JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חברה
  •  » על הפער החברתי במדינת ישראל

על הפער החברתי במדינת ישראל

האם באמת ישראל נמצאת בתחתית הסולם של ה-OECD?

על הפער החברתי במדינת ישראל ד"ר יצחק דגני
מאי 20
09:30 2018

מאז שהתקבלה ישראל לארגון המדינות התעשייתיות המפותחות (OECD) אנו שומעים תדיר על הפער הכלכלי-חברתי השורר בישראל. המלינים, בדרך כלל מחוגי האופוזיציה שרוצים לנגח את הממשלה, טוענים שמצב שכבות האוכלוסייה הנמוכות הולך ומתדרדר. מדברים על קבוצות שלמות של אזרחים שנמצאות מתחת לקו העוני. מדברים על ילדים שאין להם מה לאכול. מאשימים את הממשלה "שמעשירה את הטייקונים ומרוששת את העשירונים התחתונים". מצביעים תדיר על פינלנד או על דנמרק ומייעצים ליטול מהם דוגמה איך ממשלה חייבת לנהוג כלפי כל שכבות העם.

להוכחת הדברים מסתמכים המלינים על "הנתונים הרשמיים". דהיינו על נתונים כלכליים שמתפרסמים, בדרך כלל, על ידי הלשכות הממשלתיות לסטטיסטיקה. בלשכות הללו עובדים סטטיסטיקאים מדופלמים. הם אוספים נתונים ממקורות רשמיים. למשל ממנגנוני מס הכנסה ומע"מ, ממרשם התושבים, מרשות ההגירה, מהרשויות המוניציפאליות, מביטוח לאומי, מנתוני ילודה ותמותה וכיו"ב. סיכומי הנתונים הללו משמשים לניתוח מצב האוכלוסייה במדינה מסוימת על פי כללים סטטיסטיים ידועים.

ניתוחים סטטיסטיים אלו משמשים בסיס להשוואת מצבי האוכלוסייה בין מדינות ה-OECD. ההנחה היא שהניתוחים וההשוואות מבוססים על שיטות סטטיסטיות זהות המשמשות לניתוח נתונים הנאספים בכל מדינה. עד כאן הכול נראה הגיוני וסביר. אולם אליה וקוץ בה. אי-אפשר לערוך השוואות בעלות תוקף, כאשר קיימת שונוּת משמעותית ורב-ממדית בין אוכלוסיות שמהן אוספים נתונים גולמיים. לכן זו טעות חמורה למתוח ביקורת על ישראל על בסיס השוואה עם מדינות כדוגמת פינלנד או דנמרק.

מדוע זה כך? – בשתי הארצות הנ"ל קיימת אוכלוסייה הומוגנית לחלוטין, למעט אולי כניסה של הגירה מוסלמית בעת האחרונה. הגירה זו היא די שולית במדינות כדוגמת פינלנד או דנמרק למשל, שבהן צפיפות האוכלוסין נמוכה. ונוסף על כך אוכלוסיות המהגרים הללו אולי ישפיעו על הפרמטרים במדינות אלו בעתיד, אולם בחלון הזמן הנוכחי השפעתן עדיין לא בולטת. במדינות הללו קיימת אחידות כמעט מוחלטת בין דפוסי ההוצאה המשפחתית, כך שניתן לחשב ממוצעים והתפלגויות (עקומת גאוס) על בסיס כמעט אחיד.

לעומת זאת בישראל כשליש מהאוכלוסייה אינה נכנסת לאותה "קבוצת ניסוי" המשמשת להשוואה עם מדינות ה-OECD. מדובר, כמובן, על כ-20% ערבים וכ-15% חרדים למיניהם.

אם במשפחה יהודית ממוצעת ההוצאה המצרפית העיקרית היא ההוצאה לדיור (משכנתה או שכר דירה), הרי שבמגזר הערבי בישראל מבנה ההוצאה המצרפית לדיור שונה לחלוטין לעומת ההוצאה הזו במערב, כולל באוכלוסייה היהודית בישראל. כמה משפחות ערביות קונות דירות במגדלי דירות או בבתים משותפים? כמה בתי אב ערביים מתחייבים לשלם רבע עד חצי מהכנסתם החודשית עבור משכנתה? דבר זה יוצר עיוות בבסיס ההשוואה ומנתב את המסקנות על הפער בישראל לנתיב שגוי.

במגזר החרדי מתקיים מבנה חברתי-כלכלי שאינו מוכר במגזר החילוני הכללי. קוראים לו מערכת גמ"חים ועזרה הדדית. גמ"ח משמעו "גמילות חסדים" והוא מהווה מנגנון חברתי-כלכלי שהיקפו ומשמעויותיו אינם ידועים אלא ליודעי ח"ן. הכסף מגיע בדרכים נסתרות, בדרך כלל במזומן, מהמושבות החרדיות בארה"ב. כתוצאה מכך, למעשה, במגזר החרדי הנתונים האמיתיים על ההוצאות המשפחתיות סמויים מן העין. על כן גם הנתונים המתקבלים מהמוסדות הרשמיים לגבי המגזר החרדי לוקים בחסר. הם בוודאי אינם יכולים לשמש בסיס להשוואות עם מגזרים אחרים בחברה הישראלית ובייחוד לא עם הנעשה בארצות אחרות.

ועוד לא דיברנו על "ההון השחור", דהיינו הכסף שמחליף ידיים ללא דיווח למנגנוני המס. גם כסף זה מעוות את ההערכה הסטטיסטית על רמת ההוצאה המשפחתית במגזרים כאלו ואחרים בחברה הישראלית. ברור לחלוטין שהנתונים הרשמיים הנאספים במגזרים הללו אינם תקפים לצורך השוואות סטטיסטיות עם מדינות ה-OECD. האם מישהו מוכן להצהיר שמס אמיתי נגבה במגזרים הללו?

מספיק שמשפחה צעירה לא צריכה לשלם משכנתה ו/או מקבלת דמי קיום מהגמ"ח שלה, ו/או מהנהלת המוסד שבה לומד הבעל, רק בסך אלף או אלפיים ש"ח לחודש, והרי שמשפחה זו עולה אל מעל לקו העוני. עניין שלא מקבל ביטוי בניתוח מצבה על פי נתונים סטטיסטיים רשמיים.

אולם "החגיגה השמחה ביותר" מתרחשת בפזורה הבדואית בדרום. גבר בדואי יכול "לחגוג" עם עד ארבע נשים. יודעי דבר מספרים שבדואים אזרחי ישראל מייבאים נשים צעירות מרצועת עזה או מאזור חברון ונושאים אותן לנשים. על פי דתם הפוליגמיה מותרת. הגם שבמדינת ישראל הפוליגמיה אינה חוקית, המדינה לא מתערבת בנעשה בתחום זה במגזר הבדואי. רוב הבדואים כמובן לא משלמים משכנתה. עם זאת עבור תינוקות שנולדים במסגרות הפוליגמיות שלהם ביטוח לאומי משלם קצבאות ילדים. עם המשכורות שמשתכרים ראשי המשפחות הבדואיות וחלק מהנשים "העודפות", ועם הפטורים ממס שמגיעים להם בשל ריבוי הילדים, יש להניח שהם אינם נכנסים למסגרות המאפשרות להם להיכלל במדגמים הסטטיסטיים המשמשים להשוואות עם המתחולל בפינלנד ובדנמרק.

במאמר מיוחד, שנכתב על מנת למתוח ביקורת על דבריי בעניין הפער החברתי-כלכלי, שולל מר יעקב אורמן את הנחותיי בעניין הפער בישראל. לטענתו חרגתי מהמציאות כיוון שלא הסתמכתי על "נתונים נוספים". טענתי היא שמה שקרוי "הנתונים הנוספים" הם נתונים "מדומיינים". המציאות היא אחרת לגמרי.

לא ידוע לי אם מישהו מחזיק בידיו נתוני אמת על הפער החברתי-כלכלי בישראל. אולם יש להניח שהפער הנ"ל קטן משמעותית לעומת הפער העיוני. אחרי הכול הכסף שמסתובב בישראל כתוצאה ממצב כלכלי טוב – כפי שכותב מר אורמן ועם זה הוא, לדבריו, מסכים – בסופו של דבר מחלחל גם למטה, הגם שאין לכך ביטוי רשמי בסיכומים השנתיים של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה. העניין הוא שגורמים אינטרסנטיים במערכת הפוליטית ובתקשורת תופסים את "תחושת הפער" ומשתמשים בה כחומר גלם ב"תעשיית הדכדוך".

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

19 תגובות

  1. עדי כהן
    עדי כהן מאי 20 2018, 14:09
    תופעה מוזרה

    אני שם לב שיש בארץ אנשים שממש נהנים לטעון שהכל בארץ לא טוב לעומת ארצות אחרות ובדרך כלל לא בצדק

    השב לתגובה
  2. אלי תמיר
    אלי תמיר מאי 20 2018, 15:48
    בקיצור הכי טוב בעולם

    הכנסות בכסף שחור יש בכל העולם. ההכנסות בארץ לפי כוח הקניה נמוכות מאשר במדינות המפותחות והמחירים גבוהים יותר.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 20 2018, 16:33
      לאלי תמיר

      כסף שחור – אתה צודק. אולם השאלה היא מה כמות הכסף השחור לעומת הכסף "הלבן" בכלכלה הלאומית.
      ועוד – נכון. חלק מהמחירים בארץ יותר גבוהים. אולם הם גבוהים – כיוון שיש מי שמוכן לשלם. כנראה בגלל שיש לו אפשרות. הרי אתה יודע מתורת המחירים (סטיגלר) שמחירי מוצרים נקבעים, בין היתר, על פי כמות הכסף במשק.

      השב לתגובה
  3. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב מאי 20 2018, 21:58
    הפערים הגדולים והעוני הם עובדה

    צר לי שאינני מסכים עם יצחק דגני. הנתונים של OECD זה לפי ההגדרות שלהם.זה שאצלנו יש חרדים זה הסבר או התנצלות על הנתונים. העוני הוא לא רק אצל החרדים והערבים. יש הרבה מאד יהודים שחיים בעוני מחריד. גם ההשוואה של קצבאות זיקנה ישראל במקום לא מכובד. יש מאות אלפי שכירים (בעיקר שכירות) שמשתכרות פחות משכר מינימום, למשל עוזרות גננות, מועסקים בענף "שרותי מזון" (מלצריות)ועוד.

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 20 2018, 23:26
    לד"ר אליהו בורוכוב הנכבד

    אנא קרא עוד פעם את מאמרי ותיווכח שבחלק הראשון של תגובתך אתה מחזק את טענתי. אכן ההשוואות שנערכות הן על פי ההגדרות שלהם (OECD) כפי שאתה כותב בצדק. אלא שההגדרות שלהם אינן תופסות לגבי חברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית. שים בבקשה לב שהמאמר עוסק בהשוואות עם מדינות ה- OECD ולא בשאלה אם קיים עוני בישראל. בוודאי שקיים במקומות שאתה מצביע עליהם. אולם אני כופר במה שאתה כותב – כי יש הרבה מאד יהודים שחיים בעוני מחריד. את זה אתה צריך להוכיח. אכן בשולי החברה יש יהודים שחיים בעוני מחריד. ישנם מוסדות שמטפלים בהם. אולי לא מספיק. אולי יש לשפר, אבל בוודאי לא כצעקתך. בנוסף לכך – לידיעתך – דווקא במגזר הערבי ובמגזר החרדי אין הרבה אנשים שחיים בעוני מחריד. שם קיימים מנגנונים מסורתיים שמונעים תופעות אלה.

    השב לתגובה
  5. שי ענבר
    שי ענבר מאי 21 2018, 11:31
    השווא

    יצחק היקר אינני מתווכח עם הנתונים ושאלת קבילות ההשוואה. השאלה שלי האם כשאתה לוקח כל קבוצת אוכלוסייה מאובחנת ומשווה אותה לקבוצה דומה במדינות ה-oecd רווחתם שווה. נראה לי שברור שמצבם של האירופאים שציינת טוב לאין שיעור ממצב מקביליהם בארץ. יוקר המחיה בישראל גבוה בכל קנה מידה השוואתי והשכר בארץ אינו גבוה בהתאם והנה לך פערים מול מדינות מקבילות לישראל. אין כל תעשיית דכדוך יש עיוותים בכלכלה הישראלית יש שכבה צרה למעלה שחיה על חשבון המעמד הבינוני אשר אינו זוכה לרווחה כלכלית כפי שיכול היה אילו לא היו כאלה פערים.

    השב לתגובה
  6. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 21 2018, 16:46
    לשי ענבר היקר,

    ראשית, אנא ראה תגובתי (מס' 4) לד"ר בורוכוב. "שאלת המחקר" במאמרי הייתה: האם באמת ישראל נמצאת בתחתית סולם ה- OECD.
    ולשאלתך – אם משווים קבוצות מאובחנות מישראל עם קבוצות זהות ב- OECD נמצא שהמעמד העליון והמעמדות הגבוהים חיים בתנאים זהים. המעמדות הנמוכים בישראל חיים יותר טוב ואילו המעמד הבינוני חי בישראל פחות טוב – כפי שציינת.
    הגם שכך תנאי מעמד זה הולכים ומשתפרים לעומת תנאיו בימי הסוציאליזם בימינו.
    אין דבר כזה עיוותים בכלכלה. בכל מדינה הכלכלה התפתחה אחרת. דווקא הכלכלה בישראל נחשבת כיום לכלכלה חזקה.
    השכבה למעלה לא חיה על חשבון אף אחד. אולי ההפך. בשכבה למעלה חיים היזמים, המשקיעים והמתכננים של הכלכלה כולה. לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוח מי חי על חשבון מי.
    לגבי "תעשיית הדכדוך" היא קיימת ועוד איך. היא מתרכזת בתקשורת. נושא זה יותר כבד מאשר תגובה כאן. זה שווה מאמר נפרד.

    השב לתגובה
    • דגן
      דגן מאי 24 2018, 11:25
      השוואות ומציאות

      בתחומים מסויימים, בעיקר בכל הקשור לרווחה, ישראל נמצאת במקום נמוך. תמיד יהיו מדינות חלשות יותר ואין מה להשוות ביננו לבינן.

      השב לתגובה
  7. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב מאי 22 2018, 12:21
    זה לא דכדוך זאת ביקורת על מדיניות הכלכלית

    לצערי המציאות היא שיש מאות אלפים שחיים בעוני קשה, גם יהודים וגם משפחות של אנשים עובדים.יש מאות אלפים שכירים שלא משתכרים שכר מינימום. עובדים חלקית. בגני ילדים עובדות 95 אלף נשים, ובחינוך בכללתו 450 אלף. השכר הממוצע 3551 שקל לחןדש. משפחה עם ילד או שניים שחיה על 8000 שקל עם כול הקצבאות זה עוני קשה.

    השב לתגובה
  8. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 24 2018, 02:06
    ד"ר בורוכוב היקר

    בוא נפריד בין "תעשיית הדכדוך" לבין הביקורת על המדיניות הכלכלית שאתה מותח. כפי שכתבתי נושא תעשיית הדכדוך הוא רב תחומי ודורש התייחסות הרבה יותר רחבה. אני מבקש להגיב לדבריך האחרונים שעוסקים בתחום הכלכלי.
    ראשית – כ- 2200 דולר לחודש בפירוש איננו עוני מחפיר. זה אינו עושר. אולם הכנסה זו מאפשרת קיום ברמה מתקבלת על הדעת מה גם שהרוב הגדול של מקבלי הכנסה זו חיים במגזרים שהרכב ההוצאה המשפחתית שלהם אחר ממה שמקובל על "הכלכלנים הסבירים".
    השכר הממוצע של 450 אלף עןבדי מערכת החינוך אינו 3551 ש"ח לחודש. אני מציע שתבדוק מספר זה בשנית.
    מכל מקום תודה על תגובתך ותשומת לבך.

    השב לתגובה
  9. דויד ריבק
    דויד ריבק מאי 24 2018, 18:37
    בקיצור המדינה הטובה בעולם

    וואו

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 25 2018, 23:18
      לדויד ריבק היקר

      אכן כנראה קרוב מאד לכך. על פי מדד האושר של האו"מ, שאינו אוהד במיוחד את ישראל, המדינה נמצאת בין 10 המדינות שתושביהן מביעים שביעות רצון מארצם.
      באמת וואו.

      השב לתגובה
  10. גיורא קימל
    גיורא קימל מאי 25 2018, 13:48
    פערים חברתיים/כלכליים בישראל

    תגובה האם באמת ישראל נמצאת בתחתית הסולם של ה-OECD? ד"ר יצחק דגני.
    דגני מחלק את ישראל למגזרים. אני מציע להתמקד בשלשה גורמים ישירים לפער חברתי.
    א) מספר ילדים במשפחה. זה לא משנה מהו המגזר ריבוי ילדים מוריד את התל"ג לנפש – במשפחות מרובות ילדים ההכנסה לנפש נופלת באופן אוטומטי וכן גם הירושות של הצאצאים מתמסמסות . הואיל ויש בחברה הישראלית פערים גדולים במספר הילדים למשפחה זה גורר פערים ברמה הכלכלית.
    ב) קליטת מהגרים. ישראל קלטה מהגרים באופן מסיבי. יש פערים עצומים בין העולים מבחינת היכולת הכלכלית שלהם עם עלייתם. זה קשור באפשרותם למשוך את הונם ורכושם מארץ מוצאם ובמיומנות שלהם. אותם עולים שהתחילו מאפס נמצאים באופן אוטומטי בפיגור כלכלי. הניתוק של אוכלוסיות גדולות בארץ מהון צבור מדורות קודמים קיים אצל העולים מברית המועצות ומארצות ערב. גם השואה גרמה לפגיעה לא רק בניצולי השואה אלא גם באלה שחיו בארץ בתקופת השואה אך איבדו כל קשר עם העבר הכלכלי שלהם באירופה לאחר שכל בני משפחתם נספו בשואה – והם לא קבלו שום פיצויים על אובדנם. כנראה גם אצל הערבים קיים פער בין אלה שנשארו במקומם ובין אלה שנעקרו מבתיהם והיו צריכים להתחיל מאפס.
    ג) פערים בחינוך שגורמים לפערים במיומנות. בישראל אין חינוך אחיד וזה יוצר אוכלוסיות חסרות מיומנות כתוצאה מחינוך שאינו מתאים לחברה מודרנית. דבר זה פוגע ביכולת ההשתכרות של אותה אוכלוסיה ותורם לפער כלכלי.
    בסיכום – הפערים החברתיים בארץ נובעים מגיוון בחברה הישראלית מבחינת גודל המשפחה, היכולת ליהנות מהון ורכוש שנצבר בעבר ואופי החינוך.
    הסיבות האחרות לפערים כגון הגיוון הרגיל של יכולת ההשתכרות (מנהל בנק לעומת גננת למשל), קפיטליזם חזירי, קיום אוכלוסיה מוחלשת כלכלית מסיבות שונות למשל: בעלי צרכים מיוחדים ולהבדיל נרקומנים ומהמרים – כל אלה קיימים בכל מדינה ואינם מבדילים את ישראל ממדינות אחרות.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מאי 25 2018, 14:55
      אכן

      יפה טענת

      השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 25 2018, 23:22
      גיורא קימל נכבדי

      תודה רבה על תגובתך המפורטת ודבריך הנכונים. ללא ספק שלושת הגורמים שציינת די אופייניים לישראל ולא למדינות אחרות.
      אני מוצא לנכון לחזק את ידיך ולהציע לך לכתוב מאמר מקיף על נושא זה ב- JOKOPOPST.

      השב לתגובה
    • מוטי הראלי
      מוטי הראלי דצמבר 01 2018, 11:20
      חשיבותו של חוסן חברתי

      הדיאגנוזה של סיבות הפערים נכונה אך לא די בכך.יש צורך בתוכנית ובמעשים, דבר שהממשלה לא עושה. הפערים, שד"ר דגני ממעיט בחשיבותם מסכנים את חוסנה של החברה שחשוב לקיומנו לא פחות מעוצמה צבאית.

      השב לתגובה
  11. מרדכי הראלי
    מרדכי הראלי דצמבר 01 2018, 10:56
    חוסן חברתי חשוב לא פחות מעוצמה צבאית

    יש לראות את המציאות כמות שהיא על אורותיה אבל גם על צלליה ללא משקפיים שחורות של "תעשיית דכדוך" אך גם ללא משקפיים ורודות של יצחק דגני. במציאות שלנו יש מצד אחד קניונים מלאי לקוחות אך מצד שני גם ילדים רעבים וזקנים מחטטים בפחי אשפה (תופעות שלא קיימות בפינלנד ודנמרק). נכון שרובנו חיים ברמת חיים סבירה, אך יש תופעה של העצמת הקצוות שפוגעת בלקידות חברתית אשר חשובה לקיומנו לא פחות מעוצמה צבאית.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני דצמבר 01 2018, 17:54
      למרדכי הראלי היקר

      אתה צודק. עצמה צבאית וחוסן חברתי הם שני צדדים של אותה מטבע. תודה על שאתה משווה את ישראל עם דנמרק ופינלנד. דהיינו עם הארצות השוויוניות ביותר בעולם. כל הכבוד על "חוש ההשוואה". אצלנו חיים אנשים מ- 70 גלויות כולל מוסלמים נוצרים וחרדים. לעומת זאת בפינלנד ודנמרק חיים אנשים מ"גלות אחת" עם מעט תוספות. אם ישראל הצליחה להתרומם למעלת השוואה כפי שאתה עורך – באמת כל הכבוד לנו.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!