JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

התנכלות ממלכתית

מנסים לייבש ארגונים הומניטריים בסיועה של רשות המסים

התנכלות ממלכתית צילום: Beeri.omri
מאי 02
22:46 2014

מי לא מכיר את הסיפור המפורסם של אל קפונה, הפושע האמריקני האגדי, שרשויות אכיפת החוק לא יכלו לו, והוא הוכרע לבסוף על ידי רשויות המס? במסגרת מגמת האמריקניזציה הכוללת, דומה שמדינת ישראל החליטה להחיל את אסטרטגיית אל קפונה על פושעיה החמקמקים: ארגוני זכויות האדם, כדוגמת "בצלם" ו"רופאים למען זכויות אדם".

התקשורת הישראלית מדווחת שארגונים הומניטריים אלה נתפסו ברשתה של רשות המסים הישראלית, וקיבלו הודעות שהמדינה לא תתיר לתורמיהם ליהנות מפטור ממס ישראלי (על פי סעיף 46). כך ירתיעו רשויות המס את התורמים הפוטנציאליים, ובהעדר משאבים – "יתייבשו" הארגונים, ופעילותם תיחלש. מדינת ישראל הבינה שלא צריך לחוקק חוקים מפורשים שיאסרו על הארגונים הללו לפעול (חוקים שייראו רע מאוד בספר החוקים הישראלי); די בפעולה ביורוקרטית שקטה של רשויות המס – וארגוני זכויות האדם יתפוגגו, ממש כמו אל קפונה.

ומהי הסיבה להתערבות רשויות המס בתרומות, למשל לרופאים למען זכויות אדם? על פי התקשורת, לרשות המסים יש ספקות אם מטרותיו של הארגון מצדיקות פטור ממס. זו אכן שאלה נכבדה הראויה לדיון ציבורי ממשי: אילו מטרות ציבוריות מצדיקות פטור ממס לתורמים? לשם כך יש לבחון מהם המקורות או המסמכים המבטאים באופן הרציני והמחייב ביותר את מטרותיה הציבוריות של מדינת ישראל.

לעניות דעתי, ישנם שני מסמכי יסוד של מדינת ישראל שהם המועמדים הטבעיים הראשונים להיכלל ברשימת המקורות הקובעים את מטרותינו הציבוריות. האחד הוא הכרזת המדינה מיום כ"ה באייר 1948, והשני הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, 1992.

רבים זוכרים שהכרזת המדינה קובעת שהמדינה תתייחס לכל תושביה ללא הבדל דת, גזע ומין. אבל ראוי לזכור את ההקשר המלא שבתוכו קבועות זכויות אדם אלה:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה."

אם כן, מטרות המדינה כוללות, בין השאר, עלייה יהודית, פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, חירות, צדק ושלום, שוויון חברתי ומדיני גמור לכול, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, הגנה על כל המקומות הקדושים, נאמנות למגילת האו"ם, ומחויבות להחלטת כ"ט בנובמבר. החלטת כ"ט בנובמבר, כזכור, היא ההחלטה לחלק את הארץ הזו לשתי מדינות – האחת יהודית דמוקרטית, והאחרת ערבית דמוקרטית. החלטת החלוקה קבעה שבירתן המשותפת של שני המדינות הללו תהיה ירושלים, ושהן תתנהלנה תוך אחדות כלכלית. הכרזת המדינה מאמצת החלטה זו ללא סייג: מדינה ערבית דמוקרטית, כלומר מדינה פלסטינית בלשון ימינו, ירושלים כבירת שתי המדינות ושיתוף פעולה כלכלי מלא. ישראל מעולם לא חזרה בה מהכרזה חגיגית ובין-לאומית זו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר הוכר על ידי מערכת המשפט הישראלית כמגילת זכויות האדם בישראל, קובע בסעיפו הראשון כי:"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

נראה לי שעל פי כל קריאה סבירה של שניים ממסמכי היסוד החשובים ביותר של המדינה, לא יכול להיות ספק שמטרות המדינה כוללות קידום והבטחה של קדושת חייו וחירותו של כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין. על פי מסמכים ממלכתיים רשמיים אלה, קידום קדושת חייו וחירותו של אדם יכול בהחלט לכלול הבטחת שחרורו משעבוד לאומי, וקידום מעמדו כאזרח במדינה פלסטינית שירושלים היא בירתה, והיא מקיימת אחדות כלכלית עם מדינת ישראל.

אם אלה אכן חלק ממטרותיה הרשמיות והפומביות של מדינת ישראל, כפי שהן מופיעות במסמכי היסוד החגיגיים ביותר שלה, אילו ספקות יכולים להיות לרשויות המס בנוגע לארגוני זכויות אדם כמו בצלם ורופאים למען זכויות אדם? האם לא ברור שביטול הפטור לתורמיהם של ארגונים אלה הוא התנכלות ממלכתית "בדלת האחורית"?

 

 

 

על המחבר / המחברת

אורית קמיר

אורית קמיר

ד"ר. חוקרת ומרצה באזורי התפר של משפט, חברה, תרבות, קולנוע ומגדר. פעילה חברתית ופמיניסטית.

3 תגובות

  1. משפטנית
    משפטנית מאי 03 2014, 11:49
    לא חושבת שזה יעבור

    יש לנו בית משפט

    השב לתגובה
  2. נחמן (לא מאומן)
    נחמן (לא מאומן) מאי 12 2014, 13:07
    לא יעזור

    הסברים מלומדים כבר לא יעזרו. ההכרעה אצל העם נפלה לצערנו. הם בוחרים בדרך המתנשאת, הלאומנית אשר איננה מחשיבה יותר מידי ערכים גלובליים. מצער אבל זה מה שיש. שלא יהיו לך ציפיות בכלל שמישהו יושפע מאמירות מבוססות לכאורה.

    השב לתגובה
  3. הידי נגב
    הידי נגב מאי 13 2014, 03:03
    שימוש בהכרזת העצמאות

    האם התנכרות ממשלתית זו לא ניתן לפטור בטענות על מקארתיזם שמפלה באבחנה פוליטית על מהי עמותה ומהי לא. או בדיווחים בעיתונות, על למה וממתי רשויות המס בישראל מפלות על רקע פוליטי, דבר שמוביל אותנו למקומות חשוכים. אך האם שימוש מיידי בטיעון כי יש לפעול לפי ה"אני מאמין" של הכרזת העצמאות (כמו בפס"ד קול העם), אינו טיעון שגדול על מקרה זה. האם טענות להכרזת העצמאות כמקור פרשני (אגרנט בירדור) אינן חזקות מדי, ויש להשאירן למקרים פוגעניים יותר ובלתי חוקתיים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!