אשר השפיעו וגרמו בישירות ובעקיפין להקמת מדינת ישראל. ספק אם הרצל עצמו האמין שחזונו יתממש מהר כל כך ובהחלטיות רבה כל כך.

אם ננסה למפות את הגופים, המדינות, המנהיגים, הוגי הדעות והאירועים שהתרחשו החל ממחצית המאה ה-19 ועד למחצית המאה העשרים ואשר השפעתם הישירה והעקיפה הובילה להקמת מדינת ישראל, נהיה חייבים לפרוש יריעה רחבה וחובקת עולם של שחקנים ראשיים ושחקני משנה, אשר חלקם קיימים עד היום וחלקם עברו מן העולם במהלך השנים. השחקנים הראשיים בתהליך היו כמובן שתי המדינות הקולוניאליסטיות, בריטניה וצרפת, שהשתלטו על המזרח התיכון בכוח הזרוע וגירשו את העותומנים; המדינות הקולוניאליסטיות השקיעו באזור הן בפיתוח תשתיות פיזיות והן בפיתוח תשתיות רעיוניות, והם הניחו למעשה את אבני היסוד למדינת ישראל הדמוקרטית המודרנית. עוד מככבות בתפקידים ראשיים מלחמת העולם השנייה והשואה, אשר גרמו להשמדת שליש מהעם היהודי בתפוצותיו.

שחקנים נוספים היו הארגון הבין-לאומי, חבר הלאומים ומנהיגים והוגי דעות שהחלו לאמץ ברצינות ובהחלטיות את הרעיונות הפילוסופיים והמדיניים של הגדרה עצמית, שלטון עצמי והצורך בהקמת ישות פוליטית שתממש את הרעיונות הללו. בבסיס ההקמה של מדינת ישראל היו כל העקרונות הפוליטיים המתקדמים של חופש האדם משיעבוד, זכויות אדם, ריבונות, עצמאות פוליטית והגדרה עצמית.

נושא שלא נכח ולא הוזכר במסמכי ההקמה של מדינת ישראל, ונעדר גם ממשנתו של הרצל, היה גורם הדת. הבסיס לעצמאות המדינית של מדינת ישראל היה הקמת שלטון חילוני ממלכתי- דמוקרטי, ללא מתן סמכויות שלטוניות למוסדות דת וללא חלוקה שלטונית לעדות ולשבטים. מדינת ישראל הוקמה כישות פוליטית ממלכתית המבטאת את רצון הקהילה היהודית בישראל לעצמאות פוליטית ממלכתית. כוונת המחוקק בעת הקמת המדינה הייתה למסד ולפתח ישות עצמאית מדינית-חילונית אשר תשלוט באופן דמוקרטי,תבטא את רצון הרוב ותענה על זכויות המיעוט. הדת הייתה אמורה להישאר בבתי הכנסת ובמוסדות הדתיים; הדת לא הייתה אמורה להיות רשות שלטונית או להיות חלק מהמערכת השלטונית-פוליטית. משמעות המושג "עצמאות" הייתה "עצמאות פוליטית" ולא "עצמאות דתית". הרצל בעצמו אמר שאת הרבנים יש להשאיר בבתי הכנסת כשם שיש להשאיר את החיילים במחנות הצבא.

גורם נוסף שנעדר מהבסיס הרעיוני והחוקי של מדינת ישראל היה הגורם השבטי-עדתי. מדינת ישראל הכריזה שלא תבדיל בין יוצאי תפוצה אחת לבין יוצאי תפוצה אחרת. "כולם היו בניי", דהיינו כולנו אזרחים שווים במדינת ישראל. הדגש היה על הקמת מדינה ריבונית, ממלכתית, חופשייה משלטון זר, שכל אזרחיה , בני כל העדות והשבטים, ייהנו בה מזכויות שוות ויישאו בעול של חובות שווים.

מאז 1948, ובמשך כמעט 70 שנה, היו הערכים העליוניים של מדינת ישראל ממלכתיות ושוויוניות. ערכים אלו נשחקו במשך השנים, והיום הם כמעט נעלמו מן העולם. את מקומם תפסו שני ערכים מסוכנים: הדתה ועדתיות. שני ערכים אלו מנוגדים לחלוטין לערכי הממלכתיות והשוויוניות, והם היום הבסיס הרעיוני של מדינת ישראל.

איך הגענו עד הלום? איך הגענו מחלומו של הרצל ומחזונם של מקימי המדינה, אשר חזו והקימו מדינה ריבונית, עצמאית, ממלכתית, חילונית, חופשייה משלטון זר ומשלטון אנטי-דמוקרטי, מדינה שבה ישלוט החוק ולא התנ"ך, מדינה שבה תיעלמנה המחיצות בין שבטים ועדות, בין אשכנזי למזרחי, בין יוצא רוסיה ליוצא אתיופיה – איך הפכנו לחברה המזהה את אזרחיה לפי עדות ושבטים? הזהות האישית היום אינה "אני ישראלי", אלא "אני מזרחי", אתה "אשכנזי", והוא "אתיופי". איך הגענו עד הלום? מה קרה לנו? איך הפכנו למדינה דתית ועדתית?

התשובה נעוצה בתהליכים שהופכים קבוצת אנשים לקהילה. כמה גורמים חברתיים-פסיכולוגיים מביאים קבוצת אנשים להתלכד ולהפוך לקהילה בעלת זהות קבוצתית ברורה. קהילה מגובשת מתאפיינת בראש ובראשונה בזהות קהילתית-משותפת לכל החברים. "אני ישראלי" משמע הזהות הלאומית שלי משותפת לכל מי שחש שהזהות האישית שלו היא "ישראלית". חברי הקהילה מגבשים תרבות משותפת, ערכים משותפים, ראיית עולם משותפת, לעיתים שפה משותפת, ומפעם בהם רצון לשמור ולשמר את הקהילה ואת ערכיה. ברם תהליכים חברתיים אחרים יכולים לגרום לקהילה להתפרק ולהתפורר ולהפוך לקבוצות של שבטים ועדות.

ב-1893, הסוציולוג אמיל דורקהיים חקר את נושא החברות שאינן מתפקדות, או כפי שאני קוראת להן "חברות בהפרעה". דורקהיים העלה את ההשערה שחברה אשר חלים בה תהליכים מסוימים תתפרק הן מערכיה המשותפים והן מלכידותה. תהליכים אלו באים לידי בטוי בנורמות התנהגות של החברים בקהילה , נורמות הנובעות מחוסר בהירות בזהות הקהילתית, תחושות קשות של תסכול ממצב הקהילה, חוסר כיוון ומשמעות ולעיתים אף ייאוש ממצב החברים ומצב הקהילה. התרבות והערכים המשותפים מתפוררים ונעלמים, העבר ההסטורי מסולף ומתורגם לצורכי העדות והשבטים ובעיקר הזדהות החברים עם הקהילה ועם הסדר החברתי הופכת ל"אדם לאדם זאב". נעלמת המודעות העצמית הקבוצתית ואובד הרצון להיות קהילה ייחודית. כל שבט וכל עדה מנסים להשתלט על הקהילה ולחטוף חלק גדול יותר מהעוגה הקבוצתית.

קל לראות שקהילה מתחילה להתפרק ולהתפורר כאשר על החברה משתלטים גורמים עדתיים-שבטיים או גורמים המאמצים אידאולוגיה דתית או רעיונית המנוגדת לעקרונות המלכדים את החברה. דורקהיים טען שההתפוררות החברתית של הקהילה גורמת להתמוטטות מערכת החוק, והחברים בקהילה שאינה מתפקדת אינם מבדילים בין מעשה חוקי לבין מעשה לא חוקי, בין נכון וצודק לבין לא נכון ולא צודק. החברה מאבדת את המצפן הערכי שלה והאנשים מאבדים את האמון בקהילה ובמנהיגיה. הייאוש, חוסר התקווה וחוסר האמון שולטים בקהילה וגורמים להתפרקותה המוחלטת. מצב מסוכן זה, כאשר החברה אינה מתפקדת, עלול לגרום לעלייה מסוכנת של הפשיעה בקהילה ואף לתופעה גוברת של התאבדויות מטעמי ייאוש. בשנת 1938 דיבר חוקר אחר – מרטון – על תהליכים דומים של התמוטטות הערכים התרבותיים והמוסריים של הקהילה והתפרקות הלכידות הלאומית, תוך כדי עליית חשיבות הגזע, צבע העור, העדה, השבט או הקבוצה העדתית.

לכך יש להוסיף את עליית כוח הדת והשתלטותה על מערכות החינוך, על הצבא, על מערכות השירותים הציבוריים וכעת גם על מערכת החוק. חברה הנמצאת באווירה של חוסר ודאות מוסרית וחוסר בהירות לגבי הזהות הקהילתית שלה פונה אל ערך בטוח, יציב ואוניברסלי – הדת. אמונה תמיד מסייעת לפתור סתירות פנימיות ולתת תשובות חד-משמעיות ופשוטות לשאלות מוסריות מסובכות. הדת הופכת להיות המקלט הנפשי, המשען הבטוח והיציב, למחפשי תשובות בחברה מתפוררת שאין בה קווים ברורים בין נכון ולא נכון.

ברם, תופעות אלו רק מעמיקות ומחמירות את מצב החברה הישראלית. מדינת ישראל הפכה להיות חברה חסרת בהירות מוסרית, ומנהיגותה מבטאת בהתנהגותה ובמעשיה את חוסר הבהירות המוסרית ואת הבלבול המוסרי. אנו עדים לעלייה תלולה ברמת הפשיעה, בתאונות דרכים, באלימות מילולית ופיזית, עלייה במספר ההפגנות ובעוצמתן, בריחת מוחות מהארץ, ריצה אחרי דרכונים זרים – הכול מעיד על הידרדרות חברתית, התפוררות הלכידות הממלכתית והתגברות הדתיות והעדתיות בחברה בישראל. זו התנהגות של חברה בהפרעה. חברה שאיבדה את המצפן המוסרי שלה והיא זקוקה לדתיות ולעדתיות כדי להשליט סדר בכאוס המוסרי. חבל, היה חזון אמיתי – הייתה תקווה – ואינם.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

11 תגובות

  1. ירדן עמר
    ירדן עמר נובמבר 08 2017, 12:50
    פרופסור נחמיאס כמה דאת צודקת

    לא שומעים אבל הרצל בוכה מאוד על מה שקרה לחזונו

    השב לתגובה
  2. Ff
    Ff נובמבר 08 2017, 18:41
    ביטאת דעתם של רבים

    אבל למרות שהם רבים הם מיעוט הולך וקטן. אם לפני הרבה שנים כבר שכחו מהעדתיות, כעת היא חזרה ומתעצמת באמצעות פוליטיקאים חסרי מוסר. כך גם עם הדת.

    השב לתגובה
  3. איתן פלג
    איתן פלג נובמבר 09 2017, 05:49
    שאפו

    מסכים עם כל מילה
    ואת עוד עדינה בהתבטאויות

    השב לתגובה
  4. אור
    אור נובמבר 10 2017, 08:43
    ואם יש מפלגה שהיא גם עדתית וגם דתית

    כמו שס או אגודת ישראל אז זה שילוב הכי גרוע

    השב לתגובה
  5. שירה ג.
    שירה ג. נובמבר 10 2017, 12:49
    העלית את הנקודה הכי חשובה

    כשהציונות דיברה על מדינה יהודית הם לא התכוונו להיבט ההילכתי. להיפך הציונות קמה כנגד השליטה הגתית בעם. לכן הדתיים התנגדו לציונות. פתאום הם חטפן אותה.

    השב לתגובה
  6. דליה אמסלם
    דליה אמסלם נובמבר 11 2017, 15:31
    מי שרוצה חילוני ומי שרוצה דתי

    אם יותר ויותר רוצים להיות דתיים זו זכותם

    השב לתגובה
  7. עמיחי גרינברג
    עמיחי גרינברג נובמבר 12 2017, 12:55
    סוף סוף עמדה שאני מאד מסכימה אתה

    רוב האנשים במדינה לא מבינים על מה ולמה קמה התנועה הציונית.

    השב לתגובה
  8. יצחק דגני
    יצחק דגני נובמבר 12 2017, 21:24
    לתשומת לב הכותבת והקוראים.

    מדינת ישראל היא הצלחה אדירה
    כלכלה חזקה
    מדע וטכנולוגיה מהראשונים בעולם
    קשרים עם יותר מ- 150 מדינות
    כיום עוצמת הקלריקליות פוחתת
    מידת הדמוקרטיה גבוהה מבעבר
    עליית תאונות דרכים פחותה מעליית מספר המכוניות.
    כל שבוא עולות על הכביש 5000 מכוניות חדשות
    העוצמה הצבאית – מעבר לדמיון.
    ביעור השחיתות – יותר מבכל מדינה אחרת במערב.
    נתוני העוני – פייק ניוז.
    המדינה סתומה בכסף.
    הסקטורים העניים – חרדים וערבים – אינם נדגמים נכון.
    נכון – יש בעיה חמורה עם נתניהו. לא הצליחו להפילו בבחירות.
    85% מהישראלים מבסוטים.
    מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?

    השב לתגובה
    • חדוה אביבי
      חדוה אביבי נובמבר 14 2017, 13:57
      מה הקשר בין מה שאתה מרוצה ממנו וזכותך

      לבין מה שכתוב במאמר על עדתיות ודתיות
      יש לך מה להגיד על מה שנאמר במאמר?

      השב לתגובה
  9. פרופ' ניצה נחמיאס
    פרופ' ניצה נחמיאס נובמבר 16 2017, 06:11
    מדינה בהפרעה

    ד"ר דגני היקר, לא צריך למכור לנו את מדינת ישראל- ממתי הפכת למסביר הלאומי??? אני מציעה שתתחיל לעבוד עבור משרד ההסברה שלנו אתה עושה עבודה יותר טובה מהם- – הרי אתה יודע את העובדות האמיתיות: אנחנו במקום הראשון מבין המדינות המפותחות בפער בין עשירים ועניים, מדד השחיתות העולמית שם אותנו כמעט בראש המדינות המפותחות, שרמת הבריאות והיחס בין אוכלוסיה מספר רופאים ואחיות לנפש הוא חצי מהנימדד במדינות מפותחות, שאנחנו הולכים ויורדים במדד ההשכלה והחינוך של ה- OECD- על מי אתה עובד??? אני בטוחה שאתה עצמך לא מאמין במה שכתבת- לא מתאים לך לשכתב את המציאות-

    השב לתגובה
  10. יעקב פרץ
    יעקב פרץ דצמבר 28 2017, 16:56
    וזה הולך ומחמיר כל העת

    וזה ממש מסכן את החברה הציונית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!