JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חברה
  •  » עתידה של הזקנה בראי הספר "מוות לסירוגין" (3)

עתידה של הזקנה בראי הספר "מוות לסירוגין" (3)

משמעויות ופתרונות ל"אין מוות" על פי סאראמאגו

עתידה של הזקנה בראי הספר "מוות לסירוגין" (3) ד"ר אבי ביצור
דצמבר 21
09:30 2018

בפרק הקודם בסדרה הצגתי את תקציר הספר "מוות לסירוגין" שמתאר חברה דמיונית נטולת מוות, ואת טיעוניו המרכזיים של סאראמאגו בסוגיית העלייה בתוחלת החיים והגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים בעולם.

בפרק זה אעסוק במשמעויות של התהפכות "פירמידת הגילים" ובפתרונותיו הסרקסטיים של הסופר. הסאטירה שכתב סאראמאגו רבת משמעות והיא מציגה כמה השלכות שונות על החברה האנושית ככלל ועל החברה הישראלית, כפי שאראה בהמשך, בפרט. מראש אטען וכך אניח, שסאראמאגו מתייחס בתיאור הדמיוני של "אין מוות", לתופעת העלייה בתוחלת החיים ומדגיש את המשמעויות ולמולן את הפתרונות, שהינם בגדר סרקאזם טהור. כל זאת, משום שעל פי הנחתו הבסיסית האדם אינו מוכן לצפוי לבוא, כשתוחלת החיים תעלה.

כבר בפתיחת הספר ממחיש סאראמאגו את טענתו הבסיסית, בדבר אי-מוכנות האדם לגל הזקנה העומד להתרגש עליו: " […] למחרת אף אחד לא מת – מבוכה אדירה נרשמה בתולדות האנושות […]". בהמשך מקצין הסופר את עמדתו, ומדגיש ביתר שאת את עובדת אי-המוכנות, הכלל אנושית, ל"צונאמי הזקנה", בהוסיפו כי: "[…] מן הדקה הראשונה של השנה החדשה לא נרשמה ולו פטירה אחת […] המלכה-האם הישישה שנטתה למות – איננה מתה, כמוה עוד רבים אחרים אינם מתים, גם לאחר תאונה, ריסוק, פיצוץ ופגיעה […]".

דברים אלו מעמידים את נושא עתידה של הזקנה, במצב של בחירה בין שתי אפשרויות: הראשונה, התגובה על "היעדרות המוות" המפתיעה, תתקבל בשמחה וברצון רב על ידי המרכיבים השונים של החברה: "ולמחרת היום אף אחד לא מת […] האנושות זכתה בחופש לחיות, החלום להתגבר על קטיעת החיים התגשם". כלומר, אפשרות זו היא בגדר הגשמת מטרה אנושית, קוסמופוליטית ומגדולת האתגרים שמולם ניצב האדם. לדעת סאראמאגו, הכותרת המתאימה לכך בעיתונים: "שנה חדשה חיים חדשים", כדברי שר הבריאות באותה מדינה "חסרת מוות", שאמר: "[…] לא להיתפש לבהלה […] מדוע להיבהל […] כשאנשים מתו וזה היה רגיל לא נבהלנו אז מדוע ניבהל כרגע, כשאנשים לא מתים […]".

אל מול אפשרות זו מעמיד סאראמאגו את האפשרות השנייה "[…] זה הוא משבר, המצב שבו לא מתים […]". כלומר חוסר ההכנה לעולם זקן יותר, יגרום, לדעת הסופר, למצב הקטסטרופלי הבא: "פירמידת הגילים תתהפך מהר מאוד על ראשה, גוש עצום של זקנים למעלה […] בולע כמו נחש פיתון את הדורות החדשים, שייהפכו לאנשי סיעוד ומנהלה בבתי אבות לזקנים […] אלה יטפלו בזקנים בגילו של מתושלח […] העולם ילך ויתמלא בקשישים ללא שיער, תשושי נפש […]".

סאראמאגו מתאר לפנינו עולם שכל החוקים בו, עקב ההזדקנות המואצת או בלשונו "המוות לסירוגין" או "ביטול המוות", ישתנו. מבנה המשפחה ישתנה, כללי המסחר והשוק ישתנו והחברה האנושית תתמודד עם זקנה מואצת שתשפיע על הכלכלה, הפוליטיקה, הדת, הפילוסופיה ונושאי הרווחה לסוגיהם. כלומר צפוי כאוס כתוצאה מ"ביטול המוות".

ברור לקורא שכוונתו של סאראמאגו היא חד-משמעית – האפשרות השנייה, המציגה את המדינה הבלתי ערוכה לקראת ההזדקנות המואצת, היא זו שתשרור ותשלוט במדינה הדמיונית שעליה הוא כותב. ראש הממשלה במדינה הדמיונית אומר במפורש: "[…] אני מצפה לבעיות חברתיות, כלכליות, פוליטיות, מוסריות ודתיות […]" כתוצאה מ"ביטול המוות", כלומר הוא אינו מניח שמדינתו הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא הוא דווקא חושש מפני הבאות. ואכן כך בדיוק מתרחש.

התוצאות וההשלכות של היעלמות המוות, פוגעות בכל מרקם החיים בחברה המתוארת בספר. כל תחום שעולה על דעתו של הסופר מוצג לקורא בסרקזם שנון ומחודד. הפתרונות הסרקסטיים שמציג סאראמאגו מבטאים היטב את לעגו להכנות המעטות מדי, קצרות הטווח מדי והבלתי רלוונטיות שעורכות חברות שלמות כהכנה לעלייה הדרמטית בתוחלת החיים.

כמה דוגמאות מבהירות זאת: ראשונים להיפגע הם אנשי ענף הקבורה, שהרי הם "איבדו את חומר הגלם שלהם". סאראמאגו מבהיר היטב לקורא שברגע שהעולם יזדקן עד אין קץ, לא יהיה את מי לקבור ומכאן שכלל ארגוני הקברנים יהיו מובטלים. הפתרון – קבורת חיות מחמד כדוגמת כלבים, חתולים ודומיהם במחיר מלא ובטקסים מלאים, וכך ההפסד הכלכלי ימוזער.

הבאים בתור הם אנשי חברות הביטוח והפנסיה, שהרי איש לא יצטרך עוד פוליסת ביטוח חיים משום שלא נמות. אולם בה בעת תשלומי הפנסיה יאמירו לאין שיעור, כי נחשול זקנים שלא מתים, יגיע לגבות את תשלומיו.

גם כאן מציע סאראמאגו פתרון מפתיע. המדינה מחוקקת חוק חדש: "גיל מוות חובה בגיל 80". כלומר, כל אדם שיגיע לגיל 80 (עד אז ישלם פרמיות לחברת הביטוח) יוכרז כ"מת" רשמית, גם אם אירוע זה לא מתרחש ביולוגית. אם ירצה, יוכל ה"מת המדומה" לפתוח חיסכון פנסיוני או ביטוח חדש ל-80 השנים הבאות עד ההכרזה הבאה על "מותו".

גם בתי החולים ייפגעו. סאראמאגו מדגיש שהבעיה אינה בריאותית, משום שמערכות הבריאות, לטעמו, כלל אינן מטפלות בבעיות הזקנים אלא הן עסוקות בבעיות לוגיסטיות בלבד. כלומר, הבעיה בעולם "ללא מוות" בבתי החולים תתבטא בכך שבתהליך המחזורי של חולים נכנסים – מחלימים או מתים וחוזר חלילה, תהיה פגיעה כאשר לא יהיו מתים. חולים שעדיין חיים יתפסו מיטות ובית החולים יקרוס עקב אי-כניסת "בשר טרי" חדש. הפתרון פשוט על פי הסופר: "נעביר האחריות ונטילה על המשפחות ולא על המדינה או מערכת הבריאות שלה. זקנים הנוטים למות יועברו לבתי משפחותיהם ושם ימתינו למוות שבושש להגיע".

כמו כן ייפגעו גם המעונות ובתי האבות שבהם ילכו ויתקבצו המוני זקנים. הבעיה, על פי סאראמאגו הציני, היא ש"שלוות נפשן של המשפחות […] שמצאו סוף סוף מקום שבו מישהו יקנח את הנזלת של זקניהן […] יאבדו את השקט והרוגע שאפיין אותן, כשזקניהן היו בבתי אבות". וכדברי הסופר עצמו: "החברה עומדת להתמודד עם בעיות, כשעיקר הבעיה היא השאלה האכזרית, מה נעשה בזקנים אם המוות כבר לא כאן כדי לקצץ בגחמות הסניליות שלהם?" בתי האבות ייפגעו משום שלא ייכנסו דיירים חדשים, כי כל המיטות תפוסות. ייאלצו לבנות בתי אבות ענקיים חדשים בהוצאה כספית אדירה. גם כאן מביע סאראמאגו את ביקורתו הסרקסטית בהצגת הפתרון – העברת הזקנים לבתי משפחותיהם, אלו המשפחות שעשו ככל שביכולתן להוציא את הזקנים מביתן וברגע אחד מקבלות אותם חזרה.

הדת ומוסדותיה ייאבדו כל משמעות. כדברי הקרדינל במדינה הדמיונית: "[…] בלי מוות אין תחיית המתים ובלי תחיית המתים אין כנסיה […]". כלומר, "חזון העצמות היבשות" מאבד ממשמעותו, ולכן אין עוד במה להאמין. פתרון הקסמים של סאראמאגו – הקמת ועדה (אופייני לחברה המודרנית) למציאת פתרון ל"עתידו של העולם ללא מוות". הוועדה תחליט ש"המוות לא נגמר אלא שהוא רק הפסיק, בינתיים, להרוג" – כלומר, לא לדאוג ולהמשיך להאמין, משום שהמוות עוד יחזור וסדרי עולם יהיו כבראשית.

הדוגמה האחרונה עוסקת באופן שסאראמאגו מציג את קריסת מוסדות הביטחון של המדינה הדמיונית, כלומר, המשטרה והצבא. אלו יקרסו, לדעתו, משום שהפתרון שמתחילים לאלתר אזרחי המדינה הסובלים ממכת ה"אין מוות – יש יותר מדי זקנים", הוא בלתי חוקי, ונראה, לכאורה, כרצח. הזקנים הנוטים למות מועברים אל מעבר לגבול על ידי המאפיה, משום ששם "מוות" פועלת והורגת.

ארגוני הביטחון "מעלימים עין" והאנרכיה מושלת במדינת ה"אין מוות" הדמיונית הזו. הפתרון הפרדוקסלי של סאראמאגו מוביל את המדינה לכריתת חוזה עם אנשי ה"עולם התחתון", שמבריחים את אלו שאינם מתים אל מעבר לגבול כדי שימותו. האם זהו מעשה רצח? האם זהו מעשה לא מוסרי? האם המבריחים מועילים לאוכלוסייה הנשארת מאחור, או שהם פוגעים בערכי מוסר ראשונים במעלה?

הספר רב ההשראה הזה מפנה את אור הזרקורים אל סוגיית ההתייחסות להזדקנות המואצת בכל רחבי העולם, ומעלה על במת הדיון הציבורי, הקוסמופוליטי, שאלות שנוגעות לאנושות כולה, תוך הבנה ברורה שהפתרונות ישפיעו לא רק על הזקנים, אלא גם על כלל המבנה החברתי-תרבותי-כלכלי בכל מדינה שתנסה לפתור את הבעיה. כל מרכיביה של החברה יושפעו ממימוש תוכניות שיעסקו בפתרון ההשלכות והתוצאות בעלייה בתוחלת החיים ובגידול באוכלוסיית הזקנים. חשוב לזכור כי "יפה שעה אחת קודם" וראוי שכל מדינה תתכונן לבאות. בפרק הבא אעסוק בקווים בסיסיים להשלכות ולמשמעויות של התהפכות "פירמידת הגילים" במקרה הישראלי.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי ביצור

ד"ר. ראש לימודי הזיקנה, המכללה האקדמית בית ברל. לשעבר, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בממשלה.

21 תגובות

  1. יוסף שגב
    יוסף שגב דצמבר 21 2018, 11:21
    הכיוון נראה הפעם הזוי

    ממש

    השב לתגובה
  2. לאה
    לאה דצמבר 21 2018, 14:32
    עתיד הזיקנה

    תאוריו של הסופר הם ממש לעג להתנהגות המערכת אל מול זקינינו וכך עלינו להבין וללמוד כם בישראל ויפה שעה אחת קודם

    השב לתגובה
  3. יואב
    יואב דצמבר 21 2018, 14:55
    דמיון פורה

    ד״ר אבי צור . אתה תמיד יצירתי ותמיד אבל תמיד אתה חוזה את העתיד.
    כל מה שהיום דמיון. מחר זה מציאות.
    אבי אתה אלוף! שבת שבת!

    השב לתגובה
  4. יהודה ביטון
    יהודה ביטון דצמבר 21 2018, 15:26
    מה יעשו הצוותים הרפואיים? יתבטלו

    בלי בתי חולים אנשים יהיו יותר בריאים.מה יעשו כל המומחים והצוותים הרפואיים? דייה לצרה בשעתה.

    השב לתגובה
  5. ד
    ד"ר איתן ניב דצמבר 21 2018, 15:30
    הממשלה לא מטפלת בבעיית הקשישים

    ד"ר ביצור היה מרצה שלי.נהנתי ממנו ומלימודי הזקנה.בעיית הזקנה תעיק על ישראל בעוד 20 שנה ואיש אינו נותן את הדעת בנושא.זו טעות קשה שתעלה למדינה הון עתק.

    השב לתגובה
  6. דוד מרום
    דוד מרום דצמבר 21 2018, 16:18
    חבל שלא מנצלים את הידע והניסיון שנצברו

    קשישים כמוני כבר מתקשים למצוא פעילות מענינת בחיים.פה ושם עוד נזקקים לייעוץ אבל זה הופך לנדיר.חבל שלא מנצלים את הידע שצברנו שנות דור.

    השב לתגובה
  7. ליאור אדלר
    ליאור אדלר דצמבר 21 2018, 16:21
    המדינהננטשה את הקשישים

    המדינה אינה ערוכה לטפל בקשישים.כך הם נעזבו לגורלם לטיפול בידי משפחותיהם.חוסר יחס מהמדינה הוא אכזבה קשה וכואבת.במיוחד לבודדים.

    השב לתגובה
  8. בר
    בר דצמבר 21 2018, 21:02
    יישר כוח

    טוב לדעת שיש אנשים שטורחים להעניק התייחסות לנושא הזקנה.ד"ר ביצור יישר כוח על פועלך הרב בתחום החשוב הזה.
    רצוי שאנשים יבינו את המשמעויות הנשקפות מהנושא, הרי לבסוף אנחנו הבאים בתור.

    השב לתגובה
  9. ד
    ד"ר ירון גל דצמבר 21 2018, 21:29
    אין בטחון סיעודי וטיפולי ראוי

    מעבר לכל חייב להיות יחס הגון לקשישים דבר שלא קיים.הבטחון הסיעודי והכלכלי אינם אצל מרבית הקשישים שחיים על פנסיה דלה וקיצבאות.חייבים שינוי.

    השב לתגובה
  10. דר' תמי גיטליץ
    דר' תמי גיטליץ דצמבר 21 2018, 22:24
    ציפיות קשורות להיערכות

    אבי מצליח לצייר את העתיד על מנת שנלמד להיערך לכך

    השב לתגובה
  11. בני
    בני דצמבר 21 2018, 22:47
    עתיד הזיקנה

    זיקנה היא ענין למקצוענים ככותב כתבה זו

    השב לתגובה
  12. בוריס
    בוריס דצמבר 22 2018, 07:43
    העתיד לבוא

    קראתי את שלושת המאמרים בנושא ובהחלט יש ממש בדברייך. מוטב כי המדינה תרים את הכפפה ותעשה משהו בנדון אחרת המצב רק יילך ויחמיר…

    השב לתגובה
  13. ישי בן טוב
    ישי בן טוב דצמבר 22 2018, 09:10
    כולנו צריכים לדאוג לעצמנו לעת זיקנה

    אני תומך בדעה שהמדינה צריכה לדאוג לתושביה המבוגרים אבל גם אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ככל שאני קורא מאמרים של המרצה אבי ביצור איש יקר ומקסים אני מבין שהמדינה בוחרת להתנער משכבות הגיל השלישי והראיה היא חוסר
    העלעת קצבאות הזקנים זאת אומרת או שנילחם ונידאג לעצמנו או שנעלץ את המדינה לדאוג לשכבות החלשות
    אבי ביצור היקר תמשיך להעיר את עייננו אתה אדם יקר ונחוץ

    השב לתגובה
  14. אסתר
    אסתר דצמבר 22 2018, 09:46
    הסופר

    סאראמאגו סופר ענק והוא מלמד אותנו לקח כבד לגבי התנהגות החברה עם הזקנים

    השב לתגובה
  15. צביקה מיכאלי
    צביקה מיכאלי דצמבר 22 2018, 09:50
    מצע לבחירות

    זה מתאים למצע לבחירות של מפלגת גמלאים

    השב לתגובה
  16. מיכל
    מיכל דצמבר 22 2018, 11:21
    מאמר מעולה מאיר עיניים

    כותב המאמר ד"ר אבי ביצור תמיד יודע לראות כמה צעדים קדימה את מה שהנהגת המדינה אינה רואה. כדאי שהמדינה תתעורר בנושא הזקנים ויפה שעה אחת קודם

    השב לתגובה
  17. ירדן
    ירדן דצמבר 22 2018, 11:23
    מאמר מצויין

    כתבה מצויינת ומאירת עיניים של ד"ר ביצור . לא מפליכ שהיה מנכ"ל לעניני גימלאיים. אין ראוי ממני לכתיבת מאמרים במושא זה

    השב לתגובה
    • שמואל יהודה
      שמואל יהודה דצמבר 22 2018, 17:57
      קול זך בעד הקשישים

      טוב שאבי ביצור עדיין צעיר ורענן ודואג לקשישים.יש להם סניגור אמיתי.

      השב לתגובה
  18. אבי
    אבי דצמבר 22 2018, 11:25
    אכן מוות לסירוגין

    עצוב שבמקום שהמדינה תדאג לדור הזקנה הנטל נופל על המשפחות שלהם

    השב לתגובה
  19. ?
    ? דצמבר 24 2018, 16:58
    אבי ביצור רוצה לכנסת?

    ?

    השב לתגובה
  20. חברתי
    חברתי דצמבר 25 2018, 15:54
    הקשישים ויתר האוכלוסיות החלשות

    ילו להיות המפלגה השניה בגודלה בארץ לפחות. אבל החלשים אוהבי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!