JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חברה
  •  » "טיפול ממושך" במוסדות הקיימים בישראל

"טיפול ממושך" במוסדות הקיימים בישראל

מערכת שירותים לזִקנה בישראל (5)

"טיפול ממושך" במוסדות הקיימים בישראל ד"ר אבי ביצור
יוני 01
19:30 2019

המאמר נכתב במשותף עם מלי שקד

 

במאמר הקודם בסדרה הצגנו שתי אפשרויות לטיפול בזקן: האחת, "הזדקנות בַּמקום" (Ageing in Place) ובה עסקנו בהרחבה, והשנייה היא טיפול ממושך במסגרת מוסדית, ובה נדון במאמר זה.

העלייה בגיל מלווה בעלייה בשיעור הזקנים המוגבלים בתפקודם וזקוקים לעזרת הזולת עקב נכות פיזית, קוגניטיבית (תשושי נפש) או משולבת. על פי הנתונים, 16.7% מכלל הזקנים מוגבלים בתפקודם, ושיעור זה עולה באופן משמעותי עם העלייה בגיל (יקוביץ, "הזדקנות במקום: מתאוריה למדיניות ולפרקטיקה" 2014).

הנתונים הדמוגרפיים של הזקנים השוהים במסגרת מוסדית: בני 85 ומעלה; שיעור הנשים המטופלות במוסדות כמעט כפול מזה של הגברים; יותר יהודים מאשר ערבים ושיעור גבוה של זקנים שאינם נשואים. על אף הדומיננטיות של דפוס מגורים בקהילה, ניכרת מגמה של גידול בשיעור הקשישים המוגבלים השוהים במוסדות. אם נשווה את ישראל למדינות מפותחות אחרות, שיעור השוהים במסגרות סיעודיות נמוך יחסית, בהולנד שיעורם כפול מזה שבישראל (באר, "מפקד דיירי המוסדות 2000: דו"ח מחקר" 2004).

שתי הסיבות העיקריות להשמה מוסדית הן:

בריאות לקויה שפוגעת בתפקוד – עם העלייה בגיל עולה גם שכיחות התחלואה בקרב הזקנים, ומתעורר קושי רב להמשיך לנהל את משק הבית באופן עצמאי.

בדידות – האויב מספר אחד של הזקנה. אחת הבעיות הקשות ביותר שאיתן מתמודד האדם הזקן היא היותו בודד ולא חלק מקבוצה (דרור, "בחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים" 2014). ההחלטה לבחור בהשמה מוסדית היא של הזקן ובני משפחתו, אולם ההפניה להשמה יכולה להיעשות על ידי גורמים נוספים כגון משרד הרווחה באמצעות עובדת סוציאלית, משרד הבריאות, רשות מקומית ועוד.

בחירת מסגרת מוסדית תיעשה לרוב על פי מצבו של הזקן, או יותר נכון על פי יכולתו להתמודד עם חיי היום יום. ישנן שלוש ההגדרות העיקריות :

זקן עצמאי – מבחינת תפקודו הוא מסוגל לבצע פעולות יומיומיות (ADL) ללא עזרה.

זקן תשוש – מפאת תפקודו הירוד הוא זקוק לעזרה חלקית בפעולות היומיום.

זקן סיעודי – מצב בריאותו ותפקודו ירודים עקב מחלה כרונית או ליקוי קבוע או שהוא סובל מבעיות מורכבות הדורשות מעקב רפואי וסיוע כל היום.

 

סוגי המוסדות הקיימים בישראל:

ישנם שני סוגים של מוסדות לטיפול ממושך: מוסדיים (ממשלתיים) וקהילתיים (פרטיים).

מוסדיים – נמצאים בפיקוח ממשלתי. כוללים: בתי אבות, דיור מוגן, בתי חולים ומחלקות סיעודיות. במוסדות אלו יש מחלקות שונות, וההשמה בהן נקבעת על פי הערכת מצבו התפקודי של הדייר על סמך קריטריונים שנועדו לכך.

קהילתיים – פועלים כמוסדיים אך נמצאים בבעלות פרטית.

ארבעה סוגי מחלקות במוסדות השונים:

  1. מחלקות לעצמאיים – מיועדות לזקנים בעלי תפקוד מלא בחיי היומיום.
  2. מחלקות לתשושים – מיועדות לזקנים בעלי תפקוד מוגבל הנזקקים לתמיכה חלקית בחיי היומיום.
  3. מחלקות לסיעודיים –מיועדות לזקנים בעלי תפקוד מוגבל הזקוקים לתמיכה רבה בחיי היומיום.
  4. מחלקות לתשושי נפש – מיועדות לזקנים הסובלים ממצב קוגניטיבי ירוד, הדורש פיקוח ועזרה בתפקוד.

הפיקוח הממשלתי במוסדיים מתחלק בין משרד הרווחה, שאחראי על מחלקות העצמאיים והתשושים, לבין משרד הבריאות שאחראי על המחלקות הסיעודיות ועל מחלקות תשושי הנפש.

משרד הבריאות אחראי להשמתם של קשישים תשושי נפש וסיעודיים במוסד, המימון יעשה על ידי הזקן ובני משפחתו, אך אם ידם אינה משגת, הם יכולים לקבל סיוע ממשרד הבריאות אם הם מתאימים לקריטריונים של מבחן ה"קוד" – הבודק מצב תפקודי-רפואי, תנאים סביבתיים, גיל ומצב כלכלי. למשרד יש כמובן מגבלת תקציב, ועל כן יצטרך הזקן להמתין עד שתתפנה מיטה (קורא וצ'רניחובסקי, "קווים לרפורמה בניהול ומימון של הטיפול הממושך בישראל: דו"ח מחקר" 2007) באחריות משרד הבריאות 304 מוסדות, 11 מהם בבעלות ממשלתית.

משרד הרווחה אחראי להשמת קשישים עצמאיים או תשושים המבקשים לעבור לדיור מוגן או לבית אבות. משרד הרווחה מספק פתרונות על רקע חברתי ומשתתף במימון על פי מבחני הכנסה. באחריות משרד הרווחה 167 מוסדות, 4 מהם ממשלתיים.

סוגי המוסדות:

דיור מוגן – מסגרת מוגנת בקהילה המיועדת לקשישים עצמאיים בתפקודם המעוניינים לנהל משק בית עצמאי. הקונספט המרכזי הוא יצירת המשכיות לאורח החיים הקודם שניהל הזקן.

בתי אבות – מתאימים לעצמאיים ולתשושי גוף, בעלי מגבלות קלות, אשר דרוש להם סיוע חלקי בלבד. כל בית אבות מעמיד לרשות דייריו מקבץ קבוע של שירותים, המותאם לאופייה של האוכלוסייה המתגוררת בו ולצרכיה.

בית אבות סיעודי – מיועד לזקנים המוגדרים כסיעודיים בלבד. כל בתי האבות הסיעודיים מספקים שירותים בסיסיים אחידים, והם נבדלים זה מזה בשירותים הנלווים שהם מעניקים, וכן ברמת המלונאות. בית אבות כזה חייב להימצא תחת פיקוח רציף של אגף הגריאטריה במשרד הבריאות ולפעול רק עם רישיון מטעמו.

בית אבות לתשושי נפש – לרוב מדובר במחלקה לתשושי נפש בתוך מוסד גריאטרי, והיא מיועדת אך ורק לחולים המוגדרים כתשושי נפש שאינם סיעודיים.

בתי אבות בקיבוצים – כיום קיבוצים רבים מפעילים בית אבות בשטחם. בתי אבות אלו נוסדו בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת ונועדו בראש ובראשונה לטפל באוכלוסייה המזדקנת של הקיבוצים, תוך הקפדה על איכות חיים גבוהה וסביבה תומכת. רוב בתי האבות בקיבוצים מופעלים על ידי חברה פרטית, חיצונית לקיבוץ, כדוגמת רשת "עמל סיעודית".

בית חולים גריאטרי – בית חולים שכל המאושפזים בו הם בני 65 ומעלה, לדוגמה בית חולים "שמואל הרופא".

במאמר הבא בסדרה נציג את חלוקת הבעלות של בתי האבות בישראל בין ארבעת הגורמים הקיימים, את מקורות המימון ואת המגמה לעבר הפרטה.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי ביצור

ד"ר. ראש לימודי הזיקנה, המכללה האקדמית בית ברל. לשעבר, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בממשלה.

13 תגובות

  1. אלכסנדרה
    אלכסנדרה יוני 01 2019, 20:07
    כל הכבוד למי שממשיך לעסוק בנושא החשוב

    עם נמדד בטחפול שלו בקשישים
    ואתה ממשיך עוד ועוד עד שאולי הממשלה תתעורר

    השב לתגובה
  2. יוסי
    יוסי יוני 02 2019, 06:25
    יחס

    מאמר צודק ומדויק
    זקינינו סובלים ולא זוכים למגיע להם

    השב לתגובה
  3. טל גלבוע
    טל גלבוע יוני 02 2019, 08:41
    תזכרו תמיד גם אם אתם כעת צעירים

    בסוף כולנו נהיה זקנים.

    השב לתגובה
  4. אורי יהודה
    אורי יהודה יוני 02 2019, 09:39
    אין בטחון סיעודי וטיפולי ראוי מצד הממשלה

    אין מספיק בתי אבות ממשלתיים בארץ ולכן הטיפול הציבורי אינו מצליח.הממשלה נטשה את הקשישים, בוודאי הסיעודיים,ואינה מתקצבת אותם כנדרש.

    השב לתגובה
  5. עמירם
    עמירם יוני 02 2019, 09:54
    המתנה ממושכת למקום בבית אבות ציבורי

    להמתין עד שיתפנה מקום בבית אבות ממשלתי פירושו להמתין שנה לפחות במקרה הטוב.מדובר בתקופה קשה לקשיש שיתכן ותמשך גם שנתיים ויותר.

    השב לתגובה
  6. יעקב אדלר
    יעקב אדלר יוני 02 2019, 12:52
    מוזר שבאירופה יש יותר קשישים מטופלים..

    למה באירופה שיעור הזקנים הסיעודיים גדול מבישראל? אולי בגלל שהטיפולים בארץ סובלים ממערכת בריאות לקויה?

    השב לתגובה
  7. מירון אבי-גריאטר מומחה
    מירון אבי-גריאטר מומחה יוני 02 2019, 13:19
    הבדידות גורמת לנזק ויאוש

    חובה להילחם בבדידות.מדובר בגורם שמכתיב יאוש ודיכאון מיותרים.

    השב לתגובה
  8. מירון אבי-גריאטר מומחה
    מירון אבי-גריאטר מומחה יוני 02 2019, 20:03
    להתחיל לבצע שינוי ביחס כבר עכשיו

    אל תצפו כשתתבגרו יתייחסו אליכם באופן שונה מהיחס לקשישים כיום.גם אתם תהיו בסוף שרשרת המזון.לכן חשוב לבצע שינויים במהירות כבר עכשיו למען העתיד.

    השב לתגובה
  9. דר אברגיל
    דר אברגיל יוני 03 2019, 20:42
    להתפטר

    טיפול ממושך-העיקר להתפטר מהזקנים!!!

    השב לתגובה
  10. מלי
    מלי יוני 03 2019, 20:54
    מאמר טוב

    נהדר מאמר פנטסטי

    השב לתגובה
  11. יפתח מזרחי
    יפתח מזרחי יוני 04 2019, 12:27
    הטיפול המוסדי בארץ בדרך כלל לא טוב

    בלשון המעטה

    השב לתגובה
  12. א.
    א. יוני 05 2019, 12:15
    אין כבוד לקשישים לא מדינה מתייחסת

    ולא האזרחים שעדיין אינם קשישים. אפילו באוטובוס אינם קמים לקשישים וקשישות. המצב נעשה יותר ויותר גרוע.

    השב לתגובה
  13. חיים
    חיים יוני 05 2019, 21:39
    בדידות

    הבדידות היא האויב של הזיקנה ועלינו לעשות הכל להקל על בדידות זו כבודדים וכחברה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!